הפרסום הגלובלי חולה בקורונה; "60% מכוח האדם בסקטור בארץ בחל"ת"
הוותיקים יותר שבינינו ודאי זוכרים את מלחמת לבנון השנייה, שם כל תאגיד זב חוטם לקח 'חסות' על המלחמה שנתפסה בזמנה ככושלת. הציבור הופצץ באותם ימים פעמיים. פעם אחת מרקטות של חיזבאללה שפגעו בצפון כולו ושהגיעו עד חדרה, ובפעם השנייה על ידי פרסומות בטלוויזיה, עקב ההתמכרות ההמונית הקולקטיבית למהדורות חדשות בתקופות שכאלה.
הפרסום באותם ימים, חטף את אחת מהמכות התודעתיות הקשות בהיסטוריה של המדינה. הציבור הגיב בשאט נפש ובמקום לקבל תמונות ניצחון, התאגידים הישראליים הגדולים חטפו נוקאאוט ביחסי ציבור. מאז, כלקח כואב מהמיאוס שזכו אותן חברות - כמו גם הקונוטציה השלילית של שיוך דעה או רגש למוצר עם מלחמה - הובילה את רוב החברות המסחריות לעצור בחדות את מרבית תקציבי הפרסום בישראל בזמני משבר.
הגיוני סך הכול. דין קורונה כדין מלחמה עולמית. את זה כבר ביססנו מזמן. הזקנים אמנם מתים במקום הצעירים והתשתיות לא נהרסות, אבל הכלכלה נעצרת באופן דומה. המצב מוביל, הן בארץ והן בעולם, לירידה חדה בעוגות הפרסום בכלל והסטקור הוא אחד מהסקטורים שנפגעים ראשונים כתוצאה ממשברים כמו זה.
למה? כי אלא אם כן אתם מוכרים ציוד רפואי או תרופות, אף אחד, אבל אף אחד, לא רוצה שהמוצר שלו יקושר למגפה עולמית - עיינו ערך בירה קורונה המקסיקנית, שבתחילת החודש הודיעה על הפסקת ייצור הבירה, כשעד לפני המשבר הייתה בין הנמכרות בעולם.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך זה בא לידי ביטוי? ביטול קמפיינים בהיקפים עצומים ונזק של מאות מיליונים.
אתרי החדשות פורחים - עוגת הפרסום קטנה
סקר חדש שפרסם המכון האירופאי לפרסום אינטראקטיבי (IAB) מוצא את מה שכולם בסקטור כבר ידעו. תקציבי עוגות הפרסום של המפרסמים הגדולים - ובכלל - נחתכו בצורה משמעותית. למרות הנהירה לשירותים מקוונים ופריחה של השמנות ומשלוחים, גם הפרסום באונליין, שבעשור וחצי האחרון נגס יותר ויותר בפרסום המסורתי, נפגע.
החלק הארי בתקציבי הפרסום העולמיים מגיעים מעסקים קטנים ומושקעים בפייסבוק, אינסטגרם, גוגל ואמזון. מסעדות, ברים, אנשי מקצוע, חנויות, מעצבים ועוד. כמה מהם מפרסמים עכשיו? כמה מהם בכלל עובדים עכשיו?
בסקר האחרון שערך ה-IAB, נמצא ש-70% ממוכרי שטחי הפרסום בעולם הורידו את תחזית ההכנסות לתקופה שבין מרץ ליוני. 98% מכלל מוכרי השטחים הורידו את תחזית ההכנסות ל-2020 כולה. הסקר עוד מצא כי מי שמרוויחים מהמצב הם אתרי החדשות, אבל גם הם פחות מרוויחים מהמצב.
- רובוטים, רכבים או AI: מי יגנוב את ההצגה ב-CES 2026?
- טסלה מדווחת על נפילה של 16% במסירות ברבעון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב
הסקר מצא ש-88% מהאתרים קיבלו ביטולים של קמפיינים ו-86% מהנשאלים אמרו כי מפרסמים ביקשו לעצור את הפרסום באופן גורף. עוד עולה כי 17% מהמוציאים לאור חושבים שהוכנסו ל-"רשימות שחורות", מאחר ואין רצון למותגים להיות מזוהים עם המגפה.
הנתונים מראים עוד, שבהשוואה רבעונית ל-2019, ישנה ירידה של 21% בהוצאה על מדיה מקוונת וירידה של 30% בהוצאות על מדיות מסורתיות כמו רדיו, טלוויזיה ועיתונות. כמו כן 33% מהנשאלים מצפים להמשך ירידה בפרסום בדיגיטל וירידה של 39% במדיה המסורתית.
"60% מהעובדים בארץ בחל"ת א פוטרו"
בארץ, מרבית המשרדים הגדולים הוציאו עובדים לחל"ת או נפטרו מכוח אדם מיותר. עד כמה המצב גרוע? בסקר שערך איגוד השיווק הישראלי בקרב בכירי התעשיה במחצית השנייה של חודש מרץ - שבו בחן את השפעת מגיפת הקורונה על תוכניותיהן העסקיות והשיווקיות של החברות המובילות במשק - 76.5% מהנשאלים טענו כי הרווח שלהם יפחת לעומת התחזית הראשונית. 85% מ-73 הנשאלים טענו כי הממשלה חייבת לסייע לסקטור לצאת מהמשבר.
"אני מעריך ש-60% מכוח האדם בארץ הוצא לחל"ת או פוטר", אומר דני יעקובוביץ, סמנכ"ל הקריאיטיב במשרד ראובני פרידן. "ראינו ירידה מאוד חדה בתקציבי הפרסום, אבל אנחנו נכנסים לחודש של מבחן, כשאני חושב שמרבית המפרסמים יפנימו שזה משהו ארוך טווח, כך שאלה שיושבים על הגדר עכשיו יחזרו לפרסם.
- 1.בלי תיירות ותעופה 16/04/2020 14:32הגב לתגובה זונחזור לתקופת האבן - מפעלים, חנויות + מוסכים.
שנת 2026אחרי העליות ב-2025 - אלה התחזיות של בתי ההשקעות ל-2026
לאחר ראלי שהובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות מציגים תחזיות מתונות יותר לשוק האמריקאי - עם דגש על רווחיות, פיזור מקורות התשואה וסביבה מוניטרית שעדיין נותרת הדוקה יחסית
בשונה מתחזיות קצרות טווח, המתמקדות לרוב בנתון אינפלציה בודד או בהחלטת ריבית נקודתית, תחזיות לשנת 2026 מחייבות את בתי ההשקעות לבחון תמונה רחבה ועמוקה יותר. במסגרת זו הם נדרשים לגבש הנחות לגבי שלב המחזור הכלכלי שבו נמצאת הכלכלה האמריקאית, כיוון המדיניות של הפדרל ריזרב והאופן שבו תנאים אלו משפיעים על שוק ההון כולו. בפועל, מדובר בהערכה של גורמי יסוד: חוזק הצרכן האמריקאי לאורך זמן, נכונות החברות להמשיך ולהשקיע, והיכולת של שוק העבודה לשמור על יציבות בסביבה שבה הריבית נותרת גבוהה יחסית לעשור שקדם לה.
בשל כך, עיקר ההתייחסות נעשית דרך מדד S&P 500, הנחשב למדד הייצוגי ביותר של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך שהוא כולל מגוון רחב של סקטורים, הוא גם נקודת הייחוס המרכזית לרוב מנהלי ההשקעות והמכשירים הפסיביים, ולכן שינויים בתמחורו מקרינים ישירות גם על הנאסד״ק עתיר הטכנולוגיה ועל הדאו ג’ונס, שמבטא באופן מסורתי חברות בוגרות יותר.
המשך עליות מתון ומדורג
מהתחזיות האחרונות עולה כי השווקים אינם מצפים לחזרה לראלי חד ומהיר, אלא לתקופה של עליות מתונות ומדורגות יותר. בבתי ההשקעות מדגישים כי כאשר רמות התמחור כבר מגלמות ציפיות גבוהות, המשך העליות אינו יכול להישען על סנטימנט בלבד,
אלא מחייב תשתית עסקית חזקה יותר, בדמות צמיחה עקבית ברווח למניה, שליטה בהוצאות ותזרים מזומנים יציב לאורך זמן.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- מה למדנו השבוע: בתי השקעות הן אופציה על שוק המניות; תשואה של מאות אחוזים בשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנושאים שחזר כמעט בכל התחזיות הוא שינוי צפוי במבנה ההובלה של השוק. בבתי ההשקעות מעריכים כי השוק עשוי להתרחק ממודל שבו מספר מצומצם של מניות גדולות מושך את המדדים כלפי מעלה, ולעבור למבנה רחב יותר שבו הביצועים נקבעים לפי איכות הרווחים, חוסן מאזני ויכולת לשמור על מרווחים גם בסביבה תחרותית ולוחצת. עבור המשקיעים, המשמעות היא מעבר לשוק סלקטיבי יותר, שבו בחירת מניות חשובה יותר מהסתמכות על עלייה כללית של המדדים.
ביל אקמן (רשתות)יוזמה למס חדש של 5% על מיליארדרים בקליפורניה
יוזמה חדשה להטלת מס חד-פעמי בשיעור של 5% על נכסי מיליארדרים בקליפורניה מעוררת סערה פוליטית וכלכלית. המס, שמקודם על ידי איגוד עובדי שירותי הבריאות, נועד לגייס כ-100 מיליארד דולר למילוי פערים תקציביים במדינה, בעיקר לקראת קיצוצים צפויים בתוכניות סיוע רפואי ממשלתיות. אולם עשירי העל, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, מביעים התנגדות חריפה וטוענים כי המס עלול לדחוק יזמים ולגרום לבריחת כישרונות והון מהמדינה.
המס יוטל על נכסים כמו מניות, יצירות אומנות וזכויות קניין רוחני, ולא על הכנסות שוטפות. התשלום יתפרס על פני חמש שנים ויחול רטרואקטיבית על תושבים שהתגוררו בקליפורניה בתחילת השנה הנוכחית. במקביל ליוזמה, מספר משקיעים בכירים באזור סיליקון ואלי כבר החלו להעביר חלק מפעילותם מחוץ לקליפורניה - חברת ההשקעות של פיטר טיל חתמה על חוזה למשרדים במיאמי, וחברת ההון סיכון Craft Ventures פתחה סניף באוסטין, טקסס. ביל אקמן הוא מהמתנגדים הגדולים למס הזה שאמור לחול על נכסיו.
יש חשש כי המס יביא לנטישת מיליארדים ולפגיעה במערכת הכלכלית של המדינה, במיוחד אם עשירים יאלצו למכור נכסים חשובים, אך היוזמה שמגיעה מלמטה זוכה לתמיכה מאוד גדולה. אחרי הכל, מדובר בעיקר בכספים שנדרשים לקהילה, במיוחד בנושאי בריאות ורווחה.
- אקסלנס טרייד משיקה סימולטור מס: לפני הפעולה רואים ניכוי צפוי ומגן מס
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקליפורניה, יש 255 מיליארדרים - המספר הגבוה ביותר בארצות הברית והיא מרוויחה חלק נכבד מהמסים שלה מהעשירון העליון. לכן, העלאת מס לעשירי העל נתפסת ככלי לגיבוי תשתיות המדינה, במיוחד בתחום הבריאות. עם זאת, יש חשש כי הם יחליטו לעזוב.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")