פרסום מפת העולם
צילום: iStock

הפרסום הגלובלי חולה בקורונה; "60% מכוח האדם בסקטור בארץ בחל"ת"

לפי סקר שנערך על ידי המכון לפרסום אינטראקטיבי האירופאי, 98% ממוכרי שטחי הפרסום הורידו את תחזית הרווח השנתית שלהם לאור ביטולי קמפיינים המוניים. "הסקטור נמצא בהמתנה, למרות שאתרי החדשות חזקים בתנועה", נקבע בסקר
ארז ליבנה | (1)

הוותיקים יותר שבינינו ודאי זוכרים את מלחמת לבנון השנייה, שם כל תאגיד זב חוטם לקח 'חסות' על המלחמה שנתפסה בזמנה ככושלת. הציבור הופצץ באותם ימים פעמיים. פעם אחת מרקטות של חיזבאללה שפגעו בצפון כולו ושהגיעו עד חדרה, ובפעם השנייה על ידי פרסומות בטלוויזיה, עקב ההתמכרות ההמונית הקולקטיבית למהדורות חדשות בתקופות שכאלה. 

הפרסום באותם ימים, חטף את אחת מהמכות התודעתיות הקשות בהיסטוריה של המדינה. הציבור הגיב בשאט נפש ובמקום לקבל תמונות ניצחון, התאגידים הישראליים הגדולים חטפו נוקאאוט ביחסי ציבור. מאז, כלקח כואב מהמיאוס שזכו אותן חברות - כמו גם הקונוטציה השלילית של שיוך דעה או רגש למוצר עם מלחמה - הובילה את רוב החברות המסחריות לעצור בחדות את מרבית תקציבי הפרסום בישראל בזמני משבר. 

הגיוני סך הכול. דין קורונה כדין מלחמה עולמית. את זה כבר ביססנו מזמן. הזקנים אמנם מתים במקום הצעירים והתשתיות לא נהרסות, אבל הכלכלה נעצרת באופן דומה. המצב מוביל, הן בארץ והן בעולם, לירידה חדה בעוגות הפרסום בכלל והסטקור הוא אחד מהסקטורים שנפגעים ראשונים כתוצאה ממשברים כמו זה.

למה? כי אלא אם כן אתם מוכרים ציוד רפואי או תרופות, אף אחד, אבל אף אחד, לא רוצה שהמוצר שלו יקושר למגפה עולמית - עיינו ערך בירה קורונה המקסיקנית, שבתחילת החודש הודיעה על הפסקת ייצור הבירה, כשעד לפני המשבר הייתה בין הנמכרות בעולם. 

איך זה בא לידי ביטוי? ביטול קמפיינים בהיקפים עצומים ונזק של מאות מיליונים. 

אתרי החדשות פורחים - עוגת הפרסום קטנה

סקר חדש שפרסם המכון האירופאי לפרסום אינטראקטיבי (IAB) מוצא את מה שכולם בסקטור כבר ידעו. תקציבי עוגות הפרסום של המפרסמים הגדולים - ובכלל - נחתכו בצורה משמעותית. למרות הנהירה לשירותים מקוונים ופריחה של השמנות ומשלוחים, גם הפרסום באונליין, שבעשור וחצי האחרון נגס יותר ויותר בפרסום המסורתי, נפגע.

החלק הארי בתקציבי הפרסום העולמיים מגיעים מעסקים קטנים ומושקעים בפייסבוק, אינסטגרם, גוגל ואמזון. מסעדות, ברים, אנשי מקצוע, חנויות, מעצבים ועוד. כמה מהם מפרסמים עכשיו? כמה מהם בכלל עובדים עכשיו?

בסקר האחרון שערך ה-IAB, נמצא ש-70% ממוכרי שטחי הפרסום בעולם הורידו את תחזית ההכנסות לתקופה שבין מרץ ליוני. 98% מכלל מוכרי השטחים הורידו את תחזית ההכנסות ל-2020 כולה. הסקר עוד מצא כי מי שמרוויחים מהמצב הם אתרי החדשות, אבל גם הם פחות מרוויחים מהמצב. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הסקר מצא ש-88% מהאתרים קיבלו ביטולים של קמפיינים ו-86% מהנשאלים אמרו כי מפרסמים ביקשו לעצור את הפרסום באופן גורף. עוד עולה כי 17% מהמוציאים לאור חושבים שהוכנסו ל-"רשימות שחורות", מאחר ואין רצון למותגים להיות מזוהים עם המגפה. 

הנתונים מראים עוד, שבהשוואה רבעונית ל-2019, ישנה ירידה של 21% בהוצאה על מדיה מקוונת וירידה של 30% בהוצאות על מדיות מסורתיות כמו רדיו, טלוויזיה ועיתונות. כמו כן 33% מהנשאלים מצפים להמשך ירידה בפרסום בדיגיטל וירידה של 39% במדיה המסורתית. 

"60% מהעובדים בארץ בחל"ת א פוטרו"

בארץ, מרבית המשרדים הגדולים הוציאו עובדים לחל"ת או נפטרו מכוח אדם מיותר. עד כמה המצב גרוע? בסקר שערך איגוד השיווק הישראלי בקרב בכירי התעשיה במחצית השנייה של חודש מרץ - שבו בחן את השפעת מגיפת הקורונה על תוכניותיהן העסקיות והשיווקיות של החברות המובילות במשק - 76.5% מהנשאלים טענו כי הרווח שלהם יפחת לעומת התחזית הראשונית. 85% מ-73 הנשאלים טענו כי הממשלה חייבת לסייע לסקטור לצאת מהמשבר. 

"אני מעריך ש-60% מכוח האדם בארץ הוצא לחל"ת או פוטר", אומר דני יעקובוביץ, סמנכ"ל הקריאיטיב במשרד ראובני פרידן. "ראינו ירידה מאוד חדה בתקציבי הפרסום, אבל אנחנו נכנסים לחודש של מבחן, כשאני חושב שמרבית המפרסמים יפנימו שזה משהו ארוך טווח, כך שאלה שיושבים על הגדר עכשיו יחזרו לפרסם. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בלי תיירות ותעופה 16/04/2020 14:32
    הגב לתגובה זו
    נחזור לתקופת האבן - מפעלים, חנויות + מוסכים.
פוליריזון רשתות חברתיותפוליריזון רשתות חברתיות

הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביוטק תרופות

חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -26.83%  , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.


פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.


במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.


בדרך לייצור תעשייתי

ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.


שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.


וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

נטפליקס יורדת 3.5%, פראמאונט מאבדת 7.5%; המדדים בעליות קלות

המדד המועדף על הפד נותר יציב בספטמבר, עם ירידה קלה בקצב השנתי ל-2.8%, בעוד הצריכה הריאלית נחלשה; בנוסף, התפרסם מדד אמון הצרכנים של דצמבר, שעלה ל-53.3 נקודות; עסקת נטפליקס וורנר ברוס שולחת גלים הפוכים לשתי החברות ולסקטור כולו; הביטקוין חוזר למגמת ירידה והזהב חוזר לעלות; מה קורה בחברת ההלבשה התחתונה שמזנקת? 

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

העליות במדדי הדגל של וול סטריט מתחזקות, לאחר פרסום מדד ה-PCE, כשה-S&P500 עולה עד 0.2%, הדאו גם הוא עולה בשיעור דומה וכך גם הנאסד"ק.

אינפלציית הליבה במדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב, מדד ההוצאות לצריכה פרטית (Core PCE), נותרה יציבה בספטמבר עם עלייה של 0.2% בחישוב חודשי, זהה לצפי האנליסטים. בחישוב שנתי נרשמה עלייה של 2.8%, ירידה קלה לעומת התחזיות ונתון אוגוסט שעמדו על 2.9%. 

מדד ה-PCE הכללי, הכולל גם מזון ואנרגיה, עלה ב-0.3% בחודש, בהתאם לציפיות ולנתון הקודם, ובחתך שנתי האינפלציה הכללית עלתה ל-2.8% לעומת 2.7% באוגוסט. במקביל, ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.3%, אך קצב הצריכה הריאלית נעצר לאחר עלייה קודמת של 0.2%. ההכנסה הפרטית צמחה ב-0.4%, מעט מעל הצפי, בעיקר בזכות עלייה בשכר ובהכנסות מנכסים פיננסיים. 

וכך, כשהאינפלציה יורדת והצמיחה מאטה, הציפיה להורדת הריבית בשבוע הבא רק הולכת וגוברת. 

בנוסף, מדד אמון הצרכנים התפרסם, ועלה בדצמבר ל-53.3 נקודות, מעל הצפי וגבוה מבנובמבר, בעיקר בזכות שיפור בציפיות לעתיד. בעוד שתפיסת המצב הנוכחי כמעט לא השתנתה, הצרכנים, במיוחד צעירים, דיווחו על אופטימיות גדולה יותר לגבי מצבם הפיננסי. עם זאת, רבים עדיין מרגישים את העומס של המחירים הגבוהים. ציפיות האינפלציה ל-12 חודשים ירדו ל-4.1%, הנמוך ביותר מאז ינואר, וציפיות האינפלציה לחמש שנים ירדו ל-3.2%.


בתשואות האג"ח נרשמת עלייה קלה, כאשר תשואת ה־10 שנים עולה 0.37%, לרמה של 4.12%. הדולר נע בתנודתיות מול המטבעות המרכזיים, על רקע המתיחות סביב החלטת הפד והמתנה של השוק לנתוני מקרו נוספים, שיקבעו האם העליות האחרונות יימשכו או שמנגנון האיזון יחזיר את השוק למגמת התייצבות


מאקרו

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין טען בריאיון ל-India Today כי אין סיבה שהודו לא תיהנה מאותן זכויות של ארה"ב בכל הנוגע לרכישת דלק מרוסיה, במיוחד כשוושינגטון עדיין רוכשת ממנה דלק גרעיני לכורי הכוח שלה. פוטין הדגיש כי אם ארה"ב רשאית לרכוש אורניום מרוסיה, גם להודו מגיעה הזכות לעשות זאת, וכי מוסקבה מוכנה לדון בנושא עם הנשיא טראמפ. הדברים נאמרו על רקע ביקורו הרשמי בניו דלהי, שבמסגרתו הוא ומודי הסכימו להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי במגוון תחומים ולהאיץ את ההתקדמות לעבר יעד סחר דו־צדדי של 100 מיליארד דולר עד 2030. פוטין ציין שרוסיה מוכנה להמשיך לספק דלק להודו ללא הפרעה, גם על רקע מכסי העונשין שהטילה ארה"ב על מוצרים הודיים בעקבות רכישות הנפט הרוסי, יבוא שהודו כבר צמצמה בשנה האחרונה.