יורם דבש
צילום: גיל לביא

הבורסה הישראלית והאמריקאית בשת"פ נגד יהלומים סינתטיים

המצב הקיים בו אין שום רגולציה על יהלומים סינתטיים גורם נזק לשמם הטוב של היהלומים הטבעיים ועלול להטעות צרכנים באופן חמור

ירדן סמדר |

תערוכת היהלומים והתכשיטים הבינלאומית השנתית JCK בלאס וגאס, ארה"ב הסתיימה השבוע. בתערוכה הציגו כ-2,300 חברות ועסקים בתחום היהלומים, אבני החן והתכשיטים בפני עשרות אלפי מבקרים עסקיים ופרטיים. בין המציגים השתתפו כמה עשרות חברות ועסקים מענף היהלומים הישראלי, חברי הבורסה ליהלומים ברמת-גן.

הנושא החם והמדובר בתערוכה, הנחשבת לתערוכה השנתית המובילה בתחום היהלומים בעולם, הוא הצורך בבידול בין היהלומים הסינתטיים ליהלומים הטבעיים: "כניסתם לשוק של יהלומים סינטטיים, אשר יוצרו באופן מלאכותי במפעל ולא יצאו מבטן האדמה לפני מיליוני שנים, מחייבים אותנו ביידוע ובאחריות מלאה במידע לצרכן הקצה. אנו סבורים שעל הרגולטור אשר אמון על הפיקוח על היהלומים במדינת ישראל, תחת משרד הכלכלה האמון על הגנת הצרכן, לייצר פיקוח אפקטיבי באמצעות רישיונות ותנאי סף ברורים המגדירים את המעטפת הרגולטורית תחת סטנדרטים בינ"ל מחמירים למניעת הטעיית הצרכנים". אמר יורם דבש, נשיא הבורסה ליהלומים ברמת גן.

בתעשיית היהלומים מסכימים כי המצב הקיים בו אין שום רגולציה על יהלומים סינתטיים גורמת נזק לשמם הטוב של היהלומים הטבעיים ועלולה להטעות צרכנים באופן חמור. מרטין רפפורט, בעל המגזין והמחירון הבינ"ל הפופולרי ליהלומים, פרסם ערב פתיחת התערוכה מאמר שעסק בשאלות החשובות לענף היהלומים, ביניהן- האם יש צורך במחירון יעודי ליהלומים הסינתטיים.

יורם דבש, נשיא הבורסה הישראלית ליהלומים יחד עם ארני בלום, נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB), יזמו בתערוכה הצבעה של חברי הפדרציה במסגרתה נבלמה היוזמה והוחלט שלא לפרסם מחירון יעודי ליהלומים הסינתטיים, דבר הצפוי להביא לענף היהלומים הטבעיים משב רוח גבית. לפי הסברי רפפורט, ירידות המחירים בתחום זה מאוד גדולות, ורוב היצרנים אינם מדווחים בצורה שקופה ולכן למעשה אין אפשרות ליצור מחירון.

מה ההבדל בין יהלום סינטטי ליהלום רגיל?

בענף מדגישים כי יהלומי הגלם הטבעיים הם בני מיליארד שנה, ושומרים על ערכם במשך עשרות שנים כאשר לעיתים ערכם אף עשוי לעלות. בנוסף, נהוג שבעלי חנויות היהלומים בארה"ב מתחייבים לרכוש את תכשיטי היהלומים שהם משווקים בחזרה מבעלי התכשיטים. לעומתם, היהלומים הסינתטיים מיוצרים במפעלים ומעבדות ומחירם יורד באופן תלול ככל שהזמן חולף, בעלי החנויות בארה"ב לא מאפשרים להשיב או להחליף אותם לאחר הרכישה. לפי העמדה שהציגו דבש ובלום, בעקבות הפערים המשמעותיים הללו יש להציג את המידע החשוב הזה בפני הצרכן שבא לרכוש יהלום, שידע איזה סוג יהלום הוא רוכש והאם יש או אין מדיניות החזרה של המוצר.

בכנס ובסקר שקיים רפפורט, בין חברי הענף בעולם, עולה כי 79% מהנשאלים מתנגדים לפרסום מחירון ליהלומים הסינתטיים. 74% מתנגדים לכך שרפפורט עצמו יפרסם מחירון ייעודי ליהלומים הסינתטיים. 88% תומכים בגילוי נאות לכל טיפול ביהלום מכל סוג שהוא. נדונה גם אפשרות להקמת אתר בינ"ל חדש לתעשיית יהלומי הגלם הטבעיים.

לאחר פגישה של נשיא הבורסה הישראלית ליהלומים יורם דבש, נשיא הבורסה ליהלומים בלוס אנג'לס, משה סאלם, ונשיאים נוספים עם מרטין רפפורט, על עתיד הענף, אמר דבש: "קיבלנו החלטה לפעול בשיתוף פעולה של הבורסות בארה"ב וישראל, יחד עם רפפורט ובעזרתם של חברי קונגרס אמריקאים וגורמים נוספים, כדי לחזור ל-FTC, ארגון הצרכנות הפדרלי בארה"ב, ולנסות לשנות את ההחלטה המוטעית שהתקבלה לפני מספר חודשים בנושא הגדרת הסינתטיות, החלטה היוצרת מעין מעמד שווה ליהלום סינתטי ולמעשה פותחת פתח להטעייה של הצרכנים", מסביר דבש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

בעלי 3 מסעדות אסיתיות העלימו 40 מיליון שקל, כמה זמן יבלו בכלא?

ביהמ"ש אישר הסדר טיעון הכולל עונשים כבדים על דוד פרידמן, ובניו: פנחס, לירון ואלעד; המדינה טענה שהעלימו כ-40 מיליון שקל
אבי שאולי |
המדינה ממשיכה להחמיר עם מעלימי הכנסות וביתר שאת: בית משפט שלום ת"א אישר היום הסדר טיעון במסגרתו הוטלו עונשים כבדים על דוד פרידמן, ושלושת בניו: פנחס, לירון ואלעד. הואשמו בכך שהעלימו ממס ההכנסה 39.9 מיליון שקל בדרכי מרמה ותחבולה. העונשים שקיבלו הנאשמים: מאסר בפועל של 4 עד 21 חודשים וקנסות של מאות אלפי שקלים. משפחת פרידמן הקימה והפעילה משנת 2001 שני עסקים: הראשון - "EDF" - עסק למכירת כרטיסי חיוג טלפוניים; השני - שלושה עסקים בשם "אסיאן פוד" - עסק למכירת מאכלים אסיאתיים. הפעילות נעשתה ברחוב לוינסקי בדרום ת"א בסמוך לתחנה המרכזית. העסקים הופעלו בתקופות שונות במסגרת שלוש חנויות: הראשון פעל ברח' לוינסקי 73, מחודש אוקטובר 2001 ועד לשנת 2005; הסניף השני הוקם ברח' לוינסקי 87, ופעל משנת 2003 ועד לשנת 2005; והסניף השלישי פעל ברח' לוינסקי 108 משנת 2005 ועד לשנת 2007. לטענת המדינה בשנים הרלוונטיות רכשו הנאשמים מלאי עסקי בסכום כולל של כ-39.9 מיליון שקל, אולם בספרי החשבונות נמנעו מלרשום תשלומים לספקים בהיקף של כ-33.2 מיליון שקל. שילמו לבסוף לפקיד השומה 2.4 מיליון שקל העבירות: השמטת הכנסה מתוך דו"ח, מסירת תרשומת כוזבת בדו"ח, הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס. הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום ובאשמה המיוחסת להם, והורשעו בעבירות. עו"ד רני שוורץ, שייצג את אחד הנאשמים, טען כי ניהול המשפט ושמיעת ההוכחות נועדו לחשוף את בית המשפט ליחס המפלה של גורמי האכיפה כלפי הנאשמים לעומת יחסם לספקי הסחורות. לטענתו נחשף פער עצום בין סכום ההכנסות שהושמטו הנקוב בכתב האישום - 33 מיליון שקל - לבין סכום ההשמטות בפועל שלא עלה על 1.6 מיליון שקל, כאשר בצירוף ריבית וקנסות הגיע הסכום ל-2.4 מיליון שקל, הוא הסכום ששילמו הנאשמים לפקיד השומה במסגרת הסדר החוב. השופטת דניאלה שריזלי: "ראוי לגזור בעבירות אלה עונשים חמורים" השופטת דניאלה שריזלי קבעה שהנאשמים עברו עבירות חמורות: "התנהלות עבריינית יזומה, מתוכננת, שגרתית וקבועה, אשר נמשכה תקופה ממושכת בת שש שנים כמכלול". בית המשפט מבהיר ומזהיר מפני עבירות בתחום העלמות מס: "מדיניות הענישה בעבירות המס ובעבירות כלכליות, עבירות שתוצאתן גריעת כספים מכוונת מהקופה הציבורית, ופגיעה באינטרסים חברתיים וציבוריים מוגנים, מכתיבה מתן בכורה לשיקולים של גמול, הוקעה והרתעה...ראוי לגזור על נאשמים בעבירות אלה עונשים חמורים, שרכיביהם העיקריים מאסר מאחורי סורג ובריח וקנסות כספיים משמעותיים".