הדיווח שהפיל את מזור, דווקא חוטא לעיקרון הגילוי

נושאים בכתבה מזור רובוטיקה

מזור רובוטיקה עלתה מתחילת השנה מעל 50%, ואולם הודעה לאקונית לבורסה בדבר פשיטת חוקרי רשות ניירות ערך על משרדיה הובילה לירידה חדה של קרוב ל -20% בשער מנית החברה. מדובר אפוא במחיקה של מאות מיליוני שקלים משווי השוק של החברה ובירידת ערך עצומה עבור ציבור המשקיעים בה.

 

מזור נסחרה בבוקר יום חמישי האחרון בשווי שוק של מעל 3 מיליארד שקלים, בשעה 13:10 הוציאה החברה הודעה קצרה במיוחד במערכת המאיה של הבורסה, המדברת על חיפושים שערכה הרשות במשרדיה בחודש מאי 2017.

 

במילים אחרות לא מדובר, פשיטא, בדיווח מידי עדכני ושוטף במלוא מובן המילה, אלא בדיווח מאוחר במידת מה בדבר חקירה שנעשתה חודש שעבר. במסגרת הדיווח האמור, לא נאמר באיזה הקשר נעשה החיפוש ומה הייתה מטרתו, ולא נודב כל פרט שיכול לשפוך אור על נסיבות החקירה. עקרון הגילוי שהוא עקרון העל בתחום ניירות הערך נועד לספק דיווח נכון, מהימן, מלא ומדויק. דיווחים מידיים מטרתם בין היתר לסייע לציבור המשקיעים לכלכל את צעדיו ולהחליט באופן מושכל כיצד לפעול ביחס להשקעותיהם.

 

עוד חשוב להזכיר, כי חוקרי הרשות נוהגים לבצע חיפושים ולחקור עדים בחברות ציבוריות, במגוון רב של נסיבות ומטעמים רבים, החל מחשד לביצוע עבירה של שימוש במידע פנים, עובר לדיווחים מטעים לבורסה, וכלה בחשדות לביצוע מעשים חמורים יותר הנגועים במרמה ואף במעילות.

 

ברם, בשלב התחלתי זה לא ברורות כלל ועיקר נסיבות החקירה ולא ברור על מה ולמה ביצעה הרשות חקירה במשרדי החברה. לומר על הדיווח של מזור כי הוא עולה בקנה אחד עם ערכי הגילוי בשוק וכי מדובר בדיווח שקוף ומלא, פשוט יחטא למציאות. יתכן בהחלט כי הדבר נובע מחשש לשיבוש הליכי חקירה (הגם שלא ברור חשש זה עד תומו במידה והחקירה יצאה לדרכה), אך מדיווח החברה עולה כביכול באופן תמוה שהיא כלל לא מודעת לטיב החשדות מושא החקירה.

 

בחלק מכלי התקשורת צוין כי חקירת הרשות נוגעת לחשדות בדבר ביצוען של עבירות מידע פנים. בנסיבות אלה יכול הקורא לתהות האם יש בחקירה מעין זו להשפיע על ליבת עסקי החברה או על ערכה הכלכלי של החברה, שכן לכאורה הן אינן קשורות ישירות בעסקי החברה אלא במסירת מידע או בשימוש במידע הנוגע אליהם.

 

עבירות מידע פנים הן עבירות חמורות שהעונש בצדן יכול להגיע אף לחמש שנות מאסר, הן פוגעות בכללי המשחק בבורסה, בהגינות בשוק ההון, בשוויון בין ציבור המשקיעים, ביעילות השוק ובעיקר באמון הציבור אשר לא אוהב שבאותו מגרש משחקים יש סוחרים ומשקיעים בעלי מידע ונגישות עדיפים ממנו בהרבה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

לחקירות בנושא יש מן הסתם השלכות על הבקרה הפנימית בחברה, השלכות על ביטוח נושאי משרה, וכן הוצאות משפט שונות לרבות קנסות אופציונאליים בהליך פלילי או עיצומים עתידיים בהליך מנהלי, בנוסף בנסיבות מסוימות יתכן גם שנושאי משרה רמי דרג ובעל חשיבות לעסקי החברה הם שמעלו באמון ועשו שימוש במידע הפנים ולדבר עשויים להיות השלכות על המשך העסקתם ומוניטין החברה.

 

אך כל האמור הוא בגדר ספקולציה בלבד ונשען על דיווחי העיתונים ולא על דיווחי החברה, ומצופה כי החברה תוציא הבהרה בנוגע לחקירה האמורה שכן ציבור המשקיעים משול בשלב זה לעיוור ההולך בחשכה ומנווט דרכו על פי רסיסי קולות ושברי מידע מעורפלים המושלכים לעברו מכל עבר.

 

אי הודאות לא עושה חסד עם החברה וחוטאת לעקרון הגילוי. עקרון הגילוי כאמור אינו עוסק בהודעות לאקוניות וסתמיות שרב הנסתר בהן על הגלוי. והרי כבר קבע כבוד הנשיא דאז השופט אהרון ברק בפס"ד פולק כי "לא הרי שמועה כהרי דוח ברור וגלוי...".

 

לא קיבלנו כל הסבר כאמור לצניחה של מאות מיליוני שקלים בשווי השוק של החברה והאם יש בחקירה האמורה להשפיע באופן ממשי ומהותי על ערך החברה. השוק מנגד לא מחכה כמדומה להבהרות נוספות, ולהתלבטויות הנוגעות לדיווחים אלה, ושער המניה צנח חדות.

 

*הכותב הוא ראש תחום שוק ההון פלילי במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יש ר א לי 12/06/2017 15:12
    הגב לתגובה זו
    איך יתכן שחברה עם הון עצמי זעום שהולך ונמחק כל הזמן, שמפסידה מראשית ימיה ועד היום, מגיעה לשווי של 3 מיליארד. זכור לי עוד כשהגיעה למיליארד היו שאמרו שזה מוגזם. תסתכלו על הדוחות, על סך המכירות ועל השורה התחתונה שזה ההפסד ותחשבו. אציין שאינני מחזיק ואין לי כל אינטרס. זו דעתי. אם תרד 80% בערך וישתפרו הנתונים אולי אחשוב עליה. עכשיו יהיה בטח מי שיגיד שהיא חברה מצויינת שאחת מענקיות החברות בתחום הרפואי תקנה אותה, למה שלקנות חברה שרק מפסידה לאורך שנים? ובינתיים המנכ"ל חוגג עם משכורת כאילו שיש המון רווח. מה איכפת להם, ייגמר הכסף יצאו לעוד הנפקה וימשיכו להשתולל.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.