אינטל נופלת ב-5%, מה הסיבה?
דו"ח חדש חושף כי ליפ-בו טאן, שנכנס לתפקידו כמנכ"ל אינטל במרץ, מחזיק מניות במאות חברות טכנולוגיה בסין, כולל כאלה שקשורות לצבא הסיני - מה שמעורר דאגה בקרב בעלי מניות ומקבלי החלטות בארה"ב
ליפ-בו טאן, המנכ"ל החדש של אינטל Intel Corp -1.09% , נמצא במרכז סערה מתפתחת בעקבות חשיפה לפיה הוא מחזיק השקעות נרחבות בתעשיית ההייטק הסינית - כולל בחברות המקושרות לצבא הסיני. הדו"ח, שפורסם על ידי רויטרס ונתמך ברישומים
רשמיים בסין ובארה"ב, מעורר שאלות קשות לגבי ניגוד עניינים אפשרי בתקופה שבה אינטל מעורבת בפרויקטים רגישים של הממשל האמריקאי. בתגובה לדיווח, מניית אינטל מאבדת כ-5% מערכה.
לפי הדו"ח, טאן שולט בלמעלה מ-40 חברות וקרנות סיניות, ומחזיק החזקות מיעוט בלמעלה מ-600 חברות נוספות דרך גופים שהוא מוביל או בבעלותו - בהם Walden International שהקים כבר ב-1987, וכן החברות Sakarya Limited ו-Seine Limited הרשומות בהונג קונג. חלק מהחברות האלו מקבלות מימון ותמיכה ישירה מגופים ממשלתיים סיניים, ואף חלקן, על פי הדיווח, מזוהות עם צבא השחרור העממי של סין.
למרות זאת, החוקים האמריקאיים הנוכחיים אינם מגבילים השקעות פאסיביות, כלומר החזקות שאינן מעניקות שליטה ישירה או גישה לטכנולוגיה. כך שלכאורה, אין בכך הפרה של תקנות הייצוא או החוק האמריקאי. עם זאת, הנראות
הציבורית של מנכ"ל החברה האמריקאית מהגדולות בעולם, שמחזיק השקעות באלפי גופים בסין, מעוררת דאגה, במיוחד כשמדובר בתחום הרגיש של שבבים וציוד טכנולוגי ביטחוני.
החשיפה הזו מגיעה בעיתוי מורכב, כאשר אינטל מספקת רכיבים קריטיים עבור תוכניות ביטחוניות של הממשל האמריקאי, ויחסי וושינגטון–בייג’ין ממשיכים להיות מתוחים סביב נושאים טכנולוגיים וביטחוניים. בעלי מניות בחברה כבר הביעו חשש מהשלכות פוטנציאליות על אמון הציבור והרגולציה, ומקורות בשוק מעריכים כי רשויות אמריקאיות עשויות לבחון האם יש צורך להחמיר את ההגבלות על השקעות מסוג זה.
- חברת הנפט משלמת קנס עתק על דליפה בים והמעבד המסחרי הראשון יוצא לדרך
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טאן, מצדו, טרם התייחס פומבית לפרסום. באינטל לא התקבלה תגובה רשמית לדיווח עד כה. עם זאת, ברקע לשיח הציבורי והפוליטי הגובר סביב תלות הטכנולוגיה האמריקאית בסין, נראה שהנושא לא יירד מסדר היום בקרוב.
לאחרונה דווח כי אינטל ו-TSMC מנהלות מגעים מתקדמים להקמת מיזם משותף, שבמסגרתו צפויה TSMC לרכוש נתח של כ-20% מפעילות הייצור של אינטל, מהלך שעשוי לספק לחברה האמריקאית חיזוק כלכלי ותפעולי במאמץ להחזיר את יחידת הייצור שלה לרווחיות. אף שההסכם טרם נחתם, הוא משתלב היטב עם יעד אסטרטגי של הממשל האמריקאי להחזיר את ייצור השבבים המתקדמים לתוך גבולות ארה"ב. מבחינת TSMC, מדובר בהזדמנות להרחיב את הנוכחות האמריקאית שלה ולהתמודד עם הלחצים הגוברים סביב מעמדה בטאיוואן.
עם זאת, על רקע הדיווחים האחרונים על כך
שליפ-בו טאן, מנכ"ל אינטל, מחזיק החזקות נרחבות במאות חברות טכנולוגיה סיניות, כולל כאלו המזוהות עם הצבא הסיני, המשקיעים נותרים זהירים. גם אם שיתוף הפעולה עם TSMC עשוי לשדר מסר של איזון גיאופוליטי, קשה להתעלם מהשאלה העקרונית: כיצד ייתכן שמי שעומד בראש אחת הספקיות
המרכזיות של טכנולוגיה אמריקאית רגישה, מעורב כלכלית באופן עמוק כל כך בתעשייה הסינית?
- 3.אינטל במצב נואש לקראת חדלות פרעון. 11/04/2025 20:39הגב לתגובה זועצוב אבל אינטל בדרך ל CHAPTER 11 פירוק מרצון כבר החל.
- 2.נוחי 11/04/2025 20:08הגב לתגובה זומי מחזיק במניות
- 1.לרון 11/04/2025 19:20הגב לתגובה זוחברות צריכות מעל כל נתוניהן ....מזל! וכשאין מזל.....
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
