לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים; מה יהיה המדד בארה"ב ואיך זה ישפיע על כיוון השוק?
זה הולך להיות שבוע קריטי בשווקים הפיננסים. פרסום האינפלציה ביום שלישי בארה"ב יספק הערכה גבוהה לגבי החלטת הריבית - פספוס, כלומר אינפלציה גבוהה, יכולה להוריד את השוקים בשל ציפיה לעליית ריבית גבוהה - 0.75%, בעוד שאינפלציה נמוכה עשויה להביא לעליית ריבית של 0.5%. אז נכון שלא צריך להתרשם מחודש אחד, אבל השווקים מאוד תנודתיים וכל פיפס באינפלציה יכול להשפיע עליהם דרמטית.
מעבר לכך, עליית הריבית היא סכנה גדולה לשווקים כי היא הופכת את ההשקעות הסולידיות לאטרקטיביות יותר. למה להשקיע באפל במכפיל של 25, שמבטא תשואה של 4% בשנה כאשר על אג"ח לשנתיים מקבלים 3.5% וזה עומד לעלות?
בשבוע החולף מדד הדאו ג'ונס עלה ב-2.6%, מדד ה-S&P500 עלה ב-3.6%, כאשר הוא שוב מעל רמת המפתח של 4,000 נקודות, והנאסד"ק קפץ ב-4% - המדדים קטעו רצף של 3 שבועות אדומים.
על אף העליות במדדים, גם התשואה על האג"ח ל-10 שנים עלתה ב-0.1% מ-3.2% ל-3.3% תשואה. התשואה לשנתיים רשמה שיא חדש - 3.5%. הנפט המשיך במגמת הירידה כשבשבוע האחרון כשירד ב-1% למחיר של 86 דולר, בעקבות זאת המחיר לגלון בארה״ב כבר יורד ל-3.8 דולר, רחוק מ-5 הדולרים שעלה בשיא. הנתון כמובן ישפיע על מחירי האנרגיה שמתגלגלים לאינפלציה בחודש אוגוסט, שתפורסם ביום שלישי הקרוב.
- מורגן סטנלי: ה-S&P 500 יגיע ל-7,800 ב-12 החודשים הקרובים
- תשואה של 6.5% בשנה - מספיק לכם, ואיך להגדיל את הרווחים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגזרת המאקרו - עיני משקיעים מרחבי העולם וכמובן של יו״ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול נשואות אל עבר יום שלישי, בשעה 15:30, עת יתפרסם מדד המחירים לצרכן של חודש אוגוסט. תחזיות הכלכלנים מצביעות על ירידה של 0.1% באינפלציה בחודש אוגוסט, וקצב שנתי של 8.1%. אינפלציית הליבה בחישוב חודשי צפויה לעלות ב-0.3% ובחישוב שנתי ב-6.1%. במידה ותהיה המשכיות של דיסאינפלציה (ירידה בקצב האינפלציה) השוק יקבל זאת בברכה, ובוודאי שגם פאוול שכנראה ימתן את הטון הניצי. במידה והפעם נראה שוב אינפלציה מעל לתחזיות, אנו עלולים לראות שוב את התנודות בשווקים.
יום לאחר מכן, ברביעי, יתפרסם מדד המחירים ליצרן, שגם לו חשיבות גבוהה, הרי עלויות היצרן לרוב מתגלגלות אל הצרכן. ביום חמישי נקבל אינדיקציה למצב הקמעונאות בארה״ב באוגוסט האחרון עם נתון המכירות הקמעונאיות. בנוסף, באותו יום בשעה 18:30 יתפרסם מדד המחירים לצרכן בישראל. יום לאחר מכן, בשישי, מדד המחירים לצרכן של הגוש האירופי.
עונת הדוחות כבר בסיומה, כשהשבוע החברות המרכזיות שידווחו הן: ORACLE CORP ביום שני לאחר המסחר, ADOBE INC ביום חמישי לאחר המסחר וBRP INC ביום רביעי לפני המסחר.
- כבר לא העשיר ביותר בעולם: מה קורה לאורקל וללארי אליסון
- ה-IPO של ביל אקמן - ינפיק את חברת ההשקעות שלו בוול סטריט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין...
בבנק לאומי, ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות התייחסו ל״שיטה״ שבה נוקטים הבנקים המרכזיים בעולם, כדוגמת ה-ECB בשבוע האחרון: ״הבנקאים המרכזיים צריכים לבחור בין "נתיב הזהירות" ל"נתיב הנחישות". נראה שהדגש כיום הוא על נתיב הנחישות שמוביל להידוק של המדיניות ובמידה לא קטנה של אגרסיביות. הבנקאיים המרכזיים חוששים מפני סכנה שהאינפלציה הגבוהה תתקבע ובהחלטת צעדי המדיניות חוששים יותר ממצב של "לעשות מעט מדי", מאשר "לעשות יותר מדי".
בהתייחסות לנתון האינפלציה בשלישי: ״המגמה של בנקים מרכזיים, כפי שבאה לידי ביטוי השבוע בהחלטת הריבית בגוש האירו, צפויה להימשך גם בארה"ב וגם בישראל. נראה כי רק מדד ליבה נמוך במיוחד בשלישי הקרוב, עשוי אולי להביא להעלאת ריבית של פחות מ-75 נ"ב. הסבירות להפתעה כזו נמוכה מאוד וישנה סבירות גבוהה להעלאה של הריבית בארה"ב בהיקף של 75 נ"ב בהמשך החודש. הערכה זו נתמכת גם בהמשך ההתבטאויות הניציות של ראשי הפד בדבר הצורך להמשיך עם ההידוק המוניטארי״
בלידר שוקי הון התייחסו למדד ה-ISM שהתפרסם, שמעיד על כך שארה״ב, לא ממש קרובה למיתון: ״ארה"ב: המיתון עוד רחוק - אחד הנתונים החשובים ביותר אשר משקף את הפעילות השוטפת בארה"ב, הינו מדד מנהלי הרכש ISM בענפי השירותים, הסקר לגבי חודש אוגוסט בהחלט עדכני ומשמעותי. כידוע, נתון מעל 50 נקודות מצביע על התרחבות.
המדד עלה ל-56.9 נקודות באוגוסט מ-56.7 ביולי, בעוד שהצפי היה לירידה ל-55״.
במיטב ברוקראז', אלכס זבז'ינסקי, מאמין כי גם אינפלציה שמאטה לא תעצור את העלאות הריבית של הפדרל ריזרב: ״האינפלציה בדרך להתמתן, אך הפד' ימשיך להיות אגרסיבי, תביעות דמי אבטלה ממשיכות לרדת ומסמנות ששוק העבודה עדיין חזק. נציין שכל דוברי הפד', כולל הנגיד, שהתבטאו בשבוע האחרון הצביעו על שוק העבודה כסיבה עיקרית לעלייה אגרסיבית בריבית.
בנוסף, במיטב התייחסו גם לשוקי האג״ח והתשואות, שבתקופה כמו זו, הם כמו מצפן לשווקים: ״תשואות אג״ח המשיכו לעלות בשבוע שעבר בתגובה למעשים ואמירות של הבנקים המרכזיים: בארה״ב בפעם הראשונה, החוזים מגלמים שריבית הפד' תגיע ל-4% בתחילת 2023.
הציפיות לעליית ריבית הובילו להמשך עליית תשואות תוך התהפכות עקום התשואות, כאשר התשואה לשנתיים מגיעה ל-3.55%, הרמה הגבוהה מאז 2007. הקשר בין התשואה לשנתיים לריבית ה-FED מאז שנות ה-80 מראה שבמהלך עליית ריבית, הן תמיד הגיעו בשיא לגובה המקסימלי של הריבית או מעליו. לפיכך, עליית תחזית לריבית ל-4% משקפת שעליית התשואות עדיין לא מוצתה״.
- 1.אם הכותרת דרמטית, יהיה שבוע מנומנם (ל"ת)בן 12/09/2022 00:01הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על
מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.
1 # הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון
שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.
2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון
בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.
בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם."
- ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
- האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."
