נובו נורדיסק
צילום: אתר החברה

נובו נורדיסק מגיעה לסנאט - האם תרופות ההרזייה יקרות מדי?

הסנטור ברני סנדרס יביא את חברת התרופות הדנית בפני ועדת הסנאט בגין טענות כי תרופות ה-GLP-1 של החברה יקרות מדי; האם אנחנו לקראת טלטלה בעולם הפארמה?
רוי שיינמן | (3)

תעשיית התרופות נושאת את עיניה אל עבר הסנאט האמריקני כאשר הסנטור ברני סנדרס צפוי להתמודד מול מנכ"ל חברת התרופות הדנית, נובו נורדיסק  NOVO NORDISK A/S , בפני ועדת הסנאט ביום שלישי. הדיון, שזימן סנדרס כחלק מחקירה ארוכת שנים הנוגעת עלות הטיפולים להרזיה ולסוכרת, אוזמפיק ווגוביי של נובו, צפוי לעסוק במחירים הגבוהים שהחברה קבעה עבור התרופות הללו בארה"ב, והשלכות הדיון צפויות להשפיע על כל יצרניות התרופות בארה"ב.

מזה יותר משנה, מומחים הזהירו כי הביקוש העצום לתרופות ההרזייה, ווגוביי של נובו וזפבאונד, התרופה המתחרה של אלי לילי ELI LILLY & COMPANY , בשילוב עם המחירים הגבוהים שלהן, עלולים להכביד על חלקים ממערכת הבריאות האמריקאית באופן משמעותי. חברות הביטוח כבר קבעו מדיניות נוקשה שמונעת כיסוי של התרופות אלא אם כן מדובר במטופלים בעלי משקל עודף באופן חריג במיוחד, וחלק מהתוכניות הפסיקו את הכיסוי לחלוטין.

משרדי נובו נורדיסק; קרדיט: טוויטר

משרדי נובו נורדיסק; קרדיט: טוויטר

יצרניות התרופות לא מהססות לגבות מחירים גבוהים

הזעם על המחירים הגבוהים בתעשיית התרופות הגיע לשיאו סביב שנת 2019, אחרי עשור של החלטות שנויות במחלוקת של חברות התרופות שהתחילו עם ההחלטה של גילאד  GILEAD SCIENCES בשנת 2013 לקבוע תג מחיר של 84 אלף דולר לתרופה מצילת חיים נגד הפטיטיס C. עם זאת, מגפת הקורונה הסיטה את תשומת הלב מהמחירים הגבוהים בתעשייה.

שנתיים לאחר מכן, נראה שחוק הפחתת האינפלציה, שאפשר לחברות הפארמה להתמקח על מחירי תרופות מסוימות וקבע תקרת השתתפות עצמית למבוטחים, סיפק את הרצון של הרגולטור לנקוט בפעולה נוספת לגבי מחירי התרופות. למרות שנציגים משתי המפלגות מגנים את מחירי התרופות הגבוהים בנאומים שלהם, הסיכויים להתערבות ממשלתית נוספת בנושא נראו נמוכים.

המחירים הגבוהים של תרופות ההרזייה החזירו את הנושא לסדר היום.

עלות של מעל ל-16 אלף דולר לשנה

המחיר החודשי לטיפול עם ווגובי עומד על 1,349 דולר, ושל זפבאונד על 1,060 דולר לחודש, כלומר עלות טיפול של מעל 16 אלף דולר לשנה לווגובי ושל 12.7 אלף דולר לזפבאונד, גבוה בהרבה מהמחירים במדינות אחרות בהן הטיפולים זמינים. לפי סנדרס, ווגוביי עולה 140 דולר לחודש בגרמניה ו-92 דולר בבריטניה, פערים של מעל לפי 10.

קיראו עוד ב"גלובל"

אלי לילי; קרדיט: טוויטר

אלי לילי; קרדיט: טוויטר

המספרים הללו מושכים יותר תשומת לב מהמחירים של כמעט כל תרופה אחרת בהיסטוריה, בעיקר בשל האופן בו המודעות לטיפולים הללו זינקה בשנים האחרונות. זפבאונד ווגוביי הן ככל הנראה התרופות הממותגות המפורסמות ביותר מאז ויאגרה, ובוודאי היקרות ביותר.

אולי השוק יעשה את שלו?

למרות הלחצים הרגולטורים, ישנן כמה אינדיקציות כי המחירים דווקא עשויים להתמתן במידה מסוימת בשל כוחות השוק. מנהלי הרכש בחברות הפארמה, שמתמקחים עם לילי ונובו, מצליחים לסחוט החזרים מיצרניות התרופות, ומסתמן שההנחות הללו משמעותיות, למרות שהחברות לא חשפו את הסכומים המלאים. בינתיים, לילי השיקה מינון התחלתי של זפבאונד שתמכור ישירות למטופלים ללא כיסוי ביטוחי עבור 399 דולר בלבד לחודש.

ועדיין, סנדרס לא מרוצה. ב-17 בספטמבר, סנדרס אמר כי דיבר עם מנכ"לים של "חברות תרופות גנריות מובילות", שאמרו כי הן יכולות למכור אוזמפיק גנרי עבור פחות מ-100 דולר לחודש. המחיר של אוזמפיק נכון להיום הוא 968.52 דולר לחודש.

הסנטור ברני סנדרס; קרדיט: טוויטר

הסנטור ברני סנדרס; קרדיט: טוויטר

בדיון ביום שלישי, מנכ"ל נובו לארס פרוגרגארד יורגנסן, יעיד בפני ועדת הסנאט האמריקאי. הדיון, שנקבע לעשר בבוקר שעון מזרח (5 אחה"צ שעון ישראל), יתמקד ככל הנראה בהצדקות של נובו למחירים הגבוהים של אוזמפיק ווגוביי. ההשלכות שלו עשויות להתפשט מעבר לנושא כאשר סנדרס מבקש ליצור קשר בין מחירי התרופות של נובו למחירי התרופות המרשם באופן כללי. במאמר דעה ביולי, הוא והנשיא ג'ו ביידן קראו להרחבה של תוכנית הפיקוח על מחירי התרופות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דורונא 23/09/2024 19:06
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להרזות מתרופה. בשביל להרזות צריך לאכול בריא ולהתעמל, וזהו.
  • של 23/09/2024 21:26
    הגב לתגובה זו
    פחחחחח
  • 1.
    יאנקי 23/09/2024 18:29
    הגב לתגובה זו
    כל עוד זה בידיים שלו זה די בדיחה
משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

בין מלחמת סחר לדוחות: האנליסטים נערכים לשבוע המסחר

תנשמו עמוק - שבוע סוער לפניכם: כשהמכסים שוב בכותרות והממשל מושבת - ה-CPI שיתפרסם בחמישי יקבל משנה תוקף; אחרי דוחות הבנקים נקבל מבול של דוחות מהענקיות של וול סטריט ובכללן: טסלה, נטפליקס, אינטל קוקה קולה וגם לוקהיד מרטין

מנדי הניג |

וול סטריט צפויה לפתוח את השבוע השלישי של אוקטובר כשהאווירה מתוחה מאוד. אחרי חמישה ימי מסחר תנודתיים במיוחד שבהם המדדים המובילים נעו בין עליות לירידות חדות. בשישי, שלושת מדדי הדגל ה-S&P 500, הנאסד"ק והדאו - הצליחו לנעול בעליות קלות, אבל זה היה בקושי. ה-S&P 500 עלה בשבוע הקודם ב-1.7% ומתחילת השנה ב-14.5%, הנאסד"ק הוסיף 2.1% לשבוע ו-18% מתחילת השנה, והדאו טיפס ב-1.6% לשבוע ו-10% מאז תחילת 2025. המדדים ניסו לחתום שבוע רווי בדרמות על רקע ההחרפה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, עונת הדוחות שנכנסת להילוך גבוה, והצל הכבד של השבתת הממשל הפדרלי שנמשכת כבר שלושה שבועות.

המשקיעים מנסים לעכל את רצף האירועים של השבוע האחרון וזה לא קל. החל מהצעדים החדשים של בייג’ין שהגבילו יצוא של מתכות נדירות, דרך איומי המכסים של דונלד טראמפ שאחר כך סתר את עצמו ברשתות החברתיות, ועד לאמירה החדה שלו בסוף השבוע: “האיומים על סין - לא ברי-קיימא”. כמה שחשבנו שמלחמת הסחר מאחורינו - המאבק בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, שכבר גרם לתנודות חדות במניות, בסחורות ובאג"ח, עדיין ממשיך להכתיב את הסנטימנט.

גם הזהב ממשיך לככב. גם הוא משמשמ כמדד לפחד. הזהב סיים שבוע תשיעי ברציפות של עליות, והמחיר שלו כבר סביב 4,240 דולר לאונקיה. אנליסטים בג'יי.פי. מורגן העריכו כי אם רק חצי אחוז מהנכסים הזרים בארה"ב יוזרמו לזהב - המחיר יכול להגיע עד 6,000 דולר. גם שרודרס נתנו לנו בראיון מיוחד תסריט דומה:  שרודרס לביזפורטל: “הזהב הוא פוליסת הביטוח של המשקיע; 5,000 דולר לאונקיה זה תרחיש אפשרי”

במקביל, הנפט עבר למצב של עודף היצע: מחיר הברנט ירד בכ-2.3% וה-WTI נחלש ב-2.8%, על רקע החלטות קרטל אופ"ק+ להגדיל תפוקה והערכות של סוכנות האנרגיה הבינלאומית כי עודפי הנפט ב-2026 יגיעו ל-4 מיליון חביות ביום.


התחזית הזאת הגיעה דווקא כשבבית הלבן חתמו על מכסים חדשים על רכבים מסחריים. 25% על משאיות כבדות ו-10% על אוטובוסים מיובאים - עוד צעד שמקצין את מדיניות הסחר האמריקאית. טראמפ אמנם דיבר על הגנה על יצרנים מקומיים, אבל גם פה האפקט יכול להיות כפול עלייה במחירים לצרכן ושינוי במפה של החברות הפועלות לאורך שרשרת האספקה. לרעת אמריקה.

וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי

"עושר על הנייר": איך וול סטריט הפכה לסיכון הגדול של הכלכלה האמריקאית?

העשירון העליון אחראי ל-50% מהצריכה בארצות הברית; כ-9 טריליון דולר של רווחים דוחפים את הכלכלה כשהעשירים מבזבזים על מותגי יוקרה בעוד העניים הולכים לחסוך בקוסטקו - זו תלות מסוכנת שעלולה להפוך תיקון בשוק למכה הרסנית לכל המשק; ואיך כל זה קשור למילטון פרידמן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

חצי שנה של ראלי מטורף. השווקים פורצים שיאים יום אחרי יום, וההון ״על הנייר״ של האמריקאים גדל במהירות חסרת תקדים. מתחילת השנה הוסיף שוק המניות האמריקאי כמעט 9 טריליון דולר לשוויו הכולל שזה מגיע בעיקר בזכות מניות הטכנולוגיה, ה-AI והאנרגיה. העלייה הזאת לא נשארת רק על המסך של המחשב של המשקיעים היא מחלחלת לכיסים משקי הבית היא מייצרת ״תחושת עושר״ - תחושת ביטחון מדומה. המשקיעים רואים את חשבון ההשקעות תופח והם סוגרים ערב במסעדה או מתפנקים בשעון יוקרתי.

לפי מחקר שעשו באוקספורד בתחילת השנה, בכל דולר אחד של עלייה בערך העושר הפיננסי, הצריכה של משקי הבית בארה"ב עולה בממוצע בכ-14 סנט ואז הם גם מוציאים בהתאם. אם נתרגם את זה למה שקרה בשוק אנחנו מקבלים נתון מדהים. השוק האמריקאי הוסיף כ-9 טריליון דולר מתחילת השנה וזה בעצם אומר לנו שהאמריקאים הוציאו כ-1.26 טריליון דולר. שתבינו, זה כסף שלא נבע מעלייה אמיתית בשכר שלהם, אלא יותר מתחושת ביטחון זמנית שהמקור שלה בכלל בוול סטריט.

וזה בדיוק מה שמדאיג את הכלכלנים. כל עוד המסכים ירוקים הכל בסדר. הצריכה האמריקאית ממשיכה לשמור על המשק בתנועה. אבל ברגע שהגרפים יתהפכו לאדום, אותה תחושת עושר על הנייר יכולה תוך רגע להתנדף והצריכה, גם היא תתכווץ במהירות.

מארק זנדי, הכלכלן הראשי של מוד׳יס, מסביר את זה: “הזינוק במחירי המניות הוא מה שמחזיק את הצריכה של בעלי ההכנסה הגבוהה. אם זה יתהפך - זה הסיכון האמיתי לכלכלה.” לדבריו, רמות התמחור בשוק גבוהות, התחושה “מנופחת”, והכול נראה קצת יותר מדי טוב כדי להחזיק לאורך זמן.


בינתיים, האמריקאים העשירים ממשיכים לקנות. הם טסים במחלקת עסקים, הם רוכשים מותגי יוקרה, הם מציפים את החנויות של לואי ויטון והרמס וזה בדיוק מה ששומר את הצמיחה חיובית גם כשהמשק האמריקאי מתמודד עם מכסים, ריביות גבוהות וירידה בביקושים של השכבות הנמוכות. אבל צריכים לזכור שזה מנוע צמיחה ׳פיקטיבי׳ כי הוא פועל רק כל עוד השוק בירוק. כל ירידה במחירי המניות יכולה לגרום לבעלי ההכנסה הגבוהה להאט את הקניות - ומכיוון שהם אחראים לכמחצית מהצריכה במשק, ההשפעה על הכלכלה כולה תהיה מיידית.