הדיווח שהפיל את מזור, דווקא חוטא לעיקרון הגילוי

נושאים בכתבה מזור רובוטיקה

מזור רובוטיקה עלתה מתחילת השנה מעל 50%, ואולם הודעה לאקונית לבורסה בדבר פשיטת חוקרי רשות ניירות ערך על משרדיה הובילה לירידה חדה של קרוב ל -20% בשער מנית החברה. מדובר אפוא במחיקה של מאות מיליוני שקלים משווי השוק של החברה ובירידת ערך עצומה עבור ציבור המשקיעים בה.

 

מזור נסחרה בבוקר יום חמישי האחרון בשווי שוק של מעל 3 מיליארד שקלים, בשעה 13:10 הוציאה החברה הודעה קצרה במיוחד במערכת המאיה של הבורסה, המדברת על חיפושים שערכה הרשות במשרדיה בחודש מאי 2017.

 

במילים אחרות לא מדובר, פשיטא, בדיווח מידי עדכני ושוטף במלוא מובן המילה, אלא בדיווח מאוחר במידת מה בדבר חקירה שנעשתה חודש שעבר. במסגרת הדיווח האמור, לא נאמר באיזה הקשר נעשה החיפוש ומה הייתה מטרתו, ולא נודב כל פרט שיכול לשפוך אור על נסיבות החקירה. עקרון הגילוי שהוא עקרון העל בתחום ניירות הערך נועד לספק דיווח נכון, מהימן, מלא ומדויק. דיווחים מידיים מטרתם בין היתר לסייע לציבור המשקיעים לכלכל את צעדיו ולהחליט באופן מושכל כיצד לפעול ביחס להשקעותיהם.

 

עוד חשוב להזכיר, כי חוקרי הרשות נוהגים לבצע חיפושים ולחקור עדים בחברות ציבוריות, במגוון רב של נסיבות ומטעמים רבים, החל מחשד לביצוע עבירה של שימוש במידע פנים, עובר לדיווחים מטעים לבורסה, וכלה בחשדות לביצוע מעשים חמורים יותר הנגועים במרמה ואף במעילות.

 

ברם, בשלב התחלתי זה לא ברורות כלל ועיקר נסיבות החקירה ולא ברור על מה ולמה ביצעה הרשות חקירה במשרדי החברה. לומר על הדיווח של מזור כי הוא עולה בקנה אחד עם ערכי הגילוי בשוק וכי מדובר בדיווח שקוף ומלא, פשוט יחטא למציאות. יתכן בהחלט כי הדבר נובע מחשש לשיבוש הליכי חקירה (הגם שלא ברור חשש זה עד תומו במידה והחקירה יצאה לדרכה), אך מדיווח החברה עולה כביכול באופן תמוה שהיא כלל לא מודעת לטיב החשדות מושא החקירה.

 

בחלק מכלי התקשורת צוין כי חקירת הרשות נוגעת לחשדות בדבר ביצוען של עבירות מידע פנים. בנסיבות אלה יכול הקורא לתהות האם יש בחקירה מעין זו להשפיע על ליבת עסקי החברה או על ערכה הכלכלי של החברה, שכן לכאורה הן אינן קשורות ישירות בעסקי החברה אלא במסירת מידע או בשימוש במידע הנוגע אליהם.

 

עבירות מידע פנים הן עבירות חמורות שהעונש בצדן יכול להגיע אף לחמש שנות מאסר, הן פוגעות בכללי המשחק בבורסה, בהגינות בשוק ההון, בשוויון בין ציבור המשקיעים, ביעילות השוק ובעיקר באמון הציבור אשר לא אוהב שבאותו מגרש משחקים יש סוחרים ומשקיעים בעלי מידע ונגישות עדיפים ממנו בהרבה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

לחקירות בנושא יש מן הסתם השלכות על הבקרה הפנימית בחברה, השלכות על ביטוח נושאי משרה, וכן הוצאות משפט שונות לרבות קנסות אופציונאליים בהליך פלילי או עיצומים עתידיים בהליך מנהלי, בנוסף בנסיבות מסוימות יתכן גם שנושאי משרה רמי דרג ובעל חשיבות לעסקי החברה הם שמעלו באמון ועשו שימוש במידע הפנים ולדבר עשויים להיות השלכות על המשך העסקתם ומוניטין החברה.

 

אך כל האמור הוא בגדר ספקולציה בלבד ונשען על דיווחי העיתונים ולא על דיווחי החברה, ומצופה כי החברה תוציא הבהרה בנוגע לחקירה האמורה שכן ציבור המשקיעים משול בשלב זה לעיוור ההולך בחשכה ומנווט דרכו על פי רסיסי קולות ושברי מידע מעורפלים המושלכים לעברו מכל עבר.

 

אי הודאות לא עושה חסד עם החברה וחוטאת לעקרון הגילוי. עקרון הגילוי כאמור אינו עוסק בהודעות לאקוניות וסתמיות שרב הנסתר בהן על הגלוי. והרי כבר קבע כבוד הנשיא דאז השופט אהרון ברק בפס"ד פולק כי "לא הרי שמועה כהרי דוח ברור וגלוי...".

 

לא קיבלנו כל הסבר כאמור לצניחה של מאות מיליוני שקלים בשווי השוק של החברה והאם יש בחקירה האמורה להשפיע באופן ממשי ומהותי על ערך החברה. השוק מנגד לא מחכה כמדומה להבהרות נוספות, ולהתלבטויות הנוגעות לדיווחים אלה, ושער המניה צנח חדות.

 

*הכותב הוא ראש תחום שוק ההון פלילי במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יש ר א לי 12/06/2017 15:12
    הגב לתגובה זו
    איך יתכן שחברה עם הון עצמי זעום שהולך ונמחק כל הזמן, שמפסידה מראשית ימיה ועד היום, מגיעה לשווי של 3 מיליארד. זכור לי עוד כשהגיעה למיליארד היו שאמרו שזה מוגזם. תסתכלו על הדוחות, על סך המכירות ועל השורה התחתונה שזה ההפסד ותחשבו. אציין שאינני מחזיק ואין לי כל אינטרס. זו דעתי. אם תרד 80% בערך וישתפרו הנתונים אולי אחשוב עליה. עכשיו יהיה בטח מי שיגיד שהיא חברה מצויינת שאחת מענקיות החברות בתחום הרפואי תקנה אותה, למה שלקנות חברה שרק מפסידה לאורך שנים? ובינתיים המנכ"ל חוגג עם משכורת כאילו שיש המון רווח. מה איכפת להם, ייגמר הכסף יצאו לעוד הנפקה וימשיכו להשתולל.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.