ולנס מודיעה על שותפות עם ענקית האודיו סנהייזר
הטכנולוגיה של ולנס המאפשרת העברה של וידאו למרחקים ארוכים תתחבר עם מוצרי סנהייזר, שמשתלבים גם עם פלטפורמת Microsoft Teams; "זה חיזוק נוסף לערך הייחודי שהשבבים שלנו מביאים לשוק שיחות הועידה בווידאו", אמרה גילי פרידמן, ראש היחידה העסקית הבין-תעשייתית בולנס
סמיקונדקטור
חברת השבבים הישראלית ולנס Valens -1.43% וחברת סנהייזר מדווחות כי טכנולוגיית השבבים של ולנס, המאפשרת פתרון להעברה של וידאו על גבי כבלים במרחקים ארוכים עם קישוריות USB ויכולת העברת חשמל, הפכה לפתרון מורשה רשמי של מוצרי
TeamConnect Bar של סנהייזר. האישור הופך את ולנס לשותפה אסטרטגית רשמית של סנהייזר.
השקת פתרונות TeamConnect Bar סימנה את כניסתה של חברת סנהייזר לשוק מערכות אודיו-וידיאו. מאז השקתם, המוצרים זכו לפופולריות בקרב לקוחות עסקיים ולקוחות
בתחום החינוך לאפליקציות של למידה מרחוק, ואף הוסמכו לשימוש עם פלטפורמת Microsoft Teams.
אנו נרגשים לשתף פעולה
עם ולנס סמיקונדקטור בפתרון חדשני זה, המאפשר ללקוחותינו לייעל את ההתקנות של מוצרי ה-TeamConnect Bar", אמר כריסטוף הרטוויג, מנהל שותפויות אסטרטגיות בסנהייזר. "הצגנו לשוק את המכשירים בעלי התכונות העשירות ביותר בקטגוריה
שלהם, ועכשיו נתנו ללקוחותינו את הגמישות לפרוס אותם באופן אמין מכל מקום בחדר".
- ולנס מאכזבת בתחזית ונופלת בטרום; ההכנסות ברבעון מעל לצפי
- אפסייד של 60% - ולנס קופצת אחרי המלצה מ-Needham
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"המלצה זו, והפיכתנו לשותף מומלץ רשמי, מחברה מובילה כמו סנהייזר, מהווה חיזוק נוסף לערך הייחודי שהשבבים שלנו מביאים לשוק שיחות הועידה בווידאו", אמרה גילי פרידמן, ראש היחידה העסקית הבין-תעשייתית בולנס סמיקונדקטור. "כמות המצלמות מתפשטת בחדרי ישיבות בכל הגדלים, והטכנולוגיה שלנו היא הטובה ביותר לאפשר את הרחקת המצלמות תוך שמירה על איכות ואמינות הוידאו. בעידן הלמידה והעבודה
ההיברידים, ולנס נמצאת בעמדה המאפשרת תמיכה במערכות של שיחות ועידה המתקדמות ביותר שהשוק יכול להציע".
לפני מספר חודשים ערכה ולנס כנס משקיעים בניו יורק. ולנס ציינה כי ההכנסות הכוללות צפויות להיות 220-300 מיליון דולר ב-2029, עם שיעור רווח גולמי בין 50%-60%. ההכנסות משוק האודיו-וידיאו המקצועי - 90-100 מיליון דולר ורווח גולמי בין 65%-75%. ההכנסות משוק ראייה ממוחשבת ומוצרים תעשייתיים - 35-50 מיליון דולר ורווח גולמי בין 55%-65%. ההכנסות משוק הרכב - 65-110 מיליון דולר ורווח גולמי בין 35%-45%. רכישת חברות - 30-40 מיליון דולר, בהתאם ובכפוף להזדמנויות רכישה אפשריות שתעמודנה בפני החברה. שיעור רווח EBITDA מתואם צפוי להיות 15%-20% בשנת 2029
- כולם רוצים לחגוג: האם עונת הכריסמס משפיעה גם עלינו - מי נהנה מזה ומי משלם ביוקר?
- אנבידיה משתלטת על מתחרה - חברת השבבים גרוק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
ברבעון השלישי דיווחה ולנס על ההכנסות הסתכמו ב-16 מיליון דולר, מעל לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 15.1 מיליון דולר ומעל לתחזיות החברה שהיו להכנסות של 14.7-15.4 מיליון דולר. ברבעון המקביל ההכנסות עמדו על 14.2 מיליון דולר. ההפסד על בסיס GAAP הסתכם ב-10.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2024, בהשוואה להפסד על בסיס GAAP של 12.5 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2023. המניה נסחרת לפי שווי של 255.3 מיליון דולר אחרי עלייה של 6% בשנה האחרונה.
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.
כולם רוצים לחגוג: האם עונת הכריסמס משפיעה גם עלינו - מי נהנה מזה ומי משלם ביוקר?
המלונות בנצרת ובחיפה בתפוסת שיא ובמסדרונות ההייטק האווירה מנומנמת - המשק הישראלי, שספג פגיעה קשה, מקבל בדצמבר זריקת מרץ מרעננת; אך לצד האורות המנצנצים, ישנם גם מפסידים
מי שעדיין חושב שחודש דצמבר בישראל מסתכם בסופגנייה ומטבעות שוקולד מוזהבים, מפספס את אחת המגמות הכלכליות המעניינות של השנים האחרונות. ישראל של סוף שנת 2025 היא כבר לחלוטין חלק מהכפר הגלובלי; דצמבר הפך לחודש של "צריכה היברידית" - שילוב של מסורת מקומית עם עונת חגים בינלאומית שחלחלה עמוק למיינסטרים הכלכלי, ויצרה דינמיקה המבוססת על חוויות ובילויים. ויש לכך גם משמעויות כלכליות - חבל הצלה לתיירות הפנים ולעסקים מקומיים, אבל במקביל הרכישה מאתרים בחו"ל דווקא מגלגלת כספים מהמשק המקומי החוצה, ובהייטק הכול ממתין על אש קטנה עד שהעולם יחזור לפעילות.
למי מצלצלים פעמוני החג?
תיירות הפנים ועסקי החוויות המבוססים על נוכחות פיזית ושירותים מקומיים מקבלים בדצמבר מנת חמצן כלכלי שאי אפשר לייבא באונליין. לפי נתוני משרד התיירות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), תפוסת המלונות בערים המעורבות בשיא העונה מגיעה לכ-90%. לאחר שנים מאתגרות בענף ותיירות חוץ שעדיין מדשדשת, מדובר בפדיון קריטי ליציבות העסקים המקומיים.
בערים המעורבות הקסם של חג המולד ממלא את הרחובות כבר מתחילת דצמבר - נצרת וחיפה, שבה מצוין פסטיבל "החג של החגים", הופכות למוקדי עלייה לרגל, והקהל הישראלי שמחפש תחושת חו"ל ותמונות יפות בלי לעבור בנתב"ג לא מאכזב. אך הרווח אינו מסתכם בלינה בלבד; "כלכלת החוויות" מייצרת תנועה ערה של מאות אלפי מבקרים בירושלים, חיפה ויפו סביב מיצגי אור ופסטיבלים אורבניים. אלו שירותים שדורשים נוכחות פיזית, ולכן הכסף נשאר בידי בעלי המסעדות, בתי הקפה והעסקים הקטנים בישראל.
תעשיית חנוכה: כסף "ישן" במחירים חדשים
על רקע עצי האשוח המנצנצים, גם כלכלת חנוכה המקומית תורמת בוסט אדיר. כבכל שנה, גם ב-2025 נרשמו שיאים במכירות במאפיות, למרות שהמחירים הרקיעו שחקים, וסופגניות פרימיום נמכרות במחיר של עד 20 שקלים לאחת.
עולם הבידור, שחזר לפעילות מלאה ב-2025, מגלגל עשרות מיליוני שקלים על מופעי ענק ופסטיגלים, המהווים מוקד משיכה צרכני שלא עוצר גם בתקופות מיתון. השילוב בין חנוכה, כריסמס ונובי-גוד-סילבסטר (הצובר תאוצה בכל המגזרים) מייצר "חודש זהב" לקמעונאי המזון והאלכוהול, הנהנים מביקושים חסרי תקדים למוצרי פרימיום.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")