הדיווח שהפיל את מזור, דווקא חוטא לעיקרון הגילוי

נושאים בכתבה מזור רובוטיקה

מזור רובוטיקה עלתה מתחילת השנה מעל 50%, ואולם הודעה לאקונית לבורסה בדבר פשיטת חוקרי רשות ניירות ערך על משרדיה הובילה לירידה חדה של קרוב ל -20% בשער מנית החברה. מדובר אפוא במחיקה של מאות מיליוני שקלים משווי השוק של החברה ובירידת ערך עצומה עבור ציבור המשקיעים בה.

 

מזור נסחרה בבוקר יום חמישי האחרון בשווי שוק של מעל 3 מיליארד שקלים, בשעה 13:10 הוציאה החברה הודעה קצרה במיוחד במערכת המאיה של הבורסה, המדברת על חיפושים שערכה הרשות במשרדיה בחודש מאי 2017.

 

במילים אחרות לא מדובר, פשיטא, בדיווח מידי עדכני ושוטף במלוא מובן המילה, אלא בדיווח מאוחר במידת מה בדבר חקירה שנעשתה חודש שעבר. במסגרת הדיווח האמור, לא נאמר באיזה הקשר נעשה החיפוש ומה הייתה מטרתו, ולא נודב כל פרט שיכול לשפוך אור על נסיבות החקירה. עקרון הגילוי שהוא עקרון העל בתחום ניירות הערך נועד לספק דיווח נכון, מהימן, מלא ומדויק. דיווחים מידיים מטרתם בין היתר לסייע לציבור המשקיעים לכלכל את צעדיו ולהחליט באופן מושכל כיצד לפעול ביחס להשקעותיהם.

 

עוד חשוב להזכיר, כי חוקרי הרשות נוהגים לבצע חיפושים ולחקור עדים בחברות ציבוריות, במגוון רב של נסיבות ומטעמים רבים, החל מחשד לביצוע עבירה של שימוש במידע פנים, עובר לדיווחים מטעים לבורסה, וכלה בחשדות לביצוע מעשים חמורים יותר הנגועים במרמה ואף במעילות.

 

ברם, בשלב התחלתי זה לא ברורות כלל ועיקר נסיבות החקירה ולא ברור על מה ולמה ביצעה הרשות חקירה במשרדי החברה. לומר על הדיווח של מזור כי הוא עולה בקנה אחד עם ערכי הגילוי בשוק וכי מדובר בדיווח שקוף ומלא, פשוט יחטא למציאות. יתכן בהחלט כי הדבר נובע מחשש לשיבוש הליכי חקירה (הגם שלא ברור חשש זה עד תומו במידה והחקירה יצאה לדרכה), אך מדיווח החברה עולה כביכול באופן תמוה שהיא כלל לא מודעת לטיב החשדות מושא החקירה.

 

בחלק מכלי התקשורת צוין כי חקירת הרשות נוגעת לחשדות בדבר ביצוען של עבירות מידע פנים. בנסיבות אלה יכול הקורא לתהות האם יש בחקירה מעין זו להשפיע על ליבת עסקי החברה או על ערכה הכלכלי של החברה, שכן לכאורה הן אינן קשורות ישירות בעסקי החברה אלא במסירת מידע או בשימוש במידע הנוגע אליהם.

 

עבירות מידע פנים הן עבירות חמורות שהעונש בצדן יכול להגיע אף לחמש שנות מאסר, הן פוגעות בכללי המשחק בבורסה, בהגינות בשוק ההון, בשוויון בין ציבור המשקיעים, ביעילות השוק ובעיקר באמון הציבור אשר לא אוהב שבאותו מגרש משחקים יש סוחרים ומשקיעים בעלי מידע ונגישות עדיפים ממנו בהרבה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

לחקירות בנושא יש מן הסתם השלכות על הבקרה הפנימית בחברה, השלכות על ביטוח נושאי משרה, וכן הוצאות משפט שונות לרבות קנסות אופציונאליים בהליך פלילי או עיצומים עתידיים בהליך מנהלי, בנוסף בנסיבות מסוימות יתכן גם שנושאי משרה רמי דרג ובעל חשיבות לעסקי החברה הם שמעלו באמון ועשו שימוש במידע הפנים ולדבר עשויים להיות השלכות על המשך העסקתם ומוניטין החברה.

 

אך כל האמור הוא בגדר ספקולציה בלבד ונשען על דיווחי העיתונים ולא על דיווחי החברה, ומצופה כי החברה תוציא הבהרה בנוגע לחקירה האמורה שכן ציבור המשקיעים משול בשלב זה לעיוור ההולך בחשכה ומנווט דרכו על פי רסיסי קולות ושברי מידע מעורפלים המושלכים לעברו מכל עבר.

 

אי הודאות לא עושה חסד עם החברה וחוטאת לעקרון הגילוי. עקרון הגילוי כאמור אינו עוסק בהודעות לאקוניות וסתמיות שרב הנסתר בהן על הגלוי. והרי כבר קבע כבוד הנשיא דאז השופט אהרון ברק בפס"ד פולק כי "לא הרי שמועה כהרי דוח ברור וגלוי...".

 

לא קיבלנו כל הסבר כאמור לצניחה של מאות מיליוני שקלים בשווי השוק של החברה והאם יש בחקירה האמורה להשפיע באופן ממשי ומהותי על ערך החברה. השוק מנגד לא מחכה כמדומה להבהרות נוספות, ולהתלבטויות הנוגעות לדיווחים אלה, ושער המניה צנח חדות.

 

*הכותב הוא ראש תחום שוק ההון פלילי במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יש ר א לי 12/06/2017 15:12
    הגב לתגובה זו
    איך יתכן שחברה עם הון עצמי זעום שהולך ונמחק כל הזמן, שמפסידה מראשית ימיה ועד היום, מגיעה לשווי של 3 מיליארד. זכור לי עוד כשהגיעה למיליארד היו שאמרו שזה מוגזם. תסתכלו על הדוחות, על סך המכירות ועל השורה התחתונה שזה ההפסד ותחשבו. אציין שאינני מחזיק ואין לי כל אינטרס. זו דעתי. אם תרד 80% בערך וישתפרו הנתונים אולי אחשוב עליה. עכשיו יהיה בטח מי שיגיד שהיא חברה מצויינת שאחת מענקיות החברות בתחום הרפואי תקנה אותה, למה שלקנות חברה שרק מפסידה לאורך שנים? ובינתיים המנכ"ל חוגג עם משכורת כאילו שיש המון רווח. מה איכפת להם, ייגמר הכסף יצאו לעוד הנפקה וימשיכו להשתולל.
מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.

תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.