על תיקון 20 לחוק החברות והשפעתו על שוק ההון
ללא מסיבות עיתונאים ורעש תקשורתי נכנס לתוקפו בשבוע השני של חודש דצמבר תיקון 20 לחוק החברות. התיקון משנה באופן דרמטי וללא היכר את כל הקשור בתגמול נושאי משרה בחברות ציבוריות ובחברות פרטיות שהינן חברות אג"ח. התיקון נחקק בעקבות הדיון הציבורי הביקורתי בשכר הבכירים, ומבוסס בעיקרו על המלצותיה של "ועדת השכר" בראשות שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן. תיקון 20 כולל שלושה חידושים עיקריים שיחייבו חברות ציבוריות וחברות איגרות חוב:
- הקמת ועדת דירקטוריון בהרכב שיבטיח את עצמאותה שתדון בכל ענייני התגמול - את מדיניות התגמול לבכירים תקבע ועדה מיוחדת לענייני שכר שימנה הדירקטוריון, והיא תורכב מרוב של דירקטורים חיצוניים. שאר חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
- התיקון מתווה שיקולים שצריכים להילקח בחשבון בקביעת מדיניות התגמול - החל מקידום מטרות החברה, גודל החברה ואופי פעילותה ועד אמות מידה פרסונאליות כגון השכלה, כישורים, מומחיות, ניסיון והישגים של נושא המשרה.
- התוויית הליך אישור מדיניות תגמול והליך אישור עסקאות פרטניות עם נושאי המשרה, באופן שמחייב להביא בחשבון את בעלי המיעוט - מנגנון זה נועד לתת מענה מתאים לבעיית הנציג המאפיינת חברות ציבוריות בישראל, שברובן הגדול יש בעל שליטה דומיננטי, הממנה את רוב הדירקטורים בחברה.
הצעת התיקון לחוק נשענת על חקיקה אמריקנית חדשה יחסית המכונה Say on Pay. שיטה זו מאפשרת לבעלי המניות להביע את דעתם על חבילות התגמולים של בכירי החברות שבהן הם השקיעו ולהשפיע על מדיניות השכר שלהם, אולם הצבעתם אינה מחייבת את הדירקטוריון.
מטרתו הראשונית והמקורית של תיקון 20 לחוק החברות, היה לבלום את חגיגות השכר הלא מרוסנות ולצמצם את פערי השכר בין שדרת ההנהלה להעובדים הזוטרים ועובדי הקבלן באותן חברות. המצדדים בתיקון לחוק טוענים, כי סיטואציה בה אנשים יכולים לנכס לעצמם שכר מבלי שהצדיק את עצמו בפועל בתוצאות החברה - בעייתית. כמו כן, ביצועי החברות לא מצדיקים את עליית השכר של 50% במשך השנים 2003-2009.
לעומתם, מתנגדי החוק טוענים כי החברה ומנהליה יהיו נתונים לחסדי בעלי מניות המיעוט, שלא בהכרח רואה את טובת החברה ומנהליה, ואשר לא חב באותן חובות זהירות ונאמנות של מנהלים בחברה. בנוסף, הוא עלול ליצור קושי לא מבוטל בהבאת מנהלים טובים לחברות ציבוריות.
לסיכום, בטווח הקצר, יישומו של התיקון תביא כנראה להוצאת בעל השליטה בחברה ממעגל מקבלי ההחלטות על תגמול נושאי המשרה. אולם, בטווח הארוך, יהיה קשה לאמוד עד כמה ישפיע התיקון על חגיגות השכר. שכן התיקון לא משפיע על הסכמי עבודה קיימים, אלא על מרכיבי שכר משתנים כמו בונוסים וכמובן על הסכמים חדשים.
בנימה אישית, טרם התכנסותה של "ועדת השכר", ידעו פוליטיקאים רבים לנפנף בתלושי השכר של בכירי המנהלים במשק ולזעוק, בצדק רב, את זעקת מעמד העובדים הזוטרים. אך בל נשכח, אותם פוליטיקאים בחרו להתעלם בצורה מעוררת תמיהה מפערי השכר בסקטור הציבורי. ונמנעים, גם היום, לתת את דעתם ולהסביר כיצד קיים פער כה עצום בין שכר עובדי הנמלים, חברת החשמל ורכבת ישראל לבין שכרם של השוטרים, המורות והעובדות הסוציאליות. הרי נאה דורש, נאה מקיים.
- 6.עודף הרגולציה הורס! 08/01/2013 23:28הגב לתגובה זומרוב רגולציה לא נשאר עם שוק. מה הרגולטורים יעשו ללא מפוקחים?
- 5.עם כאלה טורים אפשר לרוץ לכנסת (ל"ת)דניאל 08/01/2013 18:51הגב לתגובה זו
- 4.איש שוק 08/01/2013 18:05הגב לתגובה זורק איגודים חזקים יוכלו לשמור על שכר העובדים. מקרה פלאפון צריך להיות מיושם בכל ארגון גדול
- 3.יויו 08/01/2013 15:41הגב לתגובה זואדון צחי קלמין הנכבד , לפני שאתה מבלבל במוח , תבדוק את שגיאות התחביר שלך זה פשוט קופץ לעין!!!! מלבד זה- לא חידשת דבר , משעמם לחלוטין... הלשונאי הדגול יויו
- יויו הקנאה תהרוג אותך, צחי המשך כך כל הכבוד. (ל"ת)המראה של יויו 09/01/2013 09:00הגב לתגובה זו
- 2.במבחן התוצאה-הם עושים מה שמתחשק להם (ל"ת)תפודי 08/01/2013 13:57הגב לתגובה זו
- 1.הכל פופוליסטי. בעלי השליטה ימשיכו לגנוב את הציבור (ל"ת)אחד העם 08/01/2013 11:53הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
AI במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
