יורם דבש
צילום: גיל לביא

הבורסה הישראלית והאמריקאית בשת"פ נגד יהלומים סינתטיים

המצב הקיים בו אין שום רגולציה על יהלומים סינתטיים גורם נזק לשמם הטוב של היהלומים הטבעיים ועלול להטעות צרכנים באופן חמור

ירדן סמדר |

תערוכת היהלומים והתכשיטים הבינלאומית השנתית JCK בלאס וגאס, ארה"ב הסתיימה השבוע. בתערוכה הציגו כ-2,300 חברות ועסקים בתחום היהלומים, אבני החן והתכשיטים בפני עשרות אלפי מבקרים עסקיים ופרטיים. בין המציגים השתתפו כמה עשרות חברות ועסקים מענף היהלומים הישראלי, חברי הבורסה ליהלומים ברמת-גן.

הנושא החם והמדובר בתערוכה, הנחשבת לתערוכה השנתית המובילה בתחום היהלומים בעולם, הוא הצורך בבידול בין היהלומים הסינתטיים ליהלומים הטבעיים: "כניסתם לשוק של יהלומים סינטטיים, אשר יוצרו באופן מלאכותי במפעל ולא יצאו מבטן האדמה לפני מיליוני שנים, מחייבים אותנו ביידוע ובאחריות מלאה במידע לצרכן הקצה. אנו סבורים שעל הרגולטור אשר אמון על הפיקוח על היהלומים במדינת ישראל, תחת משרד הכלכלה האמון על הגנת הצרכן, לייצר פיקוח אפקטיבי באמצעות רישיונות ותנאי סף ברורים המגדירים את המעטפת הרגולטורית תחת סטנדרטים בינ"ל מחמירים למניעת הטעיית הצרכנים". אמר יורם דבש, נשיא הבורסה ליהלומים ברמת גן.

בתעשיית היהלומים מסכימים כי המצב הקיים בו אין שום רגולציה על יהלומים סינתטיים גורמת נזק לשמם הטוב של היהלומים הטבעיים ועלולה להטעות צרכנים באופן חמור. מרטין רפפורט, בעל המגזין והמחירון הבינ"ל הפופולרי ליהלומים, פרסם ערב פתיחת התערוכה מאמר שעסק בשאלות החשובות לענף היהלומים, ביניהן- האם יש צורך במחירון יעודי ליהלומים הסינתטיים.

יורם דבש, נשיא הבורסה הישראלית ליהלומים יחד עם ארני בלום, נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB), יזמו בתערוכה הצבעה של חברי הפדרציה במסגרתה נבלמה היוזמה והוחלט שלא לפרסם מחירון יעודי ליהלומים הסינתטיים, דבר הצפוי להביא לענף היהלומים הטבעיים משב רוח גבית. לפי הסברי רפפורט, ירידות המחירים בתחום זה מאוד גדולות, ורוב היצרנים אינם מדווחים בצורה שקופה ולכן למעשה אין אפשרות ליצור מחירון.

מה ההבדל בין יהלום סינטטי ליהלום רגיל?

בענף מדגישים כי יהלומי הגלם הטבעיים הם בני מיליארד שנה, ושומרים על ערכם במשך עשרות שנים כאשר לעיתים ערכם אף עשוי לעלות. בנוסף, נהוג שבעלי חנויות היהלומים בארה"ב מתחייבים לרכוש את תכשיטי היהלומים שהם משווקים בחזרה מבעלי התכשיטים. לעומתם, היהלומים הסינתטיים מיוצרים במפעלים ומעבדות ומחירם יורד באופן תלול ככל שהזמן חולף, בעלי החנויות בארה"ב לא מאפשרים להשיב או להחליף אותם לאחר הרכישה. לפי העמדה שהציגו דבש ובלום, בעקבות הפערים המשמעותיים הללו יש להציג את המידע החשוב הזה בפני הצרכן שבא לרכוש יהלום, שידע איזה סוג יהלום הוא רוכש והאם יש או אין מדיניות החזרה של המוצר.

בכנס ובסקר שקיים רפפורט, בין חברי הענף בעולם, עולה כי 79% מהנשאלים מתנגדים לפרסום מחירון ליהלומים הסינתטיים. 74% מתנגדים לכך שרפפורט עצמו יפרסם מחירון ייעודי ליהלומים הסינתטיים. 88% תומכים בגילוי נאות לכל טיפול ביהלום מכל סוג שהוא. נדונה גם אפשרות להקמת אתר בינ"ל חדש לתעשיית יהלומי הגלם הטבעיים.

לאחר פגישה של נשיא הבורסה הישראלית ליהלומים יורם דבש, נשיא הבורסה ליהלומים בלוס אנג'לס, משה סאלם, ונשיאים נוספים עם מרטין רפפורט, על עתיד הענף, אמר דבש: "קיבלנו החלטה לפעול בשיתוף פעולה של הבורסות בארה"ב וישראל, יחד עם רפפורט ובעזרתם של חברי קונגרס אמריקאים וגורמים נוספים, כדי לחזור ל-FTC, ארגון הצרכנות הפדרלי בארה"ב, ולנסות לשנות את ההחלטה המוטעית שהתקבלה לפני מספר חודשים בנושא הגדרת הסינתטיות, החלטה היוצרת מעין מעמד שווה ליהלום סינתטי ולמעשה פותחת פתח להטעייה של הצרכנים", מסביר דבש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים
צילום: תמר מצפי

מדד המחירים עלה 0.2%. האינפלציה: 3.1%; הדירות התייקרו 11.3% בשנה

כך לפי נתוני הלמ"ס לינואר. בין חודשים עוקבים מחירי הדירות עלו ב-1.5%. עלייה שנתית גדולה גם בדירות החדשות: 11.6%. מחיר דירה ממוצע עלה ב-400 א' תוך רבעון ל-1.756 מ'. האינפלציה פרצה את טווח היעד של בנק ישראל. מדד תשומות הבניה עלה באחוז בינואר
איתי פת-יה |

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% בחודש ינואר 2022, כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. האינפלציה, שהיא השינוי במדד בשנים עשר החודשים האחרונים למדידה (ינואר 2022 לעומת ינואר 2021) התסכמה ב-3.1% - ובכך פרצה את טווח יעד האינפלציה של בנק ישראל (1-3%). עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים שעלו ב-2.1%, מזון שעלה ב-1.3%, ריהוט וציוד לבית שעלה ב-0.7% ותחבורה שעלה ב-0.5%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הלבשה והנעלה שירד ב-5.0% ותרבות ובידור שירד ב-0.9%. בנובמבר-דצמבר 2021, מחירי הדירות (שאינן חלק ממדד המחירים לצרכן) עלו ב-1.5% לעומת אוקטובר-נובמבר אותה שנה, והיו גבוהים ב-11.3% מול שנה קודם לכן (נובמבר -דצמבר 2020). בין התקופות העוקבות (אוקטובר-נובמבר לנובמבר-דצמבר) נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון 2.4%, מרכז 2.3%, חיפה 1.4%, ירושלים 1.2%, תל אביב 1.1% ודרום 0.7%. לעומת התקופה המקבילה ב-2020, גם כן עליה בכל המחוזות: מרכז (12.5%), ירושלים (12.0%), תל אביב (11.1%), חיפה (10.7%), דרום (10.0%) וצפון (7.8%). בפילוח מחירי הדירות החדשות בלבד עולה שעלו ב-1.0% בחודשים נובמבר–דצמבר 2021 לעומת אוקטובר –נובמבר 2021 והשלימו בכך עלייה של 11.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (נובמבר–דצמבר 2020). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 22.4% בהשוואה ל-22.2% באוקטובר– נובמבר 2021. המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקה לרכישת דירה עמד ברבעון הרביעי של שנת 2021 על 1.756 מיליון שקל. ברבעון שקדם לו עמד המחיר הממוצע על 1.716 מיליון שקל. מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-0.8% בחודש ינואר 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (ינואר 2022 לעומת ינואר 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-5.8%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף "חומרים ומוצרים - סך כולל" שעלו ב-1.9%. יש לציין כי בסעיף זה התייקרו במיוחד בטון מובא שעלה ב-6.6%, מעליות שעלו ב-5.7%, מוצרים אחרים מבטון שעלו ב-5.2% ומתקני חוץ שעלו ב-5.1% (לחצו כאן למחשבון המדד והסבר מלא עליו). מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים עלה ב-1.0% בחודש ינואר 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (ינואר 2022 לעומת ינואר 2021) עלה מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ב-12.2%. עליות מחירים בולטות נרשמו בענפים: "ציוד חשמלי" ב-5.3%, "מוצרים מינרליים אל מתכתיים" ב-4.5% ו"מוצרי גומי ופלסטיק" ב-2.6%.