ההזדמנות הכלכלית של משבר הפליטים באירופה

אסף שאול, ראש צוות אג"ח, אקסלנס קרנות נאמנות, על ההזדמנויות והיתרונות שטמונים בגל ההגירה לאירופה. האם הגרמניה תתחזק או תתרסק לאחר רגיעת הרוחות?
אסף שאול | (2)

החלטת ממשלת גרמניה לקלוט כחצי מיליון פליטים בשנה, בניגוד לרוב חברות האיחוד האירופי שמתנגדות באופן נחרץ לקליטת הפליטים, התפרשה כהחלטה שנובעת ממניעים הומאניים ופוליטיים, על רקע ההיסטוריה של גרמניה במלחמת העולם השנייה.

אולם, מאחורי ההחלטה עומדים גם אינטרסים כלכליים מובהקים: כוח העבודה החדש והזול צפוי לגרום לעלייה בתוצר הגרמני בטווח הזמן הבינוני. אמנם קיימות הוצאות גדולות בטווח הקצר, אך כאשר שאר כלכלות אירופה ידשדשו, גרמניה תחווה צמיחה גבוהה, כלכלתה תתחזק ואירופה שוב תיפול כפרי בשל לידי גרמניה.

נכון ל-2015, בגרמניה חיים קצת למעלה מ-80 מיליון בני אדם. מבחינת גודל האוכלוסייה גרמניה נמצאת במקום ה-14 בעולם, אך מבחינת השטח - במקום ה-61 בלבד. בעיה בוערת בגרמניה של היום היא התכווצות האוכלוסייה. בגרמניה שיעור ילודה נמוך, התושבים נוהגים להתחתן בגיל מאוחר והתחזיות מראות התכווצות של האוכלוסייה הגרמנית - תופעה הרווחת באירופה כולה. בנוסף, האבטלה בגרמניה בשפל של כ-4.7% - דבר המקשה מאוד על הצמיחה במדינה, מפעלי תעשייה משוועים לעובדי כפיים בשכר נמוך, עבודות שהגרמני הממוצע נמנע מהן. וכאן נכנסים המהגרים לתמונה.

כבר היום חיים בגרמניה כ-7 מיליון זרים, היוצרים תשתית לקליטת הפליטים וגורמים לשילוב מהיר יותר של הפליטים החדשים. עד היום המהגרים לגרמניה היו בעיקר טורקים, המהווים כיום כ-1.7 מיליון נפש. הטורקים "הוזמנו" על ידי גרמניה לצורך עבודות זמניות, אך רבים מהם נשארו בגרמניה והקימו משפחות. התחומים העיקריים בהם עוסקים המהגרים כיום הם מלונאות, מסעדות ותעשייה - תחומים אשר אינם דורשים ניסיון קודם או ידע מקצועי רב.

לאור הדרישה הגבוהה לכוח אדם זר וזול בגרמניה, אפשר להבין מדוע משבר הפליטים באירופה יכול להוות הזדמנות עבור הכלכלה הגרמנית. רק הסכסוך בסוריה "ייצר" כ-6 מיליון פליטים המחפשים בית חדש, ואליהם מצטרף זרם הולך וגובר של פליטים ומהגרי עבודה ממדינות נוספות, כגון עיראק ומדינות צפון אפריקה, אך גם אפגניסטן, אריתריאה ודרום אסיה‏. מבחינת הפליטים היעדים המועדפים הם שוודיה וגרמניה - מדינות בעלות כלכלה חזקה ומדיניות סוציאלית מתאימה.

מי שמיהרו לזהות את ההזדמנות הכלכלית במשבר הפליטים הן יצרניות הרכב הגרמניות, שכבר היום מציעות קורסי לימוד גרמנית והכשרה מקצועית לפליטים. מנכ"ל דיימלר, דיטר זיטשה, אמר בתצוגת המכוניות בפרנקפורט שהמהגרים עשויים להיות הנס הכלכלי של אירופה ולגרום לצמיחה חזקה כמו בשנות ה-50. המסר שלו, שלא כל מהגר שמגיע לגרמניה הוא מהנדס מוכשר, מכונאי או יזם, אך הם בעלי מוטיבציה וזה בדיוק מה שהכלכלה צריכה. לכן להערכתי, נראה כי משבר הפליטים הינו משבר הומאני שמנוצל על ידי גרמניה. עם זאת, יש לזכור כי לצד ההזדמנות, בקליטת הפליטים עשויים להיות גם סיכונים - פגיעה תקציבית בטווח הקצר, גידול בשיעורי הפשיעה ועליית מפלגות ימין קיצוני המתנגדות למהלך.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רז 02/11/2015 12:34
    הגב לתגובה זו
    .
  • 1.
    יבנאי 01/11/2015 23:30
    הגב לתגובה זו
    התקדמת בחיים .
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.