חודש ספטמבר נפתח עם גיוסים של 435 מיליון שקלים בקרנות הנאמנות המסורתיות

נמיר קיסר |

הגיוסים בקרנות המסורתיות שנרשמו באוגוסט נמשכו אך תוך תחילת חודש ספטמבר ברקע למגמה החיובית במדדי המניות בארץ ובעולם בששת ימי המסחר הראשונים של ספטמבר. מדד המעו"ף עלה כ-0.8% ומדד ת"א 75 עלה כ-0.45%. עם זאת, היום המסחר בתל אביב מתאפיין בירידות שערים שעלולים לשנות את כיוון זרימת הכספים. בששת ימי המסחר הראשונים החודש זרמו כ-230 מיליון שקל לתעשיית הקרנות שמתחלקים לגיוס של 435 מיליון שקל בקרנות המסורתיות (410 מיליון שקל בקרנות המנוהלות ו-25 מיליון שקל בקרנות המחקות) ומנגד פידיונות של 205 מיליון שקל בקרנות הכספיות, כך לפי כלכלני מיטב דש. תנועת הכסף בקרנות הקרנות המנייתיות גייסו 256 מיליון שקל, קרנות אג"ח חברות והמרה הגבירו מעט את קצב הגיוסים השבוע וגייסו 95 מיליון שקל (כ-20 מיליון מהם גויסו לקרנות המחקות) וקרנות אג"ח כללי גייסו 314 מיליון שקל (כ-335 מיליון שקל גויסו לקרנות המנוהלות ומנגד כ-20 מיליון שקל נפדו מהקרנות המחקות). מנגד, נרשמו פדיונות של 207 מיליון שקל בקרנות הכספיות, הקרנות השקליות רשמו פדיונות של כ-160 מיליון שקל (מתוכם 25 מיליון שקל בקרנות המחקות) ואלה ממשיכות להיות קבוצת הקרנות הפודה ביותר מבין הקרנות המסורתיות. קרנות אג"ח מדינה פדו כ-30 מיליון שקל (מתוכן 15 מיליון שקל בקרנות המחקות) וקרנות אג"ח חו"ל רשמו פדיונות של כ-50 מיליון שקל (כ-5 מיליון גויסו לקרנות המחקות וכ-55 מיליון נפדו מהקרנות המנוהלות). תעשיית הקרנות כולה מנהלת נכון ל-7 בספטמבר 2016 כ-218.8 מיליארד שקל כאשר הקרנות המסורתיות מהוות כ-198 מיליארד שקל והכספיות כ-20.8 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע חוששמשקיע חושש
קרנות נאמנות

הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה

מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות 

גיא טל |

בישראל פועלות מעל 2,400 קרנות שונות: קרנות סל, קרנות מחקות, קרנות נאמנות מסורתיות וקרנות כספיות. זה נראה אולי כמו כמות מעט מוגזמת לשוק הישראלי שאינו גדול במיוחד. אבל ייתכן שזה טוב לצרכן, שכן ישנן אפשרויות בחירה רבות ותחרות בין הקרנות, בתנאי שזה לא מבלבל ומסובך מדי לבחור.

החברות המנהלות לא פותחות את הקרנות הללו בהתנדבות, כמובן, והן מנסות לייצר מהן רווחים באמצעות דמי ניהול. לא תמיד הן מצליחות. ההכנסות של הקרנות מדמי ניהול מחושבות על ידי אחוז דמי הניהול מתוך הנכסים המנוהלים. היקף הנכסים המנוהלים משתנה מדי יום, ולכן אי אפשר לחשב במדויק מה היו ההכנסות בשנה האחרונה. אפשר לחשב, על בסיס המצב הנוכחי, הערכה כללית של ההכנסות השנתיות.

ובכן, על פי חישובים שערכנו, יש לא מעט קרנות שלא ממש מייצרות הכנסות. כך, ישנן יותר מאלף קרנות שמייצרות פחות ממיליון שקל בשנה (הכנסות, לא רווחים), מאות קרנות שמכניסות פחות מעשרת אלפים שקל בשנה, וישנן כמה עשרות קרנות עם הכנסות של פחות מאלף שקל בשנה. בשביל מה מנהלי ההשקעות מחזיקים את הקרנות הללו? ראשית, ייתכן שחלק גדול מהן מנוהלות על ידי משאבים קיימים – אותם מנהלים ואנליסטים משמשים לכמה קרנות שונות, כך שעלות התפעול של קרן נוספת נמוכה מאוד. ייתכן גם שהם מקווים שהן תגדלנה בהמשך (חלק מהקרנות ללא הכנסות משמעותיות הן קרנות חדשות יחסית), או כדי לשמר מגוון אפשרויות למשקיעים, למרות שהמשקיעים לא ממש מתעניינים כרגע באותן קרנות.



הקרנות המכניסות בישראל


משקיע חוששמשקיע חושש
קרנות נאמנות

הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה

מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות 

גיא טל |

בישראל פועלות מעל 2,400 קרנות שונות: קרנות סל, קרנות מחקות, קרנות נאמנות מסורתיות וקרנות כספיות. זה נראה אולי כמו כמות מעט מוגזמת לשוק הישראלי שאינו גדול במיוחד. אבל ייתכן שזה טוב לצרכן, שכן ישנן אפשרויות בחירה רבות ותחרות בין הקרנות, בתנאי שזה לא מבלבל ומסובך מדי לבחור.

החברות המנהלות לא פותחות את הקרנות הללו בהתנדבות, כמובן, והן מנסות לייצר מהן רווחים באמצעות דמי ניהול. לא תמיד הן מצליחות. ההכנסות של הקרנות מדמי ניהול מחושבות על ידי אחוז דמי הניהול מתוך הנכסים המנוהלים. היקף הנכסים המנוהלים משתנה מדי יום, ולכן אי אפשר לחשב במדויק מה היו ההכנסות בשנה האחרונה. אפשר לחשב, על בסיס המצב הנוכחי, הערכה כללית של ההכנסות השנתיות.

ובכן, על פי חישובים שערכנו, יש לא מעט קרנות שלא ממש מייצרות הכנסות. כך, ישנן יותר מאלף קרנות שמייצרות פחות ממיליון שקל בשנה (הכנסות, לא רווחים), מאות קרנות שמכניסות פחות מעשרת אלפים שקל בשנה, וישנן כמה עשרות קרנות עם הכנסות של פחות מאלף שקל בשנה. בשביל מה מנהלי ההשקעות מחזיקים את הקרנות הללו? ראשית, ייתכן שחלק גדול מהן מנוהלות על ידי משאבים קיימים – אותם מנהלים ואנליסטים משמשים לכמה קרנות שונות, כך שעלות התפעול של קרן נוספת נמוכה מאוד. ייתכן גם שהם מקווים שהן תגדלנה בהמשך (חלק מהקרנות ללא הכנסות משמעותיות הן קרנות חדשות יחסית), או כדי לשמר מגוון אפשרויות למשקיעים, למרות שהמשקיעים לא ממש מתעניינים כרגע באותן קרנות.



הקרנות המכניסות בישראל