הדובים בלחץ: ראלי ענק במדדי ה-MSCI, באיזו מדינה נרשם זינוק של 42.3% השנה?

וגם - איך מדד 'MSCI ישראל' רשם ראלי גדול השנה בזמן שטבע נחתכה עוד 12%? הנה הטבלה וההסבר
גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה ETF
בזמן שלא מעט משקיעים חוששים משינוי מגמה משמעותי בשוק המניות אחרי 8.5 שנים של גל עליות, המדדים בינתיים ממשיכים לעלות והרבה. ניתוח של Pension Patners’s, שצוטט באתר MarketWhatch מראה עד כמה. הניתוח מתייחס לתעשיית קרנות הסל העולמית (ETF) שמנהלת נכון להיום נכסים בהיקף הקרוב ל-4 טריליון דולר ועושה השוואה בין ביצועי מדד ה-MSCI על 45 מדינות, ובהן ישראל. קרנות סל הן מוצר פסיבי העוקב אחר מדדים ואין בו ניהול שוטף של השקעות. מדובר במוצר טכני שעוקב אחרי מדד מסוים דרך החזקה בניירות הערך המרכיבים את המדד. נסביר כי ב-MSCI הרכיבו מדד מניות עבור כל מדינה ששונה מהמדד המוביל של אותה מדינה, אבל כולל בתוכו מניות שלפי ניתוח של חברת המדדים צריכות להיות חלק ממנו ובמשקלים שלדעת עורכי המדדים הם המשקלים הנכונים. כך לדוגמה, במדד 'MSCI ישראל' המניה בעלת המשקל הגבוה ביותר היא טבע ואחריה צ'ק פוינט ומובילאיי שכלל לא נסחרות בבורסה בת"א (ראו את רשימת 10 ההחזקות הגדולות במדד נכון לסוף יוני). כלומר המדדים אינם עוקבים אחר הדאקס, ה-S&P500 או המעו"ף אלא אחר מדדים שהורכבו ע"י חברת המדדים MSCI שאחריהם עוקבים טריליוני דולרים. ראשונה בדירוג קרן הסל על מדד MSCI פולין (סימול: PLND) עם תשואה נאה של 42.3% מתחילת השנה. למעשה קרן הסל על מדד MSCI הפולני היא היחידה שרשמה תשואה מעל ל-40%. בדיקה זריזה מעלה כי כמעט 50% מהמדד הפולני מורכב ממניות פיננסים, זאת למשל מול 17.5% בלבד במדד MSCI ישראל ו-14% במדד על ארה"ב. בתוך כך, תחום הטכנולוגיה במדד הפולני מהווה 3.6% בלבד, מול 33% במדד הישראלי ו-22% במדד האמריקני.  במקום השני מדורגת קרן הסל על מדד MSCI של יוון (סימול: GREK) שרשמה תשואה של 37.9% מתחילת השנה. זה המקום להזכיר כי בחודש שעבר סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס העלתה את הדירוג ליוון בנוץ' אחד. שלישית, כאילו לא היה ניסיון הפיכה לפני כשנה, מדורגת קרן הסל על מדד MSCI טורקיה (סימול: TUR) עם תשואה של 37%. אגב, הקרן MSCI ארה"ב השיגה תשואה של 11% "בלבד" השנה.  מעניין לראות שקרן הסל היחידה שרשמה תשואה שלילית מבין 45 הקרנות שבדירוג, היא זו העוקבת אחר מדד MSCI רוסיה (סימול: ERUS) - עם תשואה שלילית של 8.6%. אחת הסיבות לשקיעתה של רוסיה נעוצה ברקע לרגישות שלה למחירי הסחורות, כמו הנפט שרשם צניחה של 14% השנה. ואיפה ישראל? קרן הסל על מדד MSCI ישראל (סימול: EIS) רשמה תשואה של 18.5% מתחילת השנה, מה שהביא אותה למקום ה-23 מתוך 45 קרנות שברשימה. מדהים לראות שהתשואה הזו הושגה למרות שטבע שמשקלה במדד עומד על 33% (!!) ירדה 12% השנה. הסיבה המרכזית לתשואה הגבוהה היא זינוק של 66% במניית מוביאליי (ותודה לאינטל) מתחילת השנה וזינוק של 35% במניית צ'ק פוינט. הנה משקל המניות הגדולות במדד.  לסיום נציין כי התשואה המשוכללת של קרנות הסל שברשימה עומדת על 19%. הנה הרשימה המלאה:

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בועה 18/07/2017 17:09
    הגב לתגובה זו
    כדי להראות טוב. הפעם זה הופך להיות מגוחך לגמרי. המדדים הכללים בירידה אם לא בצניחה ושוק המניות עולה לשיאים חדשים . מזכיר לי את ונצואלה דוחפים כסף לשוק המניות מתוך תקוה שזה ישמור על הערך הכסף.פחה
  • 1.
    שמואל 18/07/2017 16:43
    הגב לתגובה זו
    איזה משמעות יש לטבלה כזו ? האם אפשר לראות מה עשו הבורסות "המהוללות" האלה, לדוגמא טורקיה ויוון, בשנה קודמת או בחמש שנים קודמות. הרי יוון הייתה על סף פשיטת רגל. חצאי אמיתות גרועים משקר.
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אמזוןאמזון

ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים

משקיעים דורשים מאמזון לבחון את התאמת חוזי הענן והבינה המלאכותית עם צה״ל ומשרד ביטחון המולדת האמריקאי למדיניות ה־AI שלה, על רקע חששות משפטיים ותדמיתיים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61%   ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.

היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.

החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.


הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה

בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.

אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.