נובו נורדיסק
צילום: אתר החברה

נובו נורדיסק מגיעה לסנאט - האם תרופות ההרזייה יקרות מדי?

הסנטור ברני סנדרס יביא את חברת התרופות הדנית בפני ועדת הסנאט בגין טענות כי תרופות ה-GLP-1 של החברה יקרות מדי; האם אנחנו לקראת טלטלה בעולם הפארמה?
רוי שיינמן | (3)

תעשיית התרופות נושאת את עיניה אל עבר הסנאט האמריקני כאשר הסנטור ברני סנדרס צפוי להתמודד מול מנכ"ל חברת התרופות הדנית, נובו נורדיסק  NOVO NORDISK A/S , בפני ועדת הסנאט ביום שלישי. הדיון, שזימן סנדרס כחלק מחקירה ארוכת שנים הנוגעת עלות הטיפולים להרזיה ולסוכרת, אוזמפיק ווגוביי של נובו, צפוי לעסוק במחירים הגבוהים שהחברה קבעה עבור התרופות הללו בארה"ב, והשלכות הדיון צפויות להשפיע על כל יצרניות התרופות בארה"ב.

מזה יותר משנה, מומחים הזהירו כי הביקוש העצום לתרופות ההרזייה, ווגוביי של נובו וזפבאונד, התרופה המתחרה של אלי לילי ELI LILLY & COMPANY , בשילוב עם המחירים הגבוהים שלהן, עלולים להכביד על חלקים ממערכת הבריאות האמריקאית באופן משמעותי. חברות הביטוח כבר קבעו מדיניות נוקשה שמונעת כיסוי של התרופות אלא אם כן מדובר במטופלים בעלי משקל עודף באופן חריג במיוחד, וחלק מהתוכניות הפסיקו את הכיסוי לחלוטין.

משרדי נובו נורדיסק; קרדיט: טוויטר

משרדי נובו נורדיסק; קרדיט: טוויטר

יצרניות התרופות לא מהססות לגבות מחירים גבוהים

הזעם על המחירים הגבוהים בתעשיית התרופות הגיע לשיאו סביב שנת 2019, אחרי עשור של החלטות שנויות במחלוקת של חברות התרופות שהתחילו עם ההחלטה של גילאד  GILEAD SCIENCES בשנת 2013 לקבוע תג מחיר של 84 אלף דולר לתרופה מצילת חיים נגד הפטיטיס C. עם זאת, מגפת הקורונה הסיטה את תשומת הלב מהמחירים הגבוהים בתעשייה.

שנתיים לאחר מכן, נראה שחוק הפחתת האינפלציה, שאפשר לחברות הפארמה להתמקח על מחירי תרופות מסוימות וקבע תקרת השתתפות עצמית למבוטחים, סיפק את הרצון של הרגולטור לנקוט בפעולה נוספת לגבי מחירי התרופות. למרות שנציגים משתי המפלגות מגנים את מחירי התרופות הגבוהים בנאומים שלהם, הסיכויים להתערבות ממשלתית נוספת בנושא נראו נמוכים.

המחירים הגבוהים של תרופות ההרזייה החזירו את הנושא לסדר היום.

עלות של מעל ל-16 אלף דולר לשנה

המחיר החודשי לטיפול עם ווגובי עומד על 1,349 דולר, ושל זפבאונד על 1,060 דולר לחודש, כלומר עלות טיפול של מעל 16 אלף דולר לשנה לווגובי ושל 12.7 אלף דולר לזפבאונד, גבוה בהרבה מהמחירים במדינות אחרות בהן הטיפולים זמינים. לפי סנדרס, ווגוביי עולה 140 דולר לחודש בגרמניה ו-92 דולר בבריטניה, פערים של מעל לפי 10.

קיראו עוד ב"גלובל"

אלי לילי; קרדיט: טוויטר

אלי לילי; קרדיט: טוויטר

המספרים הללו מושכים יותר תשומת לב מהמחירים של כמעט כל תרופה אחרת בהיסטוריה, בעיקר בשל האופן בו המודעות לטיפולים הללו זינקה בשנים האחרונות. זפבאונד ווגוביי הן ככל הנראה התרופות הממותגות המפורסמות ביותר מאז ויאגרה, ובוודאי היקרות ביותר.

אולי השוק יעשה את שלו?

למרות הלחצים הרגולטורים, ישנן כמה אינדיקציות כי המחירים דווקא עשויים להתמתן במידה מסוימת בשל כוחות השוק. מנהלי הרכש בחברות הפארמה, שמתמקחים עם לילי ונובו, מצליחים לסחוט החזרים מיצרניות התרופות, ומסתמן שההנחות הללו משמעותיות, למרות שהחברות לא חשפו את הסכומים המלאים. בינתיים, לילי השיקה מינון התחלתי של זפבאונד שתמכור ישירות למטופלים ללא כיסוי ביטוחי עבור 399 דולר בלבד לחודש.

ועדיין, סנדרס לא מרוצה. ב-17 בספטמבר, סנדרס אמר כי דיבר עם מנכ"לים של "חברות תרופות גנריות מובילות", שאמרו כי הן יכולות למכור אוזמפיק גנרי עבור פחות מ-100 דולר לחודש. המחיר של אוזמפיק נכון להיום הוא 968.52 דולר לחודש.

הסנטור ברני סנדרס; קרדיט: טוויטר

הסנטור ברני סנדרס; קרדיט: טוויטר

בדיון ביום שלישי, מנכ"ל נובו לארס פרוגרגארד יורגנסן, יעיד בפני ועדת הסנאט האמריקאי. הדיון, שנקבע לעשר בבוקר שעון מזרח (5 אחה"צ שעון ישראל), יתמקד ככל הנראה בהצדקות של נובו למחירים הגבוהים של אוזמפיק ווגוביי. ההשלכות שלו עשויות להתפשט מעבר לנושא כאשר סנדרס מבקש ליצור קשר בין מחירי התרופות של נובו למחירי התרופות המרשם באופן כללי. במאמר דעה ביולי, הוא והנשיא ג'ו ביידן קראו להרחבה של תוכנית הפיקוח על מחירי התרופות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דורונא 23/09/2024 19:06
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להרזות מתרופה. בשביל להרזות צריך לאכול בריא ולהתעמל, וזהו.
  • של 23/09/2024 21:26
    הגב לתגובה זו
    פחחחחח
  • 1.
    יאנקי 23/09/2024 18:29
    הגב לתגובה זו
    כל עוד זה בידיים שלו זה די בדיחה
ננסי פולסי
צילום: רשתות חברתיות

יותר טובה מבאפט - מ-3 מיליון דולר לשווי של 300 מיליון דולר

האם ננסי פולסי שהיצה יו"ר בית הנבחרים ופרשה לאחרונה מהקונגרס היא משקיעת על או סוחרת במידע פנים ועל הכוונה לאסור על פוליטיקאים לסחור במניות - "אם אתה רוצה לסחור במניות - לך לוול סטריט, לא לוושינגטון"

עמית בר |

חברת הקונגרס הרפוליקאנית אנה פאולינה לונה מקדמת איסור גורף על מסחר במניות לנבחרי ציבור ובני משפחותיהם בהמשך לסיפור המדהים של ננסי פלוסי שהודיעה לאחרונה על פרישה מהקונגרס לאחר שהיתה יו"ר בית הנבחרים. 

בראיון שנערך ברשת פוקס ניוז, הציגה פאולינה לונה, את השקפתה - "חברי קונגרס שנכנסים לפוליטיקה כדי לסחור במניות - לא צריכים להיות בוושינגטון, אלא בוול סטריט". לדבריה, נבחרי ציבור אינם יכולים לשמש גם מחוקקים וגם משקיעים עם גישה למידע פנים - זוהי תשתית לניגוד עניינים מערכתי.

לונה מקדמת הצעת חוק לאיסור מוחלט על מסחר במניות מצד חברי קונגרס, בני זוגם וילדיהם. על פי ההצעה, תותר רק החזקה בתעודות סל/ קרנות סל או בקרנות מדדים רחבות, תוך חובת דיווח שוטפת, וללא גישה לעסקאות במניות. החוק נועד למנוע תופעות של שימוש במידע רגולטורי או מדיניות ממשלתית לצורך רווחים פרטיים.


ננסי פלוסי - רווח של 10,000% תוך השירות הציבורי


ננסי פלוסי. פלוסי, שכיהנה בקונגרס מאז סוף שנות ה-80', החלה את דרכה הציבורית עם שווי  מוערך של פחות מ-3 מיליון דולר. כיום, לפי הערכות עדכניות, הונה המשפחתי יחד עם בן זוגה, פול פלוסי, חוצה את רף ה־300 מיליון דולר.

בחישוב תשואה מצטברת, מדובר בזינוק של פי 100-150 לאורך כ־35 שנה, אם כי רוב ההון נצבר בעשור האחרון. מדובר על תשואה של  בין 10,000% ל-15,000%. במונחים שנתיים, מדובר בתשואה ממוצעת של כ־17-18%% לשנה. תשואה כזו חורגת בהרבה מהממוצע של שוק ההון.  למעשה בשנים האלו מדובר בתשואה טובה יותר מאשר של וורן באפט שהתשואה המשוקללת של 65 שנות השקעה מתקרבת ל-20%, אבל בעשורים האחרונים היא ירדה לכ-10%-12%. בין ההשקעות המוצלחות שלה בשנים האחרונות - אנבידיה, אפל וטסלה.  

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

טאואר ירדה 6.9%, נייס עלתה 6.2%; נעילה שלילית בוול סטריט

מניות השבבים הישראליות - טאואר, נובה, וקטמק ירדו במקביל לירידות החדות במדדים; נייס עלתה בניגוד למגמה למרות הורדת תחזית - ההסבר כאן; מניות השבבים מובילות את הירידות, אך המגמה השלילית מורגשת בשאר הסקטורים

צוות גלובל |

אחרי זינוקים כה חדים, היה ברור שיגיעו מימושים בוול סטריט. השאלה היחידה הייתה מתי העיתוי? והנה נראה שהמימוש כאן, במה שהתחיל כירידות בגלל התמחור סביב מניות ה-AI, ונראה שמתרחב לשאר השוק. המשקיעים תוהים אם זה גיהוק קטן, מכה קלה בכנף בשוק שורי, או מימוש רציני של כמה ימים טובים. זה גם יכול להגיע למשהו גדול יותר, אבל אנחנו לא מתיימרים לנבא. אנחנו רק מזכירים שהכל יכול לקרות בשווקים, ואחרי עליות חדות קחו בחשבון שיגיעו גם ירידות.

המדדים סגרו בירידות חדות בהובלת מדד הנאסדק, שאיבד כ-2.3%, מדד ה-S&P ירד 1.7% ומדד הדאו ג'ונס ירד 1.7% גם כן. במקביל לירידות בשווקים, נרשמות ירידות גם באג"ח הממשלתי אחרי מכרז חלש שמוביל לעלייה בתשואות, כאשר האג"ח ל-10 שנים בארה"ב נסחר עם תשואה של 4.11%.

יש חולשה בוול סטריט. השוק עדיין מעכל את סיום השיתוק הממשלתי שנמשך 43 ימים שהשאיר אחריו בלגן לא קטן בזרימת הנתונים הכלכליים. למרות ההסכם שהתקבל, הממשל עדיין לא עובד בקצב מלא, וזה אומר שחלק מהנתונים לא מתפרסמים בזמן וחלק מתעכבים. כשהנתונים לא מגיעים, גם המשקיעים וגם הפד עובדים בערפל, וזה מתבטא בתנודתיות ובזהירות גבוהה יותר אצל המשקיעים.

חוסר הוודאות מורגש גם סביב השאלה מה הפד' יעשה מכאן. נתוני האינפלציה והתעסוקה עדיין מתעכבים בגלל השיתוק, ובשוק זה מתורגם לירידה בהסתברויות להורדת ריבית בדצמבר. לפי נתוני ה-CME, הסבירות ירדה לפחות מ-50% לעומת 96% לפני חודש. גם בתוך הבנק הפדרלי מקררים את הציפיות: נשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, אמרה אתמול שיידרש "רף גבוה" כדי להצדיק הורדה נוספת, כלומר הפד רוצה לראות נתונים ברורים לפני כל צעד נוסף. הסיכוי שהפד יוריד ריבית בדצמבר ירד מתחת ל-50%


הביטקוין שבר מתחת לרף ה-100 אלף דולר, בפעם השלישית החודש, אך הפעם יש תחושה שזו עשויה להיות שבירה עמוקה יותר. השוק כולו נכנס למצב של הימנעות מסיכון, המומנטום נחלש ומינופים גבוהים מתחילים להימחק, עם יותר מחצי מיליארד דולר בהנזלות ב-24 שעות. חולשת הביקוש בארה"ב, יציאת הון מקרנות הסל וירידות במניות הכרייה ובחברות האוצר הדיגיטלי, כמו סטרטג'י שנסחרת מתחת לשווי אחזקות הביטקוין שלה, מעצימים את הלחץ. אחרי שיא של 126 אלף דולר רק לפני כחודש, החזרה המהירה מטה מדגישה שהשוק עובר איפוס מינופים. בפעם השלישית החודש - הביטקוין נסחר מתחת ל-100 אלף דולר