
מתווה מואץ לשיקום ההרס: 51% הסכמה בלבד וחקיקה ייעודית
הצוות הבין משרדי קבע: רשויות מקומיות יובילו את התכנון, יסירו חסמים משפטיים. במתחמים שנפגעו במבצע "עם כלביא" יתאפשר לשלב גם בניינים שלא נפגעו - לצורך קידום התחדשות כוללת ולבניית פרויקטים עם שורות של בניינים
משרדי הממשלה סיכמו על מתווה ייעודי לשיקום אזורי המגורים שנפגעו מירי הטילים מאיראן במסגרת מבצע 'עם כלביא', במסלול מואץ של התחדשות עירונית. המתווה, שגובש על ידי הצוות הבין-משרדי בראשות משרד האוצר ובהשתתפות נציגי
משרד הפנים, משרד השיכון, משרד ראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, מטה התכנון ומינהל התכנון - נועד לאפשר החזרת התושבים לבתיהם במהירות, לצד פיתוח כולל של המתחמים והשכונות שנפגעו.במסגרת ההחלטות יפורסם בימים הקרובים תזכיר חוק מיוחד,
שיסיר חסמים משפטיים בעיקר סביב סוגיות קניין, ויעביר את הובלת התכנון לרשויות המקומיות אשר שיקבלו סמכויות של ועדה מחוזית ומשאבים נוספים לקידום הפרויקטים.
המתחמים שיוגדרו לשיקום יכללו בניינים שנהרסו כליל או כאלה שנדרשים לשיקום ארוך טווח, וכן יינתן
מענה לשילוב אחוז מוגבל של בניינים שלא נפגעו - אם הדבר נדרש משיקולים תכנוניים לטובת חידוש המתחם כולו ובניית שורות של בניינים חדשים. אחד הצעדים המרכזיים במתווה הוא הפחתת שיעור ההסכמה הנדרש מהדיירים לקידום פרויקט התחדשות עירונית ל-51% בלבד, לצד קביעת מנגנונים
שיבטיחו ביצוע מהיר ומתן פתרון ודאי וראוי לתושבים. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הדגיש כי המהלך נועד לאזן בין צרכי השיקום לבין הצורך בקידום מהיר של התהליכים, וכי לנגד עיני הממשלה עומדות המשפחות הממתינות לחזור לקורת גג משלהן.
בנוגע להורדת הרוב הדרוש -
כתבנו על הנושא כאן בהרחבה ותיארנו את המצב כאן - תמ"א עם 51%? שיקום ההרס לא צריך לבוא על גב המוחלשים. בין היתר הדגשנו את הבעיה ותיארנו איך שהמהלך הנוכחי,
גם אם מוגדר כהוראת שעה, יוצר תקדים. הוא מחליש את הקול של המיעוט, וזה לא הוגן. הרי הוא גם ככה מוחלש מלכתחילה. אז לתת עוד כוח לרוב? זו אינה רק שאלה חוקית, אלא ערכית: האם חברה דמוקרטית צריכה לייעל תהליכים על חשבון החלשים שבה? האם בשם המיגון והשיקום אפשר לדלג
על הסכמה, דיון, שכנוע? דווקא בתקופה שבה המערכת הציבורית נדרשת לגלות רגישות, אחריות ואמון כלפי האזרחים.
מה צפוי לקרות בפועל?
איך התמודדו בעולם עם מקרים דומים?
בעולם קיימות דוגמאות רבות למדינות שהתמודדו עם הרס אזרחי רחב היקף, והן מציעות לקחים
חשובים גם לישראל. ביפן, לאחר רעידות אדמה גדולות, הוקמו מנגנוני שיקום מהירים ששילבו לא רק הקלות רגולטוריות אלא גם שיתוף ציבור עמוק- החל משלב התכנון ועד לבחירת פתרונות המגורים הזמניים. בטורקיה, בעקבות רעידות אדמה בשנים האחרונות, ננקטו מהלכים מואצים לבנייה מחדש,
אך במקרים שבהם לא ניתן משקל מספק לקול התושבים, נרשמו התנגדויות חריפות ואף עיכובים ממושכים בביצוע. בארצות הברית, לאחר הוריקנים דוגמת קתרינה, הוקמו מסגרות שיקום מיוחדות שכללו הן שדרוג תשתיות והן השקעה בקהילות עצמן, מתוך הבנה ששיקום פיזי בלבד אינו מספיק ללא בניית
אמון וחיזוק המרקם החברתי. המסקנה החוזרת בכל המקרים הללו היא שמהירות לבדה אינה ערובה להצלחה, שיתוף הציבור והסברה רציפה הם מרכיבים הכרחיים ליצירת תהליך חלק ובר קיימא.
בהקשר הישראלי, הסיכון לפגיעה באמון הציבור הוא נקודה רגישה במיוחד. מהלך מואץ שמדלג
על שלבי שיח, שכנוע והסכמה עלול להיתפס בעיני חלק מהדיירים ככפייה, ובכך לפגוע בנכונותם לשתף פעולה. דווקא בתקופה של משבר, כאשר המערכת הציבורית נדרשת לגלות רגישות ולחזק את תחושת הביטחון של האזרחים, כל מהלך שיתפס כמתעלם מקולם עלול לערער את האמון - לא רק בתהליך
השיקום עצמו, אלא גם במוסדות המדינה.

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל
פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו, ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל.
הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."
לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.
פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות
במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.
ההרשמה להגרלת "דירה בהנחה" הוארכה עד 22 באוקטובר
בעקבות ההחלטה לעדכן את שיעור בני המקום בקריית עקרון ל-35%, משרד הבינוי והשיכון מודיע על הארכת מועד ההרשמה בשבוע נוסף. עד כה נרשמו מעל ל-127 אלף משקי בית להגרלה העשירית של התוכנית, שבה יוגרלו 7,479 דירות ברחבי הארץ; וגם - מה צפוי בהמשך?
משרד הבינוי והשיכון הודיע כי ההרשמה להגרלת "דירה בהנחה" תימשך עד יום רביעי, 22 באוקטובר 2025 בחצות, במקום להסתיים השבוע. ההחלטה התקבלה לאחר שמועצת מקרקעי ישראל אישרה הבוקר עדכון לשיעור בני המקום ביישוב קריית עקרון, שיעמוד מעתה על 35%. בהגרלה הנוכחית, העשירית במספר, מוצעות 7,479 יחידות דיור ביישובים רבים ברחבי הארץ – ובהם קריית עקרון, נתניה, רעננה, קריית גת, עכו, עפולה, ירושלים, יבנה ונוף הגליל. נאמר כי לראשונה, עד 50% מהדירות יוקצו למשרתי מילואים פעילים, מתוכן כ־25% למערך הלוחם.
לפי נתוני המשרד, מדובר במספר שיא של נרשמים - למעלה מ-127 אלף זכאים שכבר הצטרפו להגרלה. ההרשמה פתוחה לכל מי שמחזיק באישור זכאות בתוקף, וניתן לבחור עד שלוש ערים בלבד. חשוב לציין - ההגרלה הנוכחית היא ככל שנראה האחרונה שתתרחש אם משרד השיכון והאוצר לא יגיעו להסכמות. כתבנו על ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? ניסינו להשיג תגובה ממשרד האוצר אך ללא הצלחה. ממשרד השיכון נמסר כי השר חיים כץ פעל בדרכים רבות לקדם תכניות רבות ועשה עבודה רבה מאז שנכנס לתפקיד.
נכון לעכשיו, אין צפי לתכניות נוספות של מחיר למשתכן ודומיו והתוצאה של כך עלולה להיות עליית מחירים ברחבי הארץ. בעיקר בשל העובדה כי כ- 130 אלף זכאים צפויים לגשת לשוק החופשי ברגע שיבינו כי אין להם את הסיכוי יותר של להגיע לדירה דרך ההגרלות הממשלתיות.
ההגרלה הנוכחית - ולמה היא לאו דווקא למילואימניקים
נאמר רבות כי ההגרלה הנוכחית תהיה בכדי לספק ל״אלה שהגנו על הבית - בית בישראל״. נראה שההצהרה היא לא בהכרח מה שקורה בפועל בשטח. שבני המקום דווקא מובילים את הסיכויים לזכות בדירה הנחשקת בהגרלות. מדובר על סוג של ״שוחד״ של הממשלה לעיריות אשר רוצות להבטיח לתושבים שלהן את היכולת להגיע לדירה במקום מגורם וכפועל יוצא להמשיך ולהצביע לאותם ראשי ערים.
- הסיבה שבגללה מחירי הדירות יכולים לחזור לעלות ואף אחד לא לקח אותה בחשבון
- המדינה ממשיכה להמר על "דירה בהנחה": התכנית הוארכה עד נובמבר 2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיכויים של מילואימניק להגיע לדירה דרך התכנית הוא לא גבוה ובהחלט
ניתנת עדיפות לבני המקום. הרי קודם כל נותנים את ״הבשר״ לראשי הערים - ולאחר מכן נותנים למילואימניקים הלוחמים. חשוב להזכיר שיש גם את האלמנים/אלמנות שנכנסו לאחרונה לתכנית וכתוצאה מכך גם התכנית הוארכה. כזכור, התכנית המקורית הייתה צפויה להימשך עד ה-14/9. כעת היא
צפויה ( אם הכל יקרה כצפוי ולא יהיו שינויים נוספים מצד משרד השיכון והשר חיים כץ) להסתיים ב-22 לאוקטובר כאמור.