הדיווח שהפיל את מזור, דווקא חוטא לעיקרון הגילוי

נושאים בכתבה מזור רובוטיקה

מזור רובוטיקה עלתה מתחילת השנה מעל 50%, ואולם הודעה לאקונית לבורסה בדבר פשיטת חוקרי רשות ניירות ערך על משרדיה הובילה לירידה חדה של קרוב ל -20% בשער מנית החברה. מדובר אפוא במחיקה של מאות מיליוני שקלים משווי השוק של החברה ובירידת ערך עצומה עבור ציבור המשקיעים בה.

 

מזור נסחרה בבוקר יום חמישי האחרון בשווי שוק של מעל 3 מיליארד שקלים, בשעה 13:10 הוציאה החברה הודעה קצרה במיוחד במערכת המאיה של הבורסה, המדברת על חיפושים שערכה הרשות במשרדיה בחודש מאי 2017.

 

במילים אחרות לא מדובר, פשיטא, בדיווח מידי עדכני ושוטף במלוא מובן המילה, אלא בדיווח מאוחר במידת מה בדבר חקירה שנעשתה חודש שעבר. במסגרת הדיווח האמור, לא נאמר באיזה הקשר נעשה החיפוש ומה הייתה מטרתו, ולא נודב כל פרט שיכול לשפוך אור על נסיבות החקירה. עקרון הגילוי שהוא עקרון העל בתחום ניירות הערך נועד לספק דיווח נכון, מהימן, מלא ומדויק. דיווחים מידיים מטרתם בין היתר לסייע לציבור המשקיעים לכלכל את צעדיו ולהחליט באופן מושכל כיצד לפעול ביחס להשקעותיהם.

 

עוד חשוב להזכיר, כי חוקרי הרשות נוהגים לבצע חיפושים ולחקור עדים בחברות ציבוריות, במגוון רב של נסיבות ומטעמים רבים, החל מחשד לביצוע עבירה של שימוש במידע פנים, עובר לדיווחים מטעים לבורסה, וכלה בחשדות לביצוע מעשים חמורים יותר הנגועים במרמה ואף במעילות.

 

ברם, בשלב התחלתי זה לא ברורות כלל ועיקר נסיבות החקירה ולא ברור על מה ולמה ביצעה הרשות חקירה במשרדי החברה. לומר על הדיווח של מזור כי הוא עולה בקנה אחד עם ערכי הגילוי בשוק וכי מדובר בדיווח שקוף ומלא, פשוט יחטא למציאות. יתכן בהחלט כי הדבר נובע מחשש לשיבוש הליכי חקירה (הגם שלא ברור חשש זה עד תומו במידה והחקירה יצאה לדרכה), אך מדיווח החברה עולה כביכול באופן תמוה שהיא כלל לא מודעת לטיב החשדות מושא החקירה.

 

בחלק מכלי התקשורת צוין כי חקירת הרשות נוגעת לחשדות בדבר ביצוען של עבירות מידע פנים. בנסיבות אלה יכול הקורא לתהות האם יש בחקירה מעין זו להשפיע על ליבת עסקי החברה או על ערכה הכלכלי של החברה, שכן לכאורה הן אינן קשורות ישירות בעסקי החברה אלא במסירת מידע או בשימוש במידע הנוגע אליהם.

 

עבירות מידע פנים הן עבירות חמורות שהעונש בצדן יכול להגיע אף לחמש שנות מאסר, הן פוגעות בכללי המשחק בבורסה, בהגינות בשוק ההון, בשוויון בין ציבור המשקיעים, ביעילות השוק ובעיקר באמון הציבור אשר לא אוהב שבאותו מגרש משחקים יש סוחרים ומשקיעים בעלי מידע ונגישות עדיפים ממנו בהרבה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

לחקירות בנושא יש מן הסתם השלכות על הבקרה הפנימית בחברה, השלכות על ביטוח נושאי משרה, וכן הוצאות משפט שונות לרבות קנסות אופציונאליים בהליך פלילי או עיצומים עתידיים בהליך מנהלי, בנוסף בנסיבות מסוימות יתכן גם שנושאי משרה רמי דרג ובעל חשיבות לעסקי החברה הם שמעלו באמון ועשו שימוש במידע הפנים ולדבר עשויים להיות השלכות על המשך העסקתם ומוניטין החברה.

 

אך כל האמור הוא בגדר ספקולציה בלבד ונשען על דיווחי העיתונים ולא על דיווחי החברה, ומצופה כי החברה תוציא הבהרה בנוגע לחקירה האמורה שכן ציבור המשקיעים משול בשלב זה לעיוור ההולך בחשכה ומנווט דרכו על פי רסיסי קולות ושברי מידע מעורפלים המושלכים לעברו מכל עבר.

 

אי הודאות לא עושה חסד עם החברה וחוטאת לעקרון הגילוי. עקרון הגילוי כאמור אינו עוסק בהודעות לאקוניות וסתמיות שרב הנסתר בהן על הגלוי. והרי כבר קבע כבוד הנשיא דאז השופט אהרון ברק בפס"ד פולק כי "לא הרי שמועה כהרי דוח ברור וגלוי...".

 

לא קיבלנו כל הסבר כאמור לצניחה של מאות מיליוני שקלים בשווי השוק של החברה והאם יש בחקירה האמורה להשפיע באופן ממשי ומהותי על ערך החברה. השוק מנגד לא מחכה כמדומה להבהרות נוספות, ולהתלבטויות הנוגעות לדיווחים אלה, ושער המניה צנח חדות.

 

*הכותב הוא ראש תחום שוק ההון פלילי במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יש ר א לי 12/06/2017 15:12
    הגב לתגובה זו
    איך יתכן שחברה עם הון עצמי זעום שהולך ונמחק כל הזמן, שמפסידה מראשית ימיה ועד היום, מגיעה לשווי של 3 מיליארד. זכור לי עוד כשהגיעה למיליארד היו שאמרו שזה מוגזם. תסתכלו על הדוחות, על סך המכירות ועל השורה התחתונה שזה ההפסד ותחשבו. אציין שאינני מחזיק ואין לי כל אינטרס. זו דעתי. אם תרד 80% בערך וישתפרו הנתונים אולי אחשוב עליה. עכשיו יהיה בטח מי שיגיד שהיא חברה מצויינת שאחת מענקיות החברות בתחום הרפואי תקנה אותה, למה שלקנות חברה שרק מפסידה לאורך שנים? ובינתיים המנכ"ל חוגג עם משכורת כאילו שיש המון רווח. מה איכפת להם, ייגמר הכסף יצאו לעוד הנפקה וימשיכו להשתולל.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).