ההזדמנות הכלכלית של משבר הפליטים באירופה
החלטת ממשלת גרמניה לקלוט כחצי מיליון פליטים בשנה, בניגוד לרוב חברות האיחוד האירופי שמתנגדות באופן נחרץ לקליטת הפליטים, התפרשה כהחלטה שנובעת ממניעים הומאניים ופוליטיים, על רקע ההיסטוריה של גרמניה במלחמת העולם השנייה.
אולם, מאחורי ההחלטה עומדים גם אינטרסים כלכליים מובהקים: כוח העבודה החדש והזול צפוי לגרום לעלייה בתוצר הגרמני בטווח הזמן הבינוני. אמנם קיימות הוצאות גדולות בטווח הקצר, אך כאשר שאר כלכלות אירופה ידשדשו, גרמניה תחווה צמיחה גבוהה, כלכלתה תתחזק ואירופה שוב תיפול כפרי בשל לידי גרמניה.
נכון ל-2015, בגרמניה חיים קצת למעלה מ-80 מיליון בני אדם. מבחינת גודל האוכלוסייה גרמניה נמצאת במקום ה-14 בעולם, אך מבחינת השטח - במקום ה-61 בלבד. בעיה בוערת בגרמניה של היום היא התכווצות האוכלוסייה. בגרמניה שיעור ילודה נמוך, התושבים נוהגים להתחתן בגיל מאוחר והתחזיות מראות התכווצות של האוכלוסייה הגרמנית - תופעה הרווחת באירופה כולה. בנוסף, האבטלה בגרמניה בשפל של כ-4.7% - דבר המקשה מאוד על הצמיחה במדינה, מפעלי תעשייה משוועים לעובדי כפיים בשכר נמוך, עבודות שהגרמני הממוצע נמנע מהן. וכאן נכנסים המהגרים לתמונה.
כבר היום חיים בגרמניה כ-7 מיליון זרים, היוצרים תשתית לקליטת הפליטים וגורמים לשילוב מהיר יותר של הפליטים החדשים. עד היום המהגרים לגרמניה היו בעיקר טורקים, המהווים כיום כ-1.7 מיליון נפש. הטורקים "הוזמנו" על ידי גרמניה לצורך עבודות זמניות, אך רבים מהם נשארו בגרמניה והקימו משפחות. התחומים העיקריים בהם עוסקים המהגרים כיום הם מלונאות, מסעדות ותעשייה - תחומים אשר אינם דורשים ניסיון קודם או ידע מקצועי רב.
- סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
- ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאור הדרישה הגבוהה לכוח אדם זר וזול בגרמניה, אפשר להבין מדוע משבר הפליטים באירופה יכול להוות הזדמנות עבור הכלכלה הגרמנית. רק הסכסוך בסוריה "ייצר" כ-6 מיליון פליטים המחפשים בית חדש, ואליהם מצטרף זרם הולך וגובר של פליטים ומהגרי עבודה ממדינות נוספות, כגון עיראק ומדינות צפון אפריקה, אך גם אפגניסטן, אריתריאה ודרום אסיה. מבחינת הפליטים היעדים המועדפים הם שוודיה וגרמניה - מדינות בעלות כלכלה חזקה ומדיניות סוציאלית מתאימה.
מי שמיהרו לזהות את ההזדמנות הכלכלית במשבר הפליטים הן יצרניות הרכב הגרמניות, שכבר היום מציעות קורסי לימוד גרמנית והכשרה מקצועית לפליטים. מנכ"ל דיימלר, דיטר זיטשה, אמר בתצוגת המכוניות בפרנקפורט שהמהגרים עשויים להיות הנס הכלכלי של אירופה ולגרום לצמיחה חזקה כמו בשנות ה-50. המסר שלו, שלא כל מהגר שמגיע לגרמניה הוא מהנדס מוכשר, מכונאי או יזם, אך הם בעלי מוטיבציה וזה בדיוק מה שהכלכלה צריכה. לכן להערכתי, נראה כי משבר הפליטים הינו משבר הומאני שמנוצל על ידי גרמניה. עם זאת, יש לזכור כי לצד ההזדמנות, בקליטת הפליטים עשויים להיות גם סיכונים - פגיעה תקציבית בטווח הקצר, גידול בשיעורי הפשיעה ועליית מפלגות ימין קיצוני המתנגדות למהלך.
- 2.רז 02/11/2015 12:34הגב לתגובה זו.
- 1.יבנאי 01/11/2015 23:30הגב לתגובה זוהתקדמת בחיים .
הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
