נובו נורדיסק מגיעה לסנאט - האם תרופות ההרזייה יקרות מדי?
תעשיית התרופות נושאת את עיניה אל עבר הסנאט האמריקני כאשר הסנטור ברני סנדרס צפוי להתמודד מול מנכ"ל חברת התרופות הדנית, נובו נורדיסק NOVO NORDISK A/S , בפני ועדת הסנאט ביום שלישי. הדיון, שזימן סנדרס כחלק מחקירה ארוכת שנים הנוגעת עלות הטיפולים להרזיה ולסוכרת, אוזמפיק ווגוביי של נובו, צפוי לעסוק במחירים הגבוהים שהחברה קבעה עבור התרופות הללו בארה"ב, והשלכות הדיון צפויות להשפיע על כל יצרניות התרופות בארה"ב.
מזה יותר משנה, מומחים הזהירו כי הביקוש העצום לתרופות ההרזייה, ווגוביי של נובו וזפבאונד, התרופה המתחרה של אלי לילי ELI LILLY & COMPANY , בשילוב עם המחירים הגבוהים שלהן, עלולים להכביד על חלקים ממערכת הבריאות האמריקאית באופן משמעותי. חברות הביטוח כבר קבעו מדיניות נוקשה שמונעת כיסוי של התרופות אלא אם כן מדובר במטופלים בעלי משקל עודף באופן חריג במיוחד, וחלק מהתוכניות הפסיקו את הכיסוי לחלוטין.
משרדי נובו נורדיסק; קרדיט: טוויטר
יצרניות התרופות לא מהססות לגבות מחירים גבוהים
- אלי לילי חותכת את תחזית הרווח - המניה נופלת
- האם נובו הצליחה לפתח גרסה בבליעה לאוזמפיק ומה זה יעשה למניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזעם על המחירים הגבוהים בתעשיית התרופות הגיע לשיאו סביב שנת 2019, אחרי עשור של החלטות שנויות במחלוקת של חברות התרופות שהתחילו עם ההחלטה של גילאד GILEAD SCIENCES בשנת 2013 לקבוע תג מחיר של 84 אלף דולר לתרופה מצילת חיים נגד הפטיטיס C. עם זאת, מגפת הקורונה הסיטה את תשומת הלב מהמחירים הגבוהים בתעשייה.
שנתיים לאחר מכן, נראה שחוק הפחתת האינפלציה, שאפשר לחברות הפארמה להתמקח על מחירי תרופות מסוימות וקבע תקרת השתתפות עצמית למבוטחים, סיפק את הרצון של הרגולטור לנקוט בפעולה נוספת לגבי מחירי התרופות. למרות שנציגים משתי המפלגות מגנים את מחירי התרופות הגבוהים בנאומים שלהם, הסיכויים להתערבות ממשלתית נוספת בנושא נראו נמוכים.
המחירים הגבוהים של תרופות ההרזייה החזירו את הנושא לסדר היום.
עלות של מעל ל-16 אלף דולר לשנה
המחיר החודשי לטיפול עם ווגובי עומד על 1,349 דולר, ושל זפבאונד על 1,060 דולר לחודש, כלומר עלות טיפול של מעל 16 אלף דולר לשנה לווגובי ושל 12.7 אלף דולר לזפבאונד, גבוה בהרבה מהמחירים במדינות אחרות בהן הטיפולים זמינים. לפי סנדרס, ווגוביי עולה 140 דולר לחודש בגרמניה ו-92 דולר בבריטניה, פערים של מעל לפי 10.
- שוק כלי הרכב החשמליים מאט: הצמיחה נמשכת, אך בקצב נמוך יותר
- מוונצואלה ועד דו"ח תעסוקה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול סטריט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב
אלי לילי; קרדיט: טוויטר
המספרים הללו מושכים יותר תשומת לב מהמחירים של כמעט כל תרופה אחרת בהיסטוריה, בעיקר בשל האופן בו המודעות לטיפולים הללו זינקה בשנים האחרונות. זפבאונד ווגוביי הן ככל הנראה התרופות הממותגות המפורסמות ביותר מאז ויאגרה, ובוודאי היקרות ביותר.
אולי השוק יעשה את שלו?
למרות הלחצים הרגולטורים, ישנן כמה אינדיקציות כי המחירים דווקא עשויים להתמתן במידה מסוימת בשל כוחות השוק. מנהלי הרכש בחברות הפארמה, שמתמקחים עם לילי ונובו, מצליחים לסחוט החזרים מיצרניות התרופות, ומסתמן שההנחות הללו משמעותיות, למרות שהחברות לא חשפו את הסכומים המלאים. בינתיים, לילי השיקה מינון התחלתי של זפבאונד שתמכור ישירות למטופלים ללא כיסוי ביטוחי עבור 399 דולר בלבד לחודש.
ועדיין, סנדרס לא מרוצה. ב-17 בספטמבר, סנדרס אמר כי דיבר עם מנכ"לים של "חברות תרופות גנריות מובילות", שאמרו כי הן יכולות למכור אוזמפיק גנרי עבור פחות מ-100 דולר לחודש. המחיר של אוזמפיק נכון להיום הוא 968.52 דולר לחודש.
הסנטור ברני סנדרס; קרדיט: טוויטר
בדיון ביום שלישי, מנכ"ל נובו לארס פרוגרגארד יורגנסן, יעיד בפני ועדת הסנאט האמריקאי. הדיון, שנקבע לעשר בבוקר שעון מזרח (5 אחה"צ שעון ישראל), יתמקד ככל הנראה בהצדקות של נובו למחירים הגבוהים של אוזמפיק ווגוביי. ההשלכות שלו עשויות להתפשט מעבר לנושא כאשר סנדרס מבקש ליצור קשר בין מחירי התרופות של נובו למחירי התרופות המרשם באופן כללי. במאמר דעה ביולי, הוא והנשיא ג'ו ביידן קראו להרחבה של תוכנית הפיקוח על מחירי התרופות.
- 2.דורונא 23/09/2024 19:06הגב לתגובה זואי אפשר להרזות מתרופה. בשביל להרזות צריך לאכול בריא ולהתעמל, וזהו.
- של 23/09/2024 21:26הגב לתגובה זופחחחחח
- 1.יאנקי 23/09/2024 18:29הגב לתגובה זוכל עוד זה בידיים שלו זה די בדיחה
עלי אקספרס, צילום אתראתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'
סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"
בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני
מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.
חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5
דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים
מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024
בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.
הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים.
הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%
באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית.
- אלי אקספרס - המדריך המלא לקניות חכמות ומבצעים משתלמים | Aliexpress
- עליבאבא נערכת להנפיק את עלי אקספרס בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.
