לוזרים 2012: רשימת המנכ"לים הגרועים בארה"ב בשנה החולפת - מי הכוכב?
מיהו המנכ"ל הגרוע ביותר של השנה? על השאלה הזו חושב פרופ' סידני פינקלשטיין שהוא יכול לענות. הפרופ' מבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת דרטמות' מדרג את המנכ"לים הגרועים של השנה זו השנה השלישית ברציפות. אם בשנה שעברה התייצבו בראש הרשימה המנכ"לים של נטפליקס, ריסרץ' אין מושן ו-HP, השנה נראית הרשימה שפורסמה לאחרונה ב-Bloomberg Businessweek - אחרת.
במקום הראשון והלא מכובד מחזיק השנה בריאן דאן , אשר עזב את כסא המנכ"ל של חברת בסט ביי (סימול: BBY) באפריל לאחר שעלו כנגדו האשמות ולפיהן הוא קיים יחסים עם אחת מהעובדות הצעירות בחברה. אך לא זו הסיבה לכך שהוא מככב בראש הרשימה המפוקפקת, אלא גורמים כמו צניחת שווי המניה, ירידה במכירות בחנויות הדומות ואיבוד נתח שוק למתחרים, כמו גם התמכרותו לרכישות חוזרות של מניות החברה שעלו לחברה 6.4 מיליארד דולר מבלי שהצליח להשפיע על המניה לטובה.
את המקום השני תופס אוברי מק'לנדון , המנכ"ל של חברת צ'יספיק אנרג'י (סימול: CHK), אשר התקשה לשמור על ההבחנה בין כספי החברה וכספו האישי. על פי רויטרס לווה מק'לנדון ב-3 השנים האחרונות מהחברה סכום עתק של 1.1 מיליארד דולר כנגד החזקותיו באלפי בארות של החברה וניהל מהצד קרן גידור שניהלה נכסים בסך 200 מיליון דולר והשקיעה בתחום הנפט והגז. "מדובר בניגוד עניינים ברור" אומר פינקלשטיין על המנכ"ל שגם הרבה להשתמש במטוס הפרטי של החברה מטרות אישית.
במקום השלישי ניתן למצוא את אנדראה יונג , שפינה באפריל את כיסא המנכ"ל בחברת הקוסמטיקה אבון (סימול: AVP) אך ממשיך לכהן כיו"ר החברה עד סוף השנה. יונגלא הצליח לתקן את הבעיות התפעוליות ממנה סובלת החברה, נכשל בטיפוח יורש, וסירב להצעת רכש בסך 10.7 מיליארד דולר מחברת הקוסמטיקה COTY, שברטרוספקטבה, הוא היה צריך לזנק עליה.
במקום הרביעי דורג מרק פינקוס , מנכ"ל זינגה (סימול: ZNGA) החברה המתמחה בפיתוח משחקים לרשתות חברתיות שהביא לעולם בין היתר גם את פארמוויל. מניית זינגה איבדה השנה עד כה כ-75% מערכה ואיבדה רבים מהמפתחים המוכשרים שלה וממנהליה. פינקוס, שמחזיק בתואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת וורטון ובתואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת הארוורדב היוקרתית, עשה לא מעט טעויות של טירון, לדברי פינקלשטיין. בין הטעיות הוא מציין את ההסתמכות המופרזת של החברה על קשריה עם פייסבוק שממנה נרשמו מרבית הכנסות החברה. בנוסף הוא מציין כי פינקוס לא הפגין את אמונו בחברה שבראשה הוא עומד כשמכר לאחר תום תקופת החסימה שלאחר ההנפקה כ-16 מיליון מניות של החברה.
במקום החמישי ניצב רודריגו ראטו , אשר פרש מתפקיד יו"ר הבנק הספרדי BANKIA ביולי. ראטו, שהיה בעבר שר האוצר של ספרד וכיהן כיו"ר קרן המטבע הבינלאומית, נמצא כיום תחת חקירה בחשד להונאה, תיאום מחירים והפרת אמונים, הקשורים לקריסתו של הבנק והצורך של ממשלת ספרד לחלץ אותו. בשנת 2011 דיווח הבנק הספרדי על רווח של 309 מיליון אירו, ולאחר שראטו התפטר תיקן הבנק את דוחותיו ודיווח על הפסדים של 3 מיליארדי אירו.
פינקלשטיין מציין עוד כי שני מנכ"לים נוספים ומוכרים כמעט הצטרפו לרשימה, מנכ"ל פייסבוק, מרק צוקרברג ומנכ"ל גרופון, אנדרו מייסון שלדעת עורך הרשימה סובלים מחוסר בגרות, מאגו ענק, ומבחירה בכיוון אחד ולאו דווקא הכיוון הנכון. לדברי פינקלשטיין "אין שום סיבה להאמין שיש להם את כישורי הניהול הדרושים לניהול של חברה ציבורית מרכזית".
- 3.זה לא מעניין 20/12/2012 11:28הגב לתגובה זו....לתפקידי מנכ"ל בחברות אחרות, ומי שמעסיק אותם לא מבין את הטעות שהוא עושה, והם ממשיכים להשמיד ערך ולהתעשר...כל אחד ומזלו הוא...
- 2.הנביא 19/12/2012 20:02הגב לתגובה זו... ולקבל משכורת פי כמה עשרות ממשכורת ממוצעת. ואם מארק צוקנברג גרוע, אז מה. הוא עשה מיליארדים, ויכול כבר לצאת לפנסיה, וגם צאצאיו לדורות לא יצטרכו לעבוד בחייהם.
- 1.די מדיקל - שכחתם אותי (ל"ת)אפרי ארגמן - 19/12/2012 18:43הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
