נתוני מדד המחירים לצרכן שפורסמו בשישי האחרון גרמו למעין רעידת אדמה בשווקים. האינפלציה בארה"ב הגיעה ל-8.6%, שברה שיא של 41 שנה והכניסה לפאניקה את ציבור המשקיעים שברח מכל אפיקי ההשקעה המסוכנים. מנגד, ג'רום פאואל, נגיד הבנק האמריקאי, ממשיך עם העלאת הריבית האגרסיבית כאשר הערב יקבל החלטה על העלאה נוספת כל זאת על מנת להילחם בין היתר באינפלציה הגבוהה בארה"ב וניסיון למנוע כניסה למיתון באופן רשמי. עם זאת, פאוואל מהלך בין הטיפות ולא בטוח שיישאר יבש. העלאות הריבית שנועדו להילחם באינפלציה מסוכנות לכלכלה. הן פוגעות בצריכה ובצמיחה והן עלולות לגרור את הכלכלה למיתון. כלומר, כל הריבית עשויה להתברר כבומרנג מסוכן. אבל, האם מיתון הוא כל כך מסוכן ומפחיד או שלא כצעקתה?

מיתון מוגדר באופן רשמי כאשר הלמ"ס האמריקאי מזהה ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית במשך לפחות שני רבעונים. האטה הראשונית נרשמה כבר ברבעון הראשון של השנה כאשר התוצר האמריקאי ירד ב-1.5%. הנתונים של הרבעון השני יפורסמו בספטמבר. האטה בתוצר האמריקאי שהעידו על התכווצות מפתיעה של הכלכלה האמריקאית נתנו אישור ראשוני לדאגות בפני מיתון.

מנועי הכלכלה האמריקאית מתחילים להחליד מתחילת שנת 2022, הצריכה הפרטית ברשתות הקמעונאות בארה"ב מתחילה להישחק והכסף מהכיס של הציבור האמריקאי הולך ואוזל. יעידו על כך חברות הקמעונאות האמריקאיות שפרסמו דוחות פחות טובים לרבעון הראשון של השנה ואף הוסיפו אזהרות רווח לקראת הרבעונים הבאים.

הדאגה מפני מיתון התגברה לאחרונה עקב האינפלציה הגבוהה והתחלת העלאות הריבית של הבנק המרכזי. מיתון גורר עימו ירידות מחירים, צמצום של הייצור והמסחר וירידה בתעסוקה. שני שליש מכלכלני המקרו בארה"ב סבורים שיהיה מיתון לא חריף ב-2023, מרבית הכלכלנים פסימיים ביחס לאפשרות לכניסה למיתון בשנה הבאה, והם סבורים שהאינפלציה תמשיך להיות גבוהה. יחד עם זאת רובם סבורים שהמיתון לא יהיה חריף.

• סופר מיקרו צונחת ב-17%: מה זה אומר מכאן הלאה?
• "הסיכוי למיתון בארה"ב עלה מ-10% ל-30%"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אין הסכמה ברורה בין כלכלנים לגבי שיעור הצמיחה שמתחתיו נמצא המשק במיתון. בארצות הברית ההגדרה הרשמית היא שני רבעונים רצופים בהם התמ"ג ירד. עם זאת, במדינה כמו ישראל בה קצב גידול האוכלוסייה גבוה יש משמעות גם לשיעור הגידול בתמ"ג לנפש, אשר עלול להיות שלילי גם כאשר הצמיחה בתמ"ג חיובית, כל עוד זו אינה מדביקה את קצב גידול האוכלוסייה. מיתון חמור ומתמשך קרוי שפל כלכלי. בשפל כלכלי מחריפות "תופעות הלוואי" של המיתון ביניהן אבטלה, פשיטות רגל של עסקים, צמצום הפעילות העסקית והכלכלית. 

כל הסימנים הללו מצביעים על כיוון ברור: גלגלי המנוע של הכלכלה האמריקאית - הצריכה הפרטית - מתחילים לחרוק, והתוצאה הסבירה של זה היא מיתון. לדברי שילר, הנתונים האלה מחלחלים למוחם של הצרכנים ושל היצרנים, ואלו מתחילים להפחית הוצאות ולחסוך יותר, מה שמוריד את נתוני המכירות שוב ומעלה את הציפיות למיתון בתנועה מעגלית. המגמה הזו עצמה מגדילה מאד את הסיכויים להתפתחות המיתון. שילר מעריך את הסיכויים למיתון בשנתיים הקרובים ב-50% - "הרבה יותר גבוה מהשיעור הנורמלי". 

השפל הכלכלי המפורסם ביותר היה המשבר הכלכלי הגדול שהתחיל בשנת 1929 עם קריסת הבורסה לניירות ערך של ניו יורק. במשבר הכלכלי העולמי ב-2008 היו חששות כי הוא יתפתח לשפל כלכלי, אך הן התבדו. תקופות מיתון נוספות במהלך ההיסטוריה ב-1980 היה למשק מיתון קצר שנמשך שישה חודשים בלבד, ואחריו מיתון של 16 חודשים שנמשך מקיץ 1981 ועד סתיו 1982.

• האנליסט שמעריך שפלנטיר תעלה ב-30%
• פייזר הציגה רווח גבוה מהתחזיות ועולה קלות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

תרחיש האימים מפניו מזהירים האנליסטים בארה"ב הוא "המיתון הכפול" אשר עלול להחזיר את השוק לשנות השמונים. מיתון מסוג זה יכול להיווצר במקרה בו הבנק המרכזי (הפדרל רזרב) יבחר להוריד מהר מדי את הרגל מבלימת הכלכלה האמריקאית ומקצב העלאות הריבית מה שיביא את הסיכוי לחזרת עליית האינפלציה תוך האטה בצמיחה הכלכלית או שבמילים אחרות מצב של 'סטגפלציה'.

לפיהם, במידה והפד ינקוט בצד של זהירות ויעלה את הריבית על פני תקופה ארוכה יותר, הדבר ללא ספק יאט את הכלכלה. אך באותה נשימה, יגדל הסיכוי שהמיתון יהיה קצר, היות והעלאות הריבית יצליחו לחנוק את האינפלציה עד שעליית המחירים תיסוג לטווח שנתי נורמלי ובר-ניהול של 2 עד 3%. החשש לפי אותם אנליסטים הוא שהפד עלול לעצור בטרם עת את העלאות הריבית שלו, משום שלדעתו די בהאטת קצב האינפלציה לכ-3% עד 4% כדי לשמור על הכלכלה, טווח אשר בעינהם עשוי להוביל לשפל עמוק יותר.

האם המיתון באמת מפחיד או חלק ממחזוריות?

מיתון הוא עיניין שגרתי והינו חלק מכלכלה חופשית. המיתון למעשה 'מזריק' זריקת הרגעה לכלכלה למספר שבועות/חודשים ומאט את קצב הצמיחה לתקופה מסוימת עד לחזרת צמיחת הכלכלה.

התרופה הקלאסית כנגד מיתון היא הגדלת הוצאות הממשלה, הגדלת הביקושים הממשלתיים למוצרים ושירותים. כדי להוציא את המשק מהגלגל החוזר של ירידה בביקושים - ירידה ביצור - פיטורים וסגירת מפעלים - גידול באבטלה - ירידה בביטחון הצרכנים - ירידה בביקושים הממשלה מפעילה פרויקטים גדולים של בניית תשתיות תוך הגדלת הגרעון הממשלתי. ביקושים אלו אמורים להתניע את הצמיחה במשק על ידי שבירת המעגל ולהשתלם בעתיד כאשר הצמיחה משתמשת ומואצת על ידי התשתיות המשופרות.

תרופה זו הייתה יעילה בזמן השפלים הכלכליים של תחילת ואמצע המאה העשרים אך אינה מקובלת כיום כאשר הגישה המוניטרית שלטת וגרעון ממשלתי מופרז נחשב תמרור אזהרה למצב המשק. התרופה המוניטרית למיתון היא הורדת ריבית והגדלת כמות הכסף (הדפסה) על ידי הבנק המרכזי. הורדת הריבית מקלה מחד על עסקים את נטל הריבית ומאפשרת להם הגדלת החוב (נטילת אשראי נוסף) ומקטינה מאידך את האטרקטיביות של חיסכון אצל משקי הבית על מנת לעודד צריכה. 

מיתון VS אבטלה

ההגדרה היבשה לאבטלה היא מצב שבו אדם המסוגל לעבוד ורוצה בכך אינו מצליח למצוא עבודה תמורת שכר. מקובל להבחין בין מובטל, בעל כושר עבודה המעוניין לעבוד ואינו מצליח למצוא עבודה תמורת שכר, לבין בלתי מועסק, בעל כושר עבודה שאינו עובד ואינו מעוניין בעבודה, ומבקש עבודה, המחפש עבודה באופן פעיל.

נהוג למדוד אבטלה לפי שיעור האבטלה – מספר כלל האנשים שאינם עובדים אך מעוניינים לעבוד וזמינים לעבוד, מחולק בכלל כוח העבודה. במשק האמריקאי מצב התעסוקה כמעט מלאה וללא מובטלים על כך יעיד דוח התעסוקה האחרון שפורסם והדוחות הקודמים המעידים על שבירת שיאים בחודשים האחרונים, יתכן ובגלל תפוסת המשרות המלאה העובדים עלולים לדרוש העלאות שכר מה שיקשה על בעלי העסקים לבצע בעקבות המיתון והאטת הצמיחה הכלכלית. 

דו"ח התמ"ג שיפורסם בספטמבר יקבע עם כלכלת ארה"ב תיכנס רשמית למיתון, עד אז נצטרך לחכות, כל הסימנים מצביעים על כיוון ברור.