גל רייטר
צילום: יח"צ
ניתוח

מספר נקודות מההסכם של 'לוויתן' מול ירדן - והמניה המועדפת

גל רייטר, אנליסטית גז-נפט בבנק ירושלים ברוקראז', מתייחסת להסכם של לוויתן מול חברת החשמל של ירדן
גל רייטר | (4)
נושאים בכתבה ירדן לוויתן

שותפות 'לוויתן' דיווחו על הסכם ייצוא גז היסטורי לירדן: 45 BCM למשך 15 שנים בהיקף כספי כולל של כ-10 מיליארד דולר. מדובר בהסכם חיובי מאוד ואסטרטגי למאגר, הצפוי להוות עוגן לפיתוחו. ההסכם כנהוג כולל מנגנון  TOP ואופציה להגדלת הכמות השנתית מ-3 לכ-3.5 Y/BCM. עם זאת, לא פורסמו מחיר הבסיס, נוסחת ההצמדה ושיעור ה-TOP.

מדובר בהסכם שהוא קודם כל אסטרטגי:

  1. ברמה העסקית מדובר על הסכם עוגן המאפשר התקדמות משמעותית בקבלת מימון לפיתוח המאגר ובקבלת החלטת השקעה סופית (FID) עד סוף 2016, בהתאם ללו"ז.
  2. ברמה הגיאופוליטית מדובר על הסכם ייצוא גז היסטורי וצפויות לו השלכות ברמה המדינית והאזורית. שותפות לוויתן עומדת באבן דרך מרכזית לקראת התקדמות משמעותית בפיתוח המאגר. 
להערכתנו, שותפות לוויתן צריכות הסכמי מכירה מחייבים בהיקף של כ-4-5 Y/BCM כדי לקבל מימון, כאשר עד היום נחתמו הסכמים לאספקה שנתית בהיקף של כ-4-4.5 Y/BCM. להערכתנו במהלך הרבעון הרביעי ייחתם הסכם נוסף למכירת גז ללקוח מרכזי בשוק המקומי (החברה לישראל ו/או יח"פ) בעוד שהתמונה לגבי התקדמות בהסכמי הגז האזוריים למצרים ותורכיה תתבהר רק במהלך 2017. 

אבן דרך הבאה – חתימה על הסכם מימון

השותפויות כבר נערכות במרץ להשגת המימון. מתקיימים מו"מ מתקדמים עם בנקים זרים במקביל לגיוסי הון:

  1. נובל חתמה על הסכם למכירת 3%-4% מתמר בתמורה לכ- 369-492 מיליון דולר בהתאמה (לפני מס) וצפויה למכור את האחוזים הנותרים במהלך 2017 בתמורה לכמיליארד דולר.
  2. אבנר ודלק קידוחים נערכות לגיוס בהיקף של כ-400 מיליון דולר. בנוסף, הודיעו על מכירת כריש תנין ובוחנות את הנפקת חלקן בתמר, מהלכים שככל שיושלמו, יכניסו לקופתן כמיליארד דולר וחצי.
  3. רציו השלימה לאחרונה גיוס של כ-25 מיליון דולר באמצעות הנפקת אופציות, וסדרה נוספת צפויה לפקוע בתחילת דצמבר. בהנחת מימוש מלא מדובר על כ- 35 מיליוני דולר נוספים.
ההיקף הכספי של ההסכם בסך כ-10 מיליארד דולר כולל הנחות שלא פורסמו: לא ידוע מה מחיר הבסיס ומהי נוסחת ההצמדה לברנט.  על בסיס הנחות של השותפות בלוויתן, המחיר הממוצע נאמד בכ-6.3 mmbtu/$, גבוה מהמחיר בשוק המקומי העומד על כ-5.3 mmbtu/$. עם זאת, אנו מעריכים כי המחיר הממוצע כולל הנחה לעליית מחירי הברנט, ולכן מחיר הבסיס נמוך יותר ועומד על כ- 5.5 - 6 mmbtu/$.

 

ההסכם טוב לירדן

לפני שנתיים ההיקף הכספי הסתכם בכ-15 מיליארד דולר. תנאי השוק מאפשרים לירדן, השרויה במשבר כלכלי חמור, להפחית את התמורה הכולל לכ-10 מיליארד דולר ולחסוך כ-300 מיליוני דולר בשנה. כמו כן, ירדן רוכשת היום LNG לפי נוסחת מחיר של 13.5% * ברנט 0.5 mmbtu/$. ככל שמחירי הברנט יעלו, תהיה ירדן חשופה לעליית מחירים משמעותית יותר מאשר בגז בצנרת.

בטחון באספקת אנרגיה, רכש גז בצנרת מישראל מאזן את סיכון התלות ברכש LNG. ייתכן שירדן הצליחה לקשור תנאים מדיניים מסחריים נוספים לרכש הגז. למרות יתרונותיו הכלכליים, צפוי ההסכם לעורר התנגדות בקרב גופים קיצוניים בממלכה. 

עומדים בלו"ז?

לפי נובל – כן. החברה צופה כי FID יתקבל לקראת סוף 2016 והפיתוח צפוי להמשך שלוש שנים, קרי תחילת הפקה בסוף 2019. אנחנו מעריכים כי ה-FID יתקבל בסוף 2016 עד תחילת 2017, והתחלת הפקה תחל בשנת 2020. 

      

מדובר בהודעה חיובית מאוד בהיבט המסחרי: עמידה באבן דרך מרכזית המסכמת את שנת תשע"ו - שנה של השלמת מתווה הגז וחזרה לפיתוח.הסכם ירדן נכלל בהערכות השווי השונות ללויתן. אנחנו הערכנו כי לוויתן ימכור כ- 4 BCM/Y במחיר בסיס של כ- 6$. עם זאת הערכנו כי למשק המקומי יימכרו כ- 1.5 Y/BCM בלבד. נמתין לראות איזה הסכמי גז ייחתמו ונעדכן את המודל בהתאם. כרגע אין שינוי במחירי היעד ובהמלצות ונבחן אותן בקרוב: רציו - המעודפת עלינו בסקטור – 0.36 ש"ח ליה"ש, קניה בסיכון גבוה. דלקד – 13.94 ש"ח ליה"ש, קניה. אבנר – 2.50 ש"ח ליהש, תשואת יתר. ישראמקו – 0.69 ש"ח ליהש, תשואת שוק

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

לסיכום – ההסכם עם ירדן הוא בראש ובראשונה אסטרטגי. גם ברמה העסקית וגם ברמה המדינית. להערכתנו, ההתקדמות באבני הדרך תימשך ובמהלך הרבעון הרביעי ייחתמו הסכמי מימון ולקראת סוף 2016 – תחילת 2017, תתקבל החלטת השקעה סופית לפיתוח המאגר. אנו מעריכים כי להתקדמות תהיה השפעה חיובית על המסחר ביהש, ורציו ממשיכה להיות המניה המעודפת עלינו בסקטור (עדיין בסיכון גבוה).

 

***אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה נוספת והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דור 27/09/2016 22:27
    הגב לתגובה זו
    אבנר בעלת נתח גדול יותר מרציו בלויתן. אני מחזיק דווקא אבנר ולא רציו.
  • 3.
    סתם1 27/09/2016 19:32
    הגב לתגובה זו
    תסתכלי על המחירים הממוצעים שפרסמו בהודעות לבורסה הסכמים מול אדלטק ו-IPM - הם מגלמים 6.2$-6.4$ בהתאמה. בעוד אנו יודעים שהסכום האמיתי שישולם היום הינו 4.7$ ל-MMBTU. מכיוון שהחוזים האלה צמודים לרכיב הייצור בעוד החוזה של ירדן צמוד לנפט, ודלק צופה עלייה גבוהה יותר בברנט מאשר ברכיב הייצור, זה אומר שהמחיר בחוזה מול ירדן הוא באיזור של המחירים של היחפים
  • 2.
    אבנר ודלק 27/09/2016 08:49
    הגב לתגובה זו
    ובסוף יצא ששלי יחימוביץ צדקה כשאמרה להשקיע במניות גז זה הימורים. נא לפרט איזה גיוסים מדובר
  • 1.
    סלוק 26/09/2016 20:42
    הגב לתגובה זו
    כיום 36..זה מוכיח שאסור להעזר באנליסטים
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: