מארס תרכוש את קלנובה ב-36 מיליארד דולר - באירופה לא מתלהבים
בעוד הרגולטורים האמריקאים אישרו את העסקה, הנציבות האירופית פתחה בחקירה מקיפה ומזהירה: "לא נאפשר שהרכישה תעלה עוד יותר את עלות עגלת הקניות"
הרגולטורים האמריקאים אישרו את רכישת קלנובהKellanova -0.02% - יצרנית הפרינגלס והפופ-טארטס - תמורת 36 מיליארד דולר. מדובר לא רק בעסקה נוספת, אלא במהלך שמטרתו לבנות אימפריית חטיפים שתשלוט על מה שאנשים קונים ובאיזה מחיר. האמריקאים קיבלו זאת בברכה, אך באירופה הסיפור שונה לחלוטין.
הנציבות האירופית פתחה בחקירה מקיפה ונתנה למארס אולטימטום: עד ה-31 באוקטובר הם צריכים להוכיח שהעסקה לא תפגע בצרכנים, אחרת היא תיחסם. טרזה ריברה, הממונה על התחרות באיחוד האירופי אמרה: "כאשר מחירי המזון עדיין גבוהים בשל האינפלציה, חיוני להבטיח שהרכישה לא תוסיף להעלות את עלות עגלת הקניות".
החברה המאוחדת צפויה לשלוט על 12% משוק החטיפים והממתקים באמריקה. זה אולי נשמע כלא הרבה, אולם כאשר מדובר במותגים המהווים "חובה" בכל סופרמרקט - כמו סניקרס, פרינגלס וקלוג'ס - הכוח האמיתי גדול הרבה יותר מהנתון הזה.
המהלך הזה לא מגיע במקרה. זה חלק ממגמה שמתפשטת בכל העולם: חברות מזון ענקיות מתאחדות כדי לחזק את כוח המיקוח שלהן מול רשתות השיווק. כשאתם חושבים שאתם בוחרים בין מותגים שונים, למעשה אתם פשוט משלמים לאותה החברה ממקום אחר.
הבעיה היא כזאת: כשחברה שולטת במותגים שהצרכנים לא יכולים בלעדיהם, היא יכולה להעלות מחירים בלי לחשוש שאנשים יפסיקו לקנות. אתם תמשיכו לקנות את ה-M&M's לילדים גם אם זה יעלה עוד חמישה שקלים. רשתות השיווק באירופה כבר מתכוננות. הן יודעות בדיוק מה מחכה להן: חברת מארס חדשה וחזקה שתגיע אליהן למשא ומתן ותציב עובדה "המחירים עולים, קחו או תוותרו, זה לא משנה". ובסוף, כמו תמיד, הצרכנים יהיו אלה שישלמו את החשבון.
מה שקורה כאן זה סימפטום של בעיה הרבה יותר גדולה. לא רק חברות הטכנולוגיה נלחמות על שליטה בשווקים - גם תעשיית המזון עברה לריכוזיות קיצונית. כשמעט חברות שולטות בהרבה מותגים, התחרות הופכת לתיאטרון. יש אשליה של בחירה, אבל בפועל הכסף זורם לאותם כיסים.
מארס, כמובן, לא מודה בכלום. החברה טוענת שהמיזוג יביא חדשנות ויותר אפשרויות לצרכנים. יש להם נקודה: השוק עדיין מלא מתחרים כמו פפסיקו, קראפט היינץ והרשיז. השאלה היא איך נראית התחרות הזאת בפועל, ולא רק על הנייר.
ה-SU7 של שיואמי. קרדיט: רשתות חברתיותתוך פחות משנתיים, שיאומי רווחית יותר מטסלה
19 חודשים בלבד אחרי השקת הסדאן החשמלית SU7, חטיבת הרכב וה-AI של שיאומי מייצרת רווח רבעוני של כ-98 מיליון דולר, הרבה לפני טסלה ואחרים בענף; האקוסיסטם, המותג והיעילות הובילו לרווחיות מהירה
שיאומי ממשיכה להפתיע את תעשיית הרכב החשמלי, כאשר חטיבת ה-EV והבינה המלאכותית שלה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח של כ-98 מיליון דולר, פחות משנתיים לאחר שהשיקה את הסדאן החשמלית SU7. החברה הגיע לאיזון משמעותית מהר יותר מהמתחרות, היות וטסלה נזקקה ליותר
מחמש שנים עד שהציגה רווח רבעוני ראשון, ולי-אוטו הגיעה לכך רק אחרי כשנתיים. בעידן שבו רוב הסטארט-אפים בתחום שורפים מזומנים לאורך שנים, שיאומי נכנסת לתמונה עם יתרון מבני יוצא דופן: קהל עצום של משתמשים קיימים, אמון מותג גבוה, ואקו-סיסטם שמחברת את העולם הדיגיטלי
של הלקוחות עם עולם הרכב החדש.
כוחו של הרגל
הכניסה של שיאומי לעולם הרכב מתבססת על נכסים שהחברות המסורתיות פשוט אינן מחזיקות. מאות מיליוני משתמשים שכבר רכשו סמארטפונים, שעונים חכמים ומוצרים ביתיים של החברה הפכו לקהל טבעי לשלב הבא: הרכב
החשמלי. עבורם, עליית המדרגה מרכישת טלפון לרכישת רכב לא מצריכה שינוי תודעתי גדול: הם כבר נמצאים עמוק באקוסיסטם של שיאומי, סומכים על המותג ורגילים לממשקיו. בנוסף, הארכיטקטורה מבוססת התוכנה של רכבי החברה מאפשרת לה לייצר מקורות הכנסה נוספים מתוך מערכות הרכב, בדומה
למודלים שמוכרים מעולם המובייל. כך נוצרת סביבה שבה עלות גיוס הלקוח כמעט אפסית, וזה יתרון אדיר לחברה, בענף שבדרך כלל משלם סכומי עתק על כל לקוח חדש.
האסטרטגיה המנצחת: דגם יחיד והשקה שמתנהלת כמו מוצר אלקטרוני
שיאומי אימצה גישה שונה
לחלוטין מהמקובל בענף הרכב. במקום להשיק מספר רחב של דגמים ולחלק משאבים בין פיתוחים מקבילים, היא התמקדה בדגם אחד ויחיד, ה-SU7, וטיפלה בו כמו מוצר אלקטרוני מהונדס היטב. שרשרת אספקה הדוקה, שליטה גבוהה ברכיבים קריטיים ותכנון השקה המדמה את עולם הסמארטפונים יצרו
ביקוש גדול כבר מהרגע הראשון. וברגע שהחברה עמדה ביעדי הביקוש, היא היתה יכולה להתמקד ברווחיות ולא בהגדלת נפח מכירות, ובכך חסכה שנים של הפסדים שמאפיינות את רוב הכניסות החדשות לענף הרכב.
ה-YU7: הדגם השני שהפך להצלחה מסחררת בתוך שעות
כמעט
בלי להתאמץ, דגם ה-SUV השני של החברה, YU7, הפך במחצית 2025 לאחד הסיפורים החמים בשוק הרכב הסיני. בתוך שעות ספורות מקבלת ההזמנות כבר נרשמו כ-289 אלף הזמנות, נתון שממחיש כיצד מותג טכנולוגיה מצליח לייצר באזז שהמתחרות מתקשות לשחזר. ההתרחבות הזו הפכה את פעילות הרכב
של שיאומי לאחת המרכזיות בחברה, כאשר יותר מרבע מהכנסות הקבוצה כבר מגיעות ממנה, הרבה מעבר לזרוע ה-IoT ההיסטורית.
לצד האופטימיות, הענף הסיני כולו נכנס לתקופה מאתגרת. הממשלה מתכוונת לצמצם את הטבת המס על רכבים חשמליים והיברידיים, והמשך סבסוד הטרייד-אין
עדיין לא מובטח. כבר באוקטובר הורגשו ירידות במכירות הרכב, ושיאומי נאלצה לפעול כדי למזער פגיעה בביקוש. החברה מציעה ללקוחות הנחת גישור של עד כ-2,100 דולר למי שיזמין רכב עד סוף נובמבר ויקבל אותו במהלך 2026, צעד שמעודד הזמנות אך בהכרח יפגע במרווחי הרווח.
וורנר ברוסמי תשתלט על וורנר ברוס? 3 מתחרות הגישו הצעות
פרמאונט, קומקאסט ונטפליקס הגישו הצעות לרכישת וורנר ברוס דיסקברי - כל אחת עם גישה שונה, וגם - 10 עובדות על וורנר ברוס שכנראה לא ידעתם
חברת וורנר ברוס דיסקברי, הבעלים של אולפני הסרטים והטלוויזיה האגדיים וורנר ברוס ושל שירות הסטרימינג HBO Max, הפכה באחרונה ליעד אסטרטגי מבוקש עבור שלושה שחקנים מרכזיים בענף המדיה: פרמאונט, קומקאסט ונטפליקס.
לפי דיווחים, שלוש החברות הגישו הצעות רכישה לא מחייבות, כאשר וורנר דיסקברי מקווה להשלים את תהליך הבחינה עד לסוף השנה. עם זאת, המורכבות הרגולטורית והמבנה העסקי של וורנר, הכולל גם ערוצי כבלים כמו CNN, TNT ו-Food Network, הופכים את העסקה לאתגר לא קטן.
מבין המציעות, רק פרמאונט מתעניינת ברכישת כלל נכסי החברה, כולל האולפנים, שירותי הסטרימינג וערוצי הכבלים. לעומתה, נטפליקס וקומקאסט מבקשות לרכוש רק את חטיבת האולפנים והשירותים הדיגיטליים – ללא ערוצי הכבלים.
העניין הגובר ברכישת וורנר מגיע על רקע יוזמה פנימית של החברה לפצל את נכסיה לשתי חברות, אחת שתתמקד באולפנים ובסטרימינג, והשנייה שתאגד את ערוצי הכבלים. המהלך נועד לפשט את המבנה ולאפשר מיזוגים או רכישות גמישות יותר.
- וורנר ברוס למכירה: המניה זינקה 10% לאחר פתיחת המידע הפיננסי לרוכשים
- וורנר ברוס מסרבת להצעת רכישה של פראמאונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרמאונט כבר הגישה שלוש הצעות קודמות כאשר האחרונה עמדה על כ-23.50 דולר למניה, והייתה אמורה להתבצע בעיקר במזומן. במקביל, קומקאסט ונטפליקס בוחנות רכישה ממוקדת ללא התחייבות מלאה לכלל הפעילויות.
