בתוך 4 שנים גדל ייצוא השרותים ב-2.4 מיליארד דולר

הסתכם ב-04' ב-14.18 מיליארד ד', לעומת 11.78 מיליארד ב-01'. נשיא איגוד לשכות המסחר: "יש להשתחרר מהקונספציה השגויה שהיצוא הישראלי מורכב רק ממוצרים. יצוא השירותים מהווה כשליש מכלל היצוא ומתפתח בקצב מהיר"
שרון שפורר |

יצוא השירותים של ישראל עלה בארבע השנים האחרונות (2001-2004) בשיעור מצטבר של 21%, גידול של 2.4 מיליארד דולר, מ-11.78 מיליארד דולר בשנת 2001 ל-14.18 מיליארד דולר בשנת 2004. כך עולה מסקירה שפרסם היום (ראשון) אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, על התפתחות יצוא השירותים, על בסיס נתוני הלמ"ס.

באגף הכלכלה מציינים, כי סה"כ יצוא השירותים מהווה 28% מכלל היצוא הישראלי, והוא מורכב ממספר תחומים בהם שירותי הובלה ותחבורה, תיירות ושירותים אחרים.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר אמר, כי "שגיאה לחשוב על היצוא הישראלי רק במונחי יצוא מוצרים. זאת קונספציה שגויה. על קברניטי המשק להבין שכיום משקל יצוא השירותים מתקרב לכשליש מכלל היצוא הישראלי והוא מתפתח בקצב מהיר".

לדבריו, משקל יצוא השירותים מהווה גם רכיב חשוב בענפי הטכנולוגיה ובתעשיית היהלומים בנוסף על חשיבותו בענפי היצוא המסורתיים. בענף היהלומים למשל, הוא מביא לדוגמא, מועסקים כ-21,000 עובדים מתוכם רק כ-3,000 עוסקים ביצור וכל השאר בסחר שירותים.

יצוא שירותי ההובלה, כולל מטעני יצוא, דמי נסיעה, דמי חכירה ושירותי נמל, היווה בשנת 2004 כ-21% מכלל יצוא השירותים מישראל, והוא רשם גידול של 930 מיליון דולר, עליה בשיעור מצטבר של 40%, מ-2.1 מיליארד דולר בשנת 2001 ל-3 מיליארד דולר בשנת 2004.

יצוא שירותי התיירות (נסיעות חוץ) היווה בשנת 2004 כ-17% מסך יצוא השירותים. בארבע השנים 2001-2004 נשאר היצוא יציב על כ-2.4 מיליארד דולר.

יצוא שירותים אחרים - מסחר, תעשיה ופנאי - היווה 61% מסך יצוא השירותים, כאשר נרשמה עלייה בשיעור מצטבר של 22% (1.6 מיליארד דולר), מ-7.1 מיליארד דולר בשנת 2001 ל-8.7 מיליארד דולר ב-2004.

מסקירת אגף הכלכלה עולה, כי מבין יצוא השירותים של ענפי המסחר השונים נרשם גידול בשיעור מצטבר של 34% בתחום שירותי היצוא של ענף המסחר הסיטונאי (הכוונה לעמלות שיבואנים מקבלים מהיצרנים בחו"ל אותם הם מייצגים בישראל). גידול של 280 מיליון דולר, מ-756 מיליון דולר בשנת 2001 ל-1.03 מיליארד דולר בשנת 2004.

כמו כן, נרשמה עליה בתחום יצוא שירותי המחשוב (תוכנה ותיכנות עבור לקוחות בחו"ל יעוץ בנושא מחשוב ועיבוד נתונים, לא כולל תוכנות מדף) בשיעור מצטבר של 25 אחוזים (640 מיליון דולר), מ- 2.6 מיליארד דולר בשנת 2001 ל - 3.3 מיליארד דולר בשנת 2004.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.