השופטת בדימוס בלהה גילאור, יו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות, קבעה שיאיר שמיר לא יוכל לשמש כדירקטור ולפיכך גם לא כיו"ר התעשייה האווירית (תע"א). שמיר, לשעבר שר החקלאות וח"כ מטעם "ישראל ביתנו" של אביגדור ליברמן, הומלץ ע"י ליברמן לתפקיד יו"ר תע"א בהסכמת שר האוצר משה כחלון. גילאור הסבירה כי נימוקי הוועדה נובעים מרצונו של שמיר לכהן כיו"ר נ.ת.ע (נתיבי תחבורה עירוניים) במקביל לתע"א. ועדת המינויים סברה שאין זה נכון שדירקטור יכהן בשתי חברות ממשלתיות גדולות ועדיף שיקדיש את כשרונו ומרצו לאחת מהן במיוחד שמדובר בחברות מורכבות. הוועדה הוסיפה כי מועמדותו של שמיר הועלתה על ידי ליברמן כאשר לשמיר יש, על פי הצהרתו, זיקה אישית ופוליטית לליברמן. חברי וועדת גילאור היו בדעה "כי לא ניתן לקבוע שתרומתו של שמיר לתעשייה האווירית צפויה להיות מכרעת ולגבור על הזיקות הפוליטיות".

הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות פועלת מחוק סעיף 18ב' (1993) לחוק החברות הממשלתיות לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים לכהונות בכירות. סעיף 18ב' נולד בעקבות מספר דוחות של מבקרי המדינה שעסקו במינויים פוליטיים. הוועדה מקבלת יעוץ משפטי מהלשכה המשפטית של רשות החברות הממשלתיות.

ועדת גילאור אינה חסינה מזעמם של שרים שמינויים שביקשו נדחו. ערב מינוי דירקטורים בנמל אשדוד, במיוחד של חיים אביטן, המיודד עם אנשי האוצר, קיבלה גילאור טלפון שביקש לזרז את הדיונים בוועדה במהלך חריג לחלוטין. כאשר גילאור התנגדה למינוי אביטן, שקל רה"מ נתניהו להביא את מינוי אביטן לאישור הממשלה לאחר שהובהר שמדובר במינוי פוליטי. גם השרים חיים כץ וישראל כ"ץ לא רוו נחת מגילאור על רקע חששה ממינויים בעלי זיקה פוליטית.

לחצים פוליטיים וטלפונים שמבקשים לזרז את הטיפול

המכון הישראלי לדמוקרטיה כבר קבע שהמושג "מינוי פוליטי" נעשה בישראל במשך השנים לכינוי גנאי המייצג לכאורה כמה מההתוויות השליליות שנהוג ליחס למערכת הפוליטית: שחיתות, פרוטקציוניזם, חוסר מקצועיות ונוספות. לפי המכון מדובר גם בפגיעה באמון הציבור, חוסר שוויון בשרות הציבורי בגלל שיקולים פוליטיים בנוסף לחשש מחוסר יעילות או מקצועיות. המינויים הפוליטיים, לפי המכון, הם לכאורה גמול של פוליטיקאים למקורביהם. בלשון בוטה יותר עולה חשש לסידור פרנסה והטבה כספית למקורב.

• רמי גראור מונה למנכ"ל שירות התעסוקה הישראלי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התנועה למען איכות השלטון בישראל הזכירה בהקשר למינויים כי בארה"ב מינויים בכירים בממשל עוברים בחינה ואישור קפדניים של ועדות בקונגרס. התנועה ממליצה שבישראל שר החפץ במינוי פוליטי יכריז עליו כמינוי פוליטי ובמקביל יקבל על עצמו את האחריות לביצועים בתפקיד של אותו מקורב דבר שאינו קיים במציאות הפוליטית-כלכלית בישראל.

ועדת גילאור הפגינה לאורך פעילותה שיקול דעת הולם וענייני שבלם השתלטות מקורבים שונים על משרות ממשלתיות נחשקות. החשש בקרב חלקים מהציבור מתמקד באפשרויות לעקוף את הוועדה באמצעות החלטות ממשלה או דרך הכנסת אדם לדירקטוריון והפיכתו ליו"ר אחרי מספר חודשים. גילאור וחבריה הם חסם מרכזי לתקינות השלטון והשירות הציבורי. יש לחזק את כוחה של הוועדה באמצעות חקיקה נוספת (הרחבת סעיף 18ב') ולמנוע "מעקפים" של החלטותיה בשל גחמה פוליטית ותאוות כוח להיטיב עם מקורבים.