ההזדמנות הכלכלית של משבר הפליטים באירופה

אסף שאול, ראש צוות אג"ח, אקסלנס קרנות נאמנות, על ההזדמנויות והיתרונות שטמונים בגל ההגירה לאירופה. האם הגרמניה תתחזק או תתרסק לאחר רגיעת הרוחות?
אסף שאול | (2)

החלטת ממשלת גרמניה לקלוט כחצי מיליון פליטים בשנה, בניגוד לרוב חברות האיחוד האירופי שמתנגדות באופן נחרץ לקליטת הפליטים, התפרשה כהחלטה שנובעת ממניעים הומאניים ופוליטיים, על רקע ההיסטוריה של גרמניה במלחמת העולם השנייה.

אולם, מאחורי ההחלטה עומדים גם אינטרסים כלכליים מובהקים: כוח העבודה החדש והזול צפוי לגרום לעלייה בתוצר הגרמני בטווח הזמן הבינוני. אמנם קיימות הוצאות גדולות בטווח הקצר, אך כאשר שאר כלכלות אירופה ידשדשו, גרמניה תחווה צמיחה גבוהה, כלכלתה תתחזק ואירופה שוב תיפול כפרי בשל לידי גרמניה.

נכון ל-2015, בגרמניה חיים קצת למעלה מ-80 מיליון בני אדם. מבחינת גודל האוכלוסייה גרמניה נמצאת במקום ה-14 בעולם, אך מבחינת השטח - במקום ה-61 בלבד. בעיה בוערת בגרמניה של היום היא התכווצות האוכלוסייה. בגרמניה שיעור ילודה נמוך, התושבים נוהגים להתחתן בגיל מאוחר והתחזיות מראות התכווצות של האוכלוסייה הגרמנית - תופעה הרווחת באירופה כולה. בנוסף, האבטלה בגרמניה בשפל של כ-4.7% - דבר המקשה מאוד על הצמיחה במדינה, מפעלי תעשייה משוועים לעובדי כפיים בשכר נמוך, עבודות שהגרמני הממוצע נמנע מהן. וכאן נכנסים המהגרים לתמונה.

כבר היום חיים בגרמניה כ-7 מיליון זרים, היוצרים תשתית לקליטת הפליטים וגורמים לשילוב מהיר יותר של הפליטים החדשים. עד היום המהגרים לגרמניה היו בעיקר טורקים, המהווים כיום כ-1.7 מיליון נפש. הטורקים "הוזמנו" על ידי גרמניה לצורך עבודות זמניות, אך רבים מהם נשארו בגרמניה והקימו משפחות. התחומים העיקריים בהם עוסקים המהגרים כיום הם מלונאות, מסעדות ותעשייה - תחומים אשר אינם דורשים ניסיון קודם או ידע מקצועי רב.

לאור הדרישה הגבוהה לכוח אדם זר וזול בגרמניה, אפשר להבין מדוע משבר הפליטים באירופה יכול להוות הזדמנות עבור הכלכלה הגרמנית. רק הסכסוך בסוריה "ייצר" כ-6 מיליון פליטים המחפשים בית חדש, ואליהם מצטרף זרם הולך וגובר של פליטים ומהגרי עבודה ממדינות נוספות, כגון עיראק ומדינות צפון אפריקה, אך גם אפגניסטן, אריתריאה ודרום אסיה‏. מבחינת הפליטים היעדים המועדפים הם שוודיה וגרמניה - מדינות בעלות כלכלה חזקה ומדיניות סוציאלית מתאימה.

מי שמיהרו לזהות את ההזדמנות הכלכלית במשבר הפליטים הן יצרניות הרכב הגרמניות, שכבר היום מציעות קורסי לימוד גרמנית והכשרה מקצועית לפליטים. מנכ"ל דיימלר, דיטר זיטשה, אמר בתצוגת המכוניות בפרנקפורט שהמהגרים עשויים להיות הנס הכלכלי של אירופה ולגרום לצמיחה חזקה כמו בשנות ה-50. המסר שלו, שלא כל מהגר שמגיע לגרמניה הוא מהנדס מוכשר, מכונאי או יזם, אך הם בעלי מוטיבציה וזה בדיוק מה שהכלכלה צריכה. לכן להערכתי, נראה כי משבר הפליטים הינו משבר הומאני שמנוצל על ידי גרמניה. עם זאת, יש לזכור כי לצד ההזדמנות, בקליטת הפליטים עשויים להיות גם סיכונים - פגיעה תקציבית בטווח הקצר, גידול בשיעורי הפשיעה ועליית מפלגות ימין קיצוני המתנגדות למהלך.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רז 02/11/2015 12:34
    הגב לתגובה זו
    .
  • 1.
    יבנאי 01/11/2015 23:30
    הגב לתגובה זו
    התקדמת בחיים .
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.