נובו נורדיסק
צילום: אתר החברה

נובו נורדיסק מגיעה לסנאט - האם תרופות ההרזייה יקרות מדי?

הסנטור ברני סנדרס יביא את חברת התרופות הדנית בפני ועדת הסנאט בגין טענות כי תרופות ה-GLP-1 של החברה יקרות מדי; האם אנחנו לקראת טלטלה בעולם הפארמה?
רוי שיינמן | (3)

תעשיית התרופות נושאת את עיניה אל עבר הסנאט האמריקני כאשר הסנטור ברני סנדרס צפוי להתמודד מול מנכ"ל חברת התרופות הדנית, נובו נורדיסק  NOVO NORDISK A/S , בפני ועדת הסנאט ביום שלישי. הדיון, שזימן סנדרס כחלק מחקירה ארוכת שנים הנוגעת עלות הטיפולים להרזיה ולסוכרת, אוזמפיק ווגוביי של נובו, צפוי לעסוק במחירים הגבוהים שהחברה קבעה עבור התרופות הללו בארה"ב, והשלכות הדיון צפויות להשפיע על כל יצרניות התרופות בארה"ב.

מזה יותר משנה, מומחים הזהירו כי הביקוש העצום לתרופות ההרזייה, ווגוביי של נובו וזפבאונד, התרופה המתחרה של אלי לילי ELI LILLY & COMPANY , בשילוב עם המחירים הגבוהים שלהן, עלולים להכביד על חלקים ממערכת הבריאות האמריקאית באופן משמעותי. חברות הביטוח כבר קבעו מדיניות נוקשה שמונעת כיסוי של התרופות אלא אם כן מדובר במטופלים בעלי משקל עודף באופן חריג במיוחד, וחלק מהתוכניות הפסיקו את הכיסוי לחלוטין.

משרדי נובו נורדיסק; קרדיט: טוויטר

משרדי נובו נורדיסק; קרדיט: טוויטר

יצרניות התרופות לא מהססות לגבות מחירים גבוהים

הזעם על המחירים הגבוהים בתעשיית התרופות הגיע לשיאו סביב שנת 2019, אחרי עשור של החלטות שנויות במחלוקת של חברות התרופות שהתחילו עם ההחלטה של גילאד  GILEAD SCIENCES בשנת 2013 לקבוע תג מחיר של 84 אלף דולר לתרופה מצילת חיים נגד הפטיטיס C. עם זאת, מגפת הקורונה הסיטה את תשומת הלב מהמחירים הגבוהים בתעשייה.

שנתיים לאחר מכן, נראה שחוק הפחתת האינפלציה, שאפשר לחברות הפארמה להתמקח על מחירי תרופות מסוימות וקבע תקרת השתתפות עצמית למבוטחים, סיפק את הרצון של הרגולטור לנקוט בפעולה נוספת לגבי מחירי התרופות. למרות שנציגים משתי המפלגות מגנים את מחירי התרופות הגבוהים בנאומים שלהם, הסיכויים להתערבות ממשלתית נוספת בנושא נראו נמוכים.

המחירים הגבוהים של תרופות ההרזייה החזירו את הנושא לסדר היום.

עלות של מעל ל-16 אלף דולר לשנה

המחיר החודשי לטיפול עם ווגובי עומד על 1,349 דולר, ושל זפבאונד על 1,060 דולר לחודש, כלומר עלות טיפול של מעל 16 אלף דולר לשנה לווגובי ושל 12.7 אלף דולר לזפבאונד, גבוה בהרבה מהמחירים במדינות אחרות בהן הטיפולים זמינים. לפי סנדרס, ווגוביי עולה 140 דולר לחודש בגרמניה ו-92 דולר בבריטניה, פערים של מעל לפי 10.

קיראו עוד ב"גלובל"

אלי לילי; קרדיט: טוויטר

אלי לילי; קרדיט: טוויטר

המספרים הללו מושכים יותר תשומת לב מהמחירים של כמעט כל תרופה אחרת בהיסטוריה, בעיקר בשל האופן בו המודעות לטיפולים הללו זינקה בשנים האחרונות. זפבאונד ווגוביי הן ככל הנראה התרופות הממותגות המפורסמות ביותר מאז ויאגרה, ובוודאי היקרות ביותר.

אולי השוק יעשה את שלו?

למרות הלחצים הרגולטורים, ישנן כמה אינדיקציות כי המחירים דווקא עשויים להתמתן במידה מסוימת בשל כוחות השוק. מנהלי הרכש בחברות הפארמה, שמתמקחים עם לילי ונובו, מצליחים לסחוט החזרים מיצרניות התרופות, ומסתמן שההנחות הללו משמעותיות, למרות שהחברות לא חשפו את הסכומים המלאים. בינתיים, לילי השיקה מינון התחלתי של זפבאונד שתמכור ישירות למטופלים ללא כיסוי ביטוחי עבור 399 דולר בלבד לחודש.

ועדיין, סנדרס לא מרוצה. ב-17 בספטמבר, סנדרס אמר כי דיבר עם מנכ"לים של "חברות תרופות גנריות מובילות", שאמרו כי הן יכולות למכור אוזמפיק גנרי עבור פחות מ-100 דולר לחודש. המחיר של אוזמפיק נכון להיום הוא 968.52 דולר לחודש.

הסנטור ברני סנדרס; קרדיט: טוויטר

הסנטור ברני סנדרס; קרדיט: טוויטר

בדיון ביום שלישי, מנכ"ל נובו לארס פרוגרגארד יורגנסן, יעיד בפני ועדת הסנאט האמריקאי. הדיון, שנקבע לעשר בבוקר שעון מזרח (5 אחה"צ שעון ישראל), יתמקד ככל הנראה בהצדקות של נובו למחירים הגבוהים של אוזמפיק ווגוביי. ההשלכות שלו עשויות להתפשט מעבר לנושא כאשר סנדרס מבקש ליצור קשר בין מחירי התרופות של נובו למחירי התרופות המרשם באופן כללי. במאמר דעה ביולי, הוא והנשיא ג'ו ביידן קראו להרחבה של תוכנית הפיקוח על מחירי התרופות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דורונא 23/09/2024 19:06
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להרזות מתרופה. בשביל להרזות צריך לאכול בריא ולהתעמל, וזהו.
  • של 23/09/2024 21:26
    הגב לתגובה זו
    פחחחחח
  • 1.
    יאנקי 23/09/2024 18:29
    הגב לתגובה זו
    כל עוד זה בידיים שלו זה די בדיחה
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.