אריאל כץ
צילום: ניוז יח"צ

מענק עידוד התעסוקה החדש – יותר חכם, אבל עדיין לא מושלם

בניגוד למענק הקודם שתמרץ החזרת עובדים מחל"ת, המענק החדש מתמרץ מעסיקים להימנע מפיטורים או הוצאה של עובדים לחל"ת. אז מה הבעיה? למשל, מה לגבי עסקים שהממשלה הכריחה אותם לסגור?

אריאל כץ | (3)
נושאים בכתבה קורונה

מהפרסומים האחרונים בנושא מסתמן כי בקרוב תכריז הממשלה על מענק חדש שמטרתו עידוד התעסוקה במשק. בתוך כך, צפוי שמעסיקים אשר העסק שלהם נפגע בשל המשבר, ואשר יימנעו מפיטורים או הוצאה של עובדיהם לחל"ת, ייהנו ממענקים של עד 5,000 שקל לעובד מעל רף העסקה מסוים שייקבע בהתאם לעומק הפגיעה בעסק.

 

כך, מעסיקים עם פגיעה של 25% עד 40% במחזור ההכנסות בעסק, צפויים ליהנות ממענק בגין עד 20% מעובדיהם, ובקיזוז עובדים שפוטרו או יצאו לחל"ת. באופן דומה מעסיקים עם פגיעה של 40% עד 60% במחזור ההכנסות בעסק, צפויים ליהנות ממענק בגובה 5,000 שקל עבור עד 30% מהעובדים ובקיזוז של עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת כאמור.

 

לדעתנו, מדובר במענק מוצלח בהרבה ממענק עידוד התעסוקה הקודם. יחד עם זאת, מוצע לערוך גם בו שינויים מסוימים אשר ישפרו את יעילותו.

 

הפגמים שתוקנו במסגרת המענק החדש

המענק הקודם אשר נועד לעודד תעסוקה, תמרץ מעסיקים להחזיר עובדים מחל"ת, אך סבל מכשלים רבים. כך, דווקא מעסיקים אשר בחרו בגל הראשון לשמר את עובדיהם, ובכך לא לפגוע בכיס העובדים מצד אחד, ולא להכביד על הקופה הציבורית מהצד השני – לא היו זכאים למענק כלל.

 

באופן דומה, מעסיקים אשר החזירו את העובדים מוקדם (עד אמצע חודש אפריל) לא היו זכאים למענק כלל, מעסיקים אשר שהחזירו את העובדים לאחר מכן (סוף אפריל או בחודש מאי) היו זכאים למענק נמוך יחסית, ומעסיקים שהחזירו את העובדים מאוחר יחסית (בחודש יוני או יולי) היו זכאים למענק בסכום הגבוה ביותר.

 

יוצא שמתווה המענקים הקודם לעידוד תעסוקה, שניתן לאחר הסגר הראשון, העניק את המענקים הגבוהים ביותר דווקא לאותם המעסיקים שהוציאו לחל"ת (ע"ח הקופה הציבורית והעובד) והחזירו את העובדים מאוחר לעבודה – ובכך לימד את המעסיקים שעליהם להוציא את עובדיהם לחל"ת ודווקא לא לשמור עליהם במעגל העבודה, בכדי ליהנות מהמענקים הגבוהים ביותר.

 

הבשורה המעודדת היא כי במשרד האוצר מיהרו לפרסם עם כניסתנו לסגר נוסף כי מענק עידוד התעסוקה החדש יהיה בנוי בצורה שונה, ויתמרץ דווקא מעסיקים שישמרו את עובדיהם.

  

נקודות שראוי להוסיף ולשפר במענק עידוד התעסוקה החדש

לדעתנו, כדי לשפר את המנגנון של מענק עידוד התעסוקה החדש ועל מנת לצמצם שעורי האבטלה ראוי בין היתר לשקול את הנקודות הבאות:

 

מומלץ להתחשב בשכר הממוצע בעסק לעניין קביעת גובה המענק. מוטב לעודד תעסוקה גם של עובדים המשתכרים בשכר גבוה, וזאת על ידי העלאת גובה המענק באופן פרופורציונאלי בעסקים בהם שכר העובדים הממוצע הינו גבוה משכר המינימום.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מומלץ בהמשך הדרך לעודד מעסיקים להחזיר עובדים מחל"ת – לכל הפחות מקום בו מדובר בבעלי עסקים אשר היו מחויבים לסגור את עסקיהם לאור החלטת הממשלה (כגון מסעדות). כלומר, ראוי שמעסיקים שלא הייתה להם ברירה אלא להוציא את העובדים לחל"ת כן יתומרצו להחזירם.

מומלץ כי אופן קביעת הזכאות למענק וגובהו יהיה יותר רציף ופחות מקוטע. במענק המסתמן, כמו גם במענקים קודמים, ירידה במחזורים של פחות מ-25% לא מזכה במענק כלל. כך שירידה של 24.99% אינה מספקת אך ירידה של 25.01% מזכה את בעל העסק במענק, באופן שבוודאי אינו מוצדק מהותית, ואת זה מומלץ לשנות. 

לסיכום, טוב עשו במשרד האוצר אשר שינו את מתווה הבסיסי של המענק לעידוד תעסוקה, אך לדעתנו נדרשים תיקונים נוספים בכדי להגשים באופן מלא את התכלית של המענק.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יוסף הצלמוני 24/09/2020 14:11
    הגב לתגובה זו
    כל העסקים הקטנים עם 2-5 עובדים לא יקבלו כלום משום שזוהי מנת הייצור הקטנה ביותר שלהם זה או עם העובדים או בלי... שר האוצר ונערי האוצר אתם מנותקים מהשטח...
  • 2.
    כעת לקראת הסגר - האם זה עדיין רלבנטי למעסיק פרטי? (ל"ת)
    הכל טוב ויפה אבל... 23/09/2020 15:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רן כהן 23/09/2020 12:09
    הגב לתגובה זו
    ברוך השם שיש קצת יותר מחשבה סביב המענקים וביחס לעידוד העסקת עובדים. בפעם שעברה אכלתי אותה כשהייתי ישר ואכפתי ולא הוצאתי את העובדים שלי לחלת. הפעם אבדוק בערכים שלי ושמח שגם אקבל על כך פירגון מהמדינה. אריאל אתה צודק יש עוד לאן להשתפר שנה טובה לעם ישראל
מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.

תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.