מענק עידוד התעסוקה החדש – יותר חכם, אבל עדיין לא מושלם
בניגוד למענק הקודם שתמרץ החזרת עובדים מחל"ת, המענק החדש מתמרץ מעסיקים להימנע מפיטורים או הוצאה של עובדים לחל"ת. אז מה הבעיה? למשל, מה לגבי עסקים שהממשלה הכריחה אותם לסגור?
מהפרסומים האחרונים בנושא מסתמן כי בקרוב תכריז הממשלה על מענק חדש שמטרתו עידוד התעסוקה במשק. בתוך כך, צפוי שמעסיקים אשר העסק שלהם נפגע בשל המשבר, ואשר יימנעו מפיטורים או הוצאה של עובדיהם לחל"ת, ייהנו ממענקים של עד 5,000 שקל לעובד מעל רף העסקה מסוים שייקבע בהתאם לעומק הפגיעה בעסק.
כך, מעסיקים עם פגיעה של 25% עד 40% במחזור ההכנסות בעסק, צפויים ליהנות ממענק בגין עד 20% מעובדיהם, ובקיזוז עובדים שפוטרו או יצאו לחל"ת. באופן דומה מעסיקים עם פגיעה של 40% עד 60% במחזור ההכנסות בעסק, צפויים ליהנות ממענק בגובה 5,000 שקל עבור עד 30% מהעובדים ובקיזוז של עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת כאמור.
לדעתנו, מדובר במענק מוצלח בהרבה ממענק עידוד התעסוקה הקודם. יחד עם זאת, מוצע לערוך גם בו שינויים מסוימים אשר ישפרו את יעילותו.
הפגמים שתוקנו במסגרת המענק החדש
המענק הקודם אשר נועד לעודד תעסוקה, תמרץ מעסיקים להחזיר עובדים מחל"ת, אך סבל מכשלים רבים. כך, דווקא מעסיקים אשר בחרו בגל הראשון לשמר את עובדיהם, ובכך לא לפגוע בכיס העובדים מצד אחד, ולא להכביד על הקופה הציבורית מהצד השני – לא היו זכאים למענק כלל.
באופן דומה, מעסיקים אשר החזירו את העובדים מוקדם (עד אמצע חודש אפריל) לא היו זכאים למענק כלל, מעסיקים אשר שהחזירו את העובדים לאחר מכן (סוף אפריל או בחודש מאי) היו זכאים למענק נמוך יחסית, ומעסיקים שהחזירו את העובדים מאוחר יחסית (בחודש יוני או יולי) היו זכאים למענק בסכום הגבוה ביותר.
- האירוע שהקפיץ את השווקים במהלך מגפת הקורונה מה קרה היום לפני 68 שנה
- מי המניה הנמכרת בחסר ביותר ב-S&P 500?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוצא שמתווה המענקים הקודם לעידוד תעסוקה, שניתן לאחר הסגר הראשון, העניק את המענקים הגבוהים ביותר דווקא לאותם המעסיקים שהוציאו לחל"ת (ע"ח הקופה הציבורית והעובד) והחזירו את העובדים מאוחר לעבודה – ובכך לימד את המעסיקים שעליהם להוציא את עובדיהם לחל"ת ודווקא לא לשמור עליהם במעגל העבודה, בכדי ליהנות מהמענקים הגבוהים ביותר.
הבשורה המעודדת היא כי במשרד האוצר מיהרו לפרסם עם כניסתנו לסגר נוסף כי מענק עידוד התעסוקה החדש יהיה בנוי בצורה שונה, ויתמרץ דווקא מעסיקים שישמרו את עובדיהם.
נקודות שראוי להוסיף ולשפר במענק עידוד התעסוקה החדש
לדעתנו, כדי לשפר את המנגנון של מענק עידוד התעסוקה החדש ועל מנת לצמצם שעורי האבטלה ראוי בין היתר לשקול את הנקודות הבאות:
מומלץ להתחשב בשכר הממוצע בעסק לעניין קביעת גובה המענק. מוטב לעודד תעסוקה גם של עובדים המשתכרים בשכר גבוה, וזאת על ידי העלאת גובה המענק באופן פרופורציונאלי בעסקים בהם שכר העובדים הממוצע הינו גבוה משכר המינימום.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מומלץ בהמשך הדרך לעודד מעסיקים להחזיר עובדים מחל"ת – לכל הפחות מקום בו מדובר בבעלי עסקים אשר היו מחויבים לסגור את עסקיהם לאור החלטת הממשלה (כגון מסעדות). כלומר, ראוי שמעסיקים שלא הייתה להם ברירה אלא להוציא את העובדים לחל"ת כן יתומרצו להחזירם.
מומלץ כי אופן קביעת הזכאות למענק וגובהו יהיה יותר רציף ופחות מקוטע. במענק המסתמן, כמו גם במענקים קודמים, ירידה במחזורים של פחות מ-25% לא מזכה במענק כלל. כך שירידה של 24.99% אינה מספקת אך ירידה של 25.01% מזכה את בעל העסק במענק, באופן שבוודאי אינו מוצדק מהותית, ואת זה מומלץ לשנות.
לסיכום, טוב עשו במשרד האוצר אשר שינו את מתווה הבסיסי של המענק לעידוד תעסוקה, אך לדעתנו נדרשים תיקונים נוספים בכדי להגשים באופן מלא את התכלית של המענק.
- 3.יוסף הצלמוני 24/09/2020 14:11הגב לתגובה זוכל העסקים הקטנים עם 2-5 עובדים לא יקבלו כלום משום שזוהי מנת הייצור הקטנה ביותר שלהם זה או עם העובדים או בלי... שר האוצר ונערי האוצר אתם מנותקים מהשטח...
- 2.כעת לקראת הסגר - האם זה עדיין רלבנטי למעסיק פרטי? (ל"ת)הכל טוב ויפה אבל... 23/09/2020 15:37הגב לתגובה זו
- 1.רן כהן 23/09/2020 12:09הגב לתגובה זוברוך השם שיש קצת יותר מחשבה סביב המענקים וביחס לעידוד העסקת עובדים. בפעם שעברה אכלתי אותה כשהייתי ישר ואכפתי ולא הוצאתי את העובדים שלי לחלת. הפעם אבדוק בערכים שלי ושמח שגם אקבל על כך פירגון מהמדינה. אריאל אתה צודק יש עוד לאן להשתפר שנה טובה לעם ישראל
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
