5 שאלות לגבי עסקת היצוא למצרים
חוזה ייצוא הגז למצרים מרשים בכל קנה מידה. אולם השותפויות הותירו את המשקיעים ללא מענה לשאלות המכריעות
עסקת הגז הענקית עליה דיווחו שותפויות הגז אתמול הפתיעה לא רק את השוק, אלא גם את מרבית האנליסטים שרק שלשום לא נתנו הרבה סיכוי לאופציה המצרית. בוקר לאחר הזינוק החד במניות הגז, קשה שלא לשאול מספר שאלות מטרידות.
1. גובה ה-Take or Pay? ההסכם שנחתם לא התייחס לגובה תעריף המכירה בעוד שהמוכרות התחייבו לספק לרוכשת כמות שנתית של כ-3.5 BCM (לא ברור כמה דולפינס מתחייבת לרכוש מתמר ולוויתן). זה בסדר, הרי חברה עסקית לא מחויבת לחשוף את המחיר ללקוח, וגם לא בכל החוזים הקיימים מגנון זה מפורסם. נזכיר כי עד הדיונים סביב מתווה הגז אף אחד לא ידע מהו מחיר הגז לחברת חשמל. כעת, בהסכם החדש מחיר הגז שיימכר לא ידוע במדויק אך האנליסטים בשוק גזרו מחיר של 6.5 דולרים ליחידה לפי חישוב ממוצע משוקלל של סל ההכנסות חלקי סך הכמויות. מדובר בהערכות בלבד ורק נזכיר כי ברקע, התחרות נושפת בעורף. מנגד, מחיר הגז בשתי העסקאות מבוסס על נוסחת מחיר המוצמדת למחירי חבית נפט מסוג ברנט (Brent). אמנם אין בנמצא מחיר עולמי לגז ולכן קשה להתייחס למחירי הגז הטבעי כמקשה אחת, אך מחירי הנפט והגז הטבעי בעולם מרימים ראש, בין אם במזרח אסיה, הולנד ובטורקיה, מה שעשוי לספק תמיכה למחיר. מצד שני, חולשת המחרים עז כה הביאה את חברת חשמל למשא ומתן לפתוח את החוזה בשאיפה להוריד את מחירו. במידרוג מעריכים היום כי מחיר הגז לחברת חשמל יופחת לכל הפחות ב-12.5%. מה זה אומר לגבי עתיד מחיר הגז בהנחה כי החדשות על הרצון לפתיחת החוזה הגיעו למצרים?
2. החוזה מחייב? החוזה שנחתם עם לוויתן הינו חוזה מחייב. כלומר, כמות הגז שמורה והשותפויות לא יכולות להתחייב על הגז ללקוח אחר. משכך, מנגנון ה-Take or Pay גבוה יותר לעומת החוזה שנחתם מול תמר ששם התמונה קצת שונה. החוזה מול תמר - שרלבנטי לישראמקו, לתמר פטרוליום, דלק קידוחים ודור אלון - נחשב Interruptible, כלומר הסכם להספקה בלתי סדירה של גז על בסיס מזדמן. מדובר בפרקטיקה מקובלת ברוב המדינות העושות שימוש בגז טבעי לחשמל ותעשייה ואין ספק כי הוא נחות מזה של יצרן בעל הסכם לאספקת גז סדירה. כלומר, כל כמות שתרד מהאספקה ששותפות תמר חויבה לספק לשוק המקומי תוכל להימכר לדולפינוס. עם זאת, לתמר עומדת האופציה להפוך את החוזה למחייב, כמו בלוויתן. כלומר, מבסיס מזדמן לבסיס נוקשה.
3. איך יוליכו את הגז? על המגעים להולכת הגז באמצעות הצינור התת ימי שהוקם על ידי East Mediterranean Gas והמצוי בבעלותה דווח כבר ב-2014. עם זאת, אפשרויות נוספות נלקחות כעת בחשבון, כמו העברת הגז דרך ירדן אך זו אופציה יקרה. בנוסף נשקלת בניית צינור דרך כרם שלום אך בהתחשב במצב הביטחוני בסיני קשה שלא לשאול מה ימנע משידור חוזר של סאגת פיצוץ צינור הולכת הגז של EMG שהפילה אותה לברכיים עד לפשיטת רגל. כך או כך, סוגיית העברת הגז לא הגיעה לכדי פתרון.
- גילוי דחוף בחו"ל - אבל המשקיעים בת"א יחכו שנה כדי לדעת על כך
- אג"ח אמריקאי "יסומנו" בקרנות נאמנות לשם אזהרה - אבל רק עוד 3 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4. דולפינוס - הערפל עדיין מרחף? החוזה שנחתם מול חברת דולפינוס מעלה מחדש את הסוגיה לגבי זהות הרוכשת של הגז הישראלי. לפי השותפויות, דולפינוס היא חברה העוסקת בסחר בגז טבעי ואשר מתעתדת לספק גז לצרכנים תעשייתיים ומסחריים גדולים במצרים. מאחורי החברה הרשומה באיי הבתולה עומד איש עסקים בשם עלא עראפה. ב-2013 אמר עראפה כי בהוראת שלטונות מצרים הופסקו המגעים לייבוא גז מישראל. עם זאת, בספטמבר האחרון שינתה מצרים את החוק המקומי באופן שמאפשר לגורמים פרטיים במשק להתקשר בהסכמים לייבוא גז, ובשבוע שעבר תוקנו התקנות הרלוונטיות ליישום חוק זה, מה שככל הנראה נתן את האות לחתימה על ההסכם. עם זאת, הערפל סביב דולפינוס לא התפוגג ולא ברור האם יש בכלל התחייבות מצרית בהסכם.
- 10.חיים8 26/02/2018 05:43הגב לתגובה זוככה שמצרים רק מתווך.ולכן לא סביר שחילופי שילטון ישפיעו.
- 9.ישראלי 24/02/2018 22:12הגב לתגובה זותפשו אותו עם המכנסיים למטה ועכשיו הוא מבלבל את המוח עם כתבה שיטחית תודה שטעית וזהו !
- 8.יוסי 21/02/2018 18:33הגב לתגובה זוהבנתי מדברי הנשיא סיסי שהחזון שלו זה להפוך את מצרים למעצמת אנרגיה, שגם תייצא גז לאירופה. כלומר, המצרים יקנו מהשותפות בתמר ובלוויתן במחיר X , ינזילו אותו במתקן ההנזלה שלהם במצרים וימכרו חלק ממנו לאירופה במחיר Y
- 7.דווקא ישראל מדאיגה 20/02/2018 22:12הגב לתגובה זומעניין אם האנליסטים המצריים מזהירים את הציבור מחוסר היציבות בישראל, ומהעובדה שמערכת המשפט והמשטרה הן הרקובות והמושחתות בעולם המערבי.
- 6.אנלסטים במבוכה ועכשו חופרים בראש (ל"ת)kobes 20/02/2018 15:37הגב לתגובה זו
- 5.אלדד 20/02/2018 15:29הגב לתגובה זוהפרוייקט הזה קטן על האמריקאים החוזה יהיה רווחי הם לא בעסק מאתמול צנרת למצרים זה דבר פשוט
- 4.רמי 20/02/2018 15:28הגב לתגובה זועד כה כל מה שנובל תכננה יצא לפועל תשובה ונובל יחד זה עוצמה הגז הזה יצא ימכר ויכניס לרציו מליארדים בינתיים יאספו החכמים בזול
- 3.אבוי לספקנים 20/02/2018 15:01הגב לתגובה זוהעיתונות המקומית דיווחה על כך בעליצות רבה ( ...כי זה פוגע לכאורה בתשובה ומשקיעי יחידות ההשתתפות....) ומניות הגז צללו.... עכשיו פתאום מוטל ספק - אז זהו שעד היום דלק רציו ונובל קיימו כל מה שהובטח על ידן וכך יהיה גם הלאה !
- 2.מי הפחדנים שמוכרים מניות גז ? הרוויחו קצת נבהלו מעצמם ? (ל"ת)יעקב 20/02/2018 13:56הגב לתגובה זו
- 1.יצחק תשובה 20/02/2018 13:25הגב לתגובה זובאמת שכחנושצריך לדבר על הולכת הגז... וואלה. נראה לכם אפשר בשקיות של רמי לוי? או לכתב שלכם יש רעיון אחר?

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.