עליה של 3.1% במדד מנהלי הרכש באפריל
מדד מנהלי הרכש בישראל שעורכות חברת B&D - דן אנד ברדסטריט ישראל וארגון מנהלי הרכש לחודש אפריל 2005, ממשיך את מגמת ההתרחבות זה החודש השני ברציפות ומעיד על התרחבות נוספת במשק היצרני בישראל. ערך המדד שנמדד בחודש אפריל עומד על 55.7% לעומת 52.6% במארס, קרי, עלייה של 3.1% בערך המדד, לרמתו הגבוהה ביותר בחצי השנה האחרונה.
כלכלני דן אנד ברדסטריט וארגון מנהלי הרכש מציינים, כי מדד מנהלי הרכש שהה במגמת התרחבות במשך 14 חודשים החל מחודש דצמבר 2003.
נזכיר, כי בפברואר שינה המדד כיוון ועבר למצב של האטה. זאת כתוצאה מירידה בביקושים המקומיים שהחלה בחודש ינואר ומירידה בביקושים לייצוא, החל מחודש פברואר שנבעה מירידה בכמות ההזמנות מחו"ל. במרץ ניכרה התאוששות הן בביקושים המקומיים והן בביקושים לייצוא, שאף השפיעו על שינוי הכיוון של המדד כולו, ועתה, באפריל, מגמת ההתרחבות נמשכת כאשר ברוב הרכיבים החשובים של המדד נרשמה התרחבות.
מדד מנהלי הרכש מבוסס על סקר מקיף שעורכים B&D - דן אנד ברדסטריט ישראל וארגון מנהלי הרכש, בקרב מנהלי הרכש של חברות תעשייתיות מובילות במגזר היצרני בישראל, ובודק את השינוי ברכיבים שונים בפעילות החברה הנסקרת כמו ביקושים מקומיים, ביקושים לייצוא, תפוקות ייצור, מלאי, העסקת עובדים ועוד...
ברכיב הביקושים ליצוא, מהרכיבים המהותיים במדד המודד את רמות הביקושים לייצוא, נרשמה החודש עלייה משמעותית של 4.6% לעומת חודש מרץ והערך הנמדד עומד על 56.4% לעומת 51.8% במרץ. כלכלני הדרוג מציינים כי זהו הערך הנמדד גבוה ביותר ברכיב, בחצי השנה האחרונה וכי הוא מיוחס לעלייה בכמות ההזמנות מחו"ל.
רכיב חשוב נוסף הוא רכיב ההזמנות בשוק המקומי, שאף בו נמשכה החודש מגמת ההתרחבות מהחודש שעבר. ערך הרכיב עומד על 53.7% לעומת 51.7% שנמדד בחודש הקודם.
רכיב תפוקות הייצור משלים 18 חודשים רצופים במגמת התרחבות, הערך שנמדד באפריל עומד על 63.9% לעומת 57.8% בחודש שעבר, עליה של 6.1% .
גם בהעסקת העובדים במגזר היצרני נרשמה החודש עלייה של 5.5% לעומת מרץ. הערך שנמדד באפריל עומד על 57.8% לעומת 52.3% בחודש הקודם.
רכיב המחירים משלים 21 חודשים ברציפות במגמת התרחבות, המעידה על המשך עליית מחירי חומרי הגלם, והחודש נרשמה עלייה של 3% . הערך שנמדד החודש ברכיב המחירים עומד על 60.2% לעומת 57.2% בחודש הקודם.
ברכיב מלאי מוצר מוגמר חל החודש שינוי כיוון ולאחר 3 חודשים ברציפות במגמת התרחבות חצה רכיב זה את קו 50% ועבר להאטה תוך כדי ירידה של 5.5%. באפריל עומד רכיב זה על 46.5% לעומת 52.0% בחודש שעבר הירידה ברכיב מלאי המוצר המוגמר, נובעת, על פי ניתוח התשובות לסקר, בשל העלייה בביקושים המקומיים וביקושים מחו"ל.
מדד מנהלי הרכש בארה"ב ובאנגליה
מנתונים אשר נתקבלו ממדדי מנהלי הרכש בארה"ב ובאנגליה ניתן לראות כי המשק היצרני האמריקאי ממשיך גם החודש להימצא במגמת התרחבות אם כי נרשמה התמתנות במגמה, ולעומתו המשק היצרני האנגלי עבר החודש להאטה. המדד האמריקאי עומד החודש על 53.3% לעומת 55.2% בחודש הקודם. המדד האנגלי עומד החודש על 49.5% לעומת 52.0% אשר נמדד בחודש הקודם. המשך ההתמתנות במגמת ההתרחבות במשק האמריקאי והמעבר להאטה במשק האנגלי עלולים לפגוע ברמת הביקושים למוצרים מישראל ועל כן מהווים סיבה לדאגה לגביי המשק היצרני בישראל.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
