אריאל כץ
צילום: ניוז יח"צ

מענק עידוד התעסוקה החדש – יותר חכם, אבל עדיין לא מושלם

בניגוד למענק הקודם שתמרץ החזרת עובדים מחל"ת, המענק החדש מתמרץ מעסיקים להימנע מפיטורים או הוצאה של עובדים לחל"ת. אז מה הבעיה? למשל, מה לגבי עסקים שהממשלה הכריחה אותם לסגור?

אריאל כץ | (3)
נושאים בכתבה קורונה

מהפרסומים האחרונים בנושא מסתמן כי בקרוב תכריז הממשלה על מענק חדש שמטרתו עידוד התעסוקה במשק. בתוך כך, צפוי שמעסיקים אשר העסק שלהם נפגע בשל המשבר, ואשר יימנעו מפיטורים או הוצאה של עובדיהם לחל"ת, ייהנו ממענקים של עד 5,000 שקל לעובד מעל רף העסקה מסוים שייקבע בהתאם לעומק הפגיעה בעסק.

 

כך, מעסיקים עם פגיעה של 25% עד 40% במחזור ההכנסות בעסק, צפויים ליהנות ממענק בגין עד 20% מעובדיהם, ובקיזוז עובדים שפוטרו או יצאו לחל"ת. באופן דומה מעסיקים עם פגיעה של 40% עד 60% במחזור ההכנסות בעסק, צפויים ליהנות ממענק בגובה 5,000 שקל עבור עד 30% מהעובדים ובקיזוז של עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת כאמור.

 

לדעתנו, מדובר במענק מוצלח בהרבה ממענק עידוד התעסוקה הקודם. יחד עם זאת, מוצע לערוך גם בו שינויים מסוימים אשר ישפרו את יעילותו.

 

הפגמים שתוקנו במסגרת המענק החדש

המענק הקודם אשר נועד לעודד תעסוקה, תמרץ מעסיקים להחזיר עובדים מחל"ת, אך סבל מכשלים רבים. כך, דווקא מעסיקים אשר בחרו בגל הראשון לשמר את עובדיהם, ובכך לא לפגוע בכיס העובדים מצד אחד, ולא להכביד על הקופה הציבורית מהצד השני – לא היו זכאים למענק כלל.

 

באופן דומה, מעסיקים אשר החזירו את העובדים מוקדם (עד אמצע חודש אפריל) לא היו זכאים למענק כלל, מעסיקים אשר שהחזירו את העובדים לאחר מכן (סוף אפריל או בחודש מאי) היו זכאים למענק נמוך יחסית, ומעסיקים שהחזירו את העובדים מאוחר יחסית (בחודש יוני או יולי) היו זכאים למענק בסכום הגבוה ביותר.

 

יוצא שמתווה המענקים הקודם לעידוד תעסוקה, שניתן לאחר הסגר הראשון, העניק את המענקים הגבוהים ביותר דווקא לאותם המעסיקים שהוציאו לחל"ת (ע"ח הקופה הציבורית והעובד) והחזירו את העובדים מאוחר לעבודה – ובכך לימד את המעסיקים שעליהם להוציא את עובדיהם לחל"ת ודווקא לא לשמור עליהם במעגל העבודה, בכדי ליהנות מהמענקים הגבוהים ביותר.

 

הבשורה המעודדת היא כי במשרד האוצר מיהרו לפרסם עם כניסתנו לסגר נוסף כי מענק עידוד התעסוקה החדש יהיה בנוי בצורה שונה, ויתמרץ דווקא מעסיקים שישמרו את עובדיהם.

  

נקודות שראוי להוסיף ולשפר במענק עידוד התעסוקה החדש

לדעתנו, כדי לשפר את המנגנון של מענק עידוד התעסוקה החדש ועל מנת לצמצם שעורי האבטלה ראוי בין היתר לשקול את הנקודות הבאות:

 

מומלץ להתחשב בשכר הממוצע בעסק לעניין קביעת גובה המענק. מוטב לעודד תעסוקה גם של עובדים המשתכרים בשכר גבוה, וזאת על ידי העלאת גובה המענק באופן פרופורציונאלי בעסקים בהם שכר העובדים הממוצע הינו גבוה משכר המינימום.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מומלץ בהמשך הדרך לעודד מעסיקים להחזיר עובדים מחל"ת – לכל הפחות מקום בו מדובר בבעלי עסקים אשר היו מחויבים לסגור את עסקיהם לאור החלטת הממשלה (כגון מסעדות). כלומר, ראוי שמעסיקים שלא הייתה להם ברירה אלא להוציא את העובדים לחל"ת כן יתומרצו להחזירם.

מומלץ כי אופן קביעת הזכאות למענק וגובהו יהיה יותר רציף ופחות מקוטע. במענק המסתמן, כמו גם במענקים קודמים, ירידה במחזורים של פחות מ-25% לא מזכה במענק כלל. כך שירידה של 24.99% אינה מספקת אך ירידה של 25.01% מזכה את בעל העסק במענק, באופן שבוודאי אינו מוצדק מהותית, ואת זה מומלץ לשנות. 

לסיכום, טוב עשו במשרד האוצר אשר שינו את מתווה הבסיסי של המענק לעידוד תעסוקה, אך לדעתנו נדרשים תיקונים נוספים בכדי להגשים באופן מלא את התכלית של המענק.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יוסף הצלמוני 24/09/2020 14:11
    הגב לתגובה זו
    כל העסקים הקטנים עם 2-5 עובדים לא יקבלו כלום משום שזוהי מנת הייצור הקטנה ביותר שלהם זה או עם העובדים או בלי... שר האוצר ונערי האוצר אתם מנותקים מהשטח...
  • 2.
    כעת לקראת הסגר - האם זה עדיין רלבנטי למעסיק פרטי? (ל"ת)
    הכל טוב ויפה אבל... 23/09/2020 15:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רן כהן 23/09/2020 12:09
    הגב לתגובה זו
    ברוך השם שיש קצת יותר מחשבה סביב המענקים וביחס לעידוד העסקת עובדים. בפעם שעברה אכלתי אותה כשהייתי ישר ואכפתי ולא הוצאתי את העובדים שלי לחלת. הפעם אבדוק בערכים שלי ושמח שגם אקבל על כך פירגון מהמדינה. אריאל אתה צודק יש עוד לאן להשתפר שנה טובה לעם ישראל
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.