ד"ר מיכאלה אלרם
צילום: יח"צ

הגיע הזמן להלחם במינויים הפוליטיים, האם ועדת גילאור היא הפיתרון?

יש בשוק הפרטי אנשים מוכשרים שמוכנים לתרום יכולות ניהול מוכחות לחברות ממשלתיות, וד"ר מיכאלה אלרם חשובת שחשוב לעודדם במקום למנות בשיטתיות מקורבים פוליטיים

השופטת בדימוס בלהה גילאור, יו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות, קבעה שיאיר שמיר לא יוכל לשמש כדירקטור ולפיכך גם לא כיו"ר התעשייה האווירית (תע"א). שמיר, לשעבר שר החקלאות וח"כ מטעם "ישראל ביתנו" של אביגדור ליברמן, הומלץ ע"י ליברמן לתפקיד יו"ר תע"א בהסכמת שר האוצר משה כחלון. גילאור הסבירה כי נימוקי הוועדה נובעים מרצונו של שמיר לכהן כיו"ר נ.ת.ע (נתיבי תחבורה עירוניים) במקביל לתע"א. ועדת המינויים סברה שאין זה נכון שדירקטור יכהן בשתי חברות ממשלתיות גדולות ועדיף שיקדיש את כשרונו ומרצו לאחת מהן במיוחד שמדובר בחברות מורכבות. הוועדה הוסיפה כי מועמדותו של שמיר הועלתה על ידי ליברמן כאשר לשמיר יש, על פי הצהרתו, זיקה אישית ופוליטית לליברמן. חברי וועדת גילאור היו בדעה "כי לא ניתן לקבוע שתרומתו של שמיר לתעשייה האווירית צפויה להיות מכרעת ולגבור על הזיקות הפוליטיות".

הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות פועלת מחוק סעיף 18ב' (1993) לחוק החברות הממשלתיות לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים לכהונות בכירות. סעיף 18ב' נולד בעקבות מספר דוחות של מבקרי המדינה שעסקו במינויים פוליטיים. הוועדה מקבלת יעוץ משפטי מהלשכה המשפטית של רשות החברות הממשלתיות.

ועדת גילאור אינה חסינה מזעמם של שרים שמינויים שביקשו נדחו. ערב מינוי דירקטורים בנמל אשדוד, במיוחד של חיים אביטן, המיודד עם אנשי האוצר, קיבלה גילאור טלפון שביקש לזרז את הדיונים בוועדה במהלך חריג לחלוטין. כאשר גילאור התנגדה למינוי אביטן, שקל רה"מ נתניהו להביא את מינוי אביטן לאישור הממשלה לאחר שהובהר שמדובר במינוי פוליטי. גם השרים חיים כץ וישראל כ"ץ לא רוו נחת מגילאור על רקע חששה ממינויים בעלי זיקה פוליטית.

לחצים פוליטיים וטלפונים שמבקשים לזרז את הטיפול

המכון הישראלי לדמוקרטיה כבר קבע שהמושג "מינוי פוליטי" נעשה בישראל במשך השנים לכינוי גנאי המייצג לכאורה כמה מההתוויות השליליות שנהוג ליחס למערכת הפוליטית: שחיתות, פרוטקציוניזם, חוסר מקצועיות ונוספות. לפי המכון מדובר גם בפגיעה באמון הציבור, חוסר שוויון בשרות הציבורי בגלל שיקולים פוליטיים בנוסף לחשש מחוסר יעילות או מקצועיות. המינויים הפוליטיים, לפי המכון, הם לכאורה גמול של פוליטיקאים למקורביהם. בלשון בוטה יותר עולה חשש לסידור פרנסה והטבה כספית למקורב.

התנועה למען איכות השלטון בישראל הזכירה בהקשר למינויים כי בארה"ב מינויים בכירים בממשל עוברים בחינה ואישור קפדניים של ועדות בקונגרס. התנועה ממליצה שבישראל שר החפץ במינוי פוליטי יכריז עליו כמינוי פוליטי ובמקביל יקבל על עצמו את האחריות לביצועים בתפקיד של אותו מקורב דבר שאינו קיים במציאות הפוליטית-כלכלית בישראל.

ועדת גילאור הפגינה לאורך פעילותה שיקול דעת הולם וענייני שבלם השתלטות מקורבים שונים על משרות ממשלתיות נחשקות. החשש בקרב חלקים מהציבור מתמקד באפשרויות לעקוף את הוועדה באמצעות החלטות ממשלה או דרך הכנסת אדם לדירקטוריון והפיכתו ליו"ר אחרי מספר חודשים. גילאור וחבריה הם חסם מרכזי לתקינות השלטון והשירות הציבורי. יש לחזק את כוחה של הוועדה באמצעות חקיקה נוספת (הרחבת סעיף 18ב') ולמנוע "מעקפים" של החלטותיה בשל גחמה פוליטית ותאוות כוח להיטיב עם מקורבים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יוגב 08/11/2016 14:49
    הגב לתגובה זו
    כמה שיותר מהר יותר טוב.
  • 2.
    עמי 07/11/2016 19:02
    הגב לתגובה זו
    מכאן נובעת חשיבותה של וועדת גיל אור.
  • 1.
    ד"ר רחל שוורץ 07/11/2016 13:53
    הגב לתגובה זו
    מבקר המדינה כבר הבהיר את הנושא 17 פעם והשרים עושים ממנו ומהרכוש הממשלתי(החברות) צחוק גמור. חברי מרכז ונאמנים מתמנים לדירקטורים בלי ידע והכשרה!
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.