למה יותר מ-200 מיליארד דולר יצאו מהקרנות האקטיביות ב-2020?
"כשעוקבים אחרי סמים, מוצאים סמים וסוחרי סמים", אמר הבלש לסטר פרימון בסדרה "הסמויה" ששודרה בתחילת המאה הנוכחית. "כשמתחילים לעקוב אחרי הכסף, אתה לא יודע מה אתה הולך למצוא", סיכם באלגנטיות.
האמת הזו של הליכה אחרי הכסף, היא הרבה יותר עתיקה מהסדרה המצוינת ההיא. כמה עתיקה? סביר להניח שבערך כמו מטבע החליפין עצמו וכנראה שאפילו לפניו. הכסף נמצא פחות או יותר בשימוש כבר 5,000 שנה. אנשים, מה לעשות, הולכים אחרי מה שהם חושבים או מאמינים שנותן להם ערך, אז הם הולכים אחרי הכסף.
שני המושגים הללו, אמון וערך, הם הבסיס של כל המערכת המוניטרית הנוכחית. הם גם הבסיס לתעשייה שמנהלת השקעות ב-100 טריליון דולר באמצעות קרנות נאמנות כדוגמת בלאקרוק וואנגארד.
כשעוקבים אחרי הכסף בקרנות הגלובליות, מגלים דפוס מעניין מאוד, שנוגע לאמון של המשקיעים במנהלי הקרנות שלהם. לפי נתונים שפרסמה סוכנות מורנינגסטאר, למעלה מ-200 מיליארד דולר יצאו מקרנות אקטיביות בארצות הברית בשנה שעברה ובדיוק אותו הסכום עבר לניהול של קרנות פסיביות.
- גיוס של 4 מיליארד שקל בתעשיית הקרנות בספטמבר; לאן הולך הכסף?
- מדד ה-S&P 500 עלה ב-9% - בכמה עלתה הקרן שלכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר היה לנסות להאשים את הקורונה ואת התנודתיות וחוסר היציבות שהיא הביאה לשווקים בעולם, אבל זה יחטא לאמת. זה לא משהו שהתחיל השנה. מאז 2009, כמעט באופן סיסטמטי, יש ירידה עקבית בקפיטל שנכנס לקרנות האקטיביות.
אבל מה שהיו סכומים פחותים יותר שנכנסו לקרנות האקטיביות, ב-2015 המגמה הפכה לשלילית באמת. כלומר זליגה של ממון החוצה. מאז ועד ספטמבר 2020, כ-1.1 טריליון דולר יצאו מניהולן של הקרנות האקטיביות. באותה התקופה, הקרנות הפסיביות הוסיפו 2.5 טריליון דולר לניהולן. אמנם ביתר השנים שנמדדו אין קורלציה כל כך מדויקת, אבל המגמה בהחלט ברורה.
ההיסטוריה של הקרנות בקצרה
קרנות הנאמנות הומצאו ב-1868 על ידי פיליפ רוז, עורך דין ויועץ פיננסי של ראש הממשלה הבריטי האגדי, בנג'מין ד'יזראלי. הקרן הראשונה, שהייתה מיועדת להשקעות בממשלות זרות וקולוניות בריטיות, הבטיחה שבתמורה ל-85 פאונד, המשקיעים יקבלו חלק שווה והבטיחה תשואה של 7% בשנה.
- נובו נורדיסק מורידה מחיר בוויגובי וסוגרת את ההשקעה ב־Convatec
- נייס נופלת ב-9% - צופה ירידה ברווחיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
לפי הברושור שפורסם אז, מטרת הקרן הייתה להעניק "למשקיע אם אמצעים מוגבלים את אותם היתרונות שיש לקפיטליסטים גדולים ולהפחית משמעותית את הסיכונים של ההשקעה, בכך שמפזרים השקעות בין מספר מניות".
מה שהיום נראה לנו כמו א' ב' של השקעות, היה לא פחות ממהפכני לתקופתו, בדיוק כמו הבורסה הראשונה לפרחים בהולנד, שהוקמה לצורך מסחר בפרחים במאה ה-17 והפכה ברבות השנים לבורסות אותן אנחנו מכירים כיום, שמהוות את המנוע המרכזי של הכלכלה העולמית.
כאמור, קרנות הן עסק גדול מאוד. אבל זה לא אומר שיש איזשהו סדר בעניינים. ממש לא. כל קרן פונה למשקיעים אחרים בעלי תחומי עניין שונים וברמת סיכון שונה. אבל בגדול הן מחולקות ל-2, קרנות אקטיביות וקרנות פסיביות.
הקרנות הפסיביות הן פשוטות להחריד. בוחרים מדדים או מניות ערך לעקוב אחריהם ונותנים לכסף לשבת ולצמוח לאט ובזהירות. נכון שהבורסות גם נופלות, ומי שפורש לפנסיה בזמן נפילה נדפק, אבל הנטייה הטבעית של הבורסות היא להרוויח ולייצר כסף עבור המשקיעים, אחרת השיטה פשוט לא הייתה שורדת לאורך זמן. אז הקנות הפסיביות
הקרנות האקטיביות מנסות להכות את התשואה שנותנים המדדים המובילים כדוגמת ה-S&P 500 בארה"ב, או מדד ת"א 125. כלומר, הן ורסטיליות יותר ולמנהלים שלהן יש עצמאות בבחירת המניות שבתיק ההשקעות.
המשמעות היא שאתם נותנים למנהל השקעות, שלוקח עד 30% עמלה כדי שינהל לכם סיכונים של השקעות, כשבמקרה של הפסד, כולו עליכם. כלומר עלינו. עסק לא רע עבור מנהלי הכספים, אבל כזה שהציבור לאט לאט מבין שאפיק ההשקעה הזה, ברוב המקרים, פשוט אינו משתלם.
למה הקרנות האקטיביות מאבדות כסף
מאז מחקר שפורסם ב-1968 על ידי מייקל ינסן, אינספור מחקרים מצאו שמרבית הקרנות האקטיביות לא מצליחות במטרה המרכזית שלהם – כלומר להכות את המדדים. הסיבה היא פשוטה, כפי שמציינים באקונומיסט, המתמטיקה פשוט נגדם. אי אפשר שכולם ירוויחו ויכו את המדדים. זה כמו להמר בקזינו. כמה יצליחו לזכות, הרוב פשוט יפסידו. בז'רגון של לאס וגאס קוראים לזה "עיני נחש", או הבית תמיד מנצח.
אחת הסיבות המרכזיות שאנשים נותנים כסף למנהלי הקרנות, היא שאין להם מושג ירוק בהשקעות. במאמר שפורסם ב-2015, שנקרא "הדוקטורים של הכסף", הכותבים השוו את ניהול הכספים בקרנות לרופאים. כמו שאדם לא יודע לרפא את עצמו והוא נזקק לשירותים של רופא, כך אינו יודע לנהל השקעות והוא מסמיך מישהו אחר שייעץ, יכווין ויטפל בכסף שלו. אתה מחליף רופא, כשהרופא לא מצליח לפתור לך את הבעיה.
- 1.יצאב 08/01/2021 20:56הגב לתגובה זוגם ווארן באפט הגדול המליץ יותר מפעם אחת וחוזר על זה כמעט בכל הראיונות, עדיפות להשקעה במדדים, בד"כ גם התשואה גבוה יותר וגם העלות נמוכה יותר.תחשבו על הרווח נטו ????
מחשוב קוונטי400 אלף דולר הכנסות - והמניה זינקה ב-16%: ברוכים הבאים לבועת המחשוב הקוונטי
המשקיעים מהמרים על עתיד קוונטי פורץ דרך, למרות הכנסות זניחות, הפסדים מתמשכים וסימני אזהרה שמרמזים על בועה מתעצמת בשוק המחשוב הקוונטי
חברת Quantum Computing Quantum Computing 6.84% דיווחה על הכנסות זעומות של פחות מ-400 אלף דולר, אבל המשקיעים בוול סטריט כבר רואים את המהפכה הבאה. בפועל, זה מייצר תחושה עמוקה של בועה. זהנשמע כמו בדיחה של וול סטריט: חברה מדווחת על הכנסות רבעוניות זניחות והמניה שלה מזנקת ב-16% בבורסה. אבל זו המציאות של שוק המחשוב הקוונטי כיום.
חברת Quantum Computing הצליחה להלהיב את המשקיעים כשדיווחה במקביל למכירות על ההזמנה המסחרית הראשונה שלה מאחד מחמשת הבנקים הגדולים בארה"ב עבור פתרונות אבטחה קוונטיים. מה שעוד יותר מעניין: החברה דיווחה על רווח נקי של 2.4 מיליון דולר, לעומת הפסד של 5.7 מיליון דולר אשתקד. אבל - הרווח נבע בעיקר מרווח חשבונאי של 9.2 מיליון דולר ממכשירים נגזרים, לא מפעילות עסקית אמיתית. הוצאות התפעול של החברה זינקו ל-10.5 מיליון דולר מ-5.4 מיליון דולר, כשהחברה מסבירה שמדובר ב"השקעות במחקר ופיתוח לצמיחה ארוכת טווח".
הפרדוקס הקוונטי: אף חברה לא רווחית, כולם מתלהבים
העובדה המדהימה היא שאף אחת מחברות המחשוב הקוונטי הציבוריות - לא Quantum Computing, לא Rigetti Computing, לא D-Wave Quantum ולא IonQ - מרוויחה. רובן אפילו לא מתקרבות לרווחיות, רובן גם מכניסות סכומים זניחים. ובכל זאת, המניות שלהן נסחרות בשווי של מיליארדי דולרים רבים קוואנטם שהיא "הזולה" מכולן נסחרת ב-2 מיליארד דולר.
המשקיעים לא מסתכלים על ההווה אלא על העתיד. בעולם שבו נתונים הם הנכס החשוב ביותר, מחשוב קוונטי צץ ככוח שמשנה את כללי המשחק. הטכנולוגיה הזו, המבוססת על עקרונות הפיזיקה הקוונטית, מבטיחה חישובים מהירים פי מיליונים בהשוואה למחשבים הקלאסיים. זה אומר שרתים קטנים ומהירים לאחסון הנתונים וזה רק חלק קטן מהיתרונות הענקיים.
- ריגטי הציגה הפסד נמוך מהצפוי - אבל ההוצאות ממשיכות לגדול והמניה נופלת ב־8%
- מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברות ענק כמו IBM, גוגל ואמזון משקיעות מיליארדים בפיתוח הטכנולוגיה, בעוד סטארטאפים מתחילים לנגוס בשוק.
הבסיס למחשוב קוונטי נעוץ בקיוביטים, יחידות מידע שיכולות להיות במצב 0 ו-1 בו זמנית, תופעה הנקראת סופרפוזיציה. בניגוד לביטים הרגילים, קיוביטים מאפשרים אלגוריתמים מקביליים שפותרים בעיות מורכבות תוך שניות. דוגמה בולטת: בעיית הנסיעה המסחרית (TSP), שמחשב רגיל ייקח לו שנים לפתור, נפתרת בקלות על ידי מחשב קוונטי. IBM כבר השיקה את Quantum System One, מערכתמסחרית ראשונה, והיא זמינה לעסקים דרך הענן. גוגל, מצדה, הכריזה לפני מספר שנים על "עליונות קוונטית" חישוב שלוקח אלפי שעות במחשב על, לקח דקות במחשב קוונטי.

נובו נורדיסק מורידה מחיר בוויגובי וסוגרת את ההשקעה ב־Convatec
נובו נורדיסק Novo Nordisk -0.02% נכנסת לשלב חדש במלחמת המחירים בשוק תרופות ההרזיה. החברה הודיעה על הפחתה במחירה של ויגובי ללקוחות שמשלמים מכיסם, והציבה תג מחיר של 349 דולר לחודש במקום 359. אלי לילי, המתחרה הישירה, כבר סימנה בעבר מחיר מקסימום של 449 דולר לתרופת ההרזיה שלה, זפבאונד. כעת, עם המהלך של נובו, המרחק בין שתי החברות נעשה ברור יותר. גם מחירי מינוני ההתחלה ירדו, ונובו מציעה אותם ב־199 דולר עד סוף מרץ, נמוך בהרבה מהמחיר של לילי.
תמחור ישיר לצרכן הפך לכלי אסטרטגי. שתי החברות יודעות שתרופות ההרזיה עדיין לא נהנות מכיסוי רחב של ביטוחים רפואיים, ולכן מי שנכנס לשוק דרך ערוץ עצמאי יכול להשיג יתרון. עבור הלקוח, זה מאפשר לעקוף חלק מהבירוקרטיה. עבור החברות, זה חוסך תיווך של מבטחי בריאות ומנהלנות יקרה. התגובה של השוק הייתה מתונה. מניות שתי החברות ירדו מעט, מה שמשקף חשש ממלחמת מחירים, אבל גם הבנה שהמהלך עשוי להרחיב את השוק. בשלב הזה, המשקיעים מנסים להבין אם מדובר בצעד נקודתי או תחילתו של עימות תמחורי ממושך.
עבור נובו, זהו רגע רגיש. המניה איבדה גובה באופן משמעותי בשנה האחרונה, בין השאר בגלל איבוד נתח שוק לאלי לילי. במקביל, החברה חוותה שינויים בהנהלה ונכשלה בניסיון לרכוש חברת ביוטק שאמורה הייתה לחזק את קווי הפיתוח שלה בתחום. הפחתת המחיר עשויה להיתפס כצעד שמנסה לבלום את המגמה הזו.
- העסקה שתייצר את וול מארט של תחום הטיפוח האישי
- טראמפ מכריח את ענקיות התרופות להוזיל את התרופות לירידה במשקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם לילי מנסה לעצב מחדש את השוק. בכירים בחברה דיברו לאחרונה על כך שערוץ המכירה הישיר יוכל לשמור על כוח המותג שלה גם אחרי שיפוגו הפטנטים על חלק מהתרופות. מבחינתה, זו אסטרטגיה ארוכת טווח.
