חיסון קורונה
צילום: Mufid Majnun

כמה זמן ייקח לפתח חיסון נגד האומיקרון?

תומר אמן | (9)

פייזר ומודרנה, יצרניות החיסונים המובילות בעולם הודיעו כי הן בוחנות הזן החדש של הקורונה - אומיקרון, במטרה להתאים את החיסונים שלהן לזן הזה שנחשב-נתפס כמאיים יותר מזנים קודמים. על פי ההערכות של מומחי רפואה הזן הזה עמיד יותר לחיסונים ועל רקע החששות מהתפשטות הזן ומבלימה בהתאוששות הכלכלית, נסגרה אתמול וול סטריט בירידות חדות - היום הגרוע ביותר לדאו ג'ונס מתחילת השנה. מנגד, מניות התרופות המפתחות חיסונים ותרופות זינקו - הפרנסה שלהן מובטחת לעוד שנה לפחות. 

 

הזן החדש שגם הגיע לישראל אותר לראשונה בדרום אפריקה והוא מדאיג מאוד את אירגוני הבריאות שהגדירו  אותו כמסוכן. על רקע האיום שנובע ממנו, חברות התרופות המובילות בתחום החיסונים מתחילות לבדוק אותו ולהיערך בהתאם. פייזר הענקית עם שותפתה ביונטק  החלו בניסוי ראשוני לבחינת הווריאנט החדש והשפעת החיסונים עליו כשאנשי המחקר מסבירים כי  המידע שיתקבל בניסוי הראשוני (בטוחח של השבועיי הקרובים) ילמד האם הווריאנט החדש יצריך שינויים בחיסון ואם כן, אז איזה סוג של שינויים.

ואם החיסון יצטרך חיסון זה ייקח  להערכת החברה שישה שבועות. כלומר, למרות הבהלה צפוי חיסון לזן המיוחד גם אם הוא סתגלן יותר ועמיד לחיסון הקיים, תוך כחודשיים. מרגע שיש חיסון ועד להגעתו לחולים לוקח אומנם עוד חודש-חודשיים, ועדיין אלו בשורות טובות. 

גם במודרנה משדרים אופטימיות. מצד אחד, מסבירים בחברה כי מספר רב של מוטציות שכוללות את הזן החדש, מפחיתים את האפקטיביות של החיסון, אך מצד שני- החברה בוחנת מספר חלופות לזריקות בוסטר נגד האומיקרון, כולל אחת במינון גבוה יותר. החברה גם מפתחת זריקת בוסטר ספציפית לווריאנט החדש ולהערכתה זה עניין של מספר חודשים עד להשקה.

יצרניות חיסונים נוספות - ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרהזנקה בוחנות את עמידות הזן החדש של הקורונה לחיסון שלה וכך בעצם בתעשייה כולה - נובהווקס ויצרניות אחרות שמפתחות חיסונים שעדיין לא הגיעו לשוק. בפועל, שוק החיסונים לקורונה הולך להיות בעתיד הקרוב צפוף כשכעת יש 5 חברות שמשווקות חיסונים ותוך שנה זה עשוי להגיע לקרוב ל-10 חברות. התחרות בין החברות מגבירה את הסיכוי לפתרון גם לוויריאנטים מורכבים יותר.  

אתמול במסחר בוול סטריט מניות התרופות שמפתחות חיסונים או תרופות זינקו. מודרנה זינקה ב-22%, פייזר ב-5%. המשך התחלואה והמורכבות של המגפה תורמים לעסקים שלהן. וולסטריט סבורה שהווריאנט מסוכן ושהחברות המחסנות ייהנו שוב מגל של ביקושים לחיסונים (המתאימים) ובכך מובטחת להם תקופה ממושכת של מכירות מוגברות - בדומה לשנה האחרונה. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    תמים 28/11/2021 10:30
    הגב לתגובה זו
    הבורסה היא הרמאות והעושק הגדולה ביותר שהאנושות המציאה.
  • 7.
    מודאג 28/11/2021 08:44
    הגב לתגובה זו
    זמן טוב לקנות מניות בבורסה
  • 6.
    עולם מטורלל שחי בפחד בגלל חברות התרופות הנוכלות (ל"ת)
    מרמים את כולם 28/11/2021 07:12
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קדימה לחסן את כולם שוב (ל"ת)
    לסמם את ההמון 27/11/2021 17:34
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ביולוג 27/11/2021 14:45
    הגב לתגובה זו
    יש אופטימיות מוגזמת, שכאן ניתן לפתח חיסון ושאכן ניתן לפתחו ולהפיצו במהירות. השוק מנופח לחחוטין, וירידה של 2% משקפת אמונה שתוך זמן קצר, יש חיסון חדש או שכלל לא יהיה בו צורך. אבל עדיין מחיר המניות גבוה משמעותית מהמצב לפני המגיפה, ולכן יותר סביר שהמניות ירדו
  • איציק 27/11/2021 15:27
    הגב לתגובה זו
    אתה גאון
  • 3.
    לרון 27/11/2021 13:42
    הגב לתגובה זו
    זמן,כך או אחרת,הזן הזה הוא קונספירציה להפחדה כדי שהעולם ילך להתחסן ,ראו את מה שנפל בבורות הבורסה ואת מה שמנגד עלה,והגיעו למסקנה!!
  • 2.
    שמוליק 27/11/2021 12:23
    הגב לתגובה זו
    בדיוק כמו שקרה על כל הפייק ווריאנטים עד היום. זה כבר פעם שניה שמוכרים ווריאנט דרום אפריקאי בדיוק באותו טיעון כאילו שיש בו יותר מוטציות
  • 1.
    שמתם לב שזה פורסם בבלק פריידי. קונספרצית כסף (ל"ת)
    G 27/11/2021 10:47
    הגב לתגובה זו
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.