ההזדמנות הכלכלית של משבר הפליטים באירופה
החלטת ממשלת גרמניה לקלוט כחצי מיליון פליטים בשנה, בניגוד לרוב חברות האיחוד האירופי שמתנגדות באופן נחרץ לקליטת הפליטים, התפרשה כהחלטה שנובעת ממניעים הומאניים ופוליטיים, על רקע ההיסטוריה של גרמניה במלחמת העולם השנייה.
אולם, מאחורי ההחלטה עומדים גם אינטרסים כלכליים מובהקים: כוח העבודה החדש והזול צפוי לגרום לעלייה בתוצר הגרמני בטווח הזמן הבינוני. אמנם קיימות הוצאות גדולות בטווח הקצר, אך כאשר שאר כלכלות אירופה ידשדשו, גרמניה תחווה צמיחה גבוהה, כלכלתה תתחזק ואירופה שוב תיפול כפרי בשל לידי גרמניה.
נכון ל-2015, בגרמניה חיים קצת למעלה מ-80 מיליון בני אדם. מבחינת גודל האוכלוסייה גרמניה נמצאת במקום ה-14 בעולם, אך מבחינת השטח - במקום ה-61 בלבד. בעיה בוערת בגרמניה של היום היא התכווצות האוכלוסייה. בגרמניה שיעור ילודה נמוך, התושבים נוהגים להתחתן בגיל מאוחר והתחזיות מראות התכווצות של האוכלוסייה הגרמנית - תופעה הרווחת באירופה כולה. בנוסף, האבטלה בגרמניה בשפל של כ-4.7% - דבר המקשה מאוד על הצמיחה במדינה, מפעלי תעשייה משוועים לעובדי כפיים בשכר נמוך, עבודות שהגרמני הממוצע נמנע מהן. וכאן נכנסים המהגרים לתמונה.
כבר היום חיים בגרמניה כ-7 מיליון זרים, היוצרים תשתית לקליטת הפליטים וגורמים לשילוב מהיר יותר של הפליטים החדשים. עד היום המהגרים לגרמניה היו בעיקר טורקים, המהווים כיום כ-1.7 מיליון נפש. הטורקים "הוזמנו" על ידי גרמניה לצורך עבודות זמניות, אך רבים מהם נשארו בגרמניה והקימו משפחות. התחומים העיקריים בהם עוסקים המהגרים כיום הם מלונאות, מסעדות ותעשייה - תחומים אשר אינם דורשים ניסיון קודם או ידע מקצועי רב.
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאור הדרישה הגבוהה לכוח אדם זר וזול בגרמניה, אפשר להבין מדוע משבר הפליטים באירופה יכול להוות הזדמנות עבור הכלכלה הגרמנית. רק הסכסוך בסוריה "ייצר" כ-6 מיליון פליטים המחפשים בית חדש, ואליהם מצטרף זרם הולך וגובר של פליטים ומהגרי עבודה ממדינות נוספות, כגון עיראק ומדינות צפון אפריקה, אך גם אפגניסטן, אריתריאה ודרום אסיה. מבחינת הפליטים היעדים המועדפים הם שוודיה וגרמניה - מדינות בעלות כלכלה חזקה ומדיניות סוציאלית מתאימה.
מי שמיהרו לזהות את ההזדמנות הכלכלית במשבר הפליטים הן יצרניות הרכב הגרמניות, שכבר היום מציעות קורסי לימוד גרמנית והכשרה מקצועית לפליטים. מנכ"ל דיימלר, דיטר זיטשה, אמר בתצוגת המכוניות בפרנקפורט שהמהגרים עשויים להיות הנס הכלכלי של אירופה ולגרום לצמיחה חזקה כמו בשנות ה-50. המסר שלו, שלא כל מהגר שמגיע לגרמניה הוא מהנדס מוכשר, מכונאי או יזם, אך הם בעלי מוטיבציה וזה בדיוק מה שהכלכלה צריכה. לכן להערכתי, נראה כי משבר הפליטים הינו משבר הומאני שמנוצל על ידי גרמניה. עם זאת, יש לזכור כי לצד ההזדמנות, בקליטת הפליטים עשויים להיות גם סיכונים - פגיעה תקציבית בטווח הקצר, גידול בשיעורי הפשיעה ועליית מפלגות ימין קיצוני המתנגדות למהלך.
- 2.רז 02/11/2015 12:34הגב לתגובה זו.
- 1.יבנאי 01/11/2015 23:30הגב לתגובה זוהתקדמת בחיים .
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
