גל רייטר
צילום: יח"צ
ניתוח

מספר נקודות מההסכם של 'לוויתן' מול ירדן - והמניה המועדפת

גל רייטר, אנליסטית גז-נפט בבנק ירושלים ברוקראז', מתייחסת להסכם של לוויתן מול חברת החשמל של ירדן
גל רייטר | (4)
נושאים בכתבה ירדן לוויתן

שותפות 'לוויתן' דיווחו על הסכם ייצוא גז היסטורי לירדן: 45 BCM למשך 15 שנים בהיקף כספי כולל של כ-10 מיליארד דולר. מדובר בהסכם חיובי מאוד ואסטרטגי למאגר, הצפוי להוות עוגן לפיתוחו. ההסכם כנהוג כולל מנגנון  TOP ואופציה להגדלת הכמות השנתית מ-3 לכ-3.5 Y/BCM. עם זאת, לא פורסמו מחיר הבסיס, נוסחת ההצמדה ושיעור ה-TOP.

מדובר בהסכם שהוא קודם כל אסטרטגי:

  1. ברמה העסקית מדובר על הסכם עוגן המאפשר התקדמות משמעותית בקבלת מימון לפיתוח המאגר ובקבלת החלטת השקעה סופית (FID) עד סוף 2016, בהתאם ללו"ז.
  2. ברמה הגיאופוליטית מדובר על הסכם ייצוא גז היסטורי וצפויות לו השלכות ברמה המדינית והאזורית. שותפות לוויתן עומדת באבן דרך מרכזית לקראת התקדמות משמעותית בפיתוח המאגר. 
להערכתנו, שותפות לוויתן צריכות הסכמי מכירה מחייבים בהיקף של כ-4-5 Y/BCM כדי לקבל מימון, כאשר עד היום נחתמו הסכמים לאספקה שנתית בהיקף של כ-4-4.5 Y/BCM. להערכתנו במהלך הרבעון הרביעי ייחתם הסכם נוסף למכירת גז ללקוח מרכזי בשוק המקומי (החברה לישראל ו/או יח"פ) בעוד שהתמונה לגבי התקדמות בהסכמי הגז האזוריים למצרים ותורכיה תתבהר רק במהלך 2017. 

אבן דרך הבאה – חתימה על הסכם מימון

השותפויות כבר נערכות במרץ להשגת המימון. מתקיימים מו"מ מתקדמים עם בנקים זרים במקביל לגיוסי הון:

  1. נובל חתמה על הסכם למכירת 3%-4% מתמר בתמורה לכ- 369-492 מיליון דולר בהתאמה (לפני מס) וצפויה למכור את האחוזים הנותרים במהלך 2017 בתמורה לכמיליארד דולר.
  2. אבנר ודלק קידוחים נערכות לגיוס בהיקף של כ-400 מיליון דולר. בנוסף, הודיעו על מכירת כריש תנין ובוחנות את הנפקת חלקן בתמר, מהלכים שככל שיושלמו, יכניסו לקופתן כמיליארד דולר וחצי.
  3. רציו השלימה לאחרונה גיוס של כ-25 מיליון דולר באמצעות הנפקת אופציות, וסדרה נוספת צפויה לפקוע בתחילת דצמבר. בהנחת מימוש מלא מדובר על כ- 35 מיליוני דולר נוספים.
ההיקף הכספי של ההסכם בסך כ-10 מיליארד דולר כולל הנחות שלא פורסמו: לא ידוע מה מחיר הבסיס ומהי נוסחת ההצמדה לברנט.  על בסיס הנחות של השותפות בלוויתן, המחיר הממוצע נאמד בכ-6.3 mmbtu/$, גבוה מהמחיר בשוק המקומי העומד על כ-5.3 mmbtu/$. עם זאת, אנו מעריכים כי המחיר הממוצע כולל הנחה לעליית מחירי הברנט, ולכן מחיר הבסיס נמוך יותר ועומד על כ- 5.5 - 6 mmbtu/$.

 

ההסכם טוב לירדן

לפני שנתיים ההיקף הכספי הסתכם בכ-15 מיליארד דולר. תנאי השוק מאפשרים לירדן, השרויה במשבר כלכלי חמור, להפחית את התמורה הכולל לכ-10 מיליארד דולר ולחסוך כ-300 מיליוני דולר בשנה. כמו כן, ירדן רוכשת היום LNG לפי נוסחת מחיר של 13.5% * ברנט 0.5 mmbtu/$. ככל שמחירי הברנט יעלו, תהיה ירדן חשופה לעליית מחירים משמעותית יותר מאשר בגז בצנרת.

בטחון באספקת אנרגיה, רכש גז בצנרת מישראל מאזן את סיכון התלות ברכש LNG. ייתכן שירדן הצליחה לקשור תנאים מדיניים מסחריים נוספים לרכש הגז. למרות יתרונותיו הכלכליים, צפוי ההסכם לעורר התנגדות בקרב גופים קיצוניים בממלכה. 

עומדים בלו"ז?

לפי נובל – כן. החברה צופה כי FID יתקבל לקראת סוף 2016 והפיתוח צפוי להמשך שלוש שנים, קרי תחילת הפקה בסוף 2019. אנחנו מעריכים כי ה-FID יתקבל בסוף 2016 עד תחילת 2017, והתחלת הפקה תחל בשנת 2020. 

      

מדובר בהודעה חיובית מאוד בהיבט המסחרי: עמידה באבן דרך מרכזית המסכמת את שנת תשע"ו - שנה של השלמת מתווה הגז וחזרה לפיתוח.הסכם ירדן נכלל בהערכות השווי השונות ללויתן. אנחנו הערכנו כי לוויתן ימכור כ- 4 BCM/Y במחיר בסיס של כ- 6$. עם זאת הערכנו כי למשק המקומי יימכרו כ- 1.5 Y/BCM בלבד. נמתין לראות איזה הסכמי גז ייחתמו ונעדכן את המודל בהתאם. כרגע אין שינוי במחירי היעד ובהמלצות ונבחן אותן בקרוב: רציו - המעודפת עלינו בסקטור – 0.36 ש"ח ליה"ש, קניה בסיכון גבוה. דלקד – 13.94 ש"ח ליה"ש, קניה. אבנר – 2.50 ש"ח ליהש, תשואת יתר. ישראמקו – 0.69 ש"ח ליהש, תשואת שוק

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

לסיכום – ההסכם עם ירדן הוא בראש ובראשונה אסטרטגי. גם ברמה העסקית וגם ברמה המדינית. להערכתנו, ההתקדמות באבני הדרך תימשך ובמהלך הרבעון הרביעי ייחתמו הסכמי מימון ולקראת סוף 2016 – תחילת 2017, תתקבל החלטת השקעה סופית לפיתוח המאגר. אנו מעריכים כי להתקדמות תהיה השפעה חיובית על המסחר ביהש, ורציו ממשיכה להיות המניה המעודפת עלינו בסקטור (עדיין בסיכון גבוה).

 

***אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה נוספת והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דור 27/09/2016 22:27
    הגב לתגובה זו
    אבנר בעלת נתח גדול יותר מרציו בלויתן. אני מחזיק דווקא אבנר ולא רציו.
  • 3.
    סתם1 27/09/2016 19:32
    הגב לתגובה זו
    תסתכלי על המחירים הממוצעים שפרסמו בהודעות לבורסה הסכמים מול אדלטק ו-IPM - הם מגלמים 6.2$-6.4$ בהתאמה. בעוד אנו יודעים שהסכום האמיתי שישולם היום הינו 4.7$ ל-MMBTU. מכיוון שהחוזים האלה צמודים לרכיב הייצור בעוד החוזה של ירדן צמוד לנפט, ודלק צופה עלייה גבוהה יותר בברנט מאשר ברכיב הייצור, זה אומר שהמחיר בחוזה מול ירדן הוא באיזור של המחירים של היחפים
  • 2.
    אבנר ודלק 27/09/2016 08:49
    הגב לתגובה זו
    ובסוף יצא ששלי יחימוביץ צדקה כשאמרה להשקיע במניות גז זה הימורים. נא לפרט איזה גיוסים מדובר
  • 1.
    סלוק 26/09/2016 20:42
    הגב לתגובה זו
    כיום 36..זה מוכיח שאסור להעזר באנליסטים
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.2%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.