הגיע הזמן להלחם במינויים הפוליטיים, האם ועדת גילאור היא הפיתרון?
השופטת בדימוס בלהה גילאור, יו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות, קבעה שיאיר שמיר לא יוכל לשמש כדירקטור ולפיכך גם לא כיו"ר התעשייה האווירית (תע"א). שמיר, לשעבר שר החקלאות וח"כ מטעם "ישראל ביתנו" של אביגדור ליברמן, הומלץ ע"י ליברמן לתפקיד יו"ר תע"א בהסכמת שר האוצר משה כחלון. גילאור הסבירה כי נימוקי הוועדה נובעים מרצונו של שמיר לכהן כיו"ר נ.ת.ע (נתיבי תחבורה עירוניים) במקביל לתע"א. ועדת המינויים סברה שאין זה נכון שדירקטור יכהן בשתי חברות ממשלתיות גדולות ועדיף שיקדיש את כשרונו ומרצו לאחת מהן במיוחד שמדובר בחברות מורכבות. הוועדה הוסיפה כי מועמדותו של שמיר הועלתה על ידי ליברמן כאשר לשמיר יש, על פי הצהרתו, זיקה אישית ופוליטית לליברמן. חברי וועדת גילאור היו בדעה "כי לא ניתן לקבוע שתרומתו של שמיר לתעשייה האווירית צפויה להיות מכרעת ולגבור על הזיקות הפוליטיות".
הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות פועלת מחוק סעיף 18ב' (1993) לחוק החברות הממשלתיות לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים לכהונות בכירות. סעיף 18ב' נולד בעקבות מספר דוחות של מבקרי המדינה שעסקו במינויים פוליטיים. הוועדה מקבלת יעוץ משפטי מהלשכה המשפטית של רשות החברות הממשלתיות.
ועדת גילאור אינה חסינה מזעמם של שרים שמינויים שביקשו נדחו. ערב מינוי דירקטורים בנמל אשדוד, במיוחד של חיים אביטן, המיודד עם אנשי האוצר, קיבלה גילאור טלפון שביקש לזרז את הדיונים בוועדה במהלך חריג לחלוטין. כאשר גילאור התנגדה למינוי אביטן, שקל רה"מ נתניהו להביא את מינוי אביטן לאישור הממשלה לאחר שהובהר שמדובר במינוי פוליטי. גם השרים חיים כץ וישראל כ"ץ לא רוו נחת מגילאור על רקע חששה ממינויים בעלי זיקה פוליטית.
לחצים פוליטיים וטלפונים שמבקשים לזרז את הטיפול
המכון הישראלי לדמוקרטיה כבר קבע שהמושג "מינוי פוליטי" נעשה בישראל במשך השנים לכינוי גנאי המייצג לכאורה כמה מההתוויות השליליות שנהוג ליחס למערכת הפוליטית: שחיתות, פרוטקציוניזם, חוסר מקצועיות ונוספות. לפי המכון מדובר גם בפגיעה באמון הציבור, חוסר שוויון בשרות הציבורי בגלל שיקולים פוליטיים בנוסף לחשש מחוסר יעילות או מקצועיות. המינויים הפוליטיים, לפי המכון, הם לכאורה גמול של פוליטיקאים למקורביהם. בלשון בוטה יותר עולה חשש לסידור פרנסה והטבה כספית למקורב.
התנועה למען איכות השלטון בישראל הזכירה בהקשר למינויים כי בארה"ב מינויים בכירים בממשל עוברים בחינה ואישור קפדניים של ועדות בקונגרס. התנועה ממליצה שבישראל שר החפץ במינוי פוליטי יכריז עליו כמינוי פוליטי ובמקביל יקבל על עצמו את האחריות לביצועים בתפקיד של אותו מקורב דבר שאינו קיים במציאות הפוליטית-כלכלית בישראל.
ועדת גילאור הפגינה לאורך פעילותה שיקול דעת הולם וענייני שבלם השתלטות מקורבים שונים על משרות ממשלתיות נחשקות. החשש בקרב חלקים מהציבור מתמקד באפשרויות לעקוף את הוועדה באמצעות החלטות ממשלה או דרך הכנסת אדם לדירקטוריון והפיכתו ליו"ר אחרי מספר חודשים. גילאור וחבריה הם חסם מרכזי לתקינות השלטון והשירות הציבורי. יש לחזק את כוחה של הוועדה באמצעות חקיקה נוספת (הרחבת סעיף 18ב') ולמנוע "מעקפים" של החלטותיה בשל גחמה פוליטית ותאוות כוח להיטיב עם מקורבים.
- 3.יוגב 08/11/2016 14:49הגב לתגובה זוכמה שיותר מהר יותר טוב.
- 2.עמי 07/11/2016 19:02הגב לתגובה זומכאן נובעת חשיבותה של וועדת גיל אור.
- 1.ד"ר רחל שוורץ 07/11/2016 13:53הגב לתגובה זומבקר המדינה כבר הבהיר את הנושא 17 פעם והשרים עושים ממנו ומהרכוש הממשלתי(החברות) צחוק גמור. חברי מרכז ונאמנים מתמנים לדירקטורים בלי ידע והכשרה!

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
