הדיווח שהפיל את מזור, דווקא חוטא לעיקרון הגילוי

נושאים בכתבה מזור רובוטיקה

מזור רובוטיקה עלתה מתחילת השנה מעל 50%, ואולם הודעה לאקונית לבורסה בדבר פשיטת חוקרי רשות ניירות ערך על משרדיה הובילה לירידה חדה של קרוב ל -20% בשער מנית החברה. מדובר אפוא במחיקה של מאות מיליוני שקלים משווי השוק של החברה ובירידת ערך עצומה עבור ציבור המשקיעים בה.

 

מזור נסחרה בבוקר יום חמישי האחרון בשווי שוק של מעל 3 מיליארד שקלים, בשעה 13:10 הוציאה החברה הודעה קצרה במיוחד במערכת המאיה של הבורסה, המדברת על חיפושים שערכה הרשות במשרדיה בחודש מאי 2017.

 

במילים אחרות לא מדובר, פשיטא, בדיווח מידי עדכני ושוטף במלוא מובן המילה, אלא בדיווח מאוחר במידת מה בדבר חקירה שנעשתה חודש שעבר. במסגרת הדיווח האמור, לא נאמר באיזה הקשר נעשה החיפוש ומה הייתה מטרתו, ולא נודב כל פרט שיכול לשפוך אור על נסיבות החקירה. עקרון הגילוי שהוא עקרון העל בתחום ניירות הערך נועד לספק דיווח נכון, מהימן, מלא ומדויק. דיווחים מידיים מטרתם בין היתר לסייע לציבור המשקיעים לכלכל את צעדיו ולהחליט באופן מושכל כיצד לפעול ביחס להשקעותיהם.

 

עוד חשוב להזכיר, כי חוקרי הרשות נוהגים לבצע חיפושים ולחקור עדים בחברות ציבוריות, במגוון רב של נסיבות ומטעמים רבים, החל מחשד לביצוע עבירה של שימוש במידע פנים, עובר לדיווחים מטעים לבורסה, וכלה בחשדות לביצוע מעשים חמורים יותר הנגועים במרמה ואף במעילות.

 

ברם, בשלב התחלתי זה לא ברורות כלל ועיקר נסיבות החקירה ולא ברור על מה ולמה ביצעה הרשות חקירה במשרדי החברה. לומר על הדיווח של מזור כי הוא עולה בקנה אחד עם ערכי הגילוי בשוק וכי מדובר בדיווח שקוף ומלא, פשוט יחטא למציאות. יתכן בהחלט כי הדבר נובע מחשש לשיבוש הליכי חקירה (הגם שלא ברור חשש זה עד תומו במידה והחקירה יצאה לדרכה), אך מדיווח החברה עולה כביכול באופן תמוה שהיא כלל לא מודעת לטיב החשדות מושא החקירה.

 

בחלק מכלי התקשורת צוין כי חקירת הרשות נוגעת לחשדות בדבר ביצוען של עבירות מידע פנים. בנסיבות אלה יכול הקורא לתהות האם יש בחקירה מעין זו להשפיע על ליבת עסקי החברה או על ערכה הכלכלי של החברה, שכן לכאורה הן אינן קשורות ישירות בעסקי החברה אלא במסירת מידע או בשימוש במידע הנוגע אליהם.

 

עבירות מידע פנים הן עבירות חמורות שהעונש בצדן יכול להגיע אף לחמש שנות מאסר, הן פוגעות בכללי המשחק בבורסה, בהגינות בשוק ההון, בשוויון בין ציבור המשקיעים, ביעילות השוק ובעיקר באמון הציבור אשר לא אוהב שבאותו מגרש משחקים יש סוחרים ומשקיעים בעלי מידע ונגישות עדיפים ממנו בהרבה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

לחקירות בנושא יש מן הסתם השלכות על הבקרה הפנימית בחברה, השלכות על ביטוח נושאי משרה, וכן הוצאות משפט שונות לרבות קנסות אופציונאליים בהליך פלילי או עיצומים עתידיים בהליך מנהלי, בנוסף בנסיבות מסוימות יתכן גם שנושאי משרה רמי דרג ובעל חשיבות לעסקי החברה הם שמעלו באמון ועשו שימוש במידע הפנים ולדבר עשויים להיות השלכות על המשך העסקתם ומוניטין החברה.

 

אך כל האמור הוא בגדר ספקולציה בלבד ונשען על דיווחי העיתונים ולא על דיווחי החברה, ומצופה כי החברה תוציא הבהרה בנוגע לחקירה האמורה שכן ציבור המשקיעים משול בשלב זה לעיוור ההולך בחשכה ומנווט דרכו על פי רסיסי קולות ושברי מידע מעורפלים המושלכים לעברו מכל עבר.

 

אי הודאות לא עושה חסד עם החברה וחוטאת לעקרון הגילוי. עקרון הגילוי כאמור אינו עוסק בהודעות לאקוניות וסתמיות שרב הנסתר בהן על הגלוי. והרי כבר קבע כבוד הנשיא דאז השופט אהרון ברק בפס"ד פולק כי "לא הרי שמועה כהרי דוח ברור וגלוי...".

 

לא קיבלנו כל הסבר כאמור לצניחה של מאות מיליוני שקלים בשווי השוק של החברה והאם יש בחקירה האמורה להשפיע באופן ממשי ומהותי על ערך החברה. השוק מנגד לא מחכה כמדומה להבהרות נוספות, ולהתלבטויות הנוגעות לדיווחים אלה, ושער המניה צנח חדות.

 

*הכותב הוא ראש תחום שוק ההון פלילי במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יש ר א לי 12/06/2017 15:12
    הגב לתגובה זו
    איך יתכן שחברה עם הון עצמי זעום שהולך ונמחק כל הזמן, שמפסידה מראשית ימיה ועד היום, מגיעה לשווי של 3 מיליארד. זכור לי עוד כשהגיעה למיליארד היו שאמרו שזה מוגזם. תסתכלו על הדוחות, על סך המכירות ועל השורה התחתונה שזה ההפסד ותחשבו. אציין שאינני מחזיק ואין לי כל אינטרס. זו דעתי. אם תרד 80% בערך וישתפרו הנתונים אולי אחשוב עליה. עכשיו יהיה בטח מי שיגיד שהיא חברה מצויינת שאחת מענקיות החברות בתחום הרפואי תקנה אותה, למה שלקנות חברה שרק מפסידה לאורך שנים? ובינתיים המנכ"ל חוגג עם משכורת כאילו שיש המון רווח. מה איכפת להם, ייגמר הכסף יצאו לעוד הנפקה וימשיכו להשתולל.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.