שני אירועים צפויים לרכז עניין השבוע בוול סטריט. הראשון הוא נתוני האינפלציה בארה"ב שיתפרסמו ביום רביעי הקרוב, בשעה 15:30 שעון ישראל. על פי הצפי המדד צפוי לעלות בשיעור חד של 1.1% ולהשלים עלייה שנתית של 8.8% באינפלציה. עם זאת, מדד הליבה (ללא אנרגיה ומזון) צפוי להצביע על התמתנות קלה בעליה - 0.6% ורמה של 5.8% לעומת 6% במדד הקודם.

האירוע המרכזי השני הוא פתיחת עונת הדוחות בוול סטריט כאשר הבנקים הגדולים יחלו לפרסם את התוצאות - ויסמנו את כיוון השוק בתקופה הקרובה. בשוק אין יותר מדי ציפיות, כולם מדברים על ירידה בתוצאות והשאלה אם זה יהיה חד פעמי או יצביע על פגיעה מתמשכת בביצועים - בעקבות עליית הריבית. במקביל גם יצרנית השבבים הענקית TSMC תפרסם ותיתן כיוון לשוק השבבים לגבי השמועות על האטה ברכישת המחשבים הניידים בעיקר.

עונת הדוחות תיפתח השבוע:

ביום רביעי:  DELTA AIR LINES

ביום חמישי:  JP MORGAN MORGAN STANLEY TAIWAN SEMICOND MNFCG CO

ביום שישי:  CITIGROUP WELLS FARGO & CO  BLACKROCK INC US BANCORP

אירוע חשוב נוסף שיהיה השבוע הוא הנפילה הצפויה במניית טוויטר. אלון מאסק, מבקש לחזור בו מהסכם רכישת טוויטר  TWITTER INC בסך 44 מיליארד דולר. הבקשה הוגשה ביום שישי בנימוק של "הפרה מהותית" של העסקה. מאסק היה אמור לרכוש את טוויטר במחיר של 54 דולר, המניה נסחרה סביב 37 דולר - הכיצד? כן, השוק חכם מכולם, השוק העריך שהעסקה לא תצא לפועל. מאסק כבר חודשיים "רוקד" עם הנהלת טוויטר ומספק את התחושה שהוא לא מרוצה מהעסקה. לטענתו, כמות החשבונות המזויפים גדולה מ-5% והוא לא קיבל מידע אמיתי על מספר החשבונות.  זה לא אומר שביטול העסקה גלום במחיר. ההודעה של מאסק, תגרום לירידה במחיר מניית טוויטר ביום שני, השאלה הפתוחה היא רק בכמה? האנליסטים של Wedbush מצפים שמניית טוויטר תרד בכ-30% למחיר שבין 25 עד 30 דולר. אבל הכל פתוח (הרחבה - התנהגות מניית טוויטר - לא בהכרח מה שציפיתם)

האנליסטים מתייחסים למדד יוני. על פי דר' גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי ודודי רזניק אסטרטגי ריביות בבנק: "הצפי להערכתנו הוא עליה בשיעור גבוה יחסית, של כ-1.2-1.3% והגעה לשיעור שינוי שנתי של כ-9%. מדובר בעלייה גדולה מחודש לחודש בשל עליית מחירי האנרגיה, אך העליות הללו התהפכו במהלך חודש יולי. בהתאם לכך, מדד חודש יולי צפוי לעלות בכ-0.2% בלבד. בשלב זה, מדדי אוגוסט-ספטמבר נראים כנמוכים גם כן, בסביבות 0.1% לחודש.  גם מדד הליבה צפוי להתמתן בחודשים הקרובים שלאחר המדד הקרוב הגבוה יחסית.

• סולאראדג׳ קפצה ב-8%, צ׳ק-קאפ זינקה ב-19%; הנאסד״ק סיים סביב ה-0
• הנאסד״ק עלה ב-1%; צ׳ק-אפ זינקה ב-190%, טבע נפלה ב-5%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איך זה ישפיע על החלטת הפד הבאה? לדברי לאומי: "מדובר בהתפתחות העשויה להוריד את קצב העלאות הריבית של הפד בהמשך, לאחר ההחלטה הקרובה ב-27 ביולי, אשר עדיין צפויה להיות בהיקף של 75 נקודות בסיס (כאשר השוק נותן לכך סיכויים של 80%). עם זאת, הרבה השתנה במהלך השבועיים האחרונים, כאשר מגוון רחב של מחירי סחורות ירדו, בשוק ישנו חשש מתגבר מפני האטה משמעותית יותר בצמיחה הכלכלית העולמית. לכן, התשובה לשאלה האם ריבית הפד תעלה שוב ב-75 נקודות בסיס בישיבת המדיניות הבאה בסוף יולי, או יחזור למהלך של 50 נקודות בסיס, תלוי באופן שבו הנתונים הנכנסים יתפתחו - בפרט דו"ח התעסוקה של חודש יוני (שהתפרסם ביום שישי. נ"א) ומדד המחירים לצרכן של יוני.

"נראה כי זה מוביל להאטה הדרגתית בגידול בשכר, עם העלייה של 0.3% בשכר הממוצע וירידה של הקצב השנתי ל-5.1%. זה עדיין חזק בהרבה ממה שהפד היה רוצה, אך השכר עולה כעת בשיעור מתון יחסית של 4.2% במונחים שנתיים בשלושת החודשים האחרונים. אף על פי כן, כשהכלכלה הריאלית נראית כמחזיקה מעמד, סביר להניח שהפד יתקדם עם העלאות ריבית אגרסיביות יחסית במהלך החודשים הקרובים. במבט כולל, ההתפתחויות בשוק העבודה, לצד צפי למדד גבוה מגדילות את הסיכויים של העלאה בהחלטה הקרובה של 75 נקודות בסיס".

ומה קורה בשאר העולם?

לדברי בפמן ורזניק: "האינפלציה בישראל נמוכה ביחס למרבית המדינות המפותחות. נתוני ה-OECD מלמדים כי שיעור האינפלציה השנתי (שיעורי השינוי במדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים) במדינות הארגון עלה בחודש מאי 2022 ל-9.6% מ-9.2% באפריל ו-3.9% במאי 2021. מדובר בשיעור הגבוה ביותר מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת, אשר מצביע על סביבת אינפלציה עולמית גבוהה ובמגמת עלייה מתמשכת בעת הנוכחית. זאת, ברקע התייקרות מחירי האנרגיה והמזון, בין היתר, עקב השפעות המלחמה באוקראינה. כמו כן, האינפלציה ללא אנרגיה ומזון בקרב מדינות ה-OECD עלתה בחודש מאי מ-6.2% ל-6.4% (שיעור שנתי). משמע, הלחצים לעליות מחירים הינם רוחביים וכוללים את מרבית תחומי הפעילות.

• אנבידיה יורדת ורקדיי מזנקת - על המניות הבולטות בוול סטריט
• IonQ הקוואנטית עם שתי רכישות בסך של 1.3 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

גם בפסגות מסכימים שהפד' ישמור על קצב מהיר של העלאת ריבית. לדברי אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות: "אם מישהו קיווה להאטה במתווה העלאות הריבית של הפד הרי שנכונה לו אכזבה שכן נתוני התעסוקה של יולי מחזקים את ההערכות שהעלאת הריבית הקרובה תהיה שוב בגובה של 75 נ"ב. שיעור האבטלה נותר על 3.6% אבל שיעור ההשתתפות בכח העבודה ירד ב-0.1% ל-62.2%, מה שמלמד שלפחות במהלך יוני לא נרשמה חזרה של עובדים לשוק העבודה".

לדבריו: "נתון דומה היה ניתן לראות כבר ביום רביעי כאשר בדו"ח ה-JOLTS של חודש מאי בו התברר שלמרות ירידה מסוימת במספר המשרות הפתוחות, שוק העבודה האמריקאי עדין מייצר כמעט 2 משרות פתוחות על כל אדם שמחפש עבודה. בהתאם לכך, הלחצים לעליה בשכר עדיין חזקים וזה עלה ב-12 חודשים שהסתיימו ביוני ב-5.1%. מכיוון שלחצי האינפלציה שמגעים משוק העבודה הם הסדין האדום של הפד (כמו של כל בנק מרכזי אחר היום בעולם), עד שלא נראה את עודף הביקוש לעובדים (משרות פתוחות לעומת מחפשי עבודה) מצטמצם, הפד לא יפסיק להעלות את הריבית. להערכתנו, פער זה יצטמצם לקראת סוף השנה משני הכיוונים – מצד אחד המיתון, הירידות בשווקים הפיננסיים והקיטון בחסכונות יביאו עובדים רבים חזרה לשוק העבודה. מצד שני, המיתון יגרום לירידה בביקוש לעובדים, לצמצום בכח האדם ולעליה בשיעור האבטלה. השילוב של סימנים להאטה בשוק העבודה עם התמתנות האינפלציה מכיוון גורמי ההיצע יגרום לפד לחשב מסלול מחדש כנראה כבר בתחילת 2023".

"הסיפור בשבועות האחרונים הוא היחלשות האירו"

גרינפלד: "מגמת הירידה בשע"ח אירו-דולר המשיכה בשבוע האחרון וכמעט הגיעה לנקודת השוויון בין שני המטבעות. אם בתחילת התהליך היה מדובר בעיקר על התחזקות הדולר על רקע הירידות בשווקים והחשש מהעלאות ריבית מהירות של הפד, הרי שבשבועות האחרונים (עד יום שישי) דווקא ראינו את תשואות האג"ח בארה"ב מעט יורדות ואת שוקי המניות מעט נרגעים. לכן, ניתן בהחלט לומר שהסיפור בשבועות האחרונים הוא ללא ספק ההיחלשות של האירו.

"קשה לומר עד כמה המצב באירופה בעייתי מבלי להיסחף לאובר-דרמטיזציה. משבר האנרגיה באירופה ובעיקר בגרמניה רחוק מסיום ובהתאם לכך האינפלציה בגוש האירו תתמתן פחות מאשר בארה"ב. מצד שני, אם האינפלציה הגבוהה היתה אמורה להביא את ה-ECB להעלות את הריבית מהר יותר הרי שפתיחת המרווחים בתשואות האג"ח של איטליה תקשה מאוד על הבנק המרכזי לעשות את העבודה שלו מבלי להסתכן שידור חוזר של משבר החובות של 2012. במילים אחרות, ה-ECB שגם כך לא ממש מפורסם בהחלטיות שלו צפוי להיות מהוסס יותר מתמיד שכן הוא נמצא בין הפטיש לסדן וצריך לבחור בין משבר אינפלציה למשבר חובות. אם זה לא מספיק אז אפשר להוסיף לקלחת את משבר המזון שהולך ומתעצם באפריקה שצפוי להוביל לגלי הגירה שיגיעו ברובם לאירופה ויגרמו לחסר שקט פוליטי ביבשת. בשורה התחתונה, האופק הכלכלי של ארה"ב אמנם לא משהו אבל זה של אירופה הרבה פחות טוב".

האם זה טוב לישראלים?

גרינפלד: "כדאי לשים לב שהיחלשות האירו עוזרת במובן מסוים לצרכן הישראלי שכן השקל נחלש מול סל המטבעות באופן מתון הרבה יותר מאשר מול הדולר. בתקופה של אינפלציה גבוהה היינו רוצים כנראה לראות את השקל שומר על יציבות ומונע לחצים נוספים לעליית מחירים מכיוון המטבע כך שבהיבט הזה לפחות, האירועים באירופה דווקא תומכים במשק המקומי".