הגיע הזמן להלחם במינויים הפוליטיים, האם ועדת גילאור היא הפיתרון?
השופטת בדימוס בלהה גילאור, יו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות, קבעה שיאיר שמיר לא יוכל לשמש כדירקטור ולפיכך גם לא כיו"ר התעשייה האווירית (תע"א). שמיר, לשעבר שר החקלאות וח"כ מטעם "ישראל ביתנו" של אביגדור ליברמן, הומלץ ע"י ליברמן לתפקיד יו"ר תע"א בהסכמת שר האוצר משה כחלון. גילאור הסבירה כי נימוקי הוועדה נובעים מרצונו של שמיר לכהן כיו"ר נ.ת.ע (נתיבי תחבורה עירוניים) במקביל לתע"א. ועדת המינויים סברה שאין זה נכון שדירקטור יכהן בשתי חברות ממשלתיות גדולות ועדיף שיקדיש את כשרונו ומרצו לאחת מהן במיוחד שמדובר בחברות מורכבות. הוועדה הוסיפה כי מועמדותו של שמיר הועלתה על ידי ליברמן כאשר לשמיר יש, על פי הצהרתו, זיקה אישית ופוליטית לליברמן. חברי וועדת גילאור היו בדעה "כי לא ניתן לקבוע שתרומתו של שמיר לתעשייה האווירית צפויה להיות מכרעת ולגבור על הזיקות הפוליטיות".
הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות פועלת מחוק סעיף 18ב' (1993) לחוק החברות הממשלתיות לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים לכהונות בכירות. סעיף 18ב' נולד בעקבות מספר דוחות של מבקרי המדינה שעסקו במינויים פוליטיים. הוועדה מקבלת יעוץ משפטי מהלשכה המשפטית של רשות החברות הממשלתיות.
ועדת גילאור אינה חסינה מזעמם של שרים שמינויים שביקשו נדחו. ערב מינוי דירקטורים בנמל אשדוד, במיוחד של חיים אביטן, המיודד עם אנשי האוצר, קיבלה גילאור טלפון שביקש לזרז את הדיונים בוועדה במהלך חריג לחלוטין. כאשר גילאור התנגדה למינוי אביטן, שקל רה"מ נתניהו להביא את מינוי אביטן לאישור הממשלה לאחר שהובהר שמדובר במינוי פוליטי. גם השרים חיים כץ וישראל כ"ץ לא רוו נחת מגילאור על רקע חששה ממינויים בעלי זיקה פוליטית.
לחצים פוליטיים וטלפונים שמבקשים לזרז את הטיפול
המכון הישראלי לדמוקרטיה כבר קבע שהמושג "מינוי פוליטי" נעשה בישראל במשך השנים לכינוי גנאי המייצג לכאורה כמה מההתוויות השליליות שנהוג ליחס למערכת הפוליטית: שחיתות, פרוטקציוניזם, חוסר מקצועיות ונוספות. לפי המכון מדובר גם בפגיעה באמון הציבור, חוסר שוויון בשרות הציבורי בגלל שיקולים פוליטיים בנוסף לחשש מחוסר יעילות או מקצועיות. המינויים הפוליטיים, לפי המכון, הם לכאורה גמול של פוליטיקאים למקורביהם. בלשון בוטה יותר עולה חשש לסידור פרנסה והטבה כספית למקורב.
התנועה למען איכות השלטון בישראל הזכירה בהקשר למינויים כי בארה"ב מינויים בכירים בממשל עוברים בחינה ואישור קפדניים של ועדות בקונגרס. התנועה ממליצה שבישראל שר החפץ במינוי פוליטי יכריז עליו כמינוי פוליטי ובמקביל יקבל על עצמו את האחריות לביצועים בתפקיד של אותו מקורב דבר שאינו קיים במציאות הפוליטית-כלכלית בישראל.
ועדת גילאור הפגינה לאורך פעילותה שיקול דעת הולם וענייני שבלם השתלטות מקורבים שונים על משרות ממשלתיות נחשקות. החשש בקרב חלקים מהציבור מתמקד באפשרויות לעקוף את הוועדה באמצעות החלטות ממשלה או דרך הכנסת אדם לדירקטוריון והפיכתו ליו"ר אחרי מספר חודשים. גילאור וחבריה הם חסם מרכזי לתקינות השלטון והשירות הציבורי. יש לחזק את כוחה של הוועדה באמצעות חקיקה נוספת (הרחבת סעיף 18ב') ולמנוע "מעקפים" של החלטותיה בשל גחמה פוליטית ותאוות כוח להיטיב עם מקורבים.
- 3.יוגב 08/11/2016 14:49הגב לתגובה זוכמה שיותר מהר יותר טוב.
 - 2.עמי 07/11/2016 19:02הגב לתגובה זומכאן נובעת חשיבותה של וועדת גיל אור.
 - 1.ד"ר רחל שוורץ 07/11/2016 13:53הגב לתגובה זומבקר המדינה כבר הבהיר את הנושא 17 פעם והשרים עושים ממנו ומהרכוש הממשלתי(החברות) צחוק גמור. חברי מרכז ונאמנים מתמנים לדירקטורים בלי ידע והכשרה!
 
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות
כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות.
תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.
הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.
בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.
- בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
 - בואינג חוזרת למסלול? ה-FAA מאשרת הגדלת קצב הייצור של מטוסי ה-737 MAX
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
דלקים חדשים - הלב של השינוי
המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.
