בלקרוק
צילום: יחצ

האם קרנות ההשקעה הפסיביות מסכנות את השווקים?

בוול סטריט קוראים לזה "11 טריליון בום פסיבי", כשמנהלי ההשקעות האקטיביים מזהירים מעיוותים במחירי המניות וניפוח של מדדים. הם רק שוכחים שלא מעט משקיעים קטנים התחילו לנהל את ההשקעות שלהם בעצמם
ארז ליבנה | (4)

בתחילת השנה פרסמנו כאן שב-2020 כ-200 מיליארד דולר עברו מקרנות ההשקעה האקטיביות לקרנות הפסיביות. המגמה השלילית החלה כבר מ-2009, אבל ב-2015 המגמה הפכה לשלילית באמת. כלומר זליגה של ממון החוצה. מאז ועד ספטמבר 2020, כ-1.1 טריליון דולר יצאו מניהולן של הקרנות האקטיביות. באותה התקופה, הקרנות הפסיביות הוסיפו 2.5 טריליון דולר לניהולן. אמנם ביתר השנים שנמדדו אין קורלציה כל כך מדויקת, אבל המגמה בהחלט ברורה.

 

ההבדל בין קרנות אקטיביות לפסיביות הוא פשוט. בעוד קרנות אקטיביות מנסות להסתגל למציאות המשתנה ובכך הן מגוונות את הפורטפוליו והפוזיציות שלהן כל הזמן, הפסיביות, כמו בלקרוק, ואנגארד ודומותיהן, בוחרות מדדים  ודובקות בהם. כדי להמחיש את המעבר החד, בתחילת השנה שעברה בלקרוק ניהלה כ-8 טריליון דולר, השנה היא כבר מנהלת למעלה מ-9 טריליון דולר.

 

הסיבה המרכזית שבגינה יש מעבר לקרנות פסיביות היא שיש המון שחקנים בשוק האקטיבי, שהמטרה המוצהרת שלהם היא להכות את התשואות של המדדים המובילים. חלקן מצליחות, חלקן לא. זה הפך לסוג של קזינו ובסוף בקזינו הבית תמיד מנצח – כלומר המשקיעים מפסידים ומשלמים עמלות גבוהות. מעבר לכך - אי אפשר להכות את השוק לאורך זמן, ואם כך - אין מקום להשקיע בניהול אקטיבי אלא פסיבי שבו כאמור גם העמלות נמוכות משמעותית. 

 

עכשיו, יש כאלה שאומרים שהדעיכה של האקטיביות, מהווה סכנה לשווקים ואף גורמת לעיוותים של מחיר המניות. משקיעים ידועים כמו מייקל ברי, אומרים כי המעבר המסיבי להשקעות פסיביות מייצר בועה בשווקים.

הסיבה היא שענקיות ההשקעה הפסיביות כל הזמן מחזקות את הפוזיציה שלהן במניות ובמדדים במקביל להזרמת הכספים אליהן. זה משפיע על השווי ואף קיבל את השם "הבום הפסיבי של 11 טריליון דולר". אבל מה יקרה לשוויין של ענקיות הטק לדוגמה, שבלקרוק מושקעת בכבדות בהן, כשתגיע נפילה?

 

נניח ובעוד שנה-שנתיים הרגולציה האמריקאית מחליטה לפרק את ענקיות הטק מחלק מנכסיהן ולהכריז על חלקן כמונופולים. שוב לא היום, לא מחר, אבל בעתיד הקרוב. מה אם נחווה עוד התפוצצות סטייל בועת דוט.קום? מה יקרה לשווי העצום של בלקרוק במקרה הזה וכמה הפסדים יצטרכו לספוג המשקיעים שכספם מנוהל שם?

פיצול של ענקיות הטק משמעו שהקרנות הפאסיביות צריכות לממש את המניות בהתאם לירידה בשווי השוק. זו רק אפשרות אחת, במקרה של מימושים בשווקים - הקרנות הפסיביות יצטרכו לממש את המדדים שזה אומר בעיקר את מניות הטק הגדולות ואז יווצר כדור שלג.  

קיראו עוד ב"גלובל"

הרי 5 חברות הטכנולוגיה הגדולות במדד ה-S&P, שוות ערך לשוויין של 350 החברות הבאות אחריהן. בעשור הקודם הן היוו 40% ממשקל המדד והן אחראיות המרכזיות לעליות השערים אחרי משבר הסאבפריים מ-2008. כשהן ייפלו, כל השוק יפול - בינתיים הקרנות מתחזקות את המפלצות שהן יצרו, אבל עדיין אין להן שליטה מלאה על השוק - לשמחתנו. 

איב שאפטי, שייסד את קרן טובאם (TOBAM) אומר שהמדדים נותנים למשקיעים תחושה של ביטחון מוטעית. "הבנצ'מארק למשקל של שווי השוק תמיד עושה אלוקציה למה שכבר אופנתי ומה שכבר יקר – אז כשאתה פסיבי, אתה הכי רחוק שאפשר מלהיות נייטרלי", אמר לבלומברג.

 

"בסוף, מסחר בשווקים הוא לא לממן למישהו את הפנסיה, אלא לעשות אלוקציה של הון בצורה יעילה ולייצר את הסימנים להשקעה בחברות טובות יותר", אמר מייקל גרין, אסטרטג ההשקעות בסימפליפיי.

 

יש כאלה שאפילו אמרו כי המעבר החד למדדים ועוקבי מדדים יכול להוות בעיה לקפיטליזם עצמו, אבל סביר להניח שהפחדים של מנהלי הקרנות האקטיביות ימשיכו ליפול על אוזניים ערלות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משה 04/07/2021 09:53
    הגב לתגובה זו
    הכותרת שלך היא שאלה, מה דעתך? לפי דעתי תעודות הסל הפסיביות מסכנות מאוד את המשקיעים, כי הן קונות את המניות שבסקטור שנקבע בלי להתחשב אם השווי הגיוני או המחיר בשמיים, הן רק מתווכות ולוקחות את העמלות שלהן , הציבור ברובו לא יודע את זה.
  • 3.
    ניסו 03/07/2021 23:54
    הגב לתגובה זו
    לטעמי השווקים יעלו בעוד כ-20 רחוז מאחר והעולם מתחיל להשקיע במדדים. נראה איך יתפתח, מתחיל להלחיץ קצת שלא היו מימושים עמוקים במדדים....
  • 2.
    אז מה אתה רוצה להגיד בסיכומו של עניין? (ל"ת)
    טייגר 7 03/07/2021 09:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איזה שטויות סך החלקים עולים בהרבה על השלם. (ל"ת)
    ז 03/07/2021 09:00
    הגב לתגובה זו
גימי דיימון
צילום: טוויטר

“כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?

ברקע שתי פשיטות רגל בולטות, שוק האשראי הצרכני בארה"ב מראה סדקים: עלייה בהלוואות בסיכון גבוה, ירידה בתשלומים בקרנות BDC, ונפילה במניות הבנקים האזוריים; המשבר הבא בוול סטריט?

תמיר חכמוף |

ברקע דוחות חיוביים של הבנקים הגדולים בארה"ב, הגיע משפט אחד של ג’יימי דיימון במהלך שיחת המשקיעים של הבנק ג'י פי מורגן JPMorgan Chase & Co שהעלה את רמת החששות ממשבר אשראי: “אני כנראה לא צריך לומר את זה, אבל כשאתה רואה ג’וק אחד, יש כנראה עוד כמה. כולם צריכים להיות ערוכים לזה.” הדברים נאמרו על רקע הנפילה של המלוות Tricolor ו-First Brands, שתי חברות בתחום האשראי הצרכני של ענף הרכב, והם מרמזים שלדעתו כנראה יש עוד קריסות בדרך אם הכלכלה תתקרר.

החברות שנפלו

חברת Tricolor הייתה חברה המלווה כספים לרכישת רכבים הפונה ללקוחות בעלי דירוג אשראי חלש או ללא דירוג אשראי, שפעל כמכלול של סוכנויות עם אפשרויות תשלום מגוונות. ב-10 בספטמבר החברה הגישה בקשה לצ’פטר 7 - פירוק והנזלה, יום אחרי שבנק Fifth Third התריע על חשד להונאה בעסקה מול החברה. ג’יי.פי. מורגן היה אחד הבנקים הגדולים שנפגעו מהסיפור וכבר מחק כ-170 מיליון דולר על החשיפה. דיימון התבטא ואמר “זה לא הרגע המזהיר שלנו”, ורמז לבדיקה פנימית של נהלי הבטוחות והבקרה, במיוחד בבנק שנחשב לשמרי מבין הבנקים הגדולים. מעבר למספרים, זה אירוע שמאיר זרקור על שכבה עמומה יחסית של אשראי צרכני ממונף, שחלקו נארז ונמכר לשוק הרחב.

חברת First Brands Group הייתה ספקית חלקי חילוף רכב שהגישה בקשת הגנה מפני נושים עם התחייבויות של יותר מ-10 מיליארד דולר. מאז הגשת הבקשה לפשיטת רגל נחשפו עוד ממצאים מטרידים: מתברר שקיים “חור” של כ-2.3 מיליארד דולר במערכי המימון של החברה, כספים שהועברו דרך חברות צד שלישי ושהשימוש בהם לא ברור. בית המשפט כבר קיבל בקשות למנות בוחן עצמאי שיבדוק את ההתנהלות, והמייסד התפטר לאחר שעלו טענות לשיבושים חשבונאיים. ברקע, גורמים רבים נחשפים לנזק, מקרנות השקעה ועד שותפים זרים, והחקירה של משרד המשפטים האמריקאי כבר בעיצומה.

הבנקים האזוריים במוקד

ההשלכות של חולשת האשראי הצרכני לא נעצרו שם. הבנקים האזוריים בארה״ב, אותם בנקים בינוניים שמשרתים עסקים קטנים ולקוחות פרטיים, עלו אתמול לכותרות. מניית Zions Bancorp. 5.84%  צנחה ביותר מ-13% אחרי שחשפה הפסד של כ-50 מיליון דולר משתי הלוואות לעסקים, אחת מהן קשורה ככל הנראה להונאה. גם Western Alliance Bancorporation 3.07%  ירדה בשיעור דו ספרתי בעקבות חשיפה ללקוח בעייתי. המדד של הבנקים האזוריים נפל בכ-6% ביום אחד, והחזיר חששות ישנים מסדקים במערכת הבנקאית הקטנה.

במקביל, עולים דיווחים כי המשקיעים בקרנות האשראי הפרטי, תחום שבו קרנות מלוות כסף ישירות לחברות במקום דרך בנקים, מתחילים לאבד סבלנות. קרנות ה-BDC, שמאפשרות לציבור להשקיע באשראי הזה, הורידו לאחרונה את התשלומים למשקיעים, והמניות שלהן מפגרות אחרי השוק הרחב. אפילו קרן הענק של בלקסטון Blackstone Group -1.05%  , שמנהלת מעל 70 מיליארד דולר, הודיעה על קיצוץ בתשואות.

דונלד טראמפ ג'וניור (X)דונלד טראמפ ג'וניור (X)

טראמפ ג'וניור מגייס 260 מיליון דולר לספאק; ועל נכסי הקריפטו של המשפחה

משפחת טראמפ הרוויחה מעל 6 מיליארד דולר בקריפטו בשנה האחרונה

עמית בר |

הספאק -חברת Colombier Acquisition Corp. III, מתכוון  לגייס 260 מיליון דולר בהנפקה ראשונית. הספאק הזה כולל בצוות ההנהלה שלו שלישייה מרשימה: דונלד טראמפ ג'וניור בנו של הנשיא, המשקיע הידוע צ'אמאת' פאליהפיטיה ומגישת פוקס ניוז לורה אינגראהם.  הספאק (SPAC, כלומר Special Purpose Acquisition Company) הוא חברת רכישה ייעודית שמטרתה לאתר מיזוג עם חברה קיימת ולהנפיק אותה לציבור. זהו מודל שהפך פופולרי בשנים האחרונות כדרך מהירה יותר להנפיק חברות מבלי לעבור את כל התהליך הרגולטורי המסורבל של הנפקה קלאסית.

החברה תונפק בבורסת ניו יורק ותקבל ליווי מצד Roth Capital Partners. המנכ"ל המיועד הוא עומיד מאליק, שותף מייסד בקרן ההשקעות 1789 Capital.

מאז שאביו דונלד טראמפ נבחר מחדש לנשיאות בנובמבר 2024, משפחת טראמפ זוכה לזרקור גובר ביוזמות השקעה מגוונות. טראמפ ג'וניור אינו עומד בצד: הוא מכהן כשותף בקרן 1789 Capital, שממקדת את פעילותה בתחומי ביטחון לאומי, מינרלים נדירים שחיוניים לטכנולוגיה מתקדמת, ונדל"ן יוקרתי בדרום פלורידה.

העבר המעורב: SPACs קודמים שלא עבדו, אבל השוק ממשיך לפרוח

ראוי לציין שה-SPAC הקודם שבו היה מעורב מאליק התמזג עם GrabAGun, קמעונאית אונליין לכלי נשק, והתוצאה הייתה כואבת: מאז המיזוג המניה איבדה יותר משני שלישים מערכה, כישלון כלכלי משמעותי. מיזם נוסף של מאליק, PSQ Holdings, שמציג את עצמו כמרקטפלייס, כלומר שוק מקוון, עם ערכים שמרניים של "חיים, משפחה וחירות", איבד מעל 75% מהשווי שלו מאז ההנפקה הראשונית.

אבל השוק לא מתייאש, ולמעשה הוא רק מתחזק. למרות הכישלונות האלה, שוק ה-SPAC ממשיך לצבור תאוצה מרשימה ב-2025: לפי נתוני SPAC Research, גויסו כבר כמעט 22 מיליארד דולר ב־104 חברות SPAC שונות, יותר מאשר בשנים 2023 ו־2024 ביחד. המספרים האלה מצביעים על תיאבון גובר למודל העסקי הזה


לצד הדמויות הפוליטיות הבולטות, כוללת החברה גם מומחים פיננסיים מנוסים. פול אברהימזאדה, לשעבר בכיר ב־Citigroup שהוא אחד הבנקים הגדולים בעולם, ישמש כנשיא החברה, בעוד שג'ו וובוריל שכיהן בתפקידי כספים ב-SPACs קודמים של Colombier יתפוס תפקיד מרכזי נוסף. כריס בוסקירק, מייסד שותף ב־1789 Capital, גם הוא חלק מההנהלה, ובין הדירקטורים המיועדים בולט גם בלייק מאסטרס, שכיהן בעבר כנשיא קרן ת'יל, קרן ההשקעות של המיליארדר פיטר ת'יל.