הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל

הדובים בלחץ: ראלי ענק במדדי ה-MSCI, באיזו מדינה נרשם זינוק של 42.3% השנה?

וגם - איך מדד 'MSCI ישראל' רשם ראלי גדול השנה בזמן שטבע נחתכה עוד 12%? הנה הטבלה וההסבר
גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה ETF
בזמן שלא מעט משקיעים חוששים משינוי מגמה משמעותי בשוק המניות אחרי 8.5 שנים של גל עליות, המדדים בינתיים ממשיכים לעלות והרבה. ניתוח של Pension Patners’s, שצוטט באתר MarketWhatch מראה עד כמה. הניתוח מתייחס לתעשיית קרנות הסל העולמית (ETF) שמנהלת נכון להיום נכסים בהיקף הקרוב ל-4 טריליון דולר ועושה השוואה בין ביצועי מדד ה-MSCI על 45 מדינות, ובהן ישראל. קרנות סל הן מוצר פסיבי העוקב אחר מדדים ואין בו ניהול שוטף של השקעות. מדובר במוצר טכני שעוקב אחרי מדד מסוים דרך החזקה בניירות הערך המרכיבים את המדד. נסביר כי ב-MSCI הרכיבו מדד מניות עבור כל מדינה ששונה מהמדד המוביל של אותה מדינה, אבל כולל בתוכו מניות שלפי ניתוח של חברת המדדים צריכות להיות חלק ממנו ובמשקלים שלדעת עורכי המדדים הם המשקלים הנכונים. כך לדוגמה, במדד 'MSCI ישראל' המניה בעלת המשקל הגבוה ביותר היא טבע ואחריה צ'ק פוינט ומובילאיי שכלל לא נסחרות בבורסה בת"א (ראו את רשימת 10 ההחזקות הגדולות במדד נכון לסוף יוני). כלומר המדדים אינם עוקבים אחר הדאקס, ה-S&P500 או המעו"ף אלא אחר מדדים שהורכבו ע"י חברת המדדים MSCI שאחריהם עוקבים טריליוני דולרים. ראשונה בדירוג קרן הסל על מדד MSCI פולין (סימול: PLND) עם תשואה נאה של 42.3% מתחילת השנה. למעשה קרן הסל על מדד MSCI הפולני היא היחידה שרשמה תשואה מעל ל-40%. בדיקה זריזה מעלה כי כמעט 50% מהמדד הפולני מורכב ממניות פיננסים, זאת למשל מול 17.5% בלבד במדד MSCI ישראל ו-14% במדד על ארה"ב. בתוך כך, תחום הטכנולוגיה במדד הפולני מהווה 3.6% בלבד, מול 33% במדד הישראלי ו-22% במדד האמריקני.  במקום השני מדורגת קרן הסל על מדד MSCI של יוון (סימול: GREK) שרשמה תשואה של 37.9% מתחילת השנה. זה המקום להזכיר כי בחודש שעבר סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס העלתה את הדירוג ליוון בנוץ' אחד. שלישית, כאילו לא היה ניסיון הפיכה לפני כשנה, מדורגת קרן הסל על מדד MSCI טורקיה (סימול: TUR) עם תשואה של 37%. אגב, הקרן MSCI ארה"ב השיגה תשואה של 11% "בלבד" השנה.  מעניין לראות שקרן הסל היחידה שרשמה תשואה שלילית מבין 45 הקרנות שבדירוג, היא זו העוקבת אחר מדד MSCI רוסיה (סימול: ERUS) - עם תשואה שלילית של 8.6%. אחת הסיבות לשקיעתה של רוסיה נעוצה ברקע לרגישות שלה למחירי הסחורות, כמו הנפט שרשם צניחה של 14% השנה. ואיפה ישראל? קרן הסל על מדד MSCI ישראל (סימול: EIS) רשמה תשואה של 18.5% מתחילת השנה, מה שהביא אותה למקום ה-23 מתוך 45 קרנות שברשימה. מדהים לראות שהתשואה הזו הושגה למרות שטבע שמשקלה במדד עומד על 33% (!!) ירדה 12% השנה. הסיבה המרכזית לתשואה הגבוהה היא זינוק של 66% במניית מוביאליי (ותודה לאינטל) מתחילת השנה וזינוק של 35% במניית צ'ק פוינט. הנה משקל המניות הגדולות במדד.  לסיום נציין כי התשואה המשוכללת של קרנות הסל שברשימה עומדת על 19%. הנה הרשימה המלאה:

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בועה 18/07/2017 17:09
    הגב לתגובה זו
    כדי להראות טוב. הפעם זה הופך להיות מגוחך לגמרי. המדדים הכללים בירידה אם לא בצניחה ושוק המניות עולה לשיאים חדשים . מזכיר לי את ונצואלה דוחפים כסף לשוק המניות מתוך תקוה שזה ישמור על הערך הכסף.פחה
  • 1.
    שמואל 18/07/2017 16:43
    הגב לתגובה זו
    איזה משמעות יש לטבלה כזו ? האם אפשר לראות מה עשו הבורסות "המהוללות" האלה, לדוגמא טורקיה ויוון, בשנה קודמת או בחמש שנים קודמות. הרי יוון הייתה על סף פשיטת רגל. חצאי אמיתות גרועים משקר.
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |
נושאים בכתבה פיטר לינץ' דבר הגורו

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.