מיתון הוא לא סוף העולם, מיתון זמני הוא "חלק מהחיים"
נתוני מדד המחירים לצרכן שפורסמו בשישי האחרון גרמו למעין רעידת אדמה בשווקים. האינפלציה בארה"ב הגיעה ל-8.6%, שברה שיא של 41 שנה והכניסה לפאניקה את ציבור המשקיעים שברח מכל אפיקי ההשקעה המסוכנים. מנגד, ג'רום פאואל, נגיד הבנק האמריקאי, ממשיך עם העלאת הריבית האגרסיבית כאשר הערב יקבל החלטה על העלאה נוספת כל זאת על מנת להילחם בין היתר באינפלציה הגבוהה בארה"ב וניסיון למנוע כניסה למיתון באופן רשמי. עם זאת, פאוואל מהלך בין הטיפות ולא בטוח שיישאר יבש. העלאות הריבית שנועדו להילחם באינפלציה מסוכנות לכלכלה. הן פוגעות בצריכה ובצמיחה והן עלולות לגרור את הכלכלה למיתון. כלומר, כל הריבית עשויה להתברר כבומרנג מסוכן. אבל, האם מיתון הוא כל כך מסוכן ומפחיד או שלא כצעקתה?
מיתון מוגדר באופן רשמי כאשר הלמ"ס האמריקאי מזהה ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית במשך לפחות שני רבעונים. האטה הראשונית נרשמה כבר ברבעון הראשון של השנה כאשר התוצר האמריקאי ירד ב-1.5%. הנתונים של הרבעון השני יפורסמו בספטמבר. האטה בתוצר האמריקאי שהעידו על התכווצות מפתיעה של הכלכלה האמריקאית נתנו אישור ראשוני לדאגות בפני מיתון.
מנועי הכלכלה האמריקאית מתחילים להחליד מתחילת שנת 2022, הצריכה הפרטית ברשתות הקמעונאות בארה"ב מתחילה להישחק והכסף מהכיס של הציבור האמריקאי הולך ואוזל. יעידו על כך חברות הקמעונאות האמריקאיות שפרסמו דוחות פחות טובים לרבעון הראשון של השנה ואף הוסיפו אזהרות רווח לקראת הרבעונים הבאים.
הדאגה מפני מיתון התגברה לאחרונה עקב האינפלציה הגבוהה והתחלת העלאות הריבית של הבנק המרכזי. מיתון גורר עימו ירידות מחירים, צמצום של הייצור והמסחר וירידה בתעסוקה. שני שליש מכלכלני המקרו בארה"ב סבורים שיהיה מיתון לא חריף ב-2023, מרבית הכלכלנים פסימיים ביחס לאפשרות לכניסה למיתון בשנה הבאה, והם סבורים שהאינפלציה תמשיך להיות גבוהה. יחד עם זאת רובם סבורים שהמיתון לא יהיה חריף.
- סופר מיקרו צונחת ב-17%: מה זה אומר מכאן הלאה?
- "הסיכוי למיתון בארה"ב עלה מ-10% ל-30%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין הסכמה ברורה בין כלכלנים לגבי שיעור הצמיחה שמתחתיו נמצא המשק במיתון. בארצות הברית ההגדרה הרשמית היא שני רבעונים רצופים בהם התמ"ג ירד. עם זאת, במדינה כמו ישראל בה קצב גידול האוכלוסייה גבוה יש משמעות גם לשיעור הגידול בתמ"ג לנפש, אשר עלול להיות שלילי גם כאשר הצמיחה בתמ"ג חיובית, כל עוד זו אינה מדביקה את קצב גידול האוכלוסייה. מיתון חמור ומתמשך קרוי שפל כלכלי. בשפל כלכלי מחריפות "תופעות הלוואי" של המיתון ביניהן אבטלה, פשיטות רגל של עסקים, צמצום הפעילות העסקית והכלכלית.
כל הסימנים הללו מצביעים על כיוון ברור: גלגלי המנוע של הכלכלה האמריקאית - הצריכה הפרטית - מתחילים לחרוק, והתוצאה הסבירה של זה היא מיתון. לדברי שילר, הנתונים האלה מחלחלים למוחם של הצרכנים ושל היצרנים, ואלו מתחילים להפחית הוצאות ולחסוך יותר, מה שמוריד את נתוני המכירות שוב ומעלה את הציפיות למיתון בתנועה מעגלית. המגמה הזו עצמה מגדילה מאד את הסיכויים להתפתחות המיתון. שילר מעריך את הסיכויים למיתון בשנתיים הקרובים ב-50% - "הרבה יותר גבוה מהשיעור הנורמלי".
השפל הכלכלי המפורסם ביותר היה המשבר הכלכלי הגדול שהתחיל בשנת 1929 עם קריסת הבורסה לניירות ערך של ניו יורק. במשבר הכלכלי העולמי ב-2008 היו חששות כי הוא יתפתח לשפל כלכלי, אך הן התבדו. תקופות מיתון נוספות במהלך ההיסטוריה ב-1980 היה למשק מיתון קצר שנמשך שישה חודשים בלבד, ואחריו מיתון של 16 חודשים שנמשך מקיץ 1981 ועד סתיו 1982.
- פלנטיר בעסקה של כמיליארד דולר עם הצבא הבריטי
- הורדת הריבית הקפיצה את יפן לשיא חדש - ומה זה עושה לחוזים בוול סטריט?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
תרחיש האימים מפניו מזהירים האנליסטים בארה"ב הוא "המיתון הכפול" אשר עלול להחזיר את השוק לשנות השמונים. מיתון מסוג זה יכול להיווצר במקרה בו הבנק המרכזי (הפדרל רזרב) יבחר להוריד מהר מדי את הרגל מבלימת הכלכלה האמריקאית ומקצב העלאות הריבית מה שיביא את הסיכוי לחזרת עליית האינפלציה תוך האטה בצמיחה הכלכלית או שבמילים אחרות מצב של 'סטגפלציה'.
לפיהם, במידה והפד ינקוט בצד של זהירות ויעלה את הריבית על פני תקופה ארוכה יותר, הדבר ללא ספק יאט את הכלכלה. אך באותה נשימה, יגדל הסיכוי שהמיתון יהיה קצר, היות והעלאות הריבית יצליחו לחנוק את האינפלציה עד שעליית המחירים תיסוג לטווח שנתי נורמלי ובר-ניהול של 2 עד 3%. החשש לפי אותם אנליסטים הוא שהפד עלול לעצור בטרם עת את העלאות הריבית שלו, משום שלדעתו די בהאטת קצב האינפלציה לכ-3% עד 4% כדי לשמור על הכלכלה, טווח אשר בעינהם עשוי להוביל לשפל עמוק יותר.
האם המיתון באמת מפחיד או חלק ממחזוריות?
מיתון הוא עיניין שגרתי והינו חלק מכלכלה חופשית. המיתון למעשה 'מזריק' זריקת הרגעה לכלכלה למספר שבועות/חודשים ומאט את קצב הצמיחה לתקופה מסוימת עד לחזרת צמיחת הכלכלה.
התרופה הקלאסית כנגד מיתון היא הגדלת הוצאות הממשלה, הגדלת הביקושים הממשלתיים למוצרים ושירותים. כדי להוציא את המשק מהגלגל החוזר של ירידה בביקושים - ירידה ביצור - פיטורים וסגירת מפעלים - גידול באבטלה - ירידה בביטחון הצרכנים - ירידה בביקושים הממשלה מפעילה פרויקטים גדולים של בניית תשתיות תוך הגדלת הגרעון הממשלתי. ביקושים אלו אמורים להתניע את הצמיחה במשק על ידי שבירת המעגל ולהשתלם בעתיד כאשר הצמיחה משתמשת ומואצת על ידי התשתיות המשופרות.
תרופה זו הייתה יעילה בזמן השפלים הכלכליים של תחילת ואמצע המאה העשרים אך אינה מקובלת כיום כאשר הגישה המוניטרית שלטת וגרעון ממשלתי מופרז נחשב תמרור אזהרה למצב המשק. התרופה המוניטרית למיתון היא הורדת ריבית והגדלת כמות הכסף (הדפסה) על ידי הבנק המרכזי. הורדת הריבית מקלה מחד על עסקים את נטל הריבית ומאפשרת להם הגדלת החוב (נטילת אשראי נוסף) ומקטינה מאידך את האטרקטיביות של חיסכון אצל משקי הבית על מנת לעודד צריכה.
מיתון VS אבטלה
ההגדרה היבשה לאבטלה היא מצב שבו אדם המסוגל לעבוד ורוצה בכך אינו מצליח למצוא עבודה תמורת שכר. מקובל להבחין בין מובטל, בעל כושר עבודה המעוניין לעבוד ואינו מצליח למצוא עבודה תמורת שכר, לבין בלתי מועסק, בעל כושר עבודה שאינו עובד ואינו מעוניין בעבודה, ומבקש עבודה, המחפש עבודה באופן פעיל.
נהוג למדוד אבטלה לפי שיעור האבטלה – מספר כלל האנשים שאינם עובדים אך מעוניינים לעבוד וזמינים לעבוד, מחולק בכלל כוח העבודה. במשק האמריקאי מצב התעסוקה כמעט מלאה וללא מובטלים על כך יעיד דוח התעסוקה האחרון שפורסם והדוחות הקודמים המעידים על שבירת שיאים בחודשים האחרונים, יתכן ובגלל תפוסת המשרות המלאה העובדים עלולים לדרוש העלאות שכר מה שיקשה על בעלי העסקים לבצע בעקבות המיתון והאטת הצמיחה הכלכלית.
דו"ח התמ"ג שיפורסם בספטמבר יקבע עם כלכלת ארה"ב תיכנס רשמית למיתון, עד אז נצטרך לחכות, כל הסימנים מצביעים על כיוון ברור.
- 5.פעם בדור 15/06/2022 17:31הגב לתגובה זואיבוד דומיננטיות של מגה מעצמה, התחזקות ועליית של מגה מעצמה אחרת. אל תנסו לפענח למה אצל האחד הבורסה עולה והשני קורסת. בגדול זו שעתו האחרונה של המערב, שלא יכול להציל את עצמו ממה שגרם לעצמו. אנכנו בפרומו
- 4.מסכנים השוראיסטעם ..נעלמו. יחתכו גם היום (ל"ת)ארז שווגר 15/06/2022 16:18הגב לתגובה זו
- 3.לרון 15/06/2022 15:54הגב לתגובה זוסוג של,מה עוד שעל מיתון יודעים רק בדיעבד,ויתכן שבמעשיו וניסיונותיו הטובים גורם הפד תוצאות רעות של...אוקיי מיתון.
- 2.דני איפרגן 15/06/2022 15:53הגב לתגובה זונסדק דאו דאקס סנופי
- 1.ערן 15/06/2022 15:44הגב לתגובה זוחכו ותראו

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?
הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים
בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.
הפדרל ריזרב הוריד את הריבית
לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96%
שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.
בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית
מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש
הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.
- הפד' המפולג: הורדת ריבית בצל דרמה פוליטית, ואיך יגיב שוק המניות?
- האם הפד יוריד את הריבית ב-0.5% ומה יקבע את הכיוון של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק העבודה
למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.

פלנטיר בעסקה של כמיליארד דולר עם הצבא הבריטי
פלנטיר תחתום על חוזה עם משרד ההגנה של בריטניה בשווי של כ־750 מיליון פאונד (כמיליארד דולר), במטרה לשנות מהיסוד את הצבא הבריטי ואת תפיסת ההגנה; האם העסקה מעבירה גם את פלנטיר משלב הפוטנציאל האדיר לשלב שבו הוא מתחיל להתממש?
בעיצומו של ביקורו המדיני של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבריטניה, נחתמה עסקה בין משרד ההגנה הבריטי לבין פלנטיר Palantir -1.13% , שמתמחה בעיבוד נתונים ובינה מלאכותית. מדובר בעסקה בשווי של כ-750 מיליון פאונד (כמיליארד דולר), שתציב את פלנטיר בלב הצבא הבריטי. עבור פלנטיר, שהוטלו ספקות רבות ביכולות שלה להצדיק את התמחור שהתבסס על צמיחה אקספוננציאלית, זוהי פריצת דרך משמעותית מחוץ לארצות הברית. עד כה, רוב החוזים הגדולים שלה התרכזו בגופים אמריקאיים, כולל משרד ההגנה האמריקאי, ה-CIA, המרכז לבקרת מחלות (CDC), וכמובן סוכנויות הביון.
וכך, אם מדובר בסנונית ראשונה באירופה, או שזוהי עסקה בודדת, הפעם, פלנטיר מצליחה להכנס אל אחת ממערכות הביטחון האירופיות הבכירות. החוזה החדש אינו כולל רק את הצבא הבריטי, אלא גם את הצי המלכותי, אשר כבר עשה שימוש בפלטפורמת ניתוח הנתונים של פלנטיר בפרויקט קראקן (מערך מודיעיני תפעולי שהתחיל לפעול בתחילת העשור כחלק מאסטרטגיית הנתונים של מערכת הביטחון הבריטית). פרויקט זה סיפק תובנות על זמינות כלי שיט, נתוני תחזוקה שוטפים, והיערכות מבצעית, והוא יהיה הבסיס להרחבה החדשה.
פלנטיר תספק מוכנות צבאית רציפה ומיידית
על פי פרטי ההסכם, פלנטיר תאסוף ותנתח מידע ממגוון מאגרי נתונים של מערכת הביטחון הבריטית: החל מרישומי כוח אדם ועד לדוחות תחזוקה, מסמכים רפואיים, נתוני שכר ואימונים. המטרה היא לייצר מפת מוכנות עדכנית ומדויקת של הצבא, שתאפשר לקבל החלטות מבצעיות מהירות ויעילות. לדוגמה, התוכנה תדע לזהות בזמן אמת פערי גיוס, כשירות לוחמים לפריסה, הצטברות תקלות טכניות ותחזית של תקלות עתידיות (מישהו אמר 7.10?). בפועל, מדובר בשינוי עמוק של אופן קבלת ההחלטות הצבאיות. במקום מודלים מסורתיים של שליפת מידע איטית ותחקור בדיעבד, המערכת של פלנטיר משלבת יכולות שפת מכונה, גישה לביג דאטה ואנליטיקה מתקדמת שמייצרות תובנות בזמן אמת.
במילים אחרות, המפקדים בשטח יוכלו לעקוב אחר מיקומם של טנקים, מטוסים ואוניות של כל הצדדים המעורבים, ולהשתמש בתמונה המבצעית השלמה כדי לשפר תכנון, פריסה, ותקיפה. העסקה גם כוללת התחייבות של פלנטיר להשקיע כ-1.5 מיליארד פאונד (2 מיליארד דולר) בבריטניה בחמש השנים הקרובות, אך נכון לעכשיו לא ברור באילו תחומים יתמקדו ההשקעות. ייתכן שמדובר בהקמת מרכזי פיתוח, הרחבת נוכחות עסקית או שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר. כך או כך, זו התחייבות שמעידה על כוונה אסטרטגית ארוכת טווח מצד החברה.
- המשקיעים תוהים: לאן הולך אילון מאסק?
- אלכס קארפ, מנכ"ל פלנטיר, מכר 409 אלף מניות ב־63 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זהו אינו רק במהלך טכנולוגי, אלא גם החלטה פוליטית. בריטניה בחרה לשים את מבטחה בחברה חיצונית, אמריקאית, כשותפה ליבה בבניית תשתית המידע הצבאית שלה. יש בכך אמירה ברורה על הצורך הדחוף בפתרונות מתקדמים, גם במחיר של הפחתת התלות בתעשיות המקומיות. אמנם יש מי שיעלו שאלות בנוגע לריבונות המידע, לאבטחת הנתונים ולאידיאולוגיה של מייסד החברה פיטר ת'יל, אך אלו לא צפויות לעכב את המימוש המבצעי של ההסכם.