יישום 'מע"מ אפס'?! אלוהים נמצא בפרטים הקטנים
הצעת החוק לפטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה חדשה מקבלן אושרה בכנסת. יישום החוק מתוכנן ללספטמבר 2014. האמנם?! ישנם שלושה כללים שאמורים להנחות את יישום החוק:
- מחיר דירה של עד 1.6 מיליון שקלים (כ-950 אלף שקלים למי שלא שירת בצבא או עשה שירות לאומי).
- מחיר המכירה למ"ר.
- מפרט הדירה.
האם ניתן ליישם כללים אלו?
הכלל הראשון, מחיר עד 1.6 מיליון שקלים, "מוציא מהמשחק" את הערים הגדולות במרכז (ת"א, רמת גן, ירושלים ועוד) ומתמקד בפריפריה. הכלל השני, קביעת מחיר המכירה למ"ר, מאתגר ובעייתי ליישום: מניעה מקבלנים להעלות את המחיר לרוכשים בגובה הפטור ולהעביר את הרווח לכיסם, נשמע רעיון טוב ופשוט, אך למעשה מדובר בפתרון מורכב מאוד ואף חוטא למטרה.
אסביר. הכוונה, שהשמאי הממשלתי יגדיר מחיר ממוצע למ"ר בכל גוש בנפרד, שישקף את ההבדל בין מיקומים שונים ברחבי המדינה. המחיר אמור להיגזר מממוצע המחירים למ"ר בפועל בשנתיים האחרונות, פחות הנחה בת 9% לפחות. היות ומדובר בכמה מאות גושים, מדובר על פניה במלאכה חד פעמית לא פשוטה. מעבר לכך, חלוקה זו אינה מבחינה בין פרויקטים ומיקומים שונים בתוך כל גוש - וזה הקושי הגדול ביותר.
אתן דוגמא. בראש העין, אזור שהוזכר לאחרונה בתקשורת, היו מבצעים רבים של עמיתיי חבר וכו' בשנה האחרונה. על מנת להשיג מכירה מוקדמת משמעותית, הוצעו במבצעים אלו מחירים נמוכים יותר. לכן, המחיר הממוצע למ"ר שיקבע השמאי יהיה נמוך מלאכותית ולא ישקף את שאר הגוש. בעלי קרקעות שרכשו קרקעות במחיר יקר יותר לא יזכו, כנראה, בפטור ממע"מ - דבר החוטא למטרה.
- נהג הסעות הוציא חשבוניות וקבלות על שם ה"עוסק פטור" של אשתו
- שום דבר לא השתנה: אלה אותן ההצהרות לפוליטיקאים אחרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלל זה מעלה בעיה נוספת, המחיר הממוצע למ"ר ינטרל, ככל הנראה, את הדירות היקרות ביותר בכל פרויקט (פנטהאוזים , דירות בקומות גבוהות) ולכן יהיה נמוך עוד יותר. הדבר יאלץ קבלנים להרהר מחדש בתכנון פרויקטים שרצו לבצע קודם לכן, או שחלקם כלל לא יכללו במסגרת ההטבה.
הכלל השלישי, קביעת מפרט הדירה, מסורבל אף יותר. המדינה תגדיר מפרט תקן מדויק לדירות החדשות שיבנו (גימור קירות, סוג אבן, מערכות חשמל ואינסטלציה, חלונות, כיורים וכו'). הרציונל, שההנחה במפרט הדירה לא תגולגל על חשבון הרוכש, אך למעשה אלו אלמנטים שייקרו את הבנייה, יסרבלו ויסבכו את התהליך. כיצד יאכפו ויפקחו על כך? אינני יודעת.
כ-80% משוק המגורים מורכב מקבלנים קטנים, והם שייתקלו בקשיים הגדולים ביותר ביישום החוק: תכנון מחדש של פרויקטים, היעדר כדאיות של פרויקטים בשיטה החדשה, עמידה בעלויות גבוהות יותר ועוד. בסופו של יום, הדבר עלול להיות בעוכרי המדינה.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
לסיכום, הכללים שמניתי עומדים בבסיס יישום החוק, אך אני חוששת כי עמודיו רעועים ולא בהכרח ישימים. מקבלי ההחלטות והקבלנים עצמם לא ממש ערוכים ליישומו בהיבטים אלו. אז מה יקרה בספטמבר? אני חוששת כי קבלנים יתחילו להיפגע, יוגשו פניות לבג"צ והתהליך יתעכב שוב ושוב. מכל מקום, שקט לא יהיה בשוק הבנייה והדיור בישראל.
- 10.דורון 15/07/2014 14:37הגב לתגובה זוהבעיה דן ששר האוצר לא מבין בנדלן ולא מקשיב למי שמבין. צריך לתת לשר האוצר לעבוד אבל ודאי שמותר לבקר.
- 9.כתבה מקצועית מאוד (ל"ת)אחת שמבינה 11/07/2014 20:13הגב לתגובה זו
- 8.שמוליק 11/07/2014 10:18הגב לתגובה זואיזה שטויות את מדברת מאיפה הבאת את זה בכלל כל מה שכתבת יכול אולי להיות בהמשך על דירות של מחיר מטרה בלבד ולא על מע״מ
- 7.דן 10/07/2014 20:22הגב לתגובה זואתי וכל המתיימרים להבין בנדלן ובחיזוי העתיד. תפסיקו לנסות לתפוס כותרות. מי סיפר לך שבערי המרכז אין דירות במחיר 1.6 מ' שח? יש ויש. גם הערכת שמאים אפשרית וכבר מגייסים שמאים לשם כך. את בדיוק כמו בהצעה של גני ילדים חינם מגיל שלוש. רבים התנגדו ובסופו של דבר זו המציאות. די לבלבל את המוח ודי לאינטרסנטים. תנו לשר האוצר לעבוד ושבו בשקט.
- 6.עמית 10/07/2014 20:17הגב לתגובה זולרוב דירות זולות בשיווק, כמו בפרויקט חבר, נמכרות טרם היתרי בנייה. הדירות הזולות הללו לא יהיו זכאיות להטבת מעמ.
- 5.חוק הקומבינה (ל"ת)משיח 10/07/2014 13:37הגב לתגובה זו
- 4.Fr 10/07/2014 12:11הגב לתגובה זוכמו כיפת ברזל מיטב המומחים פסלו..... והשאר להסטוריה
- 3.תוכנית ללא בסיס כלכלי תמיד נופלת (ל"ת)שחר 10/07/2014 10:17הגב לתגובה זו
- 2.כתבה מאוד מענינית (ל"ת)אחיקם 10/07/2014 10:15הגב לתגובה זו
- 1.עמוס 10/07/2014 09:33הגב לתגובה זועוד הוכחה לטיפשות התוכנית.. לפיד עושה בדיוק הפוך ממה שהבטיח... פופוליזם במקום תכנון ארוך טווח.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
