הדיווח שעשוי להצית מחר תנודה חזקה במחיר הנפט - שימו לב

גיא בן סימון | (3)
נושאים בכתבה נפט

בחודש נובמבר האחרון הצליחו המדינות החברות באופ"ק (יחד עם לא מעט מדינות שאינן חברות בקרטל) להחליט על קיצוץ בתפוקת הנפט. המהלך, שנכנס לתוקף ב-1 בינואר, הביא להתייצבות מחיר הנפט ועצירת המפולת. אלא שאותה החלטה מחודש נובמבר הייתה על קיצוץ למשך 6 חודשים, וכעת ניכרת עצבנות לגבי השאלה - מה יקרה ביום שאחרי.  

קרטל אופ"ק עורך היום סבב פגישות בכוויית כדי לבחון האם להאריך את הסכם הקפאת תפוקה מעבר לחודש יוני הקרוב על מנת להמשיך ולתמוך במחיר הנפט. בפגישות היום משתתפות 11 מפיקות נוספות (מלבד חברות אופ"ק), כולל רוסיה שהסכימה בדצמבר האחרון לחתוך את התפוקה שלה בכ-1.8 מיליון חביות ליום לאורך המחצית הראשונה של 2017. לפי דיווחים מהשעה האחרונה, נראה שהכיוון הוא חיובי, כלומר הארכת משך הקיצוץ. 

נזכיר כי ההסכמות אליהן הגיעו המפיקות בדצמבר הצליחו להרים את מחיר הנפט מעל ל-50 דולר לחבית. עם זאת, נתונים מכיוון ארה"ב שהצביעו על המשך המומנטום בהיקף ההפקה (גידול מתמשך במספר אסדות הקידוח הפעילות)  - הכבידו על מחיר הנפט ששוב נפל מתחת לרף ה-50 דולרים ונסחר כעת סביב ה-48 דולרים. 

שר האנרגיה הרוסי, אלכסנדר נובאק, אמר כי מלאי הנפט העולמי צפוי לרדת ברבעון השני של השנה - מה שצפוי לתמוך ברמת המחירים. לדבריו, ובהמשך להסכם ההקפאה שנחתם בדצמבר, רוסיה צמצמה עד כה את תפוקת הנפט ב-185 אלף חביות ליום. לדבריו, רוסיה תגיע ליעד שהציבה - צמצום של 300 אלף חביות ביום. נובאק סיכם את הדברים מבחינתו באמרו כי עדיין מוקדם מדי כדי להחליט אם יש צורך בהארכת הסכם ההקפאה והמצב יתבהר יותר לכיוון החודשים אפריל עד מאי השנה. מנגד, המפיקה השנייה באופ"ק אחרי סעודיה - עיראק, הפיקה 4.312 מיליון חביות ליום בממוצע בחודש מארס, כאשר הייצוא נחתך ב-187 אלף חביות ליום וצפוי לרדת בהמשך ל-210 אלף חביות ביום. שר הנפט העיראקי אמר כי מדינתו תתמוך בהארכת ההסכם במידה ומדינות אחרות בארגון יסכימו גם כן.

לעומתו, שר האנרגיה האלג'יראי ביקש להאריך את ההסכם ב4-3 חודשים נוספים. לדבריו, ניתן יהיה לאמוד באופן ברור יותר את האפקט של ההסכם מדצמבר (כולל השפעת גידול מספר האסדות בארה"ב) רק בעוד מספר שבועות.

בשורה התחתונה, מטיוטת הסכם שהוציאו היום המדינות שהתכנסו בכווית עולה כי ההמלצה היא להארכת ההחלטה על קיצוץ בתפוקת הנפט למשך 6 חודשים נוספים. אין מדובר עדיין בהחלטה רשמית, אך בהחלט מדובר בהצהרת כוונות, ומחר כאשר יפתח המסחר בנפט יהיה מאוד מעניין לראות את תגובת הסוחרים.

מחיר הנפט בשנה האחרונה: 

נציין כי הנפילה במחיר הנפט בשבועות האחרונות הייתה קשורה לגידול בהפקת הנפט בארה"ב וצד זה גידול במלאי הנפט האמריקני. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    פוטין 26/03/2017 18:48
    הגב לתגובה זו
    רוסיה מתכוננת לשער 40 לנפט לשנים רבות אז מי צודק?
  • 2.
    התחזית הרוסית:40 ד' בסוף 17,ישאר כך ב18-19 (ל"ת)
    ואולי זו תחז' אופטימ 26/03/2017 16:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כולם מרמים את כולם ישנו שוק שחור למכליות במחיר מופחת (ל"ת)
    הכי ותיק 38 26/03/2017 14:36
    הגב לתגובה זו
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

סם אלטמן openaiסם אלטמן openai

המפלצת של אלטמן: איך OpenAI הפכה לאיום על הכלכלה האמריקנית

חברת הבינה המלאכותית של סם אלטמן, שנולדה כעמותה ללא מטרת רווח, הפכה תוך פחות מעשור לשחקן שממשל ארה"ב רואה בו נכס אסטרטגי. אך מאחורי הערכות השווי האדירות עולה השאלה: מה יקרה אם היא תיכשל?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סם אלטמן OpenAI

OpenAI הפכה לתופעה שמערערת את כל מה שאנחנו חושבים על סטארט-אפים. היא הגיעה למצב שבו כישלון שלה עלול לזעזע את הכלכלה האמריקנית, למרות שהיא עדיין לא רווחית. החברה צמחה באיטיות ואז זינקה בפתאומיות לגודל שקשה להכיל. למרות שהעתיד שלה עדיין לא ברור, והתקווה המרכזית נותרה שפיתוח בינה מלאכותית יוכל לסייע בריפוי מחלות ולשנות את עולם העבודה והחיים עצמם, היא ממשיכה לעורר עניין וציפייה חסרי תקדים.


החברה של סם אלטמן נמצאת במצב מוזר: הערכת שווי של חצי טריליון דולר מול הכנסות של 13 מיליארד דולר בלבד. ההכנסות השנתיות שלה מהוות רק 2% מהמכירות של אמזון, אבל שווי השוק שלה גבוה פי עשרות מחברות רווחיות וותיקות. המספרים פשוט לא מסתדרים, אבל איכשהו כולם ממשיכים לשחק במשחק. בוול-סטריט חוששים כי דרך עסקאות טכנולוגיות מורכבות שמטרתן לחזק את יציבותה של OpenAI, הסטארט-אפ הפך גדול מכדי ליפול. במילים אחרות, אם ההייפ והתקווה סביב החזון של אלטמן לעתיד הבינה המלאכותית לא יתממשו, זה עלול ליצור סיכון מערכתי לחלק מהכלכלה האמריקנית שכנראה מונע מאיתנו ליפול למיתון.


זהו מצב חריג במיוחד עבור חברת הזנק. בתקופת בועת הדוט-קום כמעט איש לא שאל מה יקרה לכלכלה אם חברה כמו Pets.com תקרוס משום שלא הייתה לה השפעה מערכתית. כשנפלה בשנת 2000, הנזק הוגבל למשקיעים שלה בלבד, והכלכלה האמריקנית המשיכה הלאה. לעומת זאת, במשבר של 2008–2009 ראינו כיצד קריסת מוסדות פיננסיים וחברות תעשייה ענקיות אילצה את הממשל להשקיע מאות מיליארדי דולרים כדי למנוע התמוטטות כוללת. הסיבה ש-OpenAI הגיעה למעמד דומה היא שהבית הלבן רואה בה מרכיב מרכזי במאבק הטכנולוגי מול סין. היא כבר איננה עוד סטארט-אפ שמפתח מוצר חדש, אלא חלק מתפיסת הביטחון הלאומי של ארצות הברית וכשמדובר בביטחון לאומי, הכללים הכלכליים הרגילים מפסיקים לחול.


הנפקה לפי שווי של טריליון דולר

הימים האחרונים המחישו עד כמה גדולה הפכה OpenAI מאז נוסדה ב-2015 כעמותה ללא מטרת רווח. הסנטור ברני סנדרס, שבדרך כלל מבקר את חברות הטכנולוגיה, הצהיר שיש לפרק את OpenAI ואת ChatGPT. זו אמירה יוצאת דופן בהתחשב בכך שהכנסות החברה מהוות חלק זעיר מהתמ"ג האמריקני. סנדרס אמר: "אנחנו צריכים להבין שבינה מלאכותית היא כמו מטאור שמגיע לכדור הארץ. אנחנו חייבים להתכונן להשפעתו."


לאחר תקופה ארוכה של שינוי מבני, הודיעה OpenAI על מעבר למבנה תאגידי רגיל, שיאפשר לה לגייס הון ממשקיעים פרטיים ואולי בעתיד גם להפוך לחברה ציבורית. יש מי שכבר מדברים על הנפקה היסטורית שעלולה להגיע לשווי של טריליון דולר. יו"ר החברה, ברט טיילור, כתב כי OpenAI "נבנתה לטובת כולם". הצהרה שמשקפת את הרטוריקה האופטימית של אלטמן, שמדבר על בינה כללית שתסייע לרפא מחלות ולפתור בעיות עולמיות. "הבעיות שלנו גדולות מכדי לפתור בלי כלים חכמים יותר", כתב בעבר. בינתיים, המוצר הבולט ביותר של החברה הוא צ’אטבוט מתקדם.