החלשות הדולר - האיומים וההזדמנויות
החלשותו של הדולר אל מול המטבע הישראלי מכבידה על ענפים רבים במשק ובפרט על ענף הייצוא ועם זאת טומנת בחובה גם מספר הזדמנויות, בעיקר עבור הצרכנים שבינינו. כמה מנהלי חברות במשק נדרשו לסוגיית התיסוף בשקל והשלכותיו - הרי התייחסותיהם: סמנכ"ל קבוצת מכשירי תנועה, שלמה מאיר, מציין, כי בעקבות ירידת שער הדולר, החברה תעניק תנאי רכישה גמישים יותר ומסלולי אשראי ללא ריבית לרוכשי דגמי קרייזלר וג'יפ. לא תהיה השפעה על מחירי הרכבים הנקובים בשקלים. מנכ"ל חברת הבנייה אשדר, שרגא ויסמן מוסר, כי בפרוייקטים היוקרתיים המיועדים לתושבי חוץ ולמאיון העליון והמחירים מלכתחילה נקובים בדולרים - צפוייה עליה במכירות של יחידות דיור. לא אמורה להיות השפעה כלשהי בשוק הנדל"ן הכללי בו מחירי הדירות נקובים בשקלים. כמו כן ירידת שער הדולר יכולה להשפיע, לדעתו, על האטה במכירת דירות יד שנייה - שוק בו מחירי הדירות הם דולריים. סמנכ"ל השיווק של חברת אופיר טורס, יהודה זפרני מציין, כי הלקוחות מבינים ששער הדולר הוא נמוך ביותר ועל כן ממהרים לשלם עבור נסיעות אותן הזמינו לתקופת הפסח, מאי וחופשת הקיץ. הנסיעות הן יותר לארה"ב, תאילנד, בולגריה, צ'כיה וטורכיה - מדינות בהן שולט הדולר, ופחות למערב אירופה. מחירי החופשות לחו"ל זולים היום בכ-3%-5% מהמחירים בתקופה המקבילה אשתקד (במחירים שקליים). מבחינת חברות התיירות והסוכנים, מוסיף זפרני, כי כל ההוצאות הן בשקלים ונגרמים להללו הפסדים. מנכ"ל חברת טבע נאות, מיכאל אילוז מוסר, כי הירידה בשער הדולר פוגעת קשות ברווחיות המפעל וזאת לאור העובדה שטבע נאות רוכשת מיצרנים וספקים באירופה עורות, סוליות ורפידות במטבע היורו וכ-70% מהייצור של המפעל מיועד למדינות דולריות ושווי התמלוגים יורדים. סה"כ הייצוא של החברה במחירים לצרכן בשנה הינו כ-60 מיליון דולר. ולבסוף, סמנכ"ל הסחר והשיווק במשביר החדש לצרכן, דורון פרנקנשטיין מעריך, כי את מהלך ירידת ערך הדולר ירגישו ברשתות בעוד כחודש וחצי-חודשיים (וזאת, מכיוון שקולקציות הקיץ כבר נמצאת ברשת). הוא מוסר, כי המשביר החדש לצרכן מפעיל לחץ על הספקים המייבאים סחורה ממדינות דולריות על מנת שיורידו את המחירים ואז הרשת תוכל להוריד את המחיר לצרכן. מבחינת הקוסמטיקה, הוא מציין, רוב יצרני הקוסמטיקה הם אירופאים ועל כן בתחום הזה לא תהיה השפעה על המחיר.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
מתחנות דלק לתחנות טעינה: עדכון היסטורי בתמ"א
הוועדה הארצית לתכנון אישרה הרחבת זכויות הבנייה בתחנות דלק לטובת עמדות טעינה מהירה ואזורי המתנה, כחלק מהיעד הלאומי למעבר מלא לתחבורה חשמלית עד 2050
מינהל התכנון אישר תיקון משמעותי לתוכנית המתאר הארצית לתחנות תדלוק (תמ"א 18), שיתאים את המרחב הציבורי לעידן הרכב החשמלי. השינוי יאפשר הרחבה והתקנה של עמדות טעינה מתקדמות, עם שילוב תשתיות בסטנדרט טכנולוגי עדכני ותכנון משולב בסביבה העירונית.
המהלך הוא חלק ממדיניות לאומית להאצת המעבר המלא לתחבורה חשמלית עד שנת 2050. במסגרת השינוי יתווספו זכויות בנייה לטובת הקמת חדרי חשמל וטרנספורמציה בהיקף של עד 100 מ"ר, שיתמכו בטעינה מהירה של יותר מ־5 רכבים בו-זמנית. בנוסף, יינתנו זכויות נוספות של עד 20 מ"ר
ליצירת אזורי המתנה ושירות לנוסעים בזמן ההטענה.
בדיון השתתפו נציגי מינהל התכנון, משרד התחבורה, משרד האנרגיה ומשרד הגנת הסביבה, לצד חברות דלק ויזמים בתחום הרכב החשמלי. במסגרת המפגש נערך שולחן עגול שעסק בהיבטים הכלכליים, התפעוליים והסביבתיים של המהלך,
תוך בחינת צורכי השוק בפועל.
משרד האנרגיה הציג נתונים עדכניים הממחישים את קצב האימוץ המהיר: כיום נעים בכבישי ישראל כ-170,000 רכבים חשמליים מלאים מתוך כ-3.7 מיליון כלי רכב פרטיים. כדי לממש את היעד השאפתני - מעבר מלא לתחבורה חשמלית תוך 25 שנה - נדרשות תשתיות טעינה פרוסות, חכמות וזמינות בכל עיר ויישוב.
- זוז פאוור קורסת 70% מתחילת השנה - החברה חייבת טעינה מהירה
- המניה שמזנקת ב-38% ומה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי מינהל התכנון, "אנו רואים חשיבות עליונה בהסרת חסמים והכשרת הקרקע למעבר לתחבורה חשמלית. המהלך הזה אינו רק טכני - הוא חלק מתפיסה כוללת של עיצוב רחובות עירוניים מותאמים לעידן האנרגיה החדשה".
