ניתוח

מצרים הולכת לבחירות על רקע משבר כלכלי חריף. לא תאמינו מה יכול להציל אותה

הנשיא המכהן א-סיסי צפוי לזכות בכהונה שלישית בעוד המצרים נאנקים תחת אינפלציה ששוברת שיאים (30%), יתרות מט"ח מיובשות ומטבע בצניחה. איך קשורה המלחמה בעזה לכלכלה המצרית והאם מצרים תבנה את עזה מחדש?
עמית בר | (12)
נושאים בכתבה מצרים

הבחירות לנשיאות במצרים החלו היום בהליך שיימשך שלושה ימים. בסיומן, על פי כל התחזיות, צפוי הנשיא המכהן, עבד אל-פתאח א-סיסי, לזכות בכהונה שלישית ברציפות.

הנושא הבוער שעל הפרק במערכת הבחירות הנוכחית הוא המצב הכלכלי הרעוע של מצרים. אבל אם לפני חודשים ספורים נראה היה שהמדינה ניצבת על פי תהום, דווקא המלחמה בעזה עשויה לספק לה חבל הצלה בלתי צפוי.

 ייבחר שוב - א-סיסי (קרדיט: לשכת העיתונות המצרית)

משבר כלכלי במצרים

מצרים שרויה כבר זמן רב במשבר עמוק, כאשר יוקר המחיה מרקיע שחקים, האינפלציה שוברת שיאים, יתרות המט"ח מתייבשות והלירה המצרית צונחת.

הכלכלה אומנם צומחת אבל בקצב הולך ויורד. ברבעון הראשון של 2023 רשם המשק המצרי צמיחה של 3.9% בשיעור שנתי לעומת צמיחה של 6.7% ב-2021-2022, וכאשר האוכלוסייה במדינה צומחת במקביל, הצמיחה החלשה כמעט ולא מגיעה לכיסי הצרכנים ורבים חווים מצוקה כלכלית ושחיקה בכוח הקנייה שלהם.

 

אינפלציה של יותר מ-30%

על פי מדד המחירים לצרכן בחודש נובמבר, עומדת האינפלציה במצרים על קצב שנתי של 34.6%. מדובר על ירידה לעומת קצב של 35.8% באוקטובר, ועדיין ברור כי אלה שיעורי אינפלציה גבוהים ביותר. שיעור האבטלה עומד על 7%.

מאז מרץ 2022 איבדה הלירה המצרית מחצית משווייה, למרות שלושה פיחותים שביצע הבנק המרכזי בחודשים האחרונים, וכעת היא נסחרת ב-49 לירות לדולר בשוק השחור לעומת השער הרשמי של 31 לירות.

קיראו עוד ב"גלובל"

תחת א-סיסי נטלה מצרים הלוואות בקצב מואץ שהותירו אותה עם חוב כבד במט"ח ועם יכולת נמוכה לקנות סחורות חיוניות בחו"ל. בנוסף, גם ההשקעות הזרות, מלבד בסקטור הגז והנפט, נותרו זניחות. תשלומי החוב של מצרים ב-2024 מסתכמים בשיא כל הזמנים של יותר מ-42 מיליארד דולר, על פי נתוני הבנק המרכזי המצרי.

הריביות הגבוהות והמטבע החלש הגדילו את עלויות שירות החוב, כאשר תשלומי הריבית בלעו כמעט את כל הכנסות המדינה בשנה, עד סוף יוני, לפי נתוני משרד האוצר המצרי.

כיום מצרים בקושי פועלת בשוקי החוב הבינלאומיים והממשלה מממנת את הגירעון ההולך ומתרחב בעזרת הנפקות חוב מקומיות.

שלוש סוכנויות דירוג האשראי מודיס, פיץ' ו-S&P הורידו לאחרונה את הדירוג של המצרים לדרגת "זבל", וציינו כי הן מצפות לרפורמות כלכליות לאחר הבחירות.

לאחר הבחירות צפויה הלירה לעבור פיחות נוסף, כנראה החד ביותר. זה יוסיף עוד מעמסה כלכלית על הצרכנים המצרים במדינה שאוכלוסייתה מונה כ-105 מיליון נפש, הצפופה ביותר במזרח התיכון.

מאיפה יגיע הכסף?

בדצמבר 2022 קיבלה מצרים מקרן המטבע הבינלאומית חבילת סיוע בסך 3 מיליארד דולר לארבע שנים, אך זו נעצרה לאחר שמצרים לא עמדה בהבטחותיה לאמץ שער חליפין גמיש ללירה. כעת, התאמות המטבע הצפויות יסייעו למדינה להחזיר את תוכנית הסיוע של קרן המטבע למסלול ועשויות לסלול את הדרך להגדלה של הסיוע ליותר מ-5 מיליארד דולר.

גם מדינות המפרץ העשירות, כמו סעודיה ואיחוד האמירויות, משקיעות לא מעט כספים במצרים, אבל לאחרונה הן מקשיחות את התנאים להזרמות נוספות בשאיפה לראות תשואות על ההשקעה.

וכאן נכנסת לתמונה המלחמה שפרצה לפני חודשיים בין ישראל לחמאס בעזה. אומנם המלחמה גובה ממצרים עוד מחיר כלכלי לא קל, כאשר המתיחות הגוברת באזור פוגעת בתיירות הנכנסת למדינה וגם ברמת הביטחון של כלי שיט העוברים בתעלת סואץ.

עם זאת, מצרים משחקת תפקיד מרכזי בכל שלבי המלחמה, הן בהיותה מתווכת בשיחות סביב הפסקת האש שהתרחשה ובמו"מ להשבת החטופים, והן בהיותה שער הכניסה היחיד להכנסת סיוע לרצועת עזה. הסטטוס הזה, של גורם שקול ומאזן במזרח התיכון, עשוי לספק לה את חבל ההצלה שהיא כה צריכה.

לצד הגדלת הסיוע שהבטיחה קרן המטבע – "צפוי מאוד", לדברי יו"רית הקרן קריסטלינה גאורגייבה, גם האיחוד האירופי אותת כי הוא מוכן להאיץ תוכנית השקעות בהיקף של כ-10 מיליארד דולר במדינה.

בשלב מוקדם יותר של המלחמה, הועלתה האפשרות שמצרים תקלוט חלק מהפליטים ברצועת עזה לאחר המלחמה, אך א-סיסי הביע התנגדות נחרצת. לאחרונה נשמעים שוב דיווחים על אודות האפשרות הזאת. ברור כי אם אומנם היא תתממש ומצרים תיקח חלק בקליטת מכסה מסוימת הפליטים, הדבר לא יקרה ללא תמורה, ומצרים צפויה לדרוש סיוע רב מארה"ב וממדינות אחרות, שימלא את קופתה המדולדלת בתוספת נוספת של לא מעט מזומנים.

מעבר לכך, הקמת עזה מההריסות היא פרויקט ענק, פרויקט של מאות מיליארדי דולרים על פני מספר שנים. מצרים והחברות המצריות עשויות לקחת בו חלק גדול וזה ישפר את רווחי החברות ואת הכלכלה המצרית.  

 

תוצאות ידועות מראש

תוצאות הבחירות יתפרסמו ב-18 בדצמבר, אלא אם כן יהיה סיבוב שני, תסריט שהוא בעל סבירות נמוכה. זאת לאחר שמועמד האופוזיציה הבולט, אחמד אל-טנטאווי, הסיר את מועמדותו לפני כחודשיים ופרש מהמרוץ. לדברי מנהלי הקמפיין שלו, פקידים ותומכי ממשל מנעו מאנשים רבים להירשם כתומכיו, בעוד כוחות הביטחון עצרו תומכים רבים ומנעו ממנו עריכה של אירועי בחירות.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    עזה לא תשוקם (ל"ת)
    אדם חושב 11/12/2023 13:56
    הגב לתגובה זו
  • המגיב 11/12/2023 19:47
    הגב לתגובה זו
    ששם משפחתם "אל מאסרי", יחזרו למולדתם.
  • 7.
    אפק 11/12/2023 10:25
    הגב לתגובה זו
    לידיים עוינות
  • 6.
    עוזי 10/12/2023 17:30
    הגב לתגובה זו
    למה שלא יבואו פועלים מצריים לעבודה בישראל בענף הבנייה והחקלאות במקום העזתים ???
  • המגיב 11/12/2023 19:48
    הגב לתגובה זו
    (אמיתיות) במצריים - האחים המוסלמים קיבלו רוב מוחץ.
  • 5.
    יוסי 10/12/2023 16:27
    הגב לתגובה זו
    ואת הכסף ניתן לא סיסי עבור את הפלסטינים.
  • 4.
    דני 10/12/2023 16:14
    הגב לתגובה זו
    מצרים יכולה לבנות מגדלי מגורים, פארקים, קניונים , בתי עסק, להפוך את עזה למונאקו של המזרח התיכון. רק ככה לא יצא משם טרור יותר.
  • עוז 11/12/2023 10:01
    הגב לתגובה זו
    להיות מוזיאון חורבן למה שטרור עושה
  • המגיב 11/12/2023 19:49
    ולהחזיר את ישובי גוש קטיף.
  • 3.
    לעולם לא עוד 10/12/2023 15:58
    הגב לתגובה זו
    תציל אותנו מהם, תנו לו כמה כסף שהוא רוצה והוא יהיה השליט ברצועה. איתו הערבים לא מתעסקים
  • 2.
    שייקח את העזתים והעזתיות להיות עבדים ושפחות (ל"ת)
    אלון 10/12/2023 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלי 10/12/2023 14:59
    הגב לתגובה זו
    כל הכוכבים מסתדרים עם האינטרס המצרי שמשווע לעזרה כלכלית על העולם לפתוח את הכיס ולתת למצרים הרבה כסף ואף מחיקת חובות העיקר שתקח את עזה שלטוןמצרי בעזה יפתור את הבעיה לתמיד
ספייס אקס
צילום: ספייס אקס

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל

SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ספייס איקס חלל

השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.


החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.


הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.

מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון

לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.


שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.


וול סטריט אפל אנבידיה (דאלי)וול סטריט אפל אנבידיה (דאלי)
סקירה

נעילה שלילית בוול-סטריט; טאואר קפצה ב-5%, סולאראדג׳ איבדה 6.5%

צוות גלובל |

הראלי שהביא את מדדי וול סטריט קרוב לשיאי כל הזמנים נעצר, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו, כאשר ההתלהבות סביב הורדות ריבית אפשריות מהפדרל ריזרב נחלשה. המשקיעים ממתינים בדריכות לפרסום מדד ה־PCE – מדד ההוצאות לצריכה פרטית, שנחשב למדד האינפלציה המועדף על הפד – הצפוי להתפרסם בסוף השבוע. יו"ר הפד, ג'רום פאוול, אותת בנאומו בג'קסון הול על סבירות גבוהה להפחתת ריבית כבר בספטמבר, אך בשווקים עדיין שוררים ספקות לגבי הקצב שבו יגיעו ההקלות המוניטריות.


האינפלציה עדיין מעל יעד ה־2% ואף מראה סימני עלייה, בעוד שוק העבודה מציג חולשה. המדד המועדף על הפד – מדד ה־PCE הליבה (ללא מזון ואנרגיה) – עלה ב־2.9% בשנה החולפת, הקצב המהיר ביותר בחמישה חודשים. מצב זה מכביד על השווקים שכן הוא מושך את המדיניות המוניטרית לשני כיוונים מנוגדים: הצורך לרסן אינפלציה מול הרצון לתמוך בתעסוקה.


השווקים מגיבים בזהירות: מדד S&P 500 ירד ב־0.4%, כאשר כ־400 מניות רשמו ירידות,הנאסד״ק ירד ב-0.2% והדאו עם 0.7%, בעוד אנבידיה הובילה את מניות הטכנולוגיה הגדולות לעליות מתונות לקראת פרסום דוחותיה. האנליסטים מסבירים כי המסחר מתנהל באווירה "ללא קטליזטורים", כאשר משקיעים בוחנים מחדש עד כמה דבריו של פאוול אכן מבשרים מדיניות יונית.


בשוק החוזים העתידיים מעריכים כיום כי קיימת הסתברות של כ־80% להפחתת ריבית בספטמבר ווציפייה לשתי הפחתות ריבית נוספות עד סוף השנה. עם זאת, ההחלטות בחודשים אוקטובר ודצמבר יישארו תלויות בנתונים הכלכליים שיפורסמו עד אז, במיוחד נתוני האינפלציה והתעסוקה. בבית ההשקעות Evercore מעריכים שהתמחור של השווקים להפחתת ריבית בספטמבר הוא סביר, אך מדגישים כי הפד צפוי לנהוג בזהירות: להוריד ריבית כדי לתמוך בצמיחה, אך במקביל לנסות לבלום ציפיות בשוק לסדרת הפחתות מהירה מדי.


פיגמה Figma -9.07%  נפלה ב-9%: ירידה של יותר מ־30% מאז ההנפקה -  לאחר זינוק של 250% ביום המסחר הראשון, מניית חברת העיצוב מתמודדת עם סקירות פושרות מצד בתי ההשקעות הגדולים, חששות מהערכת שווי גבוהה והשפעת מהפכת הבינה המלאכותית.