5 שאלות לגבי עסקת היצוא למצרים

חוזה ייצוא הגז למצרים מרשים בכל קנה מידה. אולם השותפויות הותירו את המשקיעים ללא מענה לשאלות המכריעות

גיא בן סימון | (10)

עסקת הגז הענקית עליה דיווחו שותפויות הגז אתמול הפתיעה לא רק את השוק, אלא גם את מרבית האנליסטים שרק שלשום לא נתנו הרבה סיכוי לאופציה המצרית. בוקר לאחר הזינוק החד במניות הגז, קשה שלא לשאול מספר שאלות מטרידות.

1. גובה ה-Take or Pay? ההסכם שנחתם לא התייחס לגובה תעריף המכירה בעוד שהמוכרות התחייבו לספק לרוכשת כמות שנתית של כ-3.5 BCM (לא ברור כמה דולפינס מתחייבת לרכוש מתמר ולוויתן). זה בסדר, הרי חברה עסקית לא מחויבת לחשוף את המחיר ללקוח, וגם לא בכל החוזים הקיימים מגנון זה מפורסם. נזכיר כי עד הדיונים סביב מתווה הגז אף אחד לא ידע מהו מחיר הגז לחברת חשמל. כעת, בהסכם החדש מחיר הגז שיימכר לא ידוע במדויק אך האנליסטים בשוק גזרו מחיר של 6.5 דולרים ליחידה לפי חישוב ממוצע משוקלל של סל ההכנסות חלקי סך הכמויות. מדובר בהערכות בלבד ורק נזכיר כי ברקע, התחרות נושפת בעורף. מנגד, מחיר הגז בשתי העסקאות מבוסס על נוסחת מחיר המוצמדת למחירי חבית נפט מסוג ברנט (Brent). אמנם אין בנמצא מחיר עולמי לגז ולכן קשה להתייחס למחירי הגז הטבעי כמקשה אחת, אך מחירי הנפט והגז הטבעי בעולם מרימים ראש, בין אם במזרח אסיה, הולנד ובטורקיה, מה שעשוי לספק תמיכה למחיר. מצד שני, חולשת המחרים עז כה הביאה את חברת חשמל למשא ומתן לפתוח את החוזה בשאיפה להוריד את מחירו. במידרוג מעריכים היום כי מחיר הגז לחברת חשמל יופחת לכל הפחות ב-12.5%. מה זה אומר לגבי עתיד מחיר הגז בהנחה כי החדשות על הרצון לפתיחת החוזה הגיעו למצרים?

2. החוזה מחייב? החוזה שנחתם עם לוויתן הינו חוזה מחייב. כלומר, כמות הגז שמורה והשותפויות לא יכולות להתחייב על הגז ללקוח אחר. משכך, מנגנון ה-Take or Pay גבוה יותר לעומת החוזה שנחתם מול תמר ששם התמונה קצת שונה. החוזה מול תמר - שרלבנטי לישראמקו, לתמר פטרוליום, דלק קידוחים ודור אלון - נחשב Interruptible, כלומר הסכם להספקה בלתי סדירה של גז על בסיס מזדמן. מדובר בפרקטיקה מקובלת ברוב המדינות העושות שימוש בגז טבעי לחשמל ותעשייה ואין ספק כי הוא נחות מזה של יצרן בעל הסכם לאספקת גז סדירה. כלומר, כל כמות שתרד מהאספקה ששותפות תמר חויבה לספק לשוק המקומי תוכל להימכר לדולפינוס. עם זאת, לתמר עומדת האופציה להפוך את החוזה למחייב, כמו בלוויתן. כלומר, מבסיס מזדמן לבסיס נוקשה. 

3. איך יוליכו את הגז? על המגעים להולכת הגז באמצעות הצינור התת ימי שהוקם על ידי  East Mediterranean Gas והמצוי בבעלותה דווח כבר ב-2014. עם זאת, אפשרויות נוספות נלקחות כעת בחשבון, כמו העברת הגז דרך ירדן אך זו אופציה יקרה. בנוסף נשקלת בניית צינור דרך כרם שלום אך בהתחשב במצב הביטחוני בסיני קשה שלא לשאול מה ימנע משידור חוזר של סאגת פיצוץ צינור הולכת הגז של EMG שהפילה אותה לברכיים עד לפשיטת רגל. כך או כך, סוגיית העברת הגז לא הגיעה לכדי פתרון.

4. דולפינוס - הערפל עדיין מרחף? החוזה שנחתם מול חברת דולפינוס מעלה מחדש את הסוגיה לגבי זהות הרוכשת של הגז הישראלי. לפי השותפויות, דולפינוס היא חברה העוסקת בסחר בגז טבעי ואשר מתעתדת לספק גז לצרכנים תעשייתיים ומסחריים גדולים במצרים. מאחורי החברה הרשומה באיי הבתולה עומד איש עסקים בשם עלא עראפה. ב-2013 אמר עראפה כי בהוראת שלטונות מצרים הופסקו המגעים לייבוא גז מישראל. עם זאת, בספטמבר האחרון שינתה מצרים את החוק המקומי באופן שמאפשר לגורמים פרטיים במשק להתקשר בהסכמים לייבוא גז, ובשבוע שעבר תוקנו התקנות הרלוונטיות ליישום חוק זה, מה שככל הנראה נתן את האות לחתימה על ההסכם. עם זאת, הערפל סביב דולפינוס לא התפוגג ולא ברור האם יש בכלל התחייבות מצרית בהסכם.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    חיים8 26/02/2018 05:43
    הגב לתגובה זו
    ככה שמצרים רק מתווך.ולכן לא סביר שחילופי שילטון ישפיעו.
  • 9.
    ישראלי 24/02/2018 22:12
    הגב לתגובה זו
    תפשו אותו עם המכנסיים למטה ועכשיו הוא מבלבל את המוח עם כתבה שיטחית תודה שטעית וזהו !
  • 8.
    יוסי 21/02/2018 18:33
    הגב לתגובה זו
    הבנתי מדברי הנשיא סיסי שהחזון שלו זה להפוך את מצרים למעצמת אנרגיה, שגם תייצא גז לאירופה. כלומר, המצרים יקנו מהשותפות בתמר ובלוויתן במחיר X , ינזילו אותו במתקן ההנזלה שלהם במצרים וימכרו חלק ממנו לאירופה במחיר Y
  • 7.
    דווקא ישראל מדאיגה 20/02/2018 22:12
    הגב לתגובה זו
    מעניין אם האנליסטים המצריים מזהירים את הציבור מחוסר היציבות בישראל, ומהעובדה שמערכת המשפט והמשטרה הן הרקובות והמושחתות בעולם המערבי.
  • 6.
    אנלסטים במבוכה ועכשו חופרים בראש (ל"ת)
    kobes 20/02/2018 15:37
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אלדד 20/02/2018 15:29
    הגב לתגובה זו
    הפרוייקט הזה קטן על האמריקאים החוזה יהיה רווחי הם לא בעסק מאתמול צנרת למצרים זה דבר פשוט
  • 4.
    רמי 20/02/2018 15:28
    הגב לתגובה זו
    עד כה כל מה שנובל תכננה יצא לפועל תשובה ונובל יחד זה עוצמה הגז הזה יצא ימכר ויכניס לרציו מליארדים בינתיים יאספו החכמים בזול
  • 3.
    אבוי לספקנים 20/02/2018 15:01
    הגב לתגובה זו
    העיתונות המקומית דיווחה על כך בעליצות רבה ( ...כי זה פוגע לכאורה בתשובה ומשקיעי יחידות ההשתתפות....) ומניות הגז צללו.... עכשיו פתאום מוטל ספק - אז זהו שעד היום דלק רציו ונובל קיימו כל מה שהובטח על ידן וכך יהיה גם הלאה !
  • 2.
    מי הפחדנים שמוכרים מניות גז ? הרוויחו קצת נבהלו מעצמם ? (ל"ת)
    יעקב 20/02/2018 13:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יצחק תשובה 20/02/2018 13:25
    הגב לתגובה זו
    באמת שכחנושצריך לדבר על הולכת הגז... וואלה. נראה לכם אפשר בשקיות של רמי לוי? או לכתב שלכם יש רעיון אחר?
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.