ד"ר מיכאלה אלרם
צילום: יח"צ

הגיע הזמן להלחם במינויים הפוליטיים, האם ועדת גילאור היא הפיתרון?

יש בשוק הפרטי אנשים מוכשרים שמוכנים לתרום יכולות ניהול מוכחות לחברות ממשלתיות, וד"ר מיכאלה אלרם חשובת שחשוב לעודדם במקום למנות בשיטתיות מקורבים פוליטיים

השופטת בדימוס בלהה גילאור, יו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות, קבעה שיאיר שמיר לא יוכל לשמש כדירקטור ולפיכך גם לא כיו"ר התעשייה האווירית (תע"א). שמיר, לשעבר שר החקלאות וח"כ מטעם "ישראל ביתנו" של אביגדור ליברמן, הומלץ ע"י ליברמן לתפקיד יו"ר תע"א בהסכמת שר האוצר משה כחלון. גילאור הסבירה כי נימוקי הוועדה נובעים מרצונו של שמיר לכהן כיו"ר נ.ת.ע (נתיבי תחבורה עירוניים) במקביל לתע"א. ועדת המינויים סברה שאין זה נכון שדירקטור יכהן בשתי חברות ממשלתיות גדולות ועדיף שיקדיש את כשרונו ומרצו לאחת מהן במיוחד שמדובר בחברות מורכבות. הוועדה הוסיפה כי מועמדותו של שמיר הועלתה על ידי ליברמן כאשר לשמיר יש, על פי הצהרתו, זיקה אישית ופוליטית לליברמן. חברי וועדת גילאור היו בדעה "כי לא ניתן לקבוע שתרומתו של שמיר לתעשייה האווירית צפויה להיות מכרעת ולגבור על הזיקות הפוליטיות".

הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות פועלת מחוק סעיף 18ב' (1993) לחוק החברות הממשלתיות לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים לכהונות בכירות. סעיף 18ב' נולד בעקבות מספר דוחות של מבקרי המדינה שעסקו במינויים פוליטיים. הוועדה מקבלת יעוץ משפטי מהלשכה המשפטית של רשות החברות הממשלתיות.

ועדת גילאור אינה חסינה מזעמם של שרים שמינויים שביקשו נדחו. ערב מינוי דירקטורים בנמל אשדוד, במיוחד של חיים אביטן, המיודד עם אנשי האוצר, קיבלה גילאור טלפון שביקש לזרז את הדיונים בוועדה במהלך חריג לחלוטין. כאשר גילאור התנגדה למינוי אביטן, שקל רה"מ נתניהו להביא את מינוי אביטן לאישור הממשלה לאחר שהובהר שמדובר במינוי פוליטי. גם השרים חיים כץ וישראל כ"ץ לא רוו נחת מגילאור על רקע חששה ממינויים בעלי זיקה פוליטית.

לחצים פוליטיים וטלפונים שמבקשים לזרז את הטיפול

המכון הישראלי לדמוקרטיה כבר קבע שהמושג "מינוי פוליטי" נעשה בישראל במשך השנים לכינוי גנאי המייצג לכאורה כמה מההתוויות השליליות שנהוג ליחס למערכת הפוליטית: שחיתות, פרוטקציוניזם, חוסר מקצועיות ונוספות. לפי המכון מדובר גם בפגיעה באמון הציבור, חוסר שוויון בשרות הציבורי בגלל שיקולים פוליטיים בנוסף לחשש מחוסר יעילות או מקצועיות. המינויים הפוליטיים, לפי המכון, הם לכאורה גמול של פוליטיקאים למקורביהם. בלשון בוטה יותר עולה חשש לסידור פרנסה והטבה כספית למקורב.

התנועה למען איכות השלטון בישראל הזכירה בהקשר למינויים כי בארה"ב מינויים בכירים בממשל עוברים בחינה ואישור קפדניים של ועדות בקונגרס. התנועה ממליצה שבישראל שר החפץ במינוי פוליטי יכריז עליו כמינוי פוליטי ובמקביל יקבל על עצמו את האחריות לביצועים בתפקיד של אותו מקורב דבר שאינו קיים במציאות הפוליטית-כלכלית בישראל.

ועדת גילאור הפגינה לאורך פעילותה שיקול דעת הולם וענייני שבלם השתלטות מקורבים שונים על משרות ממשלתיות נחשקות. החשש בקרב חלקים מהציבור מתמקד באפשרויות לעקוף את הוועדה באמצעות החלטות ממשלה או דרך הכנסת אדם לדירקטוריון והפיכתו ליו"ר אחרי מספר חודשים. גילאור וחבריה הם חסם מרכזי לתקינות השלטון והשירות הציבורי. יש לחזק את כוחה של הוועדה באמצעות חקיקה נוספת (הרחבת סעיף 18ב') ולמנוע "מעקפים" של החלטותיה בשל גחמה פוליטית ותאוות כוח להיטיב עם מקורבים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יוגב 08/11/2016 14:49
    הגב לתגובה זו
    כמה שיותר מהר יותר טוב.
  • 2.
    עמי 07/11/2016 19:02
    הגב לתגובה זו
    מכאן נובעת חשיבותה של וועדת גיל אור.
  • 1.
    ד"ר רחל שוורץ 07/11/2016 13:53
    הגב לתגובה זו
    מבקר המדינה כבר הבהיר את הנושא 17 פעם והשרים עושים ממנו ומהרכוש הממשלתי(החברות) צחוק גמור. חברי מרכז ונאמנים מתמנים לדירקטורים בלי ידע והכשרה!
זיו סגלזיו סגל
בלוגסטריט

לקראת סוף השנה: עדיפות למניות הקטנות

איזה מניות קטנות יכולת להתאושש מהקרשים ולמה המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מהמפולת של 2008?
זיו סגל |
שנת הלימודים האקדמית התחילה כך שלמגוון מנועי החשיבה שלנו מצטרפות השאלות של הסטודנטים. השנה השאלות משמעותיות במיוחד משום שהסטודנטים הצעירים הם המשקיעים החדשים שעליהם נבנות העליות הבאות. אם בעבר הייתי מלמד שוק ההון כ״חוכמת זקני וול סטריט״ לצעירים, היום המשוואה לפחות מתאזנת. האינטראקציה עם תלמידי מנהל עסקים נותנת לי הזדמנות לחוות את משקיעי הדור.   כאשר דיברתי על נושא תיקונים ומפולות בשווקים ואמרתי שמתי שהוא המשבר הבא יגיע והוא יהיה גדול יותר ממשבר 2008, סטודנטית שאלה אותי: למה בעצם חייב להיות משבר? לרגע עצרתי כי כאשר מתריסים מולך שאלה שהיא בניגוד ל״מובן מאליו״ זה כמו עצירת חירום במכונית.   ואז, פרסתי את משנתי הסדורה על ניפוח המחירים ושחיקת ערך הכסף, על מכפילים, על כך ששוק ההון הפך להיות סוג של משחק (ודיברנו על תרגיל הציוצים של אילון מאסק) אבל בעיקר התמקדתי בטבע האנושי. הטבע האנושי הוא דרמטי בכל הקשור להתנהגות המונים  ונוטה למצבי קיצון, למעלה ולמטה. מספיק שתראו את התנודתיות היומית / דו יומית במניות. אם תקחו עליות שערים רצופות שיצרו מציאות לפיה לדור המשקיעים החדשים אין ממש חווית מפולת בתודעה, תוסיפו לזה את כמות הכסף שנשפכה לשווקים ואת העובדה שמתי שהוא, איפה שהוא, יתגלה איזה אסון פיננסי שהחביאו מתחת לשטיח, מפולת היא רק עניין של זמן.   המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מ-2008 כי זאת הסטטיסטיקה של מפולת. יותר כסף מעורב, כוחות חזקים יותר מנפחים את המחירים למעלה. לכן, עוצמת ההתרסקות היא גדולה בהתאם.   ההקדמה נועדה לכוון אל העובדה שהיום נתחיל בהסתכלות על השוק. היינו עסוקים לאחרונה בסקטורים המרגשים: מטה וורס, טיפולים פסיכודליים ומיחשוב קוואנטום ואני חש צורך לעדכן עבורכם את הניתוח הטכני של מדדי המניות על מנת שנשמור על איזון.   נתחיל ב-S&P500. אנחנו נמצאים עכשיו בחודשים שנחשבים לטובים ביותר בשנה. נובמבר - ינואר. נראה כי אווירת השמחה הכללית מתקיימת. אבל, אתם יכולים לראות על הגרף שהמדד ״מתעייף״. שיפועי הקווים שעוקבים אחריו מתמתנים. אולי אף נראה תיקון ל - 4540 עוד בתוך תקופת שמחת סוף השנה. ההתנגדות היא ב-4700. מהלך מעל הרמה הזו ילמד כי שמחת ראש השנה תקפה כך שטכנית לא צריך למכור אל תוך עליות שיהיו אל מעל 4700 אלא להמשיך לעקוב.   מדד הראסל 2000, מדד שמיצג מניות קטנות יותר שהן הנהנות ביותר מעליות תחילת שנה חדשה נראה במצב טוב יותר מה-S&P500 כך שבהחלט אפשר לכוון את ההשקעה לכיוון המניות הקטנות יותר (נחשו איזה מניה היא בעלת המשקל הגבוה במדד? תשובה בסוף המאמר). שתי עובדות מהותיות מדברות בעד הראסל 2000. הראשונה היא שהוא פרץ רמת התנגדות שבלמה אותו תקופה ארוכה. מכאן אמור להיוולד מהלך עליות משמעותי. השנייה היא שהוא מתחזק בהשוואה ל-S&P500. על פי מסורת אפקט ינואר המניות הקטנות שעולות הן פעמים רבות אלו שירדו הרבה בשנה החולפת. זאת מכיוון שמנהלי השקעות נפטרים מהן לקראת דו״חות סוף השנה (שלקוחות לא ישאלו שאלות על ההשקעות ההפסדיות) ואז חוזרים לקנות אותן כמציאות בתחילת השנה. הדבר משתלב עם המאמרים שפרסמנו לא מזמן בדבר רכישת חבוטות.   שלוש מניות על הקרשים לעיונכם רוצים עוד מניות חבוטות (שלא נשמע חס וחלילה כמו מעודדים בקרב אגרוף...)? קבלו את AI מתחום הבינה המלאכותית. האתר Motley Fool  מציין אותה כאחד משתי מניות הבינה המלאכותית השוות ביותר לרכישה. על הגרף תוכלו לראות התרסקות פוסט הנפקה טיפוסית, משהו שגם כדאי שמשקיעים צעירים יראו. עכשיו היא מצאה בסיס תמיכה ממנו היא יכולה לעלות כמציאה. גם אל BYND אפשר להתייחס כאל מניה חבוטה (או בהומור מסוים, שחוטה). אספני מציאות יכולים לנסות לראות מה קורה סביב 70 דולר. היא יכולה להיות מציאה טכנית ברמות האלו. ונסיים בעוד הומור של וול סטריט. תסתכלו על הגרף של רובין הוד. המניה, HOOD, של החברה שמייצגת את כניסתם של המשקיעים החדשים, נמצאת גם היא על הקרשים. זאת בין היתר בשל הביקורת על המודל העסקי שלה. אבל, באזור ה - 34 דולר, הבאז סביב המניה יכול לחזור.   שיהיה בהצלחה בזירה!   ומי המניה עם המשקל הגבוה ביותר בראסל 2000? AMC... עוד משהו שמעלה חיוך קטן.