לקראת דוחות בנק אוף אמריקה: למה השוק מצפה?
בנק אוף אמריקה התוצאות החיוביות של הבנקים בחודש האחרון, כאשר המניה של בנק אוף אמריקה BANK OF AMERICA עלתה ב-10%, העלו את צפיות המשקיעים לשנת 2022. אך נשאלת השאלה האם הבנק יכול לספק אותן באמת.
ה-BAC (בנק אוף אמריקה) אמור לדווח על תוצאות רווחי הרבעון הכספי של 2021 לפני פתיחת המסחר מחר. בנק אוף אמריקה גבר על הערכות הרווח בעשרה רבעונים רצופים וההתמקדות של הבנק בצרכנים ובהלוואות הייתה המפתח להצלחה.
ברבעונים הקרובים, הבנק צפוי ליהנות משלוש העלאות ריבית פוטנציאליות ב-2022, שאמורות להגביר את רווחי הריבית נטו שלו ולעזור להעלות את הרווחים למניה מעל לרמות שלפני מגפת הקורונה. בנוסף ליעילות העלות ויכולת החזר ההון, ביום רביעי משקיעים ירצו לראות את המגמות החיוביות הללו נמשכות, במיוחד בצמיחה בהלוואות ובפיקדונות. אנליסטים יבדקו גם כיצד חלקים נוספים כגון בנקאות השקעות, יכולים לתמוך בצמיחה וברווחים של הבנק.
האנליסטים צופים שה-BAC ירוויח 77 סנט למניה והכנסות של כ- 22 מיליארד דולר. זאת בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, כאשר הרווח היה 59 סנט למניה והכנסות של 20 מיליארד דולר. במהלך השנה כולה, הרווחים צפויים לעלות ב-87% לכ-3.50 דולר למניהויעמדו על כ-89 מיליארד דולר.
- "מחשוב קוונטי בדרך לשוק של 2 טריליון דולר עד 2035"
- בנק אוף אמריקה: השוק האמריקאי יקר מדי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלייה החזויה של קרוב ל-90% של החברה ברווחי שנת 2021 היא לא פחות ממרשימה על רקע סביבת ריבית נמוכה.בנק אוף אמריקה השיג את ההישג הזה על ידי ביצוע עבודה יוצאת דופן בהורדת עלויות כדרך לקזז את גבוה האינפלציה. הבנק האריך את רצף הרבעונים שבמהלכם שיפר את המינוף התפעולי על ידי צמצום מספר הסניפים ואיחוד טכנולוגיה כמו מרכזי נתונים.
אחת האסטרטגיות המרכזיות הייתה הטרנספורמציה הדיגיטלית של הבנק ומינוף התחום כולו. ברבעון השלישי, בנק אוף אמריקה סיפק פעימה הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה, שכן כל ארבעת המגזרים העיקריים של הבנק דיווחו על צמיחה בהכנסות. הרווח למניה מתואם של 85 סנט למניה גבר על הערכות ב-15 סנט, בעוד שההכנסות ברבעון השלישי של 22.7 מיליארד דולר עלו בכ-1.16 מיליארד דולר, המונעים על ידי עסקי הבנקאות העולמיים שלה.
פתיחת המסחר מחר ופרסום הדוחות יאפשרו לבנק אוף אמריקה להראות אם הוא יכול לשמור על המומנטום החייובי הזה, במיוחד עם צמיחת הלוואות ופיקדונות. ובעוד המניה ממשיכה לשמור על הביצועים שלה, בנק אוף אמריקה ימשיך להניב רווחים טובים.
- אינטל מתממשת, פדקס מזנקת - המניות הבולטות היום בוול סטריט
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.
