הבועה חוזרת? 9.3 טריליון דולר נסחרים בתשואה שלילית
Biggest Bond Bubble in modern history? Dovish pivots from CenBanks around the world are sending the stock of negative-yielding debt soaring. The volume of negative yielding debt has increased in value by well over $3tn since its low in Oct, hitting $9.3tn on Wed. pic.twitter.com/S7KDDBIGcA
— Holger Zschaepitz (@Schuldensuehner) 14 במרץ 2019
התהליך הנ"ל קיבל דחיפה בשבוע שעבר, כאשר הבנק המרכזי באירופה הודיע כי ישאיר את הריבית האפסית לפחות עד סוף 2019. בנוסף, הבנק הכריז על תוכנית הלוואות זולות לבנקים האירופאים (לכתבה המלאה). נזכיר כי הורדת הריביות באירופה משפיעה על כלל שוקי האג"ח בעולם, ובפרט על שוק האג"ח האמריקני.
במקביל לירידה התשואות בשוקי האג"ח, מרווחי האשראי בשוקי האג"ח הקונצרנים החלו לרדת בחדות לאחר הזינוק שרשמו ברבעון האחרון של 2018. תנאי המימון של החברות חזרו להיות מקלים במיוחד, ושוקי המניות הם המרוויחים העיקריים מהתהליך.
מרווחי האשראי של החברות בדירוג BBB מול מדד ה-S&P500 בעשור האחרון
נציין כי המתרחש בשווקים מנוגד למתרחש בחודשים האחרונים בכלכלה הריאלית, כאשר ההאטה הכלכלית מחריפה. נותר כעת רק להמתין לראות אם המהלכים האחרונים יצליחו להסיט את הכיוון של הכלכלות לקראת סוף 2019 ותחילת 2020.
- 5.תשואות אגח 14/03/2019 19:52הגב לתגובה זוירדו ל2.6 גרמניה היו כ.0.65 כעת 0.08 ירידה חזקה השפיעו חזק על הבורסות בעולם בעיקר ארהב לדעתי פוטנציאל התשואות האלו מומש בבורסות המניות ויתכנו מימושים ירידות לא משמעותיות מתבקשות לשכוח מירידות חדות כל עוד הבנקים המרכזיים תומכים בשווקים דרך ריביות לטווח קצר ולטווח ארוך .
- התשואות התרסקו חזק , באגח 10 שנים בארצות הברית . (ל"ת)התשואות 17/03/2019 10:13הגב לתגובה זו
- 4.האם נראה תשואות 14/03/2019 19:47הגב לתגובה זוהיה דבר כזה בעבר אבל כעת אפסיות עקומת אגח תשואות התהפכה מטה בחודשים האחרונים באדיבות הבנקים המרכזיים.
- 3.עקומת האגח הן ממשלת 14/03/2019 19:43הגב לתגובה זוהירידות בסוף 18 תקלה ויהיו עליות ואכן היו עד הלום התבסס על עקומת האגחים בעיקר ממשלתי והריבית שנתקעה בארהב. כל הבנקים המרכזיים נזעקו הפד. של הגוש האירופאי ריבית נמוכה עד סוף 19 גם הבנק המרכזי סין גם היפני תבטיח שבשנה הבאה לא יהיו ירידות חדות אולי תיקונים ירידות קלות שנת 19 היא שנת המפנה בבורסות עולם ראה תחילת 19 ואם המצב ימשיך גם ב20 לא נראה ירידות משמעותיות גם ב20
- 2.עקומת האגח הן ממשלת 14/03/2019 19:38הגב לתגובה זומביאה לעלייה בעקומת שוק המניות לשאלה מדוע השוק עשה ראלי חזק נא להתבונן בעקומת אגח תשואות היורדת חדות מאז הירידות בסוף18 מה יהיה ? כל עוד העקומה הזאת תשואות אגח למטה שוק המניות לא ירד לידיעת כולם השארותו ברמות נמוכות ב19 20 שוק המניות ישגשג נשכחו הירידות במניות .
- 1.כנסו דחוף 14/03/2019 19:28הגב לתגובה זוהכל מתוזמן לניפוח ערכים הגדלת כמות הכסף לעצירת עליית ריבית ריבית 0 מורידה תשואות אגח בגרמניה שמשפיעות על תוצאות אגח בארהב הקשר הזה ידוע. תשואות אגח גרמניה נפלו חדות והן הפילו תשואות אגח ארהב שהפילו תשואות אגח קונצרני ארהב שנתנו רוח גבית לעליות בבורסת המניות בארהב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
