משה חוגג מעמיד את בית"ר ירושלים למכירה

"לא יעלה על הדעת שאתרום כל חודש כמעט 120 מ' ש', וכשאכנס לאצטדיון אשמע קללות בלתי פוסקות עליי, על אישתי ואפילו על ילדיי", כתב בפייסבוק איש העסקים, שבינתיים העביר את אחזקותיו בקבוצה לנאמן עו"ד יצחק יונגר שיחפש רוכש
איתי פת-יה | (7)

איש העסקים משה חוגג יעמיד את מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים שבבעלותו (100%) למכירה ובינתיים יעבירו לנאמן, עו"ד יצחק יונגר שיחפש רוכש תוך כדי גיבוש תכנית כלכלית למועדון - הוא גם ישא בתפקיד נשיא בית"ר.

בפוסט שפרסם בפייסבוק כתב חוגג "לא יעלה על הדעת שאתרום כל חודש בחודשו סכומי עתק, כמעט 120 מיליון שקלים, וכשאכנס לאצטדיון אשמע קללות בלתי פוסקות עליי, על אישתי ואפילו על ילדיי. אף פעם לא נרתעתי מלה פמיליה, נלחמתי באלימות ובגזענות ללא מורא ופחד, הבאתי שחקן מוסלמי ולא ויתרתי לרגע, גם לא היום, המאבק הזה לא פוסק וימשך גם בלעדיי".

עוד אמר "ההגעה לבית"ר עשתה לי לא מעט נזקים, הפכתי למטרה לחבורה של סחטנים שניצלו את הפרופיל הגבוה שלי על מנת להזיק לי דרך התקשורת ולפגוע בשמי ובעסקיי, למרות זאת, לפרסום מעט יתרונות והמון חסרונות אך לא הייתי עוזב את המועדון אם לא הייתי מרגיש שזהו רצון הקהל הרחב".

חוגג מעורב בהשקעות בתחום קריפטו, ממנו עשה את הונו בראשית דרכו. בין היתר אמור היה לקבל בהנחה גדולה מניות של השלד קמן קפיטל שתחתיו אמור היה לחפש השקעה בתחום - עסקה שהתפוצצה באחרונה. לבד מכך, לאורך השנים הנפיק כמה מטבעות קריפטוגרפיים, חלקם סיכו אותו בתביעות מצד גורמים שטענו כי נפגעו או קופחו, כשעם מי מהם הגיע להסדרים מחוץ לכותלי בית המשפט. אל אלה כוונתו של האחרון בכותבו על "סחטנים". כמו כן טען לא פעם כי הפרופיל התקשורתי הגבוהה שלו, והסיקור השלילי לטעמו אודותיו - גם בעיתונות הכלכלית - נובע מהיותו בעלים של בית"ר ירושלים, המזוהה עם הימין.

כאמור, גם בקרב אוהדי הקבוצה עצמה התמודד חוגג מול גרעין עיקש שהתנגד לפעולותיו במועדון - בראשן הנכונות לצרף לקבוצה שחקן מוסלמי, דבר שלא התרחש בסופו של דבר. ביום ראשון שעבר אנשי לה פמיליה החרימו את המשחק של בית"ר נגד הפועל באר שבע, מה שפגע במכירות הכרטיסים - ומכאן גם בהחזר ההשקעה של חוגג בקבוצה.

אחרונה אמר בראיון לידיעות אחרונות "אני שוקל את המשך דרכי בבית"ר ירושלים. יש עליי לחץ גדול מהמשפחה לעזוב מיידית. אשתי ממש עומדת על זה שלא אמשיך במועדון. היא השותפה שלי ואני צריך להתחשב. בסופו של דבר אני הרי לוקח כסף גדול מהעתיד של הילדים שלי לטובת בית"ר ונלחם באוהדים האלימים והגזענים, מהגדולים בעולם. ברגע שארגיש שהקהל השפוי לא רוצה אותי, בדיוק באותו הרגע אכנס מסיבת עיתונאים ואפרד".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ביתרי 09/09/2021 23:17
    הגב לתגובה זו
    ואי ואי איזה בשורה עסית לי את היום רק הזקת לפני חודש אמרת 100 מיליון בשלוש שנים יאלה לך פשוט חירבנת אותנו סע מפה כבר על טיל
  • 6.
    ברוך שפטרנו (ל"ת)
    י.ל 09/09/2021 19:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    האיש חולה פירסום. אין יום שאין לו משהו לאמר. לא מב 09/09/2021 17:03
    הגב לתגובה זו
    האיש חולה פירסום. אין יום שאין לו משהו לאמר. לא מבין את זה. מה נותן לאדם זה שפלןני או אלמוני מכירים אותו? הזוי. הבעיה היא שהוא אוכל לנו את הראש ואוכל לילדיו את הירושה וחבל. מאחל לקבוצה להגיע לפירוק על אוהדיה העבריינים כפויי הטובה
  • 4.
    עשית רק נזק (ל"ת)
    לך לך 09/09/2021 15:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אור 09/09/2021 15:44
    הגב לתגובה זו
    אלי טביב היה בעלים מושלם לקבוצה, וסבל מהטרורסטים בקבוצה בגיבוי התקשורת. מגיע להם להמחק.
  • 2.
    יובל 09/09/2021 15:07
    הגב לתגובה זו
    הכדורגל בארץ זה קומבינות וערסים.
  • 1.
    בלעדיו בית"ר קבוצה של סמרטוטים (ל"ת)
    אוהד 09/09/2021 15:07
    הגב לתגובה זו

עובדי הגופים הציבוריים מרוויחים כ-57% יותר מהשכר הממוצע במשק

דו"ח הוצאות השכר בגופים הציבוריים לשנת 2019 שפורסם מראה שאמנם השכר הממוצע עלה בכ-14%, אולם חלה עלייה בשכרם של עובדים המשתכרים פחות מהמוצע במשק וכן השכר לנשים נמוך בכ-27% מהנתון המקביל לגבר
לימור זילבר |
השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה של עובדי הגופים המתוקצבים והנתמכים עמד בשנת 2019 על כ-16,365 שקל, לעומת השכר הממוצע במשק שעמד על 10,428 שקל לחודש, כלומר 57% יותר. כך עולה מדו"ח הוצאות השכר בגופים הציבוריים לשנת 2019 שפרסם היום אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר. השכר הממוצע למשרה מלאה בגופים הציבוריים עלה בכ-14% בעשור האחרון, לעומת עלייה של כ-20% בשכר הממוצע במשק, כאשר שיעור העלייה הגבוה ביותר היה בקרב עובדי הגופים הציבוריים במערכת הבריאות,  בממוצע של כ-24 אלף שקל. אולם, חלה עלייה בשכרם של עובדים המשתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק ובשכרם של עובדים המקבלים השלמה לשכר מינימום. בנוסף, שכר הברוטו הממוצע למשרה מלאה לאישה בחברות הממשלתיות נמוך בכ-27% מהנתון המקביל לגבר. השכר הממוצע במשק בהשוואה לעובדי הגופים הציבוריים. מקור: משרד האוצר גמישות בהיקף המשרה העובדים בגופים הציבוריים נהנים מגמישות בשיעור המשרה: שיעור המשרה הממוצעת לעובד בגוף ציבורי היא כ-80% ולא 100%, כאשר שיעור המשרה יחד בעשור האחרון ב-5%. השכר הממוצע לפי מגזרים למשרה מלאה:
  • בחברות הממשלתיות עומד על 23,930  שקל וגבוה בכ-74% מהשכר במגזר הפרטי.
  •  בשלטון המקומי עומד על 11,073 שקל. השכר הממוצע הגבוה ביותר לעובדי דירוג בשלטון המקומי שולם לעובדי דירוג הרופאים הווטרינרים שהרוויחו כ-31,842 שקל.
  • במערכת הבריאות הציבורית עומד על כ- 24,400 שקל למשרה מלאה, כאשר בעשור האחרון חלה עליה של 29% במספר העובדים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות, זאת לצד גידול של 19% באוכלוסייה.
  • שכר הרופאים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות עלה בכ-37%  בעשור האחרו ועומד כיום על 39,930 שקל לחודש במשרה מלאה.
  • במערכת ההשכלה הגבוהה, השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי הגופים הציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה עומד על כ- 17,309 שקל.
  • עובדי סגל אקדמי בכיר מהווים כ-23% מסך במשרות במערכת ההשכלה הגבוהה. שכר עובדים אלו עומד על כ- 30,555 שקל.
עובדי תאגידים השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי התאגידים עומד על כ- 19,400 שקל ועלה בשיעור ריאלי של כ- 15% בעשור האחרון, כ- 2% בשנה האחרונה בלבד. שכר הברוטו הממוצע למשרה מלאה של העובדים בתאגידי רווחה וכלכלה גדל בעשור האחרון בשיעור ריאלי של כ- 17%. עם זאת, שיעור העלייה עומד על כ 10%- בלבד בניכוי של עובדי רשות שדות התעופה, ששכרם הריאלי עלה בכ- 26% בעשור האחרון. כ-26% מהעובדים בתאגידים השתכרו בשנת 2019 שכר ממוצע נמוך מהשכר הממוצע במשק.  שכרם הממוצע עמד על 7,076 שקל למשרה מלאה,  ירידה של 2% בהשוואה לשנה הקודמת. תאגיד השידור הישראלי- כאן בחינת נתוני תאגיד השידור הישראלי מעלה כי מספר העובדים, עלות ההעסקה, השכר הממוצע ופערי השכר המגדריים נמוכים משמעותית מכפי שהיו ברשות השידור וירדו בכ-50%, השווים לכ-220 מיליון שקל בשנה. בנוסף, שיעור מקבלי השכר הגבוה נמוך פי 3 בתאגיד השידור לעומת רשות השידור. השכר החציוני עומד על כ-14 אלף שקל לעומת כ-19 אלף שקל בתאגיד השידור הישן והשכר הממוצע בתאגיד כאן עומד על כ- 16 אלף שקל לעומת 22 אלף שקל בתאגיד השידור הישן. עובדי המגזר הציבורי היוו ב-2019 כ-56%  מכלל עובדי המגזר הציבורי, כאשר בשנה זו דיווחו לממונה על השכר 793 גופים ציבוריים על העסקה של כ-410 אלף עובדים בכ-330 אלף משרות. סה"כ עלות ההעסקה בגופים הציבוריים מהווה כ-50% מהוצאות השכר במגזר הציבורי ומוערכת בכ-83 מיליארד שקל לשנת 2019, המתחלקים בין: שלטון מקומי (31%), גופים ציבוריים במערכת הבריאות (28%), חברות ממשלתיות (23%), גופים ציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה (אוניברסיטאות-12%) ותאגידים (6%).     על רקע הדו"ח, אמר ​הממונה על השכר, קובי בר נתן: "המגזר הציבורי, ככלל המשק, התמודד עם שנה קשה ומאתגרת שדרשה מעובדים רבים במגזר הציבורי שינויים וגמישויות רבות, ומכאן נדרש מאגף השכר מתן פתרונות מורכבים בתנאי אי וודאות. המשבר הבריאותי זימן לנו גם הזדמנויות חדשות כשתקופה זו אפשרה לבחון מודלים חדשים של הסדרי העסקה גמישים, דוגמת ניוד עובדים ושינוי הגדרת תפקיד לפי צרכי המערכת, האיצה שיפורים טכנולוגיים ודיגיטציה, ויצרה תרבות עבודה חדשה הכוללת עבודה מהבית. כעת עם דעיכת המגיפה, חובתנו ללמוד ככל הניתן מניסוי זה, להפיק את הלקחים, וליישם ביחד עם השותפים הטבעיים שלנו את התמורות הנדרשות במגזר הציבורי. שינויים אלו חיוניים לטובת התאמת המגזר הציבורי לשוק העבודה העתידי מתוך מחויבותנו לשיפור הפריון במגזר הציבורי ולמתן שירות מיטיבי לאזרחי ישראל".