ההזדמנות הכלכלית של משבר הפליטים באירופה

אסף שאול, ראש צוות אג"ח, אקסלנס קרנות נאמנות, על ההזדמנויות והיתרונות שטמונים בגל ההגירה לאירופה. האם הגרמניה תתחזק או תתרסק לאחר רגיעת הרוחות?
אסף שאול | (2)

החלטת ממשלת גרמניה לקלוט כחצי מיליון פליטים בשנה, בניגוד לרוב חברות האיחוד האירופי שמתנגדות באופן נחרץ לקליטת הפליטים, התפרשה כהחלטה שנובעת ממניעים הומאניים ופוליטיים, על רקע ההיסטוריה של גרמניה במלחמת העולם השנייה.

אולם, מאחורי ההחלטה עומדים גם אינטרסים כלכליים מובהקים: כוח העבודה החדש והזול צפוי לגרום לעלייה בתוצר הגרמני בטווח הזמן הבינוני. אמנם קיימות הוצאות גדולות בטווח הקצר, אך כאשר שאר כלכלות אירופה ידשדשו, גרמניה תחווה צמיחה גבוהה, כלכלתה תתחזק ואירופה שוב תיפול כפרי בשל לידי גרמניה.

נכון ל-2015, בגרמניה חיים קצת למעלה מ-80 מיליון בני אדם. מבחינת גודל האוכלוסייה גרמניה נמצאת במקום ה-14 בעולם, אך מבחינת השטח - במקום ה-61 בלבד. בעיה בוערת בגרמניה של היום היא התכווצות האוכלוסייה. בגרמניה שיעור ילודה נמוך, התושבים נוהגים להתחתן בגיל מאוחר והתחזיות מראות התכווצות של האוכלוסייה הגרמנית - תופעה הרווחת באירופה כולה. בנוסף, האבטלה בגרמניה בשפל של כ-4.7% - דבר המקשה מאוד על הצמיחה במדינה, מפעלי תעשייה משוועים לעובדי כפיים בשכר נמוך, עבודות שהגרמני הממוצע נמנע מהן. וכאן נכנסים המהגרים לתמונה.

כבר היום חיים בגרמניה כ-7 מיליון זרים, היוצרים תשתית לקליטת הפליטים וגורמים לשילוב מהיר יותר של הפליטים החדשים. עד היום המהגרים לגרמניה היו בעיקר טורקים, המהווים כיום כ-1.7 מיליון נפש. הטורקים "הוזמנו" על ידי גרמניה לצורך עבודות זמניות, אך רבים מהם נשארו בגרמניה והקימו משפחות. התחומים העיקריים בהם עוסקים המהגרים כיום הם מלונאות, מסעדות ותעשייה - תחומים אשר אינם דורשים ניסיון קודם או ידע מקצועי רב.

לאור הדרישה הגבוהה לכוח אדם זר וזול בגרמניה, אפשר להבין מדוע משבר הפליטים באירופה יכול להוות הזדמנות עבור הכלכלה הגרמנית. רק הסכסוך בסוריה "ייצר" כ-6 מיליון פליטים המחפשים בית חדש, ואליהם מצטרף זרם הולך וגובר של פליטים ומהגרי עבודה ממדינות נוספות, כגון עיראק ומדינות צפון אפריקה, אך גם אפגניסטן, אריתריאה ודרום אסיה‏. מבחינת הפליטים היעדים המועדפים הם שוודיה וגרמניה - מדינות בעלות כלכלה חזקה ומדיניות סוציאלית מתאימה.

מי שמיהרו לזהות את ההזדמנות הכלכלית במשבר הפליטים הן יצרניות הרכב הגרמניות, שכבר היום מציעות קורסי לימוד גרמנית והכשרה מקצועית לפליטים. מנכ"ל דיימלר, דיטר זיטשה, אמר בתצוגת המכוניות בפרנקפורט שהמהגרים עשויים להיות הנס הכלכלי של אירופה ולגרום לצמיחה חזקה כמו בשנות ה-50. המסר שלו, שלא כל מהגר שמגיע לגרמניה הוא מהנדס מוכשר, מכונאי או יזם, אך הם בעלי מוטיבציה וזה בדיוק מה שהכלכלה צריכה. לכן להערכתי, נראה כי משבר הפליטים הינו משבר הומאני שמנוצל על ידי גרמניה. עם זאת, יש לזכור כי לצד ההזדמנות, בקליטת הפליטים עשויים להיות גם סיכונים - פגיעה תקציבית בטווח הקצר, גידול בשיעורי הפשיעה ועליית מפלגות ימין קיצוני המתנגדות למהלך.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רז 02/11/2015 12:34
    הגב לתגובה זו
    .
  • 1.
    יבנאי 01/11/2015 23:30
    הגב לתגובה זו
    התקדמת בחיים .
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.