Wolfspeed; קרדיט: רשתות חברתיותWolfspeed; קרדיט: רשתות חברתיות

יצרנית השבבים הוותיקה שמתרסקת ב-50% לשפל של 27 שנה

עם האטה במכירות, סגירת מפעל, מענק ממשלתי של 750 מיליון דולר שמוטל בספק ואחוז גבוה של שורטיסטים במניה - מינוי המנכ"ל החדש של Wolfspeed מרגיז את המשקיעים, שמרגישים שההנהלה מנותקת מהמציאות ומרסקים את המניה

רוי שיינמן | (3)
נושאים בכתבה Wolfspeed שבבים

מניית יצרנית השבבים האמריקאית Wolfspeed Wolfspeed 4.73%   צוללות ב-50% לרמה הנמוכה ביותר מאז 1998, זאת בעקבות מינוי מנכ"ל חדש, אחרי שהמנכ"ל הקודם פוטר במפתיע וללא פירוט בנובמבר האחרון, ועל רקע המשך המאבק של החברה לייצוב מצבה הפיננסי. כ-32.5% ממניות החברה נמצאות בפוזיציית שורט, מה שמעיד על צכך שהשוק מצפה לעוד ירידות.


מי זאת Wolfspeed?

Wolfspeed מתמחה בפיתוח וייצור שבבים לתעשיית הרכב. במשך תקופה מסוימת, נהנתה החברה מביקושים גבוהים במיוחד לאור הביקושים מצד יצרניות הרכבים החשמליים. עם זאת, בשנה האחרונה החברה מתקשה להתמודד עם ההאטה החדה בביקושים מצד אותו מגזר שהעלה אותה למעלה בעבר.


בשיא של סוף 2021 המניה נסחרה לפי שווי של כ-23 מיליארד דולר, ומאז היא נפלה ב-98% לשווי של כ-444 מיליון דולר. כשהייתה בשיא השקיעה החברה משמעותית בהרחבת הפעילות, כולל הקמה של מפעלים חדשים בארה"ב. אולם, בעקבות ההאטה בשוק, נאלצה החברה לסגור את מפעל הייצור שלה בעיר דרהם, צפון קרוליינה, והודיעה כי תפטר 20% מכוח העבודה שלה.


השוק לא אוהב את המנכ"ל החדש - והמניה מתרסקת

החברה הכריזה החברה על מינויו של רוברט פיורלה (Robert Feurle), ותיק בתעשיית השבבים, לתפקיד המנכ"ל החדש. הוא ייכנס לתפקיד ב-1 במאי ויחליף את גרג לואו, שפוטר ללא עילה בנובמבר האחרון. ההנהלה מקווה שהמינוי יסייע בהחזרת האמון של המשקיעים, אבל השוק מקבל את ההודעה אחרת, והמניה מתרסקת.


השוק לא רואה במינוי של רוברט פיורלה פתרון אמיתי או מיידי לבעיות הקשות שהחברה מתמודדת איתן. מדובר באדם מנוסה בתחום, אבל השוק לא חושב שהוא יכול לרענן את החברה או אפילו להביא למהפך שהרבה מהמשקיעים חושבים שהחברה צריכה. המהלך נתפס כסמלי בלבד, ואולי אף כצעד של "מעט מדי, מאוחר מדי".


Wolfspeed נמצאת במקום רע,  המכירות מאטות וברבעון האחרון הם הסתכמו ב-180 מיליון דולר לעומת 200 מיליון דולר ברבעון המקביל, החברה ממשיכה לפטר עובדים, סוגרת את המפעל, ומסתמכת על מענק ממשלתי שטרם אושר. השוק מחפש הנהלה שתצא בצעדים אמיצים וגדולים - גיוס הון, מיזוגים, מכירת נכסים או שינוי מודל עסקי, לא רק פרצוף חדש על כיסא המנכ"ל. בינתיים בקופת החברה נותרו מזומנים בסך של כ-1.4 מיליארד דולר, כאשר החברה שורפת כ-725 מיליון דולר בשנה. חוסר ההכרזה על תוכנית הבראה לצד המינוי יצר רושם של ניתק בין ההנהלה למציאות.


החברה בונה על המענק הממשלתי - שספק אם בכלל יגיע

Wolfspeed ממתינה למענק של כ-750 מיליון דולר במסגרת חוק ה-CHIPS האמריקאי, התוכנית שאושרה ב-2022 ומטרתה לתמרץ ייצור שבבים בתוך ארה"ב. החוק הקצה סכום עתק של 52.7 מיליארד דולר לתמיכה בתעשייה, כאשר Wolfspeed הייתה אמורה להיות בין הנהנות.

קיראו עוד ב"גלובל"


עם זאת, המימוש של המענק מוטל כעת בספק. הנשיא דונלד טראמפ, כבר קרא לבטל את החוק ולנתב את הכספים להפחתת החוב הלאומי, וההצהרה הזו מגבירה את החשש ש-Wolfspeed לא תראה את הכסף.


"המענק של Wolfspeed הפך להיות הגבוה ביותר שטרם הוענק, ולכן הוא נמצא בסיכון תחת הממשל החדש", הסביר ברוקס אידלט, אנליסט בכיר בחברת CFRA Research. לדבריו, אם החברה לא תקבל את המענק, "המשמעות תהיה הרסנית - והיא תיאלץ לבצע מהלך התייעלות נרחב כדי לשמר מזומנים".


מניית החברה נסחרת לפי שווי של כ-444 מיליון דולר אחרי צניחה של 57% מתחילת השנה ושל 90% בשנה האחרונה.

מניית Wolfspeed בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימיאא 02/04/2025 09:21
    הגב לתגובה זו
    למה שחברה מסוג שבבי אמבדד בלבד תהיה שווה 23 מיליארד 2021 הייתה ממש יותר מדי אופטימית
  • 2.
    קלי 29/03/2025 10:42
    הגב לתגובה זו
    לפני שבוע כתבתי יכול 20%לדעתי ירד ל16500תוך שבועהכול בגלל טראמפ המגולומן ישנה דעתו המכסים ועוד
  • 1.
    קניתי 2000 (ל"ת)
    יהיה טוב 28/03/2025 20:53
    הגב לתגובה זו
דיאן קיטון. קרדיט: רשתות חברתיותדיאן קיטון. קרדיט: רשתות חברתיות

דיאן קיטון בנתה אימפריה של 100 מיליון דולר ומורשת השקעות מרשימה

השחקנית האגדית שהלכה אתמול לעולמה, הייתה אייקון קולנוע בתקופה שהשכר היה בקנה מידה אחר, ועשתה את מירב כספה מתפיסת עולם מוצלחת במיוחד לגבי השקעות נדל"ן

רן קידר |

דיאן קיטון, שהפכה את התשוקה שלה לארכיטקטורה ולעיצוב למכונת כסף שהכניסה לכיסה יותר מאשר כל האוסקרים והבלוקבסטרים שלה ביחד. כשנפטרה אתמול בגיל 79 בביתה בקליפורניה, קיטון הותירה מאחוריה לא רק מורשת קולנועית עצומה, אלא גם תיק השקעות נדל"ן מרשים. 

שווי הרכוש המוערך שלה עמד על 100 מיליון דולר - ולא, רובו המוחלט לא הגיע מכך ששיחקה מול אל פצ'ינו או זכתה באוסקר. התובנה הגדולה של קיטון לא הייתה בדרך לזכות בליבו של וודי אלן, אלא במשהו שרוב כוכבי הוליווד לא מבינים: הכסף האמיתי לא נמצא בצ'קים מהאולפנים, אלא ברכישה של נכס מוזנח, החזרתו לחיים, ומכירה של הנכס המחודש למישהו עם חשבון בנק עמוק יותר. בעולם שבו רוב השחקנים משקיעים בהפקות או במותגי אופנה שנכשלים, קיטון הבינה משהו בסיסי: נדל"ן בלוס אנג'לס הוא תמיד הימור טוב.

הבסיס: קריירת משחק שהניבה מיליונים - אבל לא מאות מיליונים

נתחיל עם הדבר שכולנו מכירים - הקריירה הקולנועית המרשימה. קיטון החלה בברודווי בשנת 1968, כשכיכבה בהצגה "שיער" וזכתה למועמדות לטוני כבר בשנה שלאחר מכן עבור "שחק אותה, סם" של וודי אלן. אבל הפריצה הכספית האמיתית הגיעה ב-1972, כאשר פרנסיס פורד קופולה בחר בה לתפקיד קיי אדמס ב"הסנדק". הסרט הפך לאחד מהמצליחים בכל הזמנים, וקיטון חזרה על התפקיד בשני סרטי ההמשך - עסקה שהבטיחה לה הכנסה יציבה לאורך שנים רבות.

ואם לא די בכך, ב-1977 הגיע רגע שהקפיץ עוד יותר את הקריירה שלה וכך גם עשה לארנק: "הרומן שלי עם אנני". הסרט לא רק זיכה אותה באוסקר לשחקנית הטובה ביותר, אלא גם הפך אותה לאייקון תרבותי - וזה הוביל להכנסות גבוהות יותר לכל פרויקט עתידי. לאחר האוסקר, שווי השוק שלה קפץ באופן דרמטי. שחקנית שבעבר קיבלה שכר סטנדרטי פתאום הייתה במעמד של "זוכת אוסקר", וזה אומר צ'קים גבוהים יותר, מיקומים יותר מרכזיים בכרזות וחלק גדול יותר מהרווחים.

לאורך שנות ה-80 וה-90, קיטון המשיכה לבחור בפרויקטים שהניבו רווחים נאים. "בייבי בום" ב-1987 היה הצלחה מסחרית וזיכה אותה במועמדות אוסקר נוספת. אבל ההצלחה הכלכלית האמיתית הגיעה עם "מועדון האקסיות " ב-1996 - הסרט הכניס 105 מיליון דולר בקופות, ונתח ההכנסות של קיטון מסרט כזה, כשחקנית ראשית, היה משמעותי למדי. בשנת 2003, "באהבה אין חוקים" עם ג'ק ניקולסון הביא לה מועמדות אוסקר נוספת וגלובוס הזהב, והסרט הכניס כמעט 125 מיליון דולר בארה"ב בלבד.

טראמפ ושי מדברים (דאלי)טראמפ ושי מדברים (דאלי)

שי לא מוותר - מגבלות על חברות ספנות אמריקאיות; החוזים יורדים

ממשלת סין הודיעה על הטלת מגבלות על חמש חברות אמריקאיות הקשורות ל-Hanwha Ocean, אחת מחברות בניית הספינות הגדולות מדרום קוריאה. ההודעה פורסמה על ידי משרד המסחר הסיני, כתגובה לצעדים של ממשל טראמפ נגד התעשייה הימית הסינית

רן קידר |

ממשלת סין הודיעה על הטלת מגבלות על חמש חברות אמריקאיות הקשורות ל-Hanwha Ocean, אחת מחברות בניית הספינות הגדולות מדרום קוריאה. ההודעה פורסמה על ידי משרד המסחר הסיני, כתגובה לצעדים של ממשל טראמפ נגד התעשייה הימית הסינית. המהלך מעמיק את השסע הכלכלי בין שתי המעצמות. הסנקציות כוללות איסור על גופים ואנשים סיניים לקיים פעילות עסקית עם החברות הללו, מה שמבודד אותן משוק סין - השוק הגדול בעולם בתחום הספנות והלוגיסטיקה.

החברות הנפגעות מהסנקציות

החברות כוללות את Hanwha Shipping LLC, Hanwha Philly Shipyard Inc., Hanwha Ocean USA International LLC, Hanwha Shipping Holdings LLC ו-HS USA Holdings Corp. משרד המסחר הסיני האשים את החברות בשיתוף פעולה עם וושינגטון בחקירה נגד התעשייה הימית הסינית, וטען כי הן תורמות לפגיעה ביכולות הטכנולוגיות והאסטרטגיות של סין. החברות הללו, שממוקמות בעיקר בארה"ב, מעורבות בפרויקטים כמו בניית ספינות צבאיות ומסחריות, והסנקציות עלולות להקשות עליהן לגייס השקעות או לספק שירותים בשוק הסיני, שמהווה כ-30% מהמסחר הימי העולמי.

הרקע: חקירת Section 301

ברקע עומדת חקירת Section 301 שמנהל נציג הסחר האמריקאי (USTR) נגד הענף הימי הסיני. בייג'ין רואה בחקירה פגיעה ביכולות הטכנולוגיות והאסטרטגיות של המדינה. החקירה בוחנת האם סין מסבסדת את תעשיית הספנות שלה, מה שנותן לה יתרון תחרותי על פני יצרניות מערביות. משרד התחבורה הסיני הודיע על חקירה פנימית לבחינת השפעת המהלכים האמריקאים, והזהיר מצעדי תגובה נוספים, כולל הגבלות על חברות זרות. כחלק מהתגובה, סין הטילה דמי נמל מוגברים על ספינות אמריקאיות: 400 עד 1,120 יואן לטון, עם מגבלה של חמש נסיעות בשנה, וחסימת כניסה במקרה של אי-תשלום, כתגובה לדמי הנמל האמריקאיים של 50 דולר לטון על ספינות סיניות.

העימות התגבר על רקע איומי טראמפ להטיל מכסים של 100% על מוצרים מסין, בתגובה להגבלות סיניות על יצוא חומרים רגישים כמו מינרלים נדירים, שהם חיוניים לתעשיות ההיי-טק והביטחון. האיומים קבעו דדליין של 1 בנובמבר להסכם, אחרת יוטלו המכסים. בתגובה, נכנסו לתוקף מגבלות על אוניות אמריקאיות בנמלים סיניים, מהלך שמעורר דאגה בענף השיט והלוגיסטיקה. חברות כמו Cosco ו-OOIL צפויות לספוג הפסדים מדמי הנמל האמריקאיים, בעוד התגובה הסינית פוגעת בספנות אמריקאיות.

כ-80% מהמסחר העולמי מבוצע באמצעות ספנות, וכל שיבוש בשרשרת האספקה משפיע על מחירי סחורות, זמני אספקה ותעשיות רבות, ממזון ועד שבבים. מומחים מזהירים כי העלייה בעלויות הנמלים עלולה להוסיף 10-15% למחירי היבוא מסין, מה שייצור לחץ אינפלציוני בשווקים. העימות עלול להשפיע על יחסי סין-קוריאה הדרומית, שכן Hanwha Ocean תלויה בשוק הסיני להזמנות, והסנקציות עלולות להאט את צמיחתה.