גון דיר
צילום: טוויטר
דוחות

ג'ון דיר עקפה את הציפיות - למה המניה יורדת?

המניה מאבדת גובה על רקע חששות מהאטה במכירות וירידה באיכות הרווח; בוול-סטריט מודאגים מהתלות בהטבות מס להשגת היעדים הפיננסיים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ג'ון דיר חקלאות

מניית יצרנית הציוד החקלאי ג'ון דיר Deere & Co יורדת עד 3% למרות שהחברה דיווחה על רווח למניה טוב מהתחזיות. המשקיעים מביעים דאגה מהירידה החדה במכירות ומאיכות הרווח שהושג בעזרת הטבות מס.


החברה דיווחה ביום חמישי על רווח למניה של 3.19 דולר ברבעון הראשון של שנת 2025, לעומת תחזיות האנליסטים שעמדו על 3.11 דולר למניה. עם זאת, המכירות הסתכמו ב-6.8 מיליארד דולר, נמוך משמעותית מהתחזיות שעמדו על 7.7 מיליארד דולר. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מדובר בירידה דרמטית - אז רשמה החברה רווח של 6.23 דולר למניה על מכירות של 10.5 מיליארד דולר. הנתונים משקפים את המצב המאתגר בשוק החקלאי האמריקאי.


ג'ון דיר הותירה את תחזית הרווח השנתי שלה ללא שינוי, וצופה רווח נקי של 5-5.5 מיליארד דולר. אולם, כפי שציין האנליסט טים ת'יין מריימונד ג'יימס, השמירה על התחזית התאפשרה בעיקר הודות להטבות מס ולא בזכות שיפור תפעולי.


ירידה של 30% במכירות ציוד חקלאי ב-2025

החברה צופה ירידה של 30% במכירות הציוד החקלאי הגדול בארה"ב בשנת 2025. תחזית המכירות הכוללת למגזר הציוד החקלאי הגדול הורעה, ועתה החברה צופה ירידה של 15-20% לעומת תחזית קודמת לירידה של כ-15%.


הירידה החדה במכירות ברבעון הראשון, שעמדה על כ-35%, מעוררת חשש בקרב המשקיעים שקצב ההתאוששות יהיה איטי מהצפוי. האנליסטים בוול סטריט צופים ירידה שנתית של כ-15% במכירות הציוד.


גורם נוסף המעיב על המניה הוא אי-הוודאות סביב השפעת המכסים שעשוי להטיל הנשיא טראמפ. החברה מפעילה מתקנים במקסיקו, שם מאיים טראמפ להטיל מכסים של 25%, ובנוסף המכסים על פלדה ואלומיניום עלולים להשפיע על עלויות הייצור.


הרקע לירידה בביצועים: המצב של החקלאים האמריקאים

הרקע לירידה בביצועי החברה הוא המצב הכלכלי המאתגר של החקלאים האמריקאים. ההכנסה החקלאית הנקייה בארה"ב ירדה ל-163 מיליארד דולר ב-2024, לעומת 165 מיליארד דולר ב-2023, וירידה חדה מהשיא של 228 מיליארד דולר ב-2022. משרד החקלאות האמריקאי צופה התאוששות מסוימת ב-2025, עם הכנסה צפויה של 194 מיליארד דולר. אולם, הנהלת ג'ון דיר ציינה כי רמות המלאי הגבוהות של ציוד משומש עלולות לעכב את ההתאוששות במכירות הציוד החדש.

קיראו עוד ב"גלובל"


מגזר הציוד החקלאי הגדול מהווה כ-45% מסך מכירות הציוד של החברה ברבעון הראשון, ולכן להאטה במגזר זה השפעה משמעותית על התוצאות הכוללות. האנליסט טים ת'יין מריימונד ג'יימס, למרות הביקורת על איכות הרווח, ממשיך להמליץ על קנייה עם מחיר יעד של 500 דולר למניה.


חברות רכב גדולות כמו פורד וג'נרל מוטורס נמנעו מלכמת את ההשפעה הצפויה של המכסים על תוצאותיהן הכספיות, והמשקיעים מקווים שגם במקרה של ג'ון דיר ההשפעה על הרווחיות תהיה מוגבלת.


ההנהלה תידרש להתמודד עם אתגרים משמעותיים בשנת 2025, כאשר הן המכירות והן הרווחיות צפויים לרדת באופן משמעותי. היכולת של החברה לעמוד בתחזיות תלויה במידה רבה בקצב ההתאוששות של המגזר החקלאי האמריקאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.