על תיקון 20 לחוק החברות והשפעתו על שוק ההון
ללא מסיבות עיתונאים ורעש תקשורתי נכנס לתוקפו בשבוע השני של חודש דצמבר תיקון 20 לחוק החברות. התיקון משנה באופן דרמטי וללא היכר את כל הקשור בתגמול נושאי משרה בחברות ציבוריות ובחברות פרטיות שהינן חברות אג"ח. התיקון נחקק בעקבות הדיון הציבורי הביקורתי בשכר הבכירים, ומבוסס בעיקרו על המלצותיה של "ועדת השכר" בראשות שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן. תיקון 20 כולל שלושה חידושים עיקריים שיחייבו חברות ציבוריות וחברות איגרות חוב:
- הקמת ועדת דירקטוריון בהרכב שיבטיח את עצמאותה שתדון בכל ענייני התגמול - את מדיניות התגמול לבכירים תקבע ועדה מיוחדת לענייני שכר שימנה הדירקטוריון, והיא תורכב מרוב של דירקטורים חיצוניים. שאר חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
- התיקון מתווה שיקולים שצריכים להילקח בחשבון בקביעת מדיניות התגמול - החל מקידום מטרות החברה, גודל החברה ואופי פעילותה ועד אמות מידה פרסונאליות כגון השכלה, כישורים, מומחיות, ניסיון והישגים של נושא המשרה.
- התוויית הליך אישור מדיניות תגמול והליך אישור עסקאות פרטניות עם נושאי המשרה, באופן שמחייב להביא בחשבון את בעלי המיעוט - מנגנון זה נועד לתת מענה מתאים לבעיית הנציג המאפיינת חברות ציבוריות בישראל, שברובן הגדול יש בעל שליטה דומיננטי, הממנה את רוב הדירקטורים בחברה.
הצעת התיקון לחוק נשענת על חקיקה אמריקנית חדשה יחסית המכונה Say on Pay. שיטה זו מאפשרת לבעלי המניות להביע את דעתם על חבילות התגמולים של בכירי החברות שבהן הם השקיעו ולהשפיע על מדיניות השכר שלהם, אולם הצבעתם אינה מחייבת את הדירקטוריון.
מטרתו הראשונית והמקורית של תיקון 20 לחוק החברות, היה לבלום את חגיגות השכר הלא מרוסנות ולצמצם את פערי השכר בין שדרת ההנהלה להעובדים הזוטרים ועובדי הקבלן באותן חברות. המצדדים בתיקון לחוק טוענים, כי סיטואציה בה אנשים יכולים לנכס לעצמם שכר מבלי שהצדיק את עצמו בפועל בתוצאות החברה - בעייתית. כמו כן, ביצועי החברות לא מצדיקים את עליית השכר של 50% במשך השנים 2003-2009.
לעומתם, מתנגדי החוק טוענים כי החברה ומנהליה יהיו נתונים לחסדי בעלי מניות המיעוט, שלא בהכרח רואה את טובת החברה ומנהליה, ואשר לא חב באותן חובות זהירות ונאמנות של מנהלים בחברה. בנוסף, הוא עלול ליצור קושי לא מבוטל בהבאת מנהלים טובים לחברות ציבוריות.
לסיכום, בטווח הקצר, יישומו של התיקון תביא כנראה להוצאת בעל השליטה בחברה ממעגל מקבלי ההחלטות על תגמול נושאי המשרה. אולם, בטווח הארוך, יהיה קשה לאמוד עד כמה ישפיע התיקון על חגיגות השכר. שכן התיקון לא משפיע על הסכמי עבודה קיימים, אלא על מרכיבי שכר משתנים כמו בונוסים וכמובן על הסכמים חדשים.
בנימה אישית, טרם התכנסותה של "ועדת השכר", ידעו פוליטיקאים רבים לנפנף בתלושי השכר של בכירי המנהלים במשק ולזעוק, בצדק רב, את זעקת מעמד העובדים הזוטרים. אך בל נשכח, אותם פוליטיקאים בחרו להתעלם בצורה מעוררת תמיהה מפערי השכר בסקטור הציבורי. ונמנעים, גם היום, לתת את דעתם ולהסביר כיצד קיים פער כה עצום בין שכר עובדי הנמלים, חברת החשמל ורכבת ישראל לבין שכרם של השוטרים, המורות והעובדות הסוציאליות. הרי נאה דורש, נאה מקיים.
- 6.עודף הרגולציה הורס! 08/01/2013 23:28הגב לתגובה זומרוב רגולציה לא נשאר עם שוק. מה הרגולטורים יעשו ללא מפוקחים?
- 5.עם כאלה טורים אפשר לרוץ לכנסת (ל"ת)דניאל 08/01/2013 18:51הגב לתגובה זו
- 4.איש שוק 08/01/2013 18:05הגב לתגובה זורק איגודים חזקים יוכלו לשמור על שכר העובדים. מקרה פלאפון צריך להיות מיושם בכל ארגון גדול
- 3.יויו 08/01/2013 15:41הגב לתגובה זואדון צחי קלמין הנכבד , לפני שאתה מבלבל במוח , תבדוק את שגיאות התחביר שלך זה פשוט קופץ לעין!!!! מלבד זה- לא חידשת דבר , משעמם לחלוטין... הלשונאי הדגול יויו
- יויו הקנאה תהרוג אותך, צחי המשך כך כל הכבוד. (ל"ת)המראה של יויו 09/01/2013 09:00הגב לתגובה זו
- 2.במבחן התוצאה-הם עושים מה שמתחשק להם (ל"ת)תפודי 08/01/2013 13:57הגב לתגובה זו
- 1.הכל פופוליסטי. בעלי השליטה ימשיכו לגנוב את הציבור (ל"ת)אחד העם 08/01/2013 11:53הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
