הדובים בלחץ: ראלי ענק במדדי ה-MSCI, באיזו מדינה נרשם זינוק של 42.3% השנה?

וגם - איך מדד 'MSCI ישראל' רשם ראלי גדול השנה בזמן שטבע נחתכה עוד 12%? הנה הטבלה וההסבר
גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה ETF
בזמן שלא מעט משקיעים חוששים משינוי מגמה משמעותי בשוק המניות אחרי 8.5 שנים של גל עליות, המדדים בינתיים ממשיכים לעלות והרבה. ניתוח של Pension Patners’s, שצוטט באתר MarketWhatch מראה עד כמה. הניתוח מתייחס לתעשיית קרנות הסל העולמית (ETF) שמנהלת נכון להיום נכסים בהיקף הקרוב ל-4 טריליון דולר ועושה השוואה בין ביצועי מדד ה-MSCI על 45 מדינות, ובהן ישראל. קרנות סל הן מוצר פסיבי העוקב אחר מדדים ואין בו ניהול שוטף של השקעות. מדובר במוצר טכני שעוקב אחרי מדד מסוים דרך החזקה בניירות הערך המרכיבים את המדד. נסביר כי ב-MSCI הרכיבו מדד מניות עבור כל מדינה ששונה מהמדד המוביל של אותה מדינה, אבל כולל בתוכו מניות שלפי ניתוח של חברת המדדים צריכות להיות חלק ממנו ובמשקלים שלדעת עורכי המדדים הם המשקלים הנכונים. כך לדוגמה, במדד 'MSCI ישראל' המניה בעלת המשקל הגבוה ביותר היא טבע ואחריה צ'ק פוינט ומובילאיי שכלל לא נסחרות בבורסה בת"א (ראו את רשימת 10 ההחזקות הגדולות במדד נכון לסוף יוני). כלומר המדדים אינם עוקבים אחר הדאקס, ה-S&P500 או המעו"ף אלא אחר מדדים שהורכבו ע"י חברת המדדים MSCI שאחריהם עוקבים טריליוני דולרים. ראשונה בדירוג קרן הסל על מדד MSCI פולין (סימול: PLND) עם תשואה נאה של 42.3% מתחילת השנה. למעשה קרן הסל על מדד MSCI הפולני היא היחידה שרשמה תשואה מעל ל-40%. בדיקה זריזה מעלה כי כמעט 50% מהמדד הפולני מורכב ממניות פיננסים, זאת למשל מול 17.5% בלבד במדד MSCI ישראל ו-14% במדד על ארה"ב. בתוך כך, תחום הטכנולוגיה במדד הפולני מהווה 3.6% בלבד, מול 33% במדד הישראלי ו-22% במדד האמריקני.  במקום השני מדורגת קרן הסל על מדד MSCI של יוון (סימול: GREK) שרשמה תשואה של 37.9% מתחילת השנה. זה המקום להזכיר כי בחודש שעבר סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס העלתה את הדירוג ליוון בנוץ' אחד. שלישית, כאילו לא היה ניסיון הפיכה לפני כשנה, מדורגת קרן הסל על מדד MSCI טורקיה (סימול: TUR) עם תשואה של 37%. אגב, הקרן MSCI ארה"ב השיגה תשואה של 11% "בלבד" השנה.  מעניין לראות שקרן הסל היחידה שרשמה תשואה שלילית מבין 45 הקרנות שבדירוג, היא זו העוקבת אחר מדד MSCI רוסיה (סימול: ERUS) - עם תשואה שלילית של 8.6%. אחת הסיבות לשקיעתה של רוסיה נעוצה ברקע לרגישות שלה למחירי הסחורות, כמו הנפט שרשם צניחה של 14% השנה. ואיפה ישראל? קרן הסל על מדד MSCI ישראל (סימול: EIS) רשמה תשואה של 18.5% מתחילת השנה, מה שהביא אותה למקום ה-23 מתוך 45 קרנות שברשימה. מדהים לראות שהתשואה הזו הושגה למרות שטבע שמשקלה במדד עומד על 33% (!!) ירדה 12% השנה. הסיבה המרכזית לתשואה הגבוהה היא זינוק של 66% במניית מוביאליי (ותודה לאינטל) מתחילת השנה וזינוק של 35% במניית צ'ק פוינט. הנה משקל המניות הגדולות במדד.  לסיום נציין כי התשואה המשוכללת של קרנות הסל שברשימה עומדת על 19%. הנה הרשימה המלאה:

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בועה 18/07/2017 17:09
    הגב לתגובה זו
    כדי להראות טוב. הפעם זה הופך להיות מגוחך לגמרי. המדדים הכללים בירידה אם לא בצניחה ושוק המניות עולה לשיאים חדשים . מזכיר לי את ונצואלה דוחפים כסף לשוק המניות מתוך תקוה שזה ישמור על הערך הכסף.פחה
  • 1.
    שמואל 18/07/2017 16:43
    הגב לתגובה זו
    איזה משמעות יש לטבלה כזו ? האם אפשר לראות מה עשו הבורסות "המהוללות" האלה, לדוגמא טורקיה ויוון, בשנה קודמת או בחמש שנים קודמות. הרי יוון הייתה על סף פשיטת רגל. חצאי אמיתות גרועים משקר.
סימבוטיק אתר החברהסימבוטיק אתר החברה
דוחות

מניית הרובוטיקה שמזנקת ב-40%

סימבוטיק עקפה את הציפיות עם הכנסות של 618.5 מיליון דולר ורווח מתואם של 58 סנט, הוסיפה את Medline כלקוחה חדשה וממשיכה להעמיק את השותפות עם וולמארט

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רובוטיקה


סימבוטיק Symbotic 12.78%  , שמפתחת מערכות רובוטיות מונעות בינה מלאכותית לאוטומציה של מחסנים ומרכזי הפצה, פרסמה דוחות חזקים לרבעון שהחזירו את המניה לקדמת הבמה. בשוק הגיבו במהירות, והמניה עלתה כמעט 40% ביום אחד, התאוששות חדה אחרי ירידה של 34% מן השיא שנרשם בתחילת נובמבר.


הכנסות החברה ברבעון הגיעו ל־618.5 מיליון דולר, לעומת ציפיות אנליסטים ל־604 מיליון דולר. הרווח המתואם זינק ל־58 סנט למניה, מול צפי של 6 סנט בלבד. במונחי GAAP, סימבוטיק רשמה הפסד קל של 3 סנט למניה, טוב מהתחזית להפסד של 4 סנט. במרווח הגולמי המתואם נרשם שיפור נוסף, ל־22.1%, לעומת 21.5% ברבעון הקודם ו־17.9% ברבעון המקביל אשתקד.


גם ברמה השנתית סימבוטיק המשיכה לצמוח במהירות. החברה סיימה את שנת הכספים עם הכנסות של 2.25 מיליארד דולר, עלייה של 24% לעומת השנה הקודמת, ועם רווח מתואם של 2.02 דולר למניה - לעומת 12 סנט בלבד בשנה שעברה. לרבעון הראשון של 2026 צופה סימבוטיק הכנסות של 610 עד 630 מיליון דולר. הקונצנזוס עמד על 611.5 מיליון דולר, כך שהחברה מציגה טווח מעט גבוה יותר מהתחזיות. החברה מנחה ל־EBITDA מתואם של 49–53 מיליון דולר, מעט מתחת לצפי האנליסטים שעמד על 54 מיליון דולר.


מנכ"ל החברה, ריק כהן, אמר בשיחת הוועידה כי סימבוטיק עמדה ביעדים לשנת 2025 עם צמיחה בהכנסות, הרחבת מספר המערכות הפעילות ושיפור ברווחיות. לדבריו, החברה נכנסת ל־2026 במטרה להעמיק פעילות מול לקוחות קיימים ולפתח הזדמנויות בשווקים נוספים.

הקשר עם וולמארט

וולמארט ממשיכה להיות לקוח מרכזי של סימבוטיק. בינואר רכשה סימבוטיק מוולמארט את פעילות Advanced Systems and Robotics (ASR), וחתמה עמה על "הסכם אוטומציה ראשי" לפיתוח, ייצור והתקנה של מערכות אוטומטיות לאיסוף והחזרת הזמנות אונליין ברמת החנות. במסגרת הסכם 2025 מפעילה החברה מספר מערכות רובוטיות להכנת הזמנות, כמענה לגידול במסחר המקוון.


גרינלנד (X)גרינלנד (X)

ארה"ב ודנמרק ינסו לפתור את משבר גרינלנד

המשא ומתן המשולש עשוי להתחדש בדצמבר בנואוק, בירת גרינלנד, לאחר עיכוב ממושך בעקבות דרישת טראמפ לרכוש את האי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גרינלנד

לאחר חודשים של מתיחות דיפלומטית, נציגים בכירים מארצות הברית, דנמרק וגרינלנד צפויים להתכנס בדצמבר בנואוק לחידוש שיחות משולשות בנושאים צבאיים ואזרחיים. הפגישה, אם תתקיים כמתוכנן, תהיה החידוש הפורמלי הראשון של הדיאלוג מאז ינואר 2025, אז חידש הנשיא דונלד טראמפ את דרישתו להעברת הריבונות על גרינלנד לארה"ב. הדרישה, שהועלתה שוב במרץ 2025 עם אמירה כי ארה"ב "תלך עד הסוף" כדי להשיג שליטה, הובילה לדחיית הפורומים הדיפלומטיים הקבועים שהיו אמורים להתקיים בקיץ.

הרקע לחידוש השיחות כולל פגישות הכנה שנערכו בספטמבר לבקשת ממשלת גרינלנד החדשה, שנבחרה בבחירות במרץ 2025. הממשלה החדשה, בראשות מפלגת דמוקרטיט שזכתה בכ-30% מהקולות, מקדמת עצמאות הדרגתית מדנמרק תוך שמירה על שיתופי פעולה בינלאומיים. גורמים במשרד החוץ הדני מסרו כי השיחות יתנהלו על פי הפרוטוקול הרגיל, אך קיימת אי-ודאות מסוימת בשל המתיחות המתמשכת.

המסגרת הדיפלומטית מבוססת על שתי ועדות מרכזיות. הוועדה הקבועה, שהוקמה ב-1991, אחראית על שיתוף הפעולה הביטחוני, כולל ניהול בסיס פיטופיק (לשעבר תולה) בצפון-מערב גרינלנד. הבסיס משמש למעקב לווייני ומכ"מי ומאויש בכ-150–200 אנשי צוות אמריקאים. הוועדה נפגשת מדי שנה לטיפול בנושאי תחזוקה, סביבה וביטחון פנים.

ב-2004 הוקמה הוועדה המשותפת, המטפלת בנושאים אזרחיים כגון מסחר, מחקר מדעי וסביבה. בפגישה האחרונה, באוקטובר 2024, דנו הצדדים בהשקעות במכרות מינרלים נדירים ובתוכניות חינוך. הוועדות יצרו שגרה יציבה במשך עשרות שנים, אך דרישות טראמפ שיבשו אותה והפכו את גרינלנד לנקודת חיכוך ביחסי ארה"ב-סקנדינביה.

סערת טראמפ: חידוש דרישה אסטרטגית

הרעיון האמריקאי לרכוש את גרינלנד אינו חדש – כבר ב-1946 הציעה ארה"ב לדנמרק 100 מיליון דולר תמורת האי, וההצעה נדחתה. טראמפ העלה את הנושא שוב ב-2019 וב-2025, כחלק ממדיניות "אמריקה קודמת" המדגישה שליטה במשאבים ובמיקומים אסטרטגיים. הוא טען כי גרינלנד חיונית לביטחון הלאומי בשל מיקומה באזור הארקטי, פוטנציאל המשאבים שלה (נפט, גז, מינרלים נדירים כגון ניאודימיום ויטריום) והצורך להתמודד עם השפעה סינית ורוסית גוברת.