יורם דבש
צילום: גיל לביא

הבורסה הישראלית והאמריקאית בשת"פ נגד יהלומים סינתטיים

המצב הקיים בו אין שום רגולציה על יהלומים סינתטיים גורם נזק לשמם הטוב של היהלומים הטבעיים ועלול להטעות צרכנים באופן חמור

ירדן סמדר |

תערוכת היהלומים והתכשיטים הבינלאומית השנתית JCK בלאס וגאס, ארה"ב הסתיימה השבוע. בתערוכה הציגו כ-2,300 חברות ועסקים בתחום היהלומים, אבני החן והתכשיטים בפני עשרות אלפי מבקרים עסקיים ופרטיים. בין המציגים השתתפו כמה עשרות חברות ועסקים מענף היהלומים הישראלי, חברי הבורסה ליהלומים ברמת-גן.

הנושא החם והמדובר בתערוכה, הנחשבת לתערוכה השנתית המובילה בתחום היהלומים בעולם, הוא הצורך בבידול בין היהלומים הסינתטיים ליהלומים הטבעיים: "כניסתם לשוק של יהלומים סינטטיים, אשר יוצרו באופן מלאכותי במפעל ולא יצאו מבטן האדמה לפני מיליוני שנים, מחייבים אותנו ביידוע ובאחריות מלאה במידע לצרכן הקצה. אנו סבורים שעל הרגולטור אשר אמון על הפיקוח על היהלומים במדינת ישראל, תחת משרד הכלכלה האמון על הגנת הצרכן, לייצר פיקוח אפקטיבי באמצעות רישיונות ותנאי סף ברורים המגדירים את המעטפת הרגולטורית תחת סטנדרטים בינ"ל מחמירים למניעת הטעיית הצרכנים". אמר יורם דבש, נשיא הבורסה ליהלומים ברמת גן.

בתעשיית היהלומים מסכימים כי המצב הקיים בו אין שום רגולציה על יהלומים סינתטיים גורמת נזק לשמם הטוב של היהלומים הטבעיים ועלולה להטעות צרכנים באופן חמור. מרטין רפפורט, בעל המגזין והמחירון הבינ"ל הפופולרי ליהלומים, פרסם ערב פתיחת התערוכה מאמר שעסק בשאלות החשובות לענף היהלומים, ביניהן- האם יש צורך במחירון יעודי ליהלומים הסינתטיים.

יורם דבש, נשיא הבורסה הישראלית ליהלומים יחד עם ארני בלום, נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB), יזמו בתערוכה הצבעה של חברי הפדרציה במסגרתה נבלמה היוזמה והוחלט שלא לפרסם מחירון יעודי ליהלומים הסינתטיים, דבר הצפוי להביא לענף היהלומים הטבעיים משב רוח גבית. לפי הסברי רפפורט, ירידות המחירים בתחום זה מאוד גדולות, ורוב היצרנים אינם מדווחים בצורה שקופה ולכן למעשה אין אפשרות ליצור מחירון.

מה ההבדל בין יהלום סינטטי ליהלום רגיל?

בענף מדגישים כי יהלומי הגלם הטבעיים הם בני מיליארד שנה, ושומרים על ערכם במשך עשרות שנים כאשר לעיתים ערכם אף עשוי לעלות. בנוסף, נהוג שבעלי חנויות היהלומים בארה"ב מתחייבים לרכוש את תכשיטי היהלומים שהם משווקים בחזרה מבעלי התכשיטים. לעומתם, היהלומים הסינתטיים מיוצרים במפעלים ומעבדות ומחירם יורד באופן תלול ככל שהזמן חולף, בעלי החנויות בארה"ב לא מאפשרים להשיב או להחליף אותם לאחר הרכישה. לפי העמדה שהציגו דבש ובלום, בעקבות הפערים המשמעותיים הללו יש להציג את המידע החשוב הזה בפני הצרכן שבא לרכוש יהלום, שידע איזה סוג יהלום הוא רוכש והאם יש או אין מדיניות החזרה של המוצר.

בכנס ובסקר שקיים רפפורט, בין חברי הענף בעולם, עולה כי 79% מהנשאלים מתנגדים לפרסום מחירון ליהלומים הסינתטיים. 74% מתנגדים לכך שרפפורט עצמו יפרסם מחירון ייעודי ליהלומים הסינתטיים. 88% תומכים בגילוי נאות לכל טיפול ביהלום מכל סוג שהוא. נדונה גם אפשרות להקמת אתר בינ"ל חדש לתעשיית יהלומי הגלם הטבעיים.

לאחר פגישה של נשיא הבורסה הישראלית ליהלומים יורם דבש, נשיא הבורסה ליהלומים בלוס אנג'לס, משה סאלם, ונשיאים נוספים עם מרטין רפפורט, על עתיד הענף, אמר דבש: "קיבלנו החלטה לפעול בשיתוף פעולה של הבורסות בארה"ב וישראל, יחד עם רפפורט ובעזרתם של חברי קונגרס אמריקאים וגורמים נוספים, כדי לחזור ל-FTC, ארגון הצרכנות הפדרלי בארה"ב, ולנסות לשנות את ההחלטה המוטעית שהתקבלה לפני מספר חודשים בנושא הגדרת הסינתטיות, החלטה היוצרת מעין מעמד שווה ליהלום סינתטי ולמעשה פותחת פתח להטעייה של הצרכנים", מסביר דבש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בועז לוי מנכל התעשייה האווירית
צילום: התעשייה האווירית

התעשייה האווירית תספק לצה"ל רכבים קרביים אוטונומיים

המדובר ברכבים סגורים שהמערכות המותקנות עליהם מצמצמות את הצורך בעיניים אנושיות של חיילים - ועל כן את מספרם ברכב, תוך הפחתת הסיכון. שני חיילים יפקחו ברכב על הנעשה ויבחרו מבין המלצות שונות לתקיפה שתציג המערכת
איתי פת-יה |

התעשייה האווירית תספק לצה"ל באמצעות חטיבת אלתא שלה רכבים קרביים משוריינים (רק"מ) בעלי יישומים אוטונומיים מבוססי בינה מלאכותית. משרד הביטחון בחר במוצר שלה במכרז "הכרמל" לפיתוח מערכות עבור הכח המתמרן ביבשה, זאת לאחר שהיו מרוצים מהדגמת הטכנולוגיה שלה. אם כיום רכבים אלה פתוחים בחלקם, כדי שהחיילים יוכלו לקלוט ולנתח באופן מלא את סביבת הלחימה, אזי שהרכבים של התעשייה האווירית הם סגורים, כך שיספקו מוגנות גבוהה יותר, כשהמערכות שמותקנות על הרכבים יהיו אלה שיאתרו את הסביבה - במקום זוג עיניים אנושיות. בין היישומים האוטונומיים גם הנהיגה עצמה בשטח, מה שחוסך עוד תפקיד ברכב, והוא הנהג. בתעשייה האווירית אומרים כי מדובר בשלב אחד לפני אוטונומיה מלאה, שכן ברכב כאמור עדיין נמצאים שני חיילים - הם גם אמורים לפקח על הנעשה, וגם לבחור מבין ההמלצות שתעלה להם המערכת של התעשייה האווירית - שתאתר מטרות ותציג תרחישי התקפה שונים. "יכולות אלו מאפשרות לצוות להגדיר, לפקח ולהתערב אך ורק במקומות בהם יידרש או ימצא לנכון, ובכך להשפיע על  מרחב גדול יותר תוך מתן מענה  אפקטיבי לאתגרים המורכבים בפניהם ניצב הכוח המתמרן. המערכת בעלת יכולת לאתר ולהשמיד מטרות בעלות חתימה נמוכה וזמן חיות קצר, על ידי רכישה מהירה וסגירת מעגלי אש אפקטיביים, זאת תוך צמצום מרבי של סיכון חיי אדם במערכה הקרקעית, צמצום נזק אגבי ולחימה יעילה יותר", מסבירים בתעשייה האווירית. "הטכנולוגיות המרכזיות שמפתחת התעשייה האווירית לכוח המתמרן ביבשה כוללות כמה מערכות", מפרט על הפיתוח מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, "מערכת הפיקוד - המוח, אחראית על תכנון וניהול משימות צוות הקרב בצורה אוטונומית; מערכת המודעות המצבית - המשלבת יכולות מתקדמות בתחומי המכ"ם, הסיגינט והאלקטרואופטיקה, מאתרת בו זמנית את האיומים, על הקרקע, באוויר ובמרחב העניין של צוות הקרב, מסווגת אותם בזמן אמת ויודעת להבדיל בין כוחותינו לכוחות אויב בצורה מהירה ומדויקת; "מערכת הקטלניות - אחראית לשיפור משמעותי בתהליך הרכשת המטרות בזמן אמת, על-ידי הקצאת האמצעי הקטלני המתאים ביותר לכל מטרה מכלל האמצעים העומדים לרשות צוות הקרב; מערכת הניידות – אחראית לתכנון קווי ההתקדמות המיטביים בשטח עבור כל אחד מהכלים בצוות הקרב, כך שיוכל לבצע את משימתו. מערכת התפעול– אנשי הצוות יוכלו לצפות בשדה הקרב בכמה ממדים, וכך להבין טוב יותר את תמונת מצב הקרב. ממשק משתמש חדשני יאפשר ללוחמים לקבל החלטות מיטביות לכשיידרשו לכך".