שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 

מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.

מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.

נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.

• שוק המניות האמריקאי לקראת 2026: האם רצף העליות ההיסטורי יימשך לשנה רביעית?
• נייקי עולה 2%, אינטל יורדת 3% ומהי המגמה בחוזים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.

הצד השלילי ממנו חוששים חלק מהכלכלנים הוא התדרדרות בפרופיל החוב הלאומי. אנליסטים מעריכים כי החוק יגדיל את הגירעון הממשלתי כך שהחוב יגדל ל-120% מהתוצר עד שנת 2034. בממשל טוענים מנגד שהצמיחה תהיה בקצב מהיר יותר מהעלייה בשיעור החוב, ומצביעים על גרעון נמוך יותר בשנת 2025 מאשר בשנה הקודמת, בעיקר עקב הקיצוצים בממשל וצמיחה חזקה מהצפוי. 

מדיניות מוניטרית: מיני-סטגפלציה והדילמה של הפד

המצב הנוכחי מתואר לעיתים כמעין "מיני-סטגפלציה". סטגפלציה היא שילוב של מיתון ואינפלציה גבוהה. אמנם אין מיתון, וצפויה צמיחה סולידית אך מתונה, בין 1.8% ל-2.6% על פי הערכות גופים מרכזיים, וזאת לצד זאת אינפלציה שאינה גבוהה במיוחד אך נמצאת מעל היעד, בטווח של 2.4%–2.8% על פי ההערכות של אותם הגופים.

לאחר שסיכמנו בשבוע שעבר את שנת 2025, נפנה כעת מבט אל השנה הנכנסת – שנת 2026. הכלכלה האמריקאית נמצאת בנקודה קריטית של ארגון מחדש, כאשר במהלך השנה הקרובה נתחיל לראות בפועל את תוצאות הצעדים שבוצעו בשנת 2025. בממשל טראמפ טוענים בלהט ששנת 2026 תהיה מצוינת, וכי הציבור ייהנה מפירות מדיניות המכסים וההגירה, לצד צמצום הממשל מצד אחד והטבות המס מצד שני. הם מצביעים על נתוני האינפלציה ונתוני התוצר האחרונים, שבשני המקרים הפתיעו מאוד לטובה ביחס לתחזיות, וטוענים שזו רק ההתחלה.

מן העבר השני, יש המפקפקים באמינות הנתונים. חלקם מעלים טענות קונספירטיביות כאלה ואחרות (כזכור, ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מונה לאחרונה על ידי טראמפ). הטיעונים הרציניים יותר מצביעים על "רעש" סטטיסטי שנוצר כתוצאה מהשבתות ממשל, שלטענתם פוגע באמינות ובדיוק הנתונים, וכן העובדה שמלוא השפעת מדיניות הממשל טרם באה לידי ביטוי בכלכלה הריאלית. לפי גישת הפסימיים, בשנת 2026 "נאכל" את פירות המכסים, כלומר נראה אינפלציה גבוהה יותר ופגיעה בכלכלה, לצד פגיעה בתוצר ובכוח העבודה כתוצאה ממדיניות ההגירה, וכן השפעות של צמצום הממשל שיבואו לידי ביטוי רק בהמשך.

• הפרצה המסויית בשוקי החיזוי
• שלושת הגורמים לתחילת התיקון בשבוע האחרון, ועד כמה יעמיקו הירידות? וגם, מה צופים בבנקים לשנת 2026
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

משתנה קריטי ל-2026 הוא חילופי יושב ראש הפדרל ריזרב, המתוכננים לרבעון השני. הצפי הוא שיושב הראש החדש יהיה בעל זיקה אידיאולוגית ליעד הממשל של הפעלת הכלכלה ב"טמפרטורה גבוהה" כדי לנהל את נטל החוב באמצעות צמיחה נומינלית גבוהה יותר, מה שעלול להוביל לעלייה בתשואות האג"ח הארוכות, במקביל לירידה בתשואות לטווח קצר עקב הורדות ריבית. אבל יו"ר הפד' לא מחליט לבד על המדיניות המוניטרית. הבנק המרכזי האמריקאי נמצא בין הפטיש של האינפלציה הדביקה לסדן של שוק העבודה הנחלש, עם חילוקי דעות חריגים בעוצמתם בנוגע למדיניות הריבית הרצויה. חילוקי דעות אלה באים לידי ביטוי גם בתחזיות הגופים הגדולים לגבי רמת הריבית בסוף 2026, הנעות בין 3% ל-3.5%.