נובו נורדיסק
צילום: אתר החברה

נובו נורדיסק מגיעה לסנאט - האם תרופות ההרזייה יקרות מדי?

הסנטור ברני סנדרס יביא את חברת התרופות הדנית בפני ועדת הסנאט בגין טענות כי תרופות ה-GLP-1 של החברה יקרות מדי; האם אנחנו לקראת טלטלה בעולם הפארמה?
רוי שיינמן | (3)

תעשיית התרופות נושאת את עיניה אל עבר הסנאט האמריקני כאשר הסנטור ברני סנדרס צפוי להתמודד מול מנכ"ל חברת התרופות הדנית, נובו נורדיסק  NOVO NORDISK A/S , בפני ועדת הסנאט ביום שלישי. הדיון, שזימן סנדרס כחלק מחקירה ארוכת שנים הנוגעת עלות הטיפולים להרזיה ולסוכרת, אוזמפיק ווגוביי של נובו, צפוי לעסוק במחירים הגבוהים שהחברה קבעה עבור התרופות הללו בארה"ב, והשלכות הדיון צפויות להשפיע על כל יצרניות התרופות בארה"ב.

מזה יותר משנה, מומחים הזהירו כי הביקוש העצום לתרופות ההרזייה, ווגוביי של נובו וזפבאונד, התרופה המתחרה של אלי לילי ELI LILLY & COMPANY , בשילוב עם המחירים הגבוהים שלהן, עלולים להכביד על חלקים ממערכת הבריאות האמריקאית באופן משמעותי. חברות הביטוח כבר קבעו מדיניות נוקשה שמונעת כיסוי של התרופות אלא אם כן מדובר במטופלים בעלי משקל עודף באופן חריג במיוחד, וחלק מהתוכניות הפסיקו את הכיסוי לחלוטין.

משרדי נובו נורדיסק; קרדיט: טוויטר

משרדי נובו נורדיסק; קרדיט: טוויטר

יצרניות התרופות לא מהססות לגבות מחירים גבוהים

הזעם על המחירים הגבוהים בתעשיית התרופות הגיע לשיאו סביב שנת 2019, אחרי עשור של החלטות שנויות במחלוקת של חברות התרופות שהתחילו עם ההחלטה של גילאד  GILEAD SCIENCES בשנת 2013 לקבוע תג מחיר של 84 אלף דולר לתרופה מצילת חיים נגד הפטיטיס C. עם זאת, מגפת הקורונה הסיטה את תשומת הלב מהמחירים הגבוהים בתעשייה.

שנתיים לאחר מכן, נראה שחוק הפחתת האינפלציה, שאפשר לחברות הפארמה להתמקח על מחירי תרופות מסוימות וקבע תקרת השתתפות עצמית למבוטחים, סיפק את הרצון של הרגולטור לנקוט בפעולה נוספת לגבי מחירי התרופות. למרות שנציגים משתי המפלגות מגנים את מחירי התרופות הגבוהים בנאומים שלהם, הסיכויים להתערבות ממשלתית נוספת בנושא נראו נמוכים.

המחירים הגבוהים של תרופות ההרזייה החזירו את הנושא לסדר היום.

עלות של מעל ל-16 אלף דולר לשנה

המחיר החודשי לטיפול עם ווגובי עומד על 1,349 דולר, ושל זפבאונד על 1,060 דולר לחודש, כלומר עלות טיפול של מעל 16 אלף דולר לשנה לווגובי ושל 12.7 אלף דולר לזפבאונד, גבוה בהרבה מהמחירים במדינות אחרות בהן הטיפולים זמינים. לפי סנדרס, ווגוביי עולה 140 דולר לחודש בגרמניה ו-92 דולר בבריטניה, פערים של מעל לפי 10.

קיראו עוד ב"גלובל"

אלי לילי; קרדיט: טוויטר

אלי לילי; קרדיט: טוויטר

המספרים הללו מושכים יותר תשומת לב מהמחירים של כמעט כל תרופה אחרת בהיסטוריה, בעיקר בשל האופן בו המודעות לטיפולים הללו זינקה בשנים האחרונות. זפבאונד ווגוביי הן ככל הנראה התרופות הממותגות המפורסמות ביותר מאז ויאגרה, ובוודאי היקרות ביותר.

אולי השוק יעשה את שלו?

למרות הלחצים הרגולטורים, ישנן כמה אינדיקציות כי המחירים דווקא עשויים להתמתן במידה מסוימת בשל כוחות השוק. מנהלי הרכש בחברות הפארמה, שמתמקחים עם לילי ונובו, מצליחים לסחוט החזרים מיצרניות התרופות, ומסתמן שההנחות הללו משמעותיות, למרות שהחברות לא חשפו את הסכומים המלאים. בינתיים, לילי השיקה מינון התחלתי של זפבאונד שתמכור ישירות למטופלים ללא כיסוי ביטוחי עבור 399 דולר בלבד לחודש.

ועדיין, סנדרס לא מרוצה. ב-17 בספטמבר, סנדרס אמר כי דיבר עם מנכ"לים של "חברות תרופות גנריות מובילות", שאמרו כי הן יכולות למכור אוזמפיק גנרי עבור פחות מ-100 דולר לחודש. המחיר של אוזמפיק נכון להיום הוא 968.52 דולר לחודש.

הסנטור ברני סנדרס; קרדיט: טוויטר

הסנטור ברני סנדרס; קרדיט: טוויטר

בדיון ביום שלישי, מנכ"ל נובו לארס פרוגרגארד יורגנסן, יעיד בפני ועדת הסנאט האמריקאי. הדיון, שנקבע לעשר בבוקר שעון מזרח (5 אחה"צ שעון ישראל), יתמקד ככל הנראה בהצדקות של נובו למחירים הגבוהים של אוזמפיק ווגוביי. ההשלכות שלו עשויות להתפשט מעבר לנושא כאשר סנדרס מבקש ליצור קשר בין מחירי התרופות של נובו למחירי התרופות המרשם באופן כללי. במאמר דעה ביולי, הוא והנשיא ג'ו ביידן קראו להרחבה של תוכנית הפיקוח על מחירי התרופות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דורונא 23/09/2024 19:06
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להרזות מתרופה. בשביל להרזות צריך לאכול בריא ולהתעמל, וזהו.
  • של 23/09/2024 21:26
    הגב לתגובה זו
    פחחחחח
  • 1.
    יאנקי 23/09/2024 18:29
    הגב לתגובה זו
    כל עוד זה בידיים שלו זה די בדיחה
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.