טכנולוגיה: איך משקיעים במנוע של העליות בוול סטריט בשנים האחרונות?
מבנה הסקטור
סקטור הטכנולוגיה מתחלק בצורה מפורטת בהרבה מסקטור האנרגיה שסקרנו בשבוע שעבר. ראשית הוא מתפצל לשלוש "קבוצות תעשייה". הראשונה תוכנה ושירותים, השניה חומרה וציוד, והשלישית שבבים וציוד שבבים.
"תוכנה ושירותים" מתחלק לשתי תעשיות: שירותי IT ותוכנה. אלו מתחלקים ל-4 תתי תעשיות שונות. קבוצת התעשיות "חומרה וציוד" מתחלק. לשלוש תעשיות: ציוד תקשורת, "חומרה, איחסון ופריפריאלי", ו"ציוד אלקטרוני, כלים ורכיבים". מתחתם ישנם 6 תתי תעשיות שונות. מתחת קבוצת התעשייה "שבבים וציוד שבבים" ישנה רק תעשיה אחת בעלת שם זהה שמתפלצת לשתי תתי תעשיות. הנה תרשים של מבנה הסקטור:
מאפייני הסקטור
IT הוא שם כולל לתחומים רבים. ניתן לחלק את הסקטור באופן מאד כללי לחומרה תוכנה ושבבים, אך מתחת לאלו כלולים טווח רחב של חברות בתעשיות שונות, כשכל הזמן נוספים תחומים נוספים, בין השאר גיימינג, סייבר, בינה מלאכותית, שירותי ענן קריפטו ובלוקצ'יין ועוד ועוד. עם התקדמות האנושות לעולם טכנולוגי יותר, הסקטור הפך להיות הגדול והחשוב ביותר כיום בשוק המניות בכלל ובמדד ה-SP500 בפרט, וגם הצומח, המתפתח והמגוון ביותר. מצד שני, ישנן הרבה חברות שמשויכות בטעות לסקטור הזה אך לא נכללות בו, כיון שהקטלוג נעשה לפי הפעילות ומקור הרווח העיקרי. לא כלולות בסקטור חברות המשויכות לסקטור "שירותי תקשורת" למרות שיש להן פעילות טכנולוגית משמעותית, בין השאר מטא, דיסני או נטפליקס. גם חברה כמו אמזון, למרות שהיא נחשבת לחברה מאד טכנולוגית (ויש לה גם שירותי ענן גדולים מאד), שייכת דווקא לסקטור הצריכה מחזורית, כמו טסלה, שגם לה יש נגיעות רבות בתחום החומרה והתוכנה. חברות פיננסים עם מרכיב טכנולוגי משמעותי כמו פייפל לא יכללו בסקטור הזה אלא דווקא בפיננסים. אם כן, לא כל חברה שמתקשרת אצלנו לטכנולוגיה שייכת אוטומטית לסקטור הזה על פי החלוקה של GICS.
תעודת הסל וחברות מובילות
תעודת הסל של מותג SPDR שעוקבת אחר סקטור הטכנולוגיה ב-SP500 מוכרת בסימול XLK. השם המלא: הוא Technology Select Sector SPDR Fund (XLK). היא מנהלת 65 מיליארד דולר וגובה 0.09% דמי ניהול. התעודה מאד מרוכזת בשתי מניות בלבד שמהוות כמעט 50% מנכסיה: מיקרוסופט (22.9%) ואפל (19.3%). בפער ניכר ניתן למצוא את חברות השבבים ברודקום ואנבידיה (4.5% כל אחת), אליהן מצטרפת AMD עם 3%. משלימות את העשיריה הראשונה חברות התוכנה סיילספורס (3%), ואדוב (2.4%), ענקית שירותי ה-IT אקסנטיור (2.3%), חברת ציוד התקשורת סיסקו (2%) וחברת התוכנה והתשתיות אורקל (2%). ברשימה הזו ישנו יצוג נרחב למדי של תתי התעשיות שהזכרנו קודם לכן, אבל, כאמור, התעודה מושפעת בצורה מוגזמת משתי מניות בלבד. Vanguard Information Technology ETF (VGT) היא התעודה המתחרה של וונגרד, שמנהלת 77 מיליארד דולר וגובה דמי ניהול של 0.1%. האחזקות שלה מעט יותר מאוזנות אבל עדיין מאד ריכוזיות עם 3 מניות שמהוות כמעט 50% מהתעודה: מיקרוסופט (18%), אפל (16%) ואנבידיה (10%). לאחריהן כמעט אותם שמות שהזכרנו בתעודה הקודמת עם פחות מ-4.5% כל אחת. ישנו עוד מגוון רחב מאד של תעודות המשקיעות בתעשיות ותתי התעשיות השונות המרכיבות את הסקטור, ברמת פירוט משתנה. הלהיט הגדול ביותר בשנה האחרונה היא תעשיית השבבים, ולא מעט תעודות סל עוקבות אחר המניות בתחום, לדוגמה SOXX של בלקרוק או XSD של SPDR. אפשר לרדת לרזולוציות גבוהות יותר כמו מחשוב ענן (SKYY), סייבר (HACK), בינה מלאכותית ורובוטיקה (ROBT), מטאוורס (METV), תוכנה ושירותים (XSW), בלוקצ'יין (BKCH) ועוד ועוד. יש גם תעודת סל העוקבת אחר חברות טכנולוגיה ישראליות (ITEQ), אם כי לאו דווקא בחברות השייכות רשמית לסקטור הזה. בישראל ישנם אין סוף אפיקי השקעה בענף הטכנולוגיה, אולם גם במקרה זה על פי רוב לאו דווקא בסיווג של GICS שכן בקרנות או תעודות הסל הללו תוכלו למצוא הרבה חברות כמו אמזון, טסלה או מטא שכאמור שייכות לסקטורים אחרים. מלבד התעודות והקרנות המשקיעות בענף הטכנולוגיה באופן כללי, ניתן למצוא גם קרנות נאמנות המשקיעות בסייבר, בלוקצ'יין, רובוטיקה ועוד, ותעודות סל שעוקבות אחר יצרני שבבים או מחשוב ענן בין השאר. הרשימה ארוכה מדי מכדי להביא אותה בטור זה.
ביצועים
אין מתחרים לביצועים של סקטור הטכנולוגיה בשנים האחרונות. עיקר העליות ב-SP500 מיוחסות אליו, והוא עקף את המדד הכללי ביותר מפי 2 בחמש השנים האחרונות, וכך גם כמעט בכל תקופת זמן שנבחר בשנים האחרונות, למרות שמתחילת השנה הוא מציג תשואה מעט נמוכה יותר מה-SP500. הנה טבלה שלא מצריכה כל הסבר נוסף:
- 2.SOXL AND FNGU שבע פי שלוש! (ל"ת)דוד 12/04/2024 14:55הגב לתגובה זו
- 1.לא להאמין 12/04/2024 09:12הגב לתגובה זוו"גמרה את הסוס" ווינדוס "נעלמת" ומאז עלתהביותר מפי 10
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
אילון מאסק ספייסXהאם ספייסX תהיה חברה של טריליון דולר?
מה עושה ספייסX של אילון מאסק, למה מעריכים שהיא תהיה ה-IPO הגדול בהיסטוריה, והאם היא תהיה גדולה מטסלה?
עסקת מניות בה מכרו עובדים מניות לקרנות, מציבה את שוויה של ספייסX על 800 מיליארד דולר, זינוק של 100% לעומת 400 מיליארד דולר לפני כחצי שנה. המחיר למניה בעסקה עמד על 421 דולר, כפול ממחיר של 212 דולר בעסקאות קודמות. שווי זה ממקם את ספייסX מעל חברות פרטיות כמו OpenAI (שווי 500 מיליארד דולר) ובייטדאנס (שווי 200-250 מיליארד דולר), ומקרב אותה לענקיות ציבוריות כמו טסלה (שווי 1.5 טריליון דולר).
נראה שטסלה היא המודל לחיקו או הרף לפחות מבחינת השווי - אילון מאסק בעל השליטה והמנכ"ל של טסלה הוא גם המוביל של ספייסX ואנחנו כבר יודעים שהוא יודע להשביח חברות. מאסק יודע לקחת חלום ולהפוך אותו למציאות. החלומות האלו בינתיים לא בהכרח רווחיים מאוד, אבל וול סטריט מאוהבת. השווי של טסלה הוא לא קשור להיותה חברת רכבים, אלא חברת AI שעומדת בין המובילות בתחום עם תכנון להיות המובילה ברובוטקסי ורובוטים הומנואידים. השווי של ספייסX לא קשור לביצועים הנוכחיים שלה, אלא לפוטנציאל.
ספייסX יכולה להיות חברה בשווי של טסלה ואפילו יותר. העלייה בשווי ל-800 מיליון דולר נובעת מצמיחה בהכנסות, בעיקר מסטארלינק החברה הבת (הרחבה בהמשך) ומשיגורים תכופים יותר לחלל, אך העסקה גם מבטאת התקרבות להנפקה לציבור שאמורה להיות בשנה הבאה לפי שווי של 1.2-1.5 מיליארד דולר.
שווי של 1.5 מיליארד דולר, אם יהיה, משקף מכפיל של 100 על הכנסות 2025 המוערכות ב-15 מיליארד דולר, גבוה ממכפילי חברות טכנולוגיה ציבוריות כמו פלנטיר (70 על הכנסות 2026). השווי מבוסס על פוטנציאל עתידי - כמות המנויים שצפויה על פי מאסק לסטארלינק עד 2040 יכולה להגיע למאות רבות של מיליונים. ההכנסות בהתאם יעלו על 100 מיליארד דולר.
- חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
- SpaceX מתקרבת לשווי של 800 מיליארד דולר ומאותתת על הנפקה אפשרית ב־2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סטארלינק: מעצמה גלובלית
סטארלינק, רשת האינטרנט הלווייני של ספייסX, הפכה למקור ההכנסה העיקרי, עם 8 מיליון מנויים, עלייה מ-5 מיליון בפברואר ומ-7 מיליון בספטמבר. הצפי להכנסות מסטארלינק עומד על 11.8 מיליארד דולר ב-2025, ו-15.9 מיליארד דולר ב-2026. שירות זה מהווה 70% מהכנסות ספייסX, לעומת 30% משיגורים מסחריים וממשלתיים.
