הפרסום הגלובלי חולה בקורונה; "60% מכוח האדם בסקטור בארץ בחל"ת"
הוותיקים יותר שבינינו ודאי זוכרים את מלחמת לבנון השנייה, שם כל תאגיד זב חוטם לקח 'חסות' על המלחמה שנתפסה בזמנה ככושלת. הציבור הופצץ באותם ימים פעמיים. פעם אחת מרקטות של חיזבאללה שפגעו בצפון כולו ושהגיעו עד חדרה, ובפעם השנייה על ידי פרסומות בטלוויזיה, עקב ההתמכרות ההמונית הקולקטיבית למהדורות חדשות בתקופות שכאלה.
הפרסום באותם ימים, חטף את אחת מהמכות התודעתיות הקשות בהיסטוריה של המדינה. הציבור הגיב בשאט נפש ובמקום לקבל תמונות ניצחון, התאגידים הישראליים הגדולים חטפו נוקאאוט ביחסי ציבור. מאז, כלקח כואב מהמיאוס שזכו אותן חברות - כמו גם הקונוטציה השלילית של שיוך דעה או רגש למוצר עם מלחמה - הובילה את רוב החברות המסחריות לעצור בחדות את מרבית תקציבי הפרסום בישראל בזמני משבר.
הגיוני סך הכול. דין קורונה כדין מלחמה עולמית. את זה כבר ביססנו מזמן. הזקנים אמנם מתים במקום הצעירים והתשתיות לא נהרסות, אבל הכלכלה נעצרת באופן דומה. המצב מוביל, הן בארץ והן בעולם, לירידה חדה בעוגות הפרסום בכלל והסטקור הוא אחד מהסקטורים שנפגעים ראשונים כתוצאה ממשברים כמו זה.
למה? כי אלא אם כן אתם מוכרים ציוד רפואי או תרופות, אף אחד, אבל אף אחד, לא רוצה שהמוצר שלו יקושר למגפה עולמית - עיינו ערך בירה קורונה המקסיקנית, שבתחילת החודש הודיעה על הפסקת ייצור הבירה, כשעד לפני המשבר הייתה בין הנמכרות בעולם.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך זה בא לידי ביטוי? ביטול קמפיינים בהיקפים עצומים ונזק של מאות מיליונים.
אתרי החדשות פורחים - עוגת הפרסום קטנה
סקר חדש שפרסם המכון האירופאי לפרסום אינטראקטיבי (IAB) מוצא את מה שכולם בסקטור כבר ידעו. תקציבי עוגות הפרסום של המפרסמים הגדולים - ובכלל - נחתכו בצורה משמעותית. למרות הנהירה לשירותים מקוונים ופריחה של השמנות ומשלוחים, גם הפרסום באונליין, שבעשור וחצי האחרון נגס יותר ויותר בפרסום המסורתי, נפגע.
החלק הארי בתקציבי הפרסום העולמיים מגיעים מעסקים קטנים ומושקעים בפייסבוק, אינסטגרם, גוגל ואמזון. מסעדות, ברים, אנשי מקצוע, חנויות, מעצבים ועוד. כמה מהם מפרסמים עכשיו? כמה מהם בכלל עובדים עכשיו?
בסקר האחרון שערך ה-IAB, נמצא ש-70% ממוכרי שטחי הפרסום בעולם הורידו את תחזית ההכנסות לתקופה שבין מרץ ליוני. 98% מכלל מוכרי השטחים הורידו את תחזית ההכנסות ל-2020 כולה. הסקר עוד מצא כי מי שמרוויחים מהמצב הם אתרי החדשות, אבל גם הם פחות מרוויחים מהמצב.
- סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
- שוק המניות של ברזיל זינק ב-2025 - אבל ההמשך תלוי בפוליטיקה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
הסקר מצא ש-88% מהאתרים קיבלו ביטולים של קמפיינים ו-86% מהנשאלים אמרו כי מפרסמים ביקשו לעצור את הפרסום באופן גורף. עוד עולה כי 17% מהמוציאים לאור חושבים שהוכנסו ל-"רשימות שחורות", מאחר ואין רצון למותגים להיות מזוהים עם המגפה.
הנתונים מראים עוד, שבהשוואה רבעונית ל-2019, ישנה ירידה של 21% בהוצאה על מדיה מקוונת וירידה של 30% בהוצאות על מדיות מסורתיות כמו רדיו, טלוויזיה ועיתונות. כמו כן 33% מהנשאלים מצפים להמשך ירידה בפרסום בדיגיטל וירידה של 39% במדיה המסורתית.
"60% מהעובדים בארץ בחל"ת א פוטרו"
בארץ, מרבית המשרדים הגדולים הוציאו עובדים לחל"ת או נפטרו מכוח אדם מיותר. עד כמה המצב גרוע? בסקר שערך איגוד השיווק הישראלי בקרב בכירי התעשיה במחצית השנייה של חודש מרץ - שבו בחן את השפעת מגיפת הקורונה על תוכניותיהן העסקיות והשיווקיות של החברות המובילות במשק - 76.5% מהנשאלים טענו כי הרווח שלהם יפחת לעומת התחזית הראשונית. 85% מ-73 הנשאלים טענו כי הממשלה חייבת לסייע לסקטור לצאת מהמשבר.
"אני מעריך ש-60% מכוח האדם בארץ הוצא לחל"ת או פוטר", אומר דני יעקובוביץ, סמנכ"ל הקריאיטיב במשרד ראובני פרידן. "ראינו ירידה מאוד חדה בתקציבי הפרסום, אבל אנחנו נכנסים לחודש של מבחן, כשאני חושב שמרבית המפרסמים יפנימו שזה משהו ארוך טווח, כך שאלה שיושבים על הגדר עכשיו יחזרו לפרסם.
- 1.בלי תיירות ותעופה 16/04/2020 14:32הגב לתגובה זונחזור לתקופת האבן - מפעלים, חנויות + מוסכים.
.jpg)
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
2025 בשווקיםסיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?
השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות
הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת.
ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית
בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.
אפריל: זעזוע "יום השחרור"
חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת
לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.
