מספר נקודות מההסכם של 'לוויתן' מול ירדן - והמניה המועדפת
שותפות 'לוויתן' דיווחו על הסכם ייצוא גז היסטורי לירדן: 45 BCM למשך 15 שנים בהיקף כספי כולל של כ-10 מיליארד דולר. מדובר בהסכם חיובי מאוד ואסטרטגי למאגר, הצפוי להוות עוגן לפיתוחו. ההסכם כנהוג כולל מנגנון TOP ואופציה להגדלת הכמות השנתית מ-3 לכ-3.5 Y/BCM. עם זאת, לא פורסמו מחיר הבסיס, נוסחת ההצמדה ושיעור ה-TOP.
מדובר בהסכם שהוא קודם כל אסטרטגי:
- ברמה העסקית מדובר על הסכם עוגן המאפשר התקדמות משמעותית בקבלת מימון לפיתוח המאגר ובקבלת החלטת השקעה סופית (FID) עד סוף 2016, בהתאם ללו"ז.
- ברמה הגיאופוליטית מדובר על הסכם ייצוא גז היסטורי וצפויות לו השלכות ברמה המדינית והאזורית. שותפות לוויתן עומדת באבן דרך מרכזית לקראת התקדמות משמעותית בפיתוח המאגר.
אבן דרך הבאה – חתימה על הסכם מימון
השותפויות כבר נערכות במרץ להשגת המימון. מתקיימים מו"מ מתקדמים עם בנקים זרים במקביל לגיוסי הון:
- נובל חתמה על הסכם למכירת 3%-4% מתמר בתמורה לכ- 369-492 מיליון דולר בהתאמה (לפני מס) וצפויה למכור את האחוזים הנותרים במהלך 2017 בתמורה לכמיליארד דולר.
- אבנר ודלק קידוחים נערכות לגיוס בהיקף של כ-400 מיליון דולר. בנוסף, הודיעו על מכירת כריש תנין ובוחנות את הנפקת חלקן בתמר, מהלכים שככל שיושלמו, יכניסו לקופתן כמיליארד דולר וחצי.
- רציו השלימה לאחרונה גיוס של כ-25 מיליון דולר באמצעות הנפקת אופציות, וסדרה נוספת צפויה לפקוע בתחילת דצמבר. בהנחת מימוש מלא מדובר על כ- 35 מיליוני דולר נוספים.
ההסכם טוב לירדן
לפני שנתיים ההיקף הכספי הסתכם בכ-15 מיליארד דולר. תנאי השוק מאפשרים לירדן, השרויה במשבר כלכלי חמור, להפחית את התמורה הכולל לכ-10 מיליארד דולר ולחסוך כ-300 מיליוני דולר בשנה. כמו כן, ירדן רוכשת היום LNG לפי נוסחת מחיר של 13.5% * ברנט 0.5 mmbtu/$. ככל שמחירי הברנט יעלו, תהיה ירדן חשופה לעליית מחירים משמעותית יותר מאשר בגז בצנרת.
- "אין חשש מהתלקחות הגזרה הירדנית כפי שמנסים לצייר"
- צבא ירדן עוצר מחבלים בדרך לישראל - על האינטרסים של ירדן ועד כמה הגבול דק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בטחון באספקת אנרגיה, רכש גז בצנרת מישראל מאזן את סיכון התלות ברכש LNG. ייתכן שירדן הצליחה לקשור תנאים מדיניים מסחריים נוספים לרכש הגז. למרות יתרונותיו הכלכליים, צפוי ההסכם לעורר התנגדות בקרב גופים קיצוניים בממלכה.
עומדים בלו"ז?
לפי נובל – כן. החברה צופה כי FID יתקבל לקראת סוף 2016 והפיתוח צפוי להמשך שלוש שנים, קרי תחילת הפקה בסוף 2019. אנחנו מעריכים כי ה-FID יתקבל בסוף 2016 עד תחילת 2017, והתחלת הפקה תחל בשנת 2020.
מדובר בהודעה חיובית מאוד בהיבט המסחרי: עמידה באבן דרך מרכזית המסכמת את שנת תשע"ו - שנה של השלמת מתווה הגז וחזרה לפיתוח.הסכם ירדן נכלל בהערכות השווי השונות ללויתן. אנחנו הערכנו כי לוויתן ימכור כ- 4 BCM/Y במחיר בסיס של כ- 6$. עם זאת הערכנו כי למשק המקומי יימכרו כ- 1.5 Y/BCM בלבד. נמתין לראות איזה הסכמי גז ייחתמו ונעדכן את המודל בהתאם. כרגע אין שינוי במחירי היעד ובהמלצות ונבחן אותן בקרוב: רציו - המעודפת עלינו בסקטור – 0.36 ש"ח ליה"ש, קניה בסיכון גבוה. דלקד – 13.94 ש"ח ליה"ש, קניה. אבנר – 2.50 ש"ח ליהש, תשואת יתר. ישראמקו – 0.69 ש"ח ליהש, תשואת שוק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
לסיכום – ההסכם עם ירדן הוא בראש ובראשונה אסטרטגי. גם ברמה העסקית וגם ברמה המדינית. להערכתנו, ההתקדמות באבני הדרך תימשך ובמהלך הרבעון הרביעי ייחתמו הסכמי מימון ולקראת סוף 2016 – תחילת 2017, תתקבל החלטת השקעה סופית לפיתוח המאגר. אנו מעריכים כי להתקדמות תהיה השפעה חיובית על המסחר ביהש, ורציו ממשיכה להיות המניה המעודפת עלינו בסקטור (עדיין בסיכון גבוה).
***אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה נוספת והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
- 4.דור 27/09/2016 22:27הגב לתגובה זואבנר בעלת נתח גדול יותר מרציו בלויתן. אני מחזיק דווקא אבנר ולא רציו.
- 3.סתם1 27/09/2016 19:32הגב לתגובה זותסתכלי על המחירים הממוצעים שפרסמו בהודעות לבורסה הסכמים מול אדלטק ו-IPM - הם מגלמים 6.2$-6.4$ בהתאמה. בעוד אנו יודעים שהסכום האמיתי שישולם היום הינו 4.7$ ל-MMBTU. מכיוון שהחוזים האלה צמודים לרכיב הייצור בעוד החוזה של ירדן צמוד לנפט, ודלק צופה עלייה גבוהה יותר בברנט מאשר ברכיב הייצור, זה אומר שהמחיר בחוזה מול ירדן הוא באיזור של המחירים של היחפים
- 2.אבנר ודלק 27/09/2016 08:49הגב לתגובה זוובסוף יצא ששלי יחימוביץ צדקה כשאמרה להשקיע במניות גז זה הימורים. נא לפרט איזה גיוסים מדובר
- 1.סלוק 26/09/2016 20:42הגב לתגובה זוכיום 36..זה מוכיח שאסור להעזר באנליסטים
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
