על תיקון 20 לחוק החברות והשפעתו על שוק ההון
ללא מסיבות עיתונאים ורעש תקשורתי נכנס לתוקפו בשבוע השני של חודש דצמבר תיקון 20 לחוק החברות. התיקון משנה באופן דרמטי וללא היכר את כל הקשור בתגמול נושאי משרה בחברות ציבוריות ובחברות פרטיות שהינן חברות אג"ח. התיקון נחקק בעקבות הדיון הציבורי הביקורתי בשכר הבכירים, ומבוסס בעיקרו על המלצותיה של "ועדת השכר" בראשות שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן. תיקון 20 כולל שלושה חידושים עיקריים שיחייבו חברות ציבוריות וחברות איגרות חוב:
- הקמת ועדת דירקטוריון בהרכב שיבטיח את עצמאותה שתדון בכל ענייני התגמול - את מדיניות התגמול לבכירים תקבע ועדה מיוחדת לענייני שכר שימנה הדירקטוריון, והיא תורכב מרוב של דירקטורים חיצוניים. שאר חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
- התיקון מתווה שיקולים שצריכים להילקח בחשבון בקביעת מדיניות התגמול - החל מקידום מטרות החברה, גודל החברה ואופי פעילותה ועד אמות מידה פרסונאליות כגון השכלה, כישורים, מומחיות, ניסיון והישגים של נושא המשרה.
- התוויית הליך אישור מדיניות תגמול והליך אישור עסקאות פרטניות עם נושאי המשרה, באופן שמחייב להביא בחשבון את בעלי המיעוט - מנגנון זה נועד לתת מענה מתאים לבעיית הנציג המאפיינת חברות ציבוריות בישראל, שברובן הגדול יש בעל שליטה דומיננטי, הממנה את רוב הדירקטורים בחברה.
הצעת התיקון לחוק נשענת על חקיקה אמריקנית חדשה יחסית המכונה Say on Pay. שיטה זו מאפשרת לבעלי המניות להביע את דעתם על חבילות התגמולים של בכירי החברות שבהן הם השקיעו ולהשפיע על מדיניות השכר שלהם, אולם הצבעתם אינה מחייבת את הדירקטוריון.
מטרתו הראשונית והמקורית של תיקון 20 לחוק החברות, היה לבלום את חגיגות השכר הלא מרוסנות ולצמצם את פערי השכר בין שדרת ההנהלה להעובדים הזוטרים ועובדי הקבלן באותן חברות. המצדדים בתיקון לחוק טוענים, כי סיטואציה בה אנשים יכולים לנכס לעצמם שכר מבלי שהצדיק את עצמו בפועל בתוצאות החברה - בעייתית. כמו כן, ביצועי החברות לא מצדיקים את עליית השכר של 50% במשך השנים 2003-2009.
לעומתם, מתנגדי החוק טוענים כי החברה ומנהליה יהיו נתונים לחסדי בעלי מניות המיעוט, שלא בהכרח רואה את טובת החברה ומנהליה, ואשר לא חב באותן חובות זהירות ונאמנות של מנהלים בחברה. בנוסף, הוא עלול ליצור קושי לא מבוטל בהבאת מנהלים טובים לחברות ציבוריות.
לסיכום, בטווח הקצר, יישומו של התיקון תביא כנראה להוצאת בעל השליטה בחברה ממעגל מקבלי ההחלטות על תגמול נושאי המשרה. אולם, בטווח הארוך, יהיה קשה לאמוד עד כמה ישפיע התיקון על חגיגות השכר. שכן התיקון לא משפיע על הסכמי עבודה קיימים, אלא על מרכיבי שכר משתנים כמו בונוסים וכמובן על הסכמים חדשים.
בנימה אישית, טרם התכנסותה של "ועדת השכר", ידעו פוליטיקאים רבים לנפנף בתלושי השכר של בכירי המנהלים במשק ולזעוק, בצדק רב, את זעקת מעמד העובדים הזוטרים. אך בל נשכח, אותם פוליטיקאים בחרו להתעלם בצורה מעוררת תמיהה מפערי השכר בסקטור הציבורי. ונמנעים, גם היום, לתת את דעתם ולהסביר כיצד קיים פער כה עצום בין שכר עובדי הנמלים, חברת החשמל ורכבת ישראל לבין שכרם של השוטרים, המורות והעובדות הסוציאליות. הרי נאה דורש, נאה מקיים.
- 6.עודף הרגולציה הורס! 08/01/2013 23:28הגב לתגובה זומרוב רגולציה לא נשאר עם שוק. מה הרגולטורים יעשו ללא מפוקחים?
- 5.עם כאלה טורים אפשר לרוץ לכנסת (ל"ת)דניאל 08/01/2013 18:51הגב לתגובה זו
- 4.איש שוק 08/01/2013 18:05הגב לתגובה זורק איגודים חזקים יוכלו לשמור על שכר העובדים. מקרה פלאפון צריך להיות מיושם בכל ארגון גדול
- 3.יויו 08/01/2013 15:41הגב לתגובה זואדון צחי קלמין הנכבד , לפני שאתה מבלבל במוח , תבדוק את שגיאות התחביר שלך זה פשוט קופץ לעין!!!! מלבד זה- לא חידשת דבר , משעמם לחלוטין... הלשונאי הדגול יויו
- יויו הקנאה תהרוג אותך, צחי המשך כך כל הכבוד. (ל"ת)המראה של יויו 09/01/2013 09:00הגב לתגובה זו
- 2.במבחן התוצאה-הם עושים מה שמתחשק להם (ל"ת)תפודי 08/01/2013 13:57הגב לתגובה זו
- 1.הכל פופוליסטי. בעלי השליטה ימשיכו לגנוב את הציבור (ל"ת)אחד העם 08/01/2013 11:53הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
