הדובים בלחץ: ראלי ענק במדדי ה-MSCI, באיזו מדינה נרשם זינוק של 42.3% השנה?

וגם - איך מדד 'MSCI ישראל' רשם ראלי גדול השנה בזמן שטבע נחתכה עוד 12%? הנה הטבלה וההסבר
גיא בן סימון | (2)
נושאים בכתבה ETF
בזמן שלא מעט משקיעים חוששים משינוי מגמה משמעותי בשוק המניות אחרי 8.5 שנים של גל עליות, המדדים בינתיים ממשיכים לעלות והרבה. ניתוח של Pension Patners’s, שצוטט באתר MarketWhatch מראה עד כמה. הניתוח מתייחס לתעשיית קרנות הסל העולמית (ETF) שמנהלת נכון להיום נכסים בהיקף הקרוב ל-4 טריליון דולר ועושה השוואה בין ביצועי מדד ה-MSCI על 45 מדינות, ובהן ישראל. קרנות סל הן מוצר פסיבי העוקב אחר מדדים ואין בו ניהול שוטף של השקעות. מדובר במוצר טכני שעוקב אחרי מדד מסוים דרך החזקה בניירות הערך המרכיבים את המדד. נסביר כי ב-MSCI הרכיבו מדד מניות עבור כל מדינה ששונה מהמדד המוביל של אותה מדינה, אבל כולל בתוכו מניות שלפי ניתוח של חברת המדדים צריכות להיות חלק ממנו ובמשקלים שלדעת עורכי המדדים הם המשקלים הנכונים. כך לדוגמה, במדד 'MSCI ישראל' המניה בעלת המשקל הגבוה ביותר היא טבע ואחריה צ'ק פוינט ומובילאיי שכלל לא נסחרות בבורסה בת"א (ראו את רשימת 10 ההחזקות הגדולות במדד נכון לסוף יוני). כלומר המדדים אינם עוקבים אחר הדאקס, ה-S&P500 או המעו"ף אלא אחר מדדים שהורכבו ע"י חברת המדדים MSCI שאחריהם עוקבים טריליוני דולרים. ראשונה בדירוג קרן הסל על מדד MSCI פולין (סימול: PLND) עם תשואה נאה של 42.3% מתחילת השנה. למעשה קרן הסל על מדד MSCI הפולני היא היחידה שרשמה תשואה מעל ל-40%. בדיקה זריזה מעלה כי כמעט 50% מהמדד הפולני מורכב ממניות פיננסים, זאת למשל מול 17.5% בלבד במדד MSCI ישראל ו-14% במדד על ארה"ב. בתוך כך, תחום הטכנולוגיה במדד הפולני מהווה 3.6% בלבד, מול 33% במדד הישראלי ו-22% במדד האמריקני.  במקום השני מדורגת קרן הסל על מדד MSCI של יוון (סימול: GREK) שרשמה תשואה של 37.9% מתחילת השנה. זה המקום להזכיר כי בחודש שעבר סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס העלתה את הדירוג ליוון בנוץ' אחד. שלישית, כאילו לא היה ניסיון הפיכה לפני כשנה, מדורגת קרן הסל על מדד MSCI טורקיה (סימול: TUR) עם תשואה של 37%. אגב, הקרן MSCI ארה"ב השיגה תשואה של 11% "בלבד" השנה.  מעניין לראות שקרן הסל היחידה שרשמה תשואה שלילית מבין 45 הקרנות שבדירוג, היא זו העוקבת אחר מדד MSCI רוסיה (סימול: ERUS) - עם תשואה שלילית של 8.6%. אחת הסיבות לשקיעתה של רוסיה נעוצה ברקע לרגישות שלה למחירי הסחורות, כמו הנפט שרשם צניחה של 14% השנה. ואיפה ישראל? קרן הסל על מדד MSCI ישראל (סימול: EIS) רשמה תשואה של 18.5% מתחילת השנה, מה שהביא אותה למקום ה-23 מתוך 45 קרנות שברשימה. מדהים לראות שהתשואה הזו הושגה למרות שטבע שמשקלה במדד עומד על 33% (!!) ירדה 12% השנה. הסיבה המרכזית לתשואה הגבוהה היא זינוק של 66% במניית מוביאליי (ותודה לאינטל) מתחילת השנה וזינוק של 35% במניית צ'ק פוינט. הנה משקל המניות הגדולות במדד.  לסיום נציין כי התשואה המשוכללת של קרנות הסל שברשימה עומדת על 19%. הנה הרשימה המלאה:

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בועה 18/07/2017 17:09
    הגב לתגובה זו
    כדי להראות טוב. הפעם זה הופך להיות מגוחך לגמרי. המדדים הכללים בירידה אם לא בצניחה ושוק המניות עולה לשיאים חדשים . מזכיר לי את ונצואלה דוחפים כסף לשוק המניות מתוך תקוה שזה ישמור על הערך הכסף.פחה
  • 1.
    שמואל 18/07/2017 16:43
    הגב לתגובה זו
    איזה משמעות יש לטבלה כזו ? האם אפשר לראות מה עשו הבורסות "המהוללות" האלה, לדוגמא טורקיה ויוון, בשנה קודמת או בחמש שנים קודמות. הרי יוון הייתה על סף פשיטת רגל. חצאי אמיתות גרועים משקר.
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

טים ברנרס-ליטים ברנרס-לי

ממציא האינטרנט מזהיר: מודלי הבינה המלאכותית עלולים למוטט את כלכלת הרשת

סר טים ברנרס-לי מתריע שמודלי השפה יחליפו את הגולשים בביקור באתרים  והפרסום הדיגיטלי יתמוטט. גוגל, מטא וחברות נוספות כבר נערכות לשינוי עמוק באופן שבו ייראה האינטרנט בעידן הבינה המלאכותית

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אינטרנט פרסום

סר טים ברנרס-לי, האיש שהמציא את הרשת העולמית, חושש לגבי עתיד הכלכלה הדיגיטלית. בכנס בלונדון על עתיד הבינה המלאכותית, ברנרס-לי הזהיר שמודלי השפה הגדולים עלולים להחליף בני אדם בצריכת תוכן מהרשת. לדבריו, המודל העסקי המבוסס על פרסום, שאיפשר הקמת אימפריות דיגיטליות של מיליארדים, עלול "להתפרק" עם עליית הבינה המלאכותית הג׳נרטיבית.


ברנרס-לי תיאר תרחיש שבו מודלי שפה גדולים קוראים את דפי האינטרנט במקומם של המשתמשים, שמעדיפים לפנות לצ’אטבוטים לקבלת מידע. במצב כזה, לדבריו, המערכת הכלכלית הנוכחית מתחילה להתערער. “אם דפי האינטרנט נקראים על ידי מודלי שפה ולא על ידי אנשים, והמודל מספק תשובה ישירה במקום להפנות למקורות, אז כל מודל הפרסום שעליו נשענת הרשת מתחיל להתמוטט,” אמר.


התרחיש הזה מאיים על הבסיס שעליו נבנו חברות ענק כמו גוגל ומטא. לראשונה זה שנים, הדומיננטיות של גוגל בתחום החיפוש נמצאת תחת איום ממשי מאז ש-OpenAI השיקה את ChatGPT בסוף 2022. תגובתה של גוגל לשינוי הייתה השקת “מצב בינה מלאכותית” במנוע החיפוש ובאפליקציות שלה. המערכת מאפשרת למשתמשים לקבל תשובות ישירות ושיחתיות, במקום רשימת קישורים מסורתית. אך דווקא מהלך זה, לפי מומחים, עשוי להרחיק עוד יותר את המשתמשים ממודעות הפרסום ולהעמיק את האתגר הכלכלי של גוגל.


הפרסום תלוי באנשים

ברנרס-לי הדגיש שחלק גדול מהרשת נשען על פרסום, והפרסום תלוי בכך שאנשים אכן מבקרים באתרים וקוראים את התוכן. “הכול בנוי על ההנחה שבן אדם קורא את דף האינטרנט,” הסביר. “אם מודל שפה עושה זאת במקומו, יש כאן בעיה כלכלית עמוקה.” לדבריו, מדובר בשאלה שמגיעה אל לב המבנה של הרשת, לא רק ליכולות הטכנולוגיות שלה. יוצר הרשת העולמית הוסיף כי הוא מבין את התסכול הגובר מהפרסום הממוקד. “יש אנשים שהפרסום העוקב אחריהם מביא אותם לשיגעון,” אמר, וציין שחלקם סבורים שיישומים דיגיטליים “מאזינים לכל מילה”. הוא קרא לפתח מודל חלופי למימון תוכן מקוון, אך נמנע מלפרט כיצד לדעתו צריך להיראות מודל כזה.


עם זאת, בשלב זה אין סימנים ממשיים לקריסה של מודל הפרסום ברשת. בשבוע שעבר דיווחה אלפאבית, החברה האם של גוגל, על הכנסות שיא של 100 מיליארד דולר ברבעון. מנכ"ל החברה, סונדאר פיצ’אי, אמר כי הביקוש לשירותי המחשוב בענן מחזק את העסק. גם מטא הציגה תוצאות חזקות, עם הכנסות של 51.2 מיליארד דולר ברבעון השלישי - עלייה של 26% לעומת השנה שעברה. למרות זאת, מניית מטא נחלשה לאחר שהחברה הציגה תוכניות להשקעות כבדות בתשתיות בינה מלאכותית. התגובה מצביעה על כך שהמשקיעים מבינים שהחברות האלה נמצאות בעיצומו של מעבר עמוק, וכי ההשקעות בבינה מלאכותית הן הימור על עתיד לא ודאי.