יורם דבש
צילום: גיל לביא

הבורסה הישראלית והאמריקאית בשת"פ נגד יהלומים סינתטיים

המצב הקיים בו אין שום רגולציה על יהלומים סינתטיים גורם נזק לשמם הטוב של היהלומים הטבעיים ועלול להטעות צרכנים באופן חמור

ירדן סמדר |

תערוכת היהלומים והתכשיטים הבינלאומית השנתית JCK בלאס וגאס, ארה"ב הסתיימה השבוע. בתערוכה הציגו כ-2,300 חברות ועסקים בתחום היהלומים, אבני החן והתכשיטים בפני עשרות אלפי מבקרים עסקיים ופרטיים. בין המציגים השתתפו כמה עשרות חברות ועסקים מענף היהלומים הישראלי, חברי הבורסה ליהלומים ברמת-גן.

הנושא החם והמדובר בתערוכה, הנחשבת לתערוכה השנתית המובילה בתחום היהלומים בעולם, הוא הצורך בבידול בין היהלומים הסינתטיים ליהלומים הטבעיים: "כניסתם לשוק של יהלומים סינטטיים, אשר יוצרו באופן מלאכותי במפעל ולא יצאו מבטן האדמה לפני מיליוני שנים, מחייבים אותנו ביידוע ובאחריות מלאה במידע לצרכן הקצה. אנו סבורים שעל הרגולטור אשר אמון על הפיקוח על היהלומים במדינת ישראל, תחת משרד הכלכלה האמון על הגנת הצרכן, לייצר פיקוח אפקטיבי באמצעות רישיונות ותנאי סף ברורים המגדירים את המעטפת הרגולטורית תחת סטנדרטים בינ"ל מחמירים למניעת הטעיית הצרכנים". אמר יורם דבש, נשיא הבורסה ליהלומים ברמת גן.

בתעשיית היהלומים מסכימים כי המצב הקיים בו אין שום רגולציה על יהלומים סינתטיים גורמת נזק לשמם הטוב של היהלומים הטבעיים ועלולה להטעות צרכנים באופן חמור. מרטין רפפורט, בעל המגזין והמחירון הבינ"ל הפופולרי ליהלומים, פרסם ערב פתיחת התערוכה מאמר שעסק בשאלות החשובות לענף היהלומים, ביניהן- האם יש צורך במחירון יעודי ליהלומים הסינתטיים.

יורם דבש, נשיא הבורסה הישראלית ליהלומים יחד עם ארני בלום, נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB), יזמו בתערוכה הצבעה של חברי הפדרציה במסגרתה נבלמה היוזמה והוחלט שלא לפרסם מחירון יעודי ליהלומים הסינתטיים, דבר הצפוי להביא לענף היהלומים הטבעיים משב רוח גבית. לפי הסברי רפפורט, ירידות המחירים בתחום זה מאוד גדולות, ורוב היצרנים אינם מדווחים בצורה שקופה ולכן למעשה אין אפשרות ליצור מחירון.

מה ההבדל בין יהלום סינטטי ליהלום רגיל?

בענף מדגישים כי יהלומי הגלם הטבעיים הם בני מיליארד שנה, ושומרים על ערכם במשך עשרות שנים כאשר לעיתים ערכם אף עשוי לעלות. בנוסף, נהוג שבעלי חנויות היהלומים בארה"ב מתחייבים לרכוש את תכשיטי היהלומים שהם משווקים בחזרה מבעלי התכשיטים. לעומתם, היהלומים הסינתטיים מיוצרים במפעלים ומעבדות ומחירם יורד באופן תלול ככל שהזמן חולף, בעלי החנויות בארה"ב לא מאפשרים להשיב או להחליף אותם לאחר הרכישה. לפי העמדה שהציגו דבש ובלום, בעקבות הפערים המשמעותיים הללו יש להציג את המידע החשוב הזה בפני הצרכן שבא לרכוש יהלום, שידע איזה סוג יהלום הוא רוכש והאם יש או אין מדיניות החזרה של המוצר.

בכנס ובסקר שקיים רפפורט, בין חברי הענף בעולם, עולה כי 79% מהנשאלים מתנגדים לפרסום מחירון ליהלומים הסינתטיים. 74% מתנגדים לכך שרפפורט עצמו יפרסם מחירון ייעודי ליהלומים הסינתטיים. 88% תומכים בגילוי נאות לכל טיפול ביהלום מכל סוג שהוא. נדונה גם אפשרות להקמת אתר בינ"ל חדש לתעשיית יהלומי הגלם הטבעיים.

לאחר פגישה של נשיא הבורסה הישראלית ליהלומים יורם דבש, נשיא הבורסה ליהלומים בלוס אנג'לס, משה סאלם, ונשיאים נוספים עם מרטין רפפורט, על עתיד הענף, אמר דבש: "קיבלנו החלטה לפעול בשיתוף פעולה של הבורסות בארה"ב וישראל, יחד עם רפפורט ובעזרתם של חברי קונגרס אמריקאים וגורמים נוספים, כדי לחזור ל-FTC, ארגון הצרכנות הפדרלי בארה"ב, ולנסות לשנות את ההחלטה המוטעית שהתקבלה לפני מספר חודשים בנושא הגדרת הסינתטיות, החלטה היוצרת מעין מעמד שווה ליהלום סינתטי ולמעשה פותחת פתח להטעייה של הצרכנים", מסביר דבש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מנהל רשות המסים, ערן יעקב
צילום: ליאת מנדל

רשות המסים: עבירות בהיקף עשרות מ' ש' התגלו בחברה הערבית בחודשיים

ברשות מעדכנים על תוצאות שהתקבלו עד כה מריכוז המאמצים בחברה הערבית, לרבות הכנסות של 88 מ' שלא דווחו, צ'קים בהיקף 83 מ' שלא נרשמו, עבירות בהיקף 26 מ' על חוק השימוש המזומן ועוד. בכ-250 ביקורות נמצאו אצל למעלה ממחצית המבוקרים ליקויים חמורים
איתי פת-יה |

ברשות המסים גילו בחודשיים החולפים בחקירות וביקורות שנערכו אצל נותני שירותים פיננסים ובעסקים אחרים בחברה הערבית העלמות מס מהכנסות שלא דווחו בהיקף של 88 מיליון שקל, זאת כחלק מריכוז המאמץ שם במבצע המכונה "מסלול בטוח".    אלפי צ'קים בהיקף מצטבר של 83.5 מיליון שקל, חלקם מוסלקים, שלא נרשמו בספרים,  נתפסו אצל 16 עסקים בצפון ובמרכז, כאשר אצל 94% מהם נמצאו ליקויים, אומרים ברשות. הפעילות נערכה על ידי משרדי החקירות ברשות המסים יחד עם מחלקות ניהול הספרים ובשיתוף משטרת ישראל. מעבר לעבירות המס, במהלך הפעילות נחשפו אצל נותני השירותים הפיננסים עבירות לפי חוק צמצום השימוש במזומן בסכום כולל של 25.6 מיליון שקל. כמו כן, נתפסו במסגרת זו נכסים לצורך חילוט בשווי של כ-24.2 מיליון  שקל. ברשות יטילו עיצומים על עסקים אלה חלקם בגובה של מיליוני שקלים. במסגרת חקירות המס עלו חשדות נוספים כנגד חלק מנותני השירותים הפיננסים לפעולה באמצעות אנשי קש ופעולות של סחיטה ואיומים של לקוחות, אשר מטופלות במשותף עם משטרת ישראל.   ב-251 ביקורות ניהול ספרים בעסקים נוספים, נמצא שב-55% מהם היו ליקויים חמורים ועבירות על חוק המזומן. בין היתר נמצאו ליקויים של אי רישום הכנסות כחוק בסכום כולל של כ-4.5 מיליון שקל, שיועברו להליכי שומה ונקיטת סנקציות וקנסות.   בנוסף, עובדי היחידה הארצית לאכיפת הגבייה ברשות המסים, יחד עם יחידות הרשות ברחבי הארץ ובשיתוף עם משטרת ישראל איתרו 222 חייבי מס וסרבני הגשת דוחות בעלי חובות של כ-100 מיליון שקל למס הכנסה, מיסוי מקרקעין ומע"מ. במסגרת הפעילות בוצעו על ידי הרשות  עיקולים של 214 רכבים. עד כה כ-40% מהחייבים הסדירו את חובם או הסירו את המחדלים והגישו דוחות והצהרות הון.     בצד אלה מתנהלות חקירות באזהרה בחטיבת החקירות והמודיעין ברשות כנגד עשרות, חלקן בשיתוף המשטרה ונגד ארגוני פשיעה. במסגרת החקירות נתפסו נכסים בשווי עשרות מיליוני שקלים בשל עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.