גדעון בן צבי, מנכ"ל ולנס; קרדיט: החברהולנס מודיעה על שותפות עם ענקית האודיו סנהייזר
הטכנולוגיה של ולנס המאפשרת העברה של וידאו למרחקים ארוכים תתחבר עם מוצרי סנהייזר, שמשתלבים גם עם פלטפורמת Microsoft Teams; "זה חיזוק נוסף לערך הייחודי שהשבבים שלנו מביאים לשוק שיחות הועידה בווידאו", אמרה גילי פרידמן, ראש היחידה העסקית הבין-תעשייתית בולנס
סמיקונדקטור
חברת השבבים הישראלית ולנס Valens -3.39% וחברת סנהייזר מדווחות כי טכנולוגיית השבבים של ולנס, המאפשרת פתרון להעברה של וידאו על גבי כבלים במרחקים ארוכים עם קישוריות USB ויכולת העברת חשמל, הפכה לפתרון מורשה רשמי של מוצרי
TeamConnect Bar של סנהייזר. האישור הופך את ולנס לשותפה אסטרטגית רשמית של סנהייזר.
השקת פתרונות TeamConnect Bar סימנה את כניסתה של חברת סנהייזר לשוק מערכות אודיו-וידיאו. מאז השקתם, המוצרים זכו לפופולריות בקרב לקוחות עסקיים ולקוחות
בתחום החינוך לאפליקציות של למידה מרחוק, ואף הוסמכו לשימוש עם פלטפורמת Microsoft Teams.
אנו נרגשים לשתף פעולה
עם ולנס סמיקונדקטור בפתרון חדשני זה, המאפשר ללקוחותינו לייעל את ההתקנות של מוצרי ה-TeamConnect Bar", אמר כריסטוף הרטוויג, מנהל שותפויות אסטרטגיות בסנהייזר. "הצגנו לשוק את המכשירים בעלי התכונות העשירות ביותר בקטגוריה
שלהם, ועכשיו נתנו ללקוחותינו את הגמישות לפרוס אותם באופן אמין מכל מקום בחדר".
- ולנס מאכזבת בתחזית ונופלת בטרום; ההכנסות ברבעון מעל לצפי
- אפסייד של 60% - ולנס קופצת אחרי המלצה מ-Needham
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"המלצה זו, והפיכתנו לשותף מומלץ רשמי, מחברה מובילה כמו סנהייזר, מהווה חיזוק נוסף לערך הייחודי שהשבבים שלנו מביאים לשוק שיחות הועידה בווידאו", אמרה גילי פרידמן, ראש היחידה העסקית הבין-תעשייתית בולנס סמיקונדקטור. "כמות המצלמות מתפשטת בחדרי ישיבות בכל הגדלים, והטכנולוגיה שלנו היא הטובה ביותר לאפשר את הרחקת המצלמות תוך שמירה על איכות ואמינות הוידאו. בעידן הלמידה והעבודה
ההיברידים, ולנס נמצאת בעמדה המאפשרת תמיכה במערכות של שיחות ועידה המתקדמות ביותר שהשוק יכול להציע".
לפני מספר חודשים ערכה ולנס כנס משקיעים בניו יורק. ולנס ציינה כי ההכנסות הכוללות צפויות להיות 220-300 מיליון דולר ב-2029, עם שיעור רווח גולמי בין 50%-60%. ההכנסות משוק האודיו-וידיאו המקצועי - 90-100 מיליון דולר ורווח גולמי בין 65%-75%. ההכנסות משוק ראייה ממוחשבת ומוצרים תעשייתיים - 35-50 מיליון דולר ורווח גולמי בין 55%-65%. ההכנסות משוק הרכב - 65-110 מיליון דולר ורווח גולמי בין 35%-45%. רכישת חברות - 30-40 מיליון דולר, בהתאם ובכפוף להזדמנויות רכישה אפשריות שתעמודנה בפני החברה. שיעור רווח EBITDA מתואם צפוי להיות 15%-20% בשנת 2029
- הבן דחף את האב המיליארדר מצוק? מייסד מנגו מת בתעלומה ובנו הפך לחשוד
- מהפכת הבינה המלאכותית היא בדיוק מה שהחוקרים האלו ניבאו - ולמה היא עלולה להיכשל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר מזנק ב-1.1%, קמטק תזנק מחר במעל 12%
ברבעון השלישי דיווחה ולנס על ההכנסות הסתכמו ב-16 מיליון דולר, מעל לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 15.1 מיליון דולר ומעל לתחזיות החברה שהיו להכנסות של 14.7-15.4 מיליון דולר. ברבעון המקביל ההכנסות עמדו על 14.2 מיליון דולר. ההפסד על בסיס GAAP הסתכם ב-10.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2024, בהשוואה להפסד על בסיס GAAP של 12.5 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2023. המניה נסחרת לפי שווי של 255.3 מיליון דולר אחרי עלייה של 6% בשנה האחרונה.
מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט
ביונד מיט הייתה סמל לעתיד של תעשיית המזון, מאז ההייפ הראשוני אחרי ההנפקה איבדה את מרבית השווי ונאבקת לשרוד, כשהמניה קורסת מתחת לדולר והחברה מנסה להימנע מפשיטת רגל ברקע החובות הגבוהים
לפני שש שנים, ביונד מיט Beyond Meat 24.15% הייתה סמל למהפכה. חברה שהבטיחה לשנות את הדרך שבה העולם צורך חלבון, לא עוד בשר מן החי, אלא תחליפים צמחיים שאפשרו לשלב בין טעם, בריאות וסביבה. המשקיעים התאהבו, הכותרות היללו, והמניה טסה. באותה תקופה זה נראה כמו העתיד של תעשיית המזון. אבל העתיד הזה לא התממש. בשנים האחרונות הביקוש לבשר צמחי דעך, המתחרים התחזקו, והחברה מעולם לא הצליחה להראות רווח שנתי אחד.
ההגעה לנאסדק
החברה הגיעה לנאסדק בתחילת מאי 2019, בתקופה חמה במיוחד עבור תחום הפוד-טק, במה שהפך לאחת ההנפקות הזכורות של בתחום. החברה גייסה כ-240 מיליון דולר לפי מחיר של 25 דולר למניה, ששיקף לה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר. ההתלהבות סביב ה"בשר הצמחי", הפכה את יום המסחר הראשון לחגיגה של ממש, כאשר המניה פתחה בעלייה חדה, וסגרה את היום הראשון ברמה של 65.75 דולר, קפיצה של כ-163%.
תוך פחות מחודשיים המשיכה המניה לטפס והגיעה לשיא של קרוב ל-240 דולר בסוף יולי 2019, מה שהקפיץ את שווי השוק של ביונד מיט לכ-15 מיליארד דולר.
המציאות לא עמדה בציפיות
מאחורי ההייפ הגדול, החברה פשוט לא סיפקה את הסחורה. למרות היתרון הראשוני של ביונד מיט כחברת הבשר הצמחי הציבורית הראשונה, החברה מעולם לא הצליחה להציג רווח שנתי אחד. בשנים האחרונות קצב הצמיחה שלה נעצר, והירידה במכירות הפכה למגמה קבועה. הכנסות החברה ירדו בשיעור שנתי ממוצע של כ-8% בשנתיים האחרונות, וברבעון האחרון נרשמה צניחה של כמעט 20% לעומת השנה שעברה, בעיקר כתוצאה מירידה של כ-19% בנפח המוצרים שנמכרו.
- שימו לב לשווקים המתעוררים, ואיך לא לשלם לשוק ״שכר סופרים״?
- איזה מניות ביטחוניות מעניינות? ואיזה מניה סולידית יכולה להפתיע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקום להתרחב, החברה החלה להתכווץ. אחרי שיתוף הפעולה עם רשתות מזון מהיר והציפיות למכירות המוניות, הציבור התעייף מהמוצר, קטגוריית הבשר הצמחי כולה נחלשה, ויריבות כמו טייסון פודס ואימפוסיבל פודס תפסו נתח שוק גדל. אפילו הצרכנים המודעים לבריאות ולאקלים לא הצליחו להציל את המגמה. אבל האכזבה הגדולה ביותר נרשמה בשורה התחתונה. החברה שורפת מזומנים בקצב מהיר, עם הפסד של כ-92 מיליון דולר בשנה הנוכחית לעומת כ-110 מיליון בשנה הקודמת, והמאזן שלה נחלש משמעותית.
פרופ' יואל מוקיר (אונ' תל אביב)מהפכת הבינה המלאכותית היא בדיוק מה שהחוקרים האלו ניבאו - ולמה היא עלולה להיכשל
שלושת זוכי פרס נובל לכלכלה מסבירים מה מניע את ה-AI ומה צריך לקרות כדי שהמהפכה לא תיעצר באמצע?
הזוכים בפרס נובל לכלכלה הם יואל מוקיר, פיליפ אגיון ופיטר הוויט. הפרס ניתן להם על מחקרם על צמיחה כלכלית וליתר דיוק על "הרס יצרני". מה הקשר בין הרס לצמיחה - זה הרי מנוגד? ובכן, כדי לצמוח בגדול צריכים מהפכות שיהרסו את הקיים. הרס - יצרני. הרס שבסופו של דבר גורם לייצר, תפוקה.
המחקר הזה הוסיף להם נקודות לזכייה, כי הוא מאוד רלבנטי לה שקורה היום - מהפכת ה-AI משנה את אופן העבודה, הייצור וקבלת החלטות. השימוש בה בהדרגה הופך מ"רשות" ל"חובה". וזה קורה במקביל להרס הקיים - אותו הרס שהחוקרים מדברים עליו במחקרים שלהם.
עבודתם של השלושה, שמתפרשת על פני עשרות שנים ומשלבת ניתוח היסטורי עם מודלים תאורטיים, מציעה מסגרת להבנת אופן שבו טכנולוגיות חדשות מניעות צמיחה כלכלית. במיוחד, היא מדגישה את האתגרים שמתעוררים כאשר כוחות השוק והמדיניות הציבורית אינם מסוגלים להתאים את עצמם לקצב השינוי המהיר. הצמיחה הכלכלית, כך הם מראים, אינה תוצאה מקרית של המצאות בודדות, אלא תהליך חברתי-מוסדי שדורש תנאים ספציפיים. כאשר מסתכלים על המהפכה שבינה מלאכותית עוברת כרגע, המסגרת הזו מספקת כלים להבין מה קורה, מי ינצח, ומה עלול להשתבש.
ההרס היצירתי: המודל שמסביר את מהפכת הבינה המלאכותית
פיליפ אגיון, כלכלן צרפתי-בריטי שמלמד בקולג' אמריקן בלונדון ובאוניברסיטת קיימברידג', ופיטר הוויט, כלכלן קנדי מפרדריקטון, חולקים את הפרס על פיתוח מודלים מתמטיים שמתארים את הדינמיקה של חדשנות בשווקים תחרותיים. השניים, ששיתפו פעולה מאז שנות ה-80, פיתחו את רעיון "ההרס היצירתי" של ג'וזף שומפטר למודל תאורטי מובנה שמסביר בדיוק מה קורה כעת בעולם הבינה המלאכותית.
- יואל, הילד מחיפה זכה בנובל - מה גילה הפרופ' להיסטוריה כלכלית ומדוע הוא הופתע מאוד מהזכייה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במאמרם המכונן מ-1992, שפורסם בכתב העת Econometrica, הם בנו מסגרת מתמטית שמתארת כיצד חדשנות מובילה לצמיחה דרך תהליך של החלפת שחקנים בשוק. לפי המודל, חברות ותיקות משקיעות בשיפור תהליכי ייצור, אך פריצות דרך טכנולוגיות, כמו מעבר ממכונות אנלוגיות לדיגיטליות, או כיום מעבר מחיפוש מסורתי לבינה מלאכותית גנרטיבית, מחלישות אותן ומאפשרות כניסת מתחרים חדשים. זה בדיוק מה שקורה עכשיו: חברות ותיקות כמו גוגל ומיקרוסופט משקיעות מיליארדים כדי להגן על מעמדן, בעוד סטארטאפים כמו Anthropic ו-xAI מנסים להדיח אותן.
