בתחילת השנה פרסמנו כאן שב-2020 כ-200 מיליארד דולר עברו מקרנות ההשקעה האקטיביות לקרנות הפסיביות. המגמה השלילית החלה כבר מ-2009, אבל ב-2015 המגמה הפכה לשלילית באמת. כלומר זליגה של ממון החוצה. מאז ועד ספטמבר 2020, כ-1.1 טריליון דולר יצאו מניהולן של הקרנות האקטיביות. באותה התקופה, הקרנות הפסיביות הוסיפו 2.5 טריליון דולר לניהולן. אמנם ביתר השנים שנמדדו אין קורלציה כל כך מדויקת, אבל המגמה בהחלט ברורה.

ההבדל בין קרנות אקטיביות לפסיביות הוא פשוט. בעוד קרנות אקטיביות מנסות להסתגל למציאות המשתנה ובכך הן מגוונות את הפורטפוליו והפוזיציות שלהן כל הזמן, הפסיביות, כמו בלקרוק, ואנגארד ודומותיהן, בוחרות מדדים  ודובקות בהם. כדי להמחיש את המעבר החד, בתחילת השנה שעברה בלקרוק ניהלה כ-8 טריליון דולר, השנה היא כבר מנהלת למעלה מ-9 טריליון דולר.

הסיבה המרכזית שבגינה יש מעבר לקרנות פסיביות היא שיש המון שחקנים בשוק האקטיבי, שהמטרה המוצהרת שלהם היא להכות את התשואות של המדדים המובילים. חלקן מצליחות, חלקן לא. זה הפך לסוג של קזינו ובסוף בקזינו הבית תמיד מנצח – כלומר המשקיעים מפסידים ומשלמים עמלות גבוהות. מעבר לכך - אי אפשר להכות את השוק לאורך זמן, ואם כך - אין מקום להשקיע בניהול אקטיבי אלא פסיבי שבו כאמור גם העמלות נמוכות משמעותית. 

עכשיו, יש כאלה שאומרים שהדעיכה של האקטיביות, מהווה סכנה לשווקים ואף גורמת לעיוותים של מחיר המניות. משקיעים ידועים כמו מייקל ברי, אומרים כי המעבר המסיבי להשקעות פסיביות מייצר בועה בשווקים.

• אואזיס לא הראשונים: עשרת הטורים הגדולים ברוק
• עליות באסיה, החוזים בוול סטריט נסחרים בעליות קלות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הסיבה היא שענקיות ההשקעה הפסיביות כל הזמן מחזקות את הפוזיציה שלהן במניות ובמדדים במקביל להזרמת הכספים אליהן. זה משפיע על השווי ואף קיבל את השם "הבום הפסיבי של 11 טריליון דולר". אבל מה יקרה לשוויין של ענקיות הטק לדוגמה, שבלקרוק מושקעת בכבדות בהן, כשתגיע נפילה?

נניח ובעוד שנה-שנתיים הרגולציה האמריקאית מחליטה לפרק את ענקיות הטק מחלק מנכסיהן ולהכריז על חלקן כמונופולים. שוב לא היום, לא מחר, אבל בעתיד הקרוב. מה אם נחווה עוד התפוצצות סטייל בועת דוט.קום? מה יקרה לשווי העצום של בלקרוק במקרה הזה וכמה הפסדים יצטרכו לספוג המשקיעים שכספם מנוהל שם?

פיצול של ענקיות הטק משמעו שהקרנות הפאסיביות צריכות לממש את המניות בהתאם לירידה בשווי השוק. זו רק אפשרות אחת, במקרה של מימושים בשווקים - הקרנות הפסיביות יצטרכו לממש את המדדים שזה אומר בעיקר את מניות הטק הגדולות ואז יווצר כדור שלג.  

• קראודסטרייק מעלה תחזית: צמיחה בהכנסות ורווח מתואם מעל הציפיות
• אנתרופיק שוקלת הנפקת ענק לפי שווי של יותר מ-300 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...

הרי 5 חברות הטכנולוגיה הגדולות במדד ה-S&P, שוות ערך לשוויין של 350 החברות הבאות אחריהן. בעשור הקודם הן היוו 40% ממשקל המדד והן אחראיות המרכזיות לעליות השערים אחרי משבר הסאבפריים מ-2008. כשהן ייפלו, כל השוק יפול - בינתיים הקרנות מתחזקות את המפלצות שהן יצרו, אבל עדיין אין להן שליטה מלאה על השוק - לשמחתנו. 

איב שאפטי, שייסד את קרן טובאם (TOBAM) אומר שהמדדים נותנים למשקיעים תחושה של ביטחון מוטעית. "הבנצ'מארק למשקל של שווי השוק תמיד עושה אלוקציה למה שכבר אופנתי ומה שכבר יקר – אז כשאתה פסיבי, אתה הכי רחוק שאפשר מלהיות נייטרלי", אמר לבלומברג.

"בסוף, מסחר בשווקים הוא לא לממן למישהו את הפנסיה, אלא לעשות אלוקציה של הון בצורה יעילה ולייצר את הסימנים להשקעה בחברות טובות יותר", אמר מייקל גרין, אסטרטג ההשקעות בסימפליפיי.

יש כאלה שאפילו אמרו כי המעבר החד למדדים ועוקבי מדדים יכול להוות בעיה לקפיטליזם עצמו, אבל סביר להניח שהפחדים של מנהלי הקרנות האקטיביות ימשיכו ליפול על אוזניים ערלות.