ליפ בו טאן אינטל
ליפ בו טאן אינטל

המנכ"ל החדש של אינטל רכש מניות ב-25 מיליון דולר

למרות השקעה אישית משמעותית, מניית החברה ממשיכה להידרדר; האם ליפ-בו טאן יצליח להתמודד עם האתגרים הרבים שקודמו נכשל בהם?

אדיר בן עמי | (5)
נושאים בכתבה אינטל

בצעד שמאותת על מחויבות אישית, ליפ-בו טאן, האיש שזה עתה נכנס לתפקיד מנכ"ל ענקית השבבים אינטל Intel Corp -1.09%  , הוציא מכיסו הפרטי סכום של 25 מיליון דולר לרכישת מניות החברה. המהלך, שהתרחש בתוך שבוע מכניסתו לתפקיד, היה למעשה מימוש של התחייבות שחתם עליה עם קבלת המינוי – להשקיע סכום זה במניות החברה בתוך 30 הימים הראשונים לכהונתו.


"ההשקעה משקפת את אמונו של ליפ-בו באינטל ואת מחויבותו ליצירת ערך לבעלי המניות," כך מסרה החברה בתגובה רשמית. טאן, שהחל את תפקידו ב-18 במרץ, לא איבד זמן וכבר ב-21 לחודש רכש למעלה ממיליון מניות במחיר של 23.96 דולר ליחידה – המחיר בו נסגרה המניה ביום המסחר הקודם, על פי הדיווח שהוגש לרשות ניירות הערך האמריקאית.


מה שמעניין בהשקעה זו היא העובדה שטאן בחר לבצע אותה דרך קרן משפחתית, שכעת מחזיקה בכ-1.2 מיליון מניות של אינטל. בנוסף, המנכ"ל החדש מחזיק עוד כ-16,000 מניות בחשבונו האישי וכ-500 מניות נוספות דרך תוכנית חיסכון פנסיוני.


בניגוד לקודמו בתפקיד, פט גלסינגר, שנהנה משכר בסיס של 1.25 מיליון דולר בשנה, טאן הסכים לשכר בסיס של מיליון דולר. עם זאת, עיקר התגמול שלו מבוסס על ביצועי מניית אינטל ביחס למדד S&P 500, כאשר הוא צפוי לקבל מענקי יחידות מניה ואופציות שערכן תלוי בהצלחתו להוביל את החברה קדימה.


האתגרים של מנכ"ל אינטל החדש

גלסינגר, שעזב את החברה בדצמבר האחרון, חווה תקופה מאתגרת בראש אינטל. ביצועי המניה בזמן כהונתו היו כה חלשים, עד שכמעט כל יחידות המניה מבוססות הביצועים שהוענקו לו נמחקו לחלוטין. הירידות החדות במניית אינטל בשנים האחרונות משקפות את האתגרים העצומים איתם מתמודדת החברה מול מתחרותיה העיקריות בשוק השבבים העולמי. הכניסה של טאן לתפקיד לא הביאה עדיין לשינוי במגמת המניה. בימים הראשונים לכהונתו, מחיר המניה דווקא המשיך לרדת בכ-6% נוספים. עם זאת, בוול-סטריט מעריכים כי דרוש זמן עד שהשפעת המנהיגות החדשה תורגש, וכי השקעתו האישית המשמעותית של טאן מהווה סימן מעודד למשקיעים הפוטנציאליים.


האתגר המשמעותי ביותר עבור המנכ"ל החדש יהיה להחזיר לאינטל את מעמדה כמובילה טכנולוגית בשוק השבבים העולמי. בשנים האחרונות, החברה איבדה נתחי שוק משמעותיים לטובת מתחרות כמו AMD בתחום המעבדים, ונותרה מאחור בתחום השבבים לבינה מלאכותית לעומת אנבידיה. במקביל, אינטל נאבקת להדביק את הפער מול TSMC הטאיוואנית בטכנולוגיות ייצור מתקדמות.


עבור טאן, האתגרים הללו אינם חדשים. הוא מגיע לתפקיד עם ניסיון עשיר בתעשייה, ומוכר כמומחה בתחום תכנון השבבים וטכנולוגיות הייצור. המשקיעים מקווים כי היכרותו העמוקה עם תעשיית השבבים תאפשר לו לנווט את אינטל דרך הסערה הנוכחית, וכי השקעתו האישית המשמעותית היא אכן סימן לביטחון ביכולתו להצליח במשימה המורכבת הזו.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ממש עצוב. 26/03/2025 23:03
    הגב לתגובה זו
    הקנייה התגלתה כגרועה מאוד ברודקום מסרבת לקנות חלקים מאינטל וגם חברות אחרות מעדיפותשלא לקנות חטיבות באינטל.תוך שבועות צפטר 11.
  • 3.
    דנה 26/03/2025 22:33
    הגב לתגובה זו
    אולי הוא טוב בניהול אבל הוא יפסיד את כל כספו תוך חודשיים.אינטל במצב קריטי לקראת פשיטת רגל.
  • 2.
    אינטל מחוסלת 26/03/2025 22:31
    הגב לתגובה זו
    מי שמחזיק במניות הדבר הנכון למכור בכל מחיר וללא הגבלת שער.
  • 1.
    יעלי 26/03/2025 20:25
    הגב לתגובה זו
    וגם המניות בבורסה הישראלית יפלו 50 אחוז עד סוף 2025.
  • אדרבה 27/03/2025 00:18
    הגב לתגובה זו
    והאמיצים תמיד מנצחים
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.