ולנס מודיעה על שותפות עם ענקית האודיו סנהייזר
הטכנולוגיה של ולנס המאפשרת העברה של וידאו למרחקים ארוכים תתחבר עם מוצרי סנהייזר, שמשתלבים גם עם פלטפורמת Microsoft Teams; "זה חיזוק נוסף לערך הייחודי שהשבבים שלנו מביאים לשוק שיחות הועידה בווידאו", אמרה גילי פרידמן, ראש היחידה העסקית הבין-תעשייתית בולנס
סמיקונדקטור
חברת השבבים הישראלית ולנס Valens -2.45% וחברת סנהייזר מדווחות כי טכנולוגיית השבבים של ולנס, המאפשרת פתרון להעברה של וידאו על גבי כבלים במרחקים ארוכים עם קישוריות USB ויכולת העברת חשמל, הפכה לפתרון מורשה רשמי של מוצרי
TeamConnect Bar של סנהייזר. האישור הופך את ולנס לשותפה אסטרטגית רשמית של סנהייזר.
השקת פתרונות TeamConnect Bar סימנה את כניסתה של חברת סנהייזר לשוק מערכות אודיו-וידיאו. מאז השקתם, המוצרים זכו לפופולריות בקרב לקוחות עסקיים ולקוחות
בתחום החינוך לאפליקציות של למידה מרחוק, ואף הוסמכו לשימוש עם פלטפורמת Microsoft Teams.
אנו נרגשים לשתף פעולה
עם ולנס סמיקונדקטור בפתרון חדשני זה, המאפשר ללקוחותינו לייעל את ההתקנות של מוצרי ה-TeamConnect Bar", אמר כריסטוף הרטוויג, מנהל שותפויות אסטרטגיות בסנהייזר. "הצגנו לשוק את המכשירים בעלי התכונות העשירות ביותר בקטגוריה
שלהם, ועכשיו נתנו ללקוחותינו את הגמישות לפרוס אותם באופן אמין מכל מקום בחדר".
- ולנס מאכזבת בתחזית ונופלת בטרום; ההכנסות ברבעון מעל לצפי
- אפסייד של 60% - ולנס קופצת אחרי המלצה מ-Needham
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"המלצה זו, והפיכתנו לשותף מומלץ רשמי, מחברה מובילה כמו סנהייזר, מהווה חיזוק נוסף לערך הייחודי שהשבבים שלנו מביאים לשוק שיחות הועידה בווידאו", אמרה גילי פרידמן, ראש היחידה העסקית הבין-תעשייתית בולנס סמיקונדקטור. "כמות המצלמות מתפשטת בחדרי ישיבות בכל הגדלים, והטכנולוגיה שלנו היא הטובה ביותר לאפשר את הרחקת המצלמות תוך שמירה על איכות ואמינות הוידאו. בעידן הלמידה והעבודה
ההיברידים, ולנס נמצאת בעמדה המאפשרת תמיכה במערכות של שיחות ועידה המתקדמות ביותר שהשוק יכול להציע".
לפני מספר חודשים ערכה ולנס כנס משקיעים בניו יורק. ולנס ציינה כי ההכנסות הכוללות צפויות להיות 220-300 מיליון דולר ב-2029, עם שיעור רווח גולמי בין 50%-60%. ההכנסות משוק האודיו-וידיאו המקצועי - 90-100 מיליון דולר ורווח גולמי בין 65%-75%. ההכנסות משוק ראייה ממוחשבת ומוצרים תעשייתיים - 35-50 מיליון דולר ורווח גולמי בין 55%-65%. ההכנסות משוק הרכב - 65-110 מיליון דולר ורווח גולמי בין 35%-45%. רכישת חברות - 30-40 מיליון דולר, בהתאם ובכפוף להזדמנויות רכישה אפשריות שתעמודנה בפני החברה. שיעור רווח EBITDA מתואם צפוי להיות 15%-20% בשנת 2029
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
ברבעון השלישי דיווחה ולנס על ההכנסות הסתכמו ב-16 מיליון דולר, מעל לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 15.1 מיליון דולר ומעל לתחזיות החברה שהיו להכנסות של 14.7-15.4 מיליון דולר. ברבעון המקביל ההכנסות עמדו על 14.2 מיליון דולר. ההפסד על בסיס GAAP הסתכם ב-10.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2024, בהשוואה להפסד על בסיס GAAP של 12.5 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2023. המניה נסחרת לפי שווי של 255.3 מיליון דולר אחרי עלייה של 6% בשנה האחרונה.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
