יישום 'מע"מ אפס'?! אלוהים נמצא בפרטים הקטנים

אתי אגא, אנליסטית נדל"ן, מזרחי טפחות, מפרטת כיצד ייושם חוק מע"מ 0% ומה תהיה ההשפעה על הקבלנים בישראל
אתי אגא | (10)
נושאים בכתבה מע"מ 0%

הצעת החוק לפטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה חדשה מקבלן אושרה בכנסת. יישום החוק מתוכנן ללספטמבר 2014. האמנם?! ישנם שלושה כללים שאמורים להנחות את יישום החוק:

- מחיר דירה של עד 1.6 מיליון שקלים (כ-950 אלף שקלים למי שלא שירת בצבא או עשה שירות לאומי).

- מחיר המכירה למ"ר.

- מפרט הדירה.

האם ניתן ליישם כללים אלו?

הכלל הראשון, מחיר עד 1.6 מיליון שקלים, "מוציא מהמשחק" את הערים הגדולות במרכז (ת"א, רמת גן, ירושלים ועוד) ומתמקד בפריפריה. הכלל השני, קביעת מחיר המכירה למ"ר, מאתגר ובעייתי ליישום: מניעה מקבלנים להעלות את המחיר לרוכשים בגובה הפטור ולהעביר את הרווח לכיסם, נשמע רעיון טוב ופשוט, אך למעשה מדובר בפתרון מורכב מאוד ואף חוטא למטרה.

אסביר. הכוונה, שהשמאי הממשלתי יגדיר מחיר ממוצע למ"ר בכל גוש בנפרד, שישקף את ההבדל בין מיקומים שונים ברחבי המדינה. המחיר אמור להיגזר מממוצע המחירים למ"ר בפועל בשנתיים האחרונות, פחות הנחה בת 9% לפחות. היות ומדובר בכמה מאות גושים, מדובר על פניה במלאכה חד פעמית לא פשוטה. מעבר לכך, חלוקה זו אינה מבחינה בין פרויקטים ומיקומים שונים בתוך כל גוש - וזה הקושי הגדול ביותר.

אתן דוגמא. בראש העין, אזור שהוזכר לאחרונה בתקשורת, היו מבצעים רבים של עמיתיי חבר וכו' בשנה האחרונה. על מנת להשיג מכירה מוקדמת משמעותית, הוצעו במבצעים אלו מחירים נמוכים יותר. לכן, המחיר הממוצע למ"ר שיקבע השמאי יהיה נמוך מלאכותית ולא ישקף את שאר הגוש. בעלי קרקעות שרכשו קרקעות במחיר יקר יותר לא יזכו, כנראה, בפטור ממע"מ - דבר החוטא למטרה.

כלל זה מעלה בעיה נוספת, המחיר הממוצע למ"ר ינטרל, ככל הנראה, את הדירות היקרות ביותר בכל פרויקט (פנטהאוזים , דירות בקומות גבוהות) ולכן יהיה נמוך עוד יותר. הדבר יאלץ קבלנים להרהר מחדש בתכנון פרויקטים שרצו לבצע קודם לכן, או שחלקם כלל לא יכללו במסגרת ההטבה.

הכלל השלישי, קביעת מפרט הדירה, מסורבל אף יותר. המדינה תגדיר מפרט תקן מדויק לדירות החדשות שיבנו (גימור קירות, סוג אבן, מערכות חשמל ואינסטלציה, חלונות, כיורים וכו'). הרציונל, שההנחה במפרט הדירה לא תגולגל על חשבון הרוכש, אך למעשה אלו אלמנטים שייקרו את הבנייה, יסרבלו ויסבכו את התהליך. כיצד יאכפו ויפקחו על כך? אינני יודעת.

כ-80% משוק המגורים מורכב מקבלנים קטנים, והם שייתקלו בקשיים הגדולים ביותר ביישום החוק: תכנון מחדש של פרויקטים, היעדר כדאיות של פרויקטים בשיטה החדשה, עמידה בעלויות גבוהות יותר ועוד. בסופו של יום, הדבר עלול להיות בעוכרי המדינה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום, הכללים שמניתי עומדים בבסיס יישום החוק, אך אני חוששת כי עמודיו רעועים ולא בהכרח ישימים. מקבלי ההחלטות והקבלנים עצמם לא ממש ערוכים ליישומו בהיבטים אלו. אז מה יקרה בספטמבר? אני חוששת כי קבלנים יתחילו להיפגע, יוגשו פניות לבג"צ והתהליך יתעכב שוב ושוב. מכל מקום, שקט לא יהיה בשוק הבנייה והדיור בישראל.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    דורון 15/07/2014 14:37
    הגב לתגובה זו
    הבעיה דן ששר האוצר לא מבין בנדלן ולא מקשיב למי שמבין. צריך לתת לשר האוצר לעבוד אבל ודאי שמותר לבקר.
  • 9.
    כתבה מקצועית מאוד (ל"ת)
    אחת שמבינה 11/07/2014 20:13
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שמוליק 11/07/2014 10:18
    הגב לתגובה זו
    איזה שטויות את מדברת מאיפה הבאת את זה בכלל כל מה שכתבת יכול אולי להיות בהמשך על דירות של מחיר מטרה בלבד ולא על מע״מ
  • 7.
    דן 10/07/2014 20:22
    הגב לתגובה זו
    אתי וכל המתיימרים להבין בנדלן ובחיזוי העתיד. תפסיקו לנסות לתפוס כותרות. מי סיפר לך שבערי המרכז אין דירות במחיר 1.6 מ' שח? יש ויש. גם הערכת שמאים אפשרית וכבר מגייסים שמאים לשם כך. את בדיוק כמו בהצעה של גני ילדים חינם מגיל שלוש. רבים התנגדו ובסופו של דבר זו המציאות. די לבלבל את המוח ודי לאינטרסנטים. תנו לשר האוצר לעבוד ושבו בשקט.
  • 6.
    עמית 10/07/2014 20:17
    הגב לתגובה זו
    לרוב דירות זולות בשיווק, כמו בפרויקט חבר, נמכרות טרם היתרי בנייה. הדירות הזולות הללו לא יהיו זכאיות להטבת מעמ.
  • 5.
    חוק הקומבינה (ל"ת)
    משיח 10/07/2014 13:37
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    Fr 10/07/2014 12:11
    הגב לתגובה זו
    כמו כיפת ברזל מיטב המומחים פסלו..... והשאר להסטוריה
  • 3.
    תוכנית ללא בסיס כלכלי תמיד נופלת (ל"ת)
    שחר 10/07/2014 10:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כתבה מאוד מענינית (ל"ת)
    אחיקם 10/07/2014 10:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עמוס 10/07/2014 09:33
    הגב לתגובה זו
    עוד הוכחה לטיפשות התוכנית.. לפיד עושה בדיוק הפוך ממה שהבטיח... פופוליזם במקום תכנון ארוך טווח.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.