מענק עידוד התעסוקה החדש – יותר חכם, אבל עדיין לא מושלם
בניגוד למענק הקודם שתמרץ החזרת עובדים מחל"ת, המענק החדש מתמרץ מעסיקים להימנע מפיטורים או הוצאה של עובדים לחל"ת. אז מה הבעיה? למשל, מה לגבי עסקים שהממשלה הכריחה אותם לסגור?
מהפרסומים האחרונים בנושא מסתמן כי בקרוב תכריז הממשלה על מענק חדש שמטרתו עידוד התעסוקה במשק. בתוך כך, צפוי שמעסיקים אשר העסק שלהם נפגע בשל המשבר, ואשר יימנעו מפיטורים או הוצאה של עובדיהם לחל"ת, ייהנו ממענקים של עד 5,000 שקל לעובד מעל רף העסקה מסוים שייקבע בהתאם לעומק הפגיעה בעסק.
כך, מעסיקים עם פגיעה של 25% עד 40% במחזור ההכנסות בעסק, צפויים ליהנות ממענק בגין עד 20% מעובדיהם, ובקיזוז עובדים שפוטרו או יצאו לחל"ת. באופן דומה מעסיקים עם פגיעה של 40% עד 60% במחזור ההכנסות בעסק, צפויים ליהנות ממענק בגובה 5,000 שקל עבור עד 30% מהעובדים ובקיזוז של עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת כאמור.
לדעתנו, מדובר במענק מוצלח בהרבה ממענק עידוד התעסוקה הקודם. יחד עם זאת, מוצע לערוך גם בו שינויים מסוימים אשר ישפרו את יעילותו.
הפגמים שתוקנו במסגרת המענק החדש
המענק הקודם אשר נועד לעודד תעסוקה, תמרץ מעסיקים להחזיר עובדים מחל"ת, אך סבל מכשלים רבים. כך, דווקא מעסיקים אשר בחרו בגל הראשון לשמר את עובדיהם, ובכך לא לפגוע בכיס העובדים מצד אחד, ולא להכביד על הקופה הציבורית מהצד השני – לא היו זכאים למענק כלל.
באופן דומה, מעסיקים אשר החזירו את העובדים מוקדם (עד אמצע חודש אפריל) לא היו זכאים למענק כלל, מעסיקים אשר שהחזירו את העובדים לאחר מכן (סוף אפריל או בחודש מאי) היו זכאים למענק נמוך יחסית, ומעסיקים שהחזירו את העובדים מאוחר יחסית (בחודש יוני או יולי) היו זכאים למענק בסכום הגבוה ביותר.
- האירוע שהקפיץ את השווקים במהלך מגפת הקורונה מה קרה היום לפני 68 שנה
- מי המניה הנמכרת בחסר ביותר ב-S&P 500?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוצא שמתווה המענקים הקודם לעידוד תעסוקה, שניתן לאחר הסגר הראשון, העניק את המענקים הגבוהים ביותר דווקא לאותם המעסיקים שהוציאו לחל"ת (ע"ח הקופה הציבורית והעובד) והחזירו את העובדים מאוחר לעבודה – ובכך לימד את המעסיקים שעליהם להוציא את עובדיהם לחל"ת ודווקא לא לשמור עליהם במעגל העבודה, בכדי ליהנות מהמענקים הגבוהים ביותר.
הבשורה המעודדת היא כי במשרד האוצר מיהרו לפרסם עם כניסתנו לסגר נוסף כי מענק עידוד התעסוקה החדש יהיה בנוי בצורה שונה, ויתמרץ דווקא מעסיקים שישמרו את עובדיהם.
נקודות שראוי להוסיף ולשפר במענק עידוד התעסוקה החדש
לדעתנו, כדי לשפר את המנגנון של מענק עידוד התעסוקה החדש ועל מנת לצמצם שעורי האבטלה ראוי בין היתר לשקול את הנקודות הבאות:
מומלץ להתחשב בשכר הממוצע בעסק לעניין קביעת גובה המענק. מוטב לעודד תעסוקה גם של עובדים המשתכרים בשכר גבוה, וזאת על ידי העלאת גובה המענק באופן פרופורציונאלי בעסקים בהם שכר העובדים הממוצע הינו גבוה משכר המינימום.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
מומלץ בהמשך הדרך לעודד מעסיקים להחזיר עובדים מחל"ת – לכל הפחות מקום בו מדובר בבעלי עסקים אשר היו מחויבים לסגור את עסקיהם לאור החלטת הממשלה (כגון מסעדות). כלומר, ראוי שמעסיקים שלא הייתה להם ברירה אלא להוציא את העובדים לחל"ת כן יתומרצו להחזירם.
מומלץ כי אופן קביעת הזכאות למענק וגובהו יהיה יותר רציף ופחות מקוטע. במענק המסתמן, כמו גם במענקים קודמים, ירידה במחזורים של פחות מ-25% לא מזכה במענק כלל. כך שירידה של 24.99% אינה מספקת אך ירידה של 25.01% מזכה את בעל העסק במענק, באופן שבוודאי אינו מוצדק מהותית, ואת זה מומלץ לשנות.
לסיכום, טוב עשו במשרד האוצר אשר שינו את מתווה הבסיסי של המענק לעידוד תעסוקה, אך לדעתנו נדרשים תיקונים נוספים בכדי להגשים באופן מלא את התכלית של המענק.
- 3.יוסף הצלמוני 24/09/2020 14:11הגב לתגובה זוכל העסקים הקטנים עם 2-5 עובדים לא יקבלו כלום משום שזוהי מנת הייצור הקטנה ביותר שלהם זה או עם העובדים או בלי... שר האוצר ונערי האוצר אתם מנותקים מהשטח...
- 2.כעת לקראת הסגר - האם זה עדיין רלבנטי למעסיק פרטי? (ל"ת)הכל טוב ויפה אבל... 23/09/2020 15:37הגב לתגובה זו
- 1.רן כהן 23/09/2020 12:09הגב לתגובה זוברוך השם שיש קצת יותר מחשבה סביב המענקים וביחס לעידוד העסקת עובדים. בפעם שעברה אכלתי אותה כשהייתי ישר ואכפתי ולא הוצאתי את העובדים שלי לחלת. הפעם אבדוק בערכים שלי ושמח שגם אקבל על כך פירגון מהמדינה. אריאל אתה צודק יש עוד לאן להשתפר שנה טובה לעם ישראל
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
