התחדשות עירונית פתח תקווה. קרדיט: עידן סבחמתווה מואץ לשיקום ההרס: 51% הסכמה בלבד וחקיקה ייעודית
הצוות הבין משרדי קבע: רשויות מקומיות יובילו את התכנון, יסירו חסמים משפטיים. במתחמים שנפגעו במבצע "עם כלביא" יתאפשר לשלב גם בניינים שלא נפגעו - לצורך קידום התחדשות כוללת ולבניית פרויקטים עם שורות של בניינים
משרדי הממשלה סיכמו על מתווה ייעודי לשיקום אזורי המגורים שנפגעו מירי הטילים מאיראן במסגרת מבצע 'עם כלביא', במסלול מואץ של התחדשות עירונית. המתווה, שגובש על ידי הצוות הבין-משרדי בראשות משרד האוצר ובהשתתפות נציגי
משרד הפנים, משרד השיכון, משרד ראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, מטה התכנון ומינהל התכנון - נועד לאפשר החזרת התושבים לבתיהם במהירות, לצד פיתוח כולל של המתחמים והשכונות שנפגעו.במסגרת ההחלטות יפורסם בימים הקרובים תזכיר חוק מיוחד,
שיסיר חסמים משפטיים בעיקר סביב סוגיות קניין, ויעביר את הובלת התכנון לרשויות המקומיות אשר שיקבלו סמכויות של ועדה מחוזית ומשאבים נוספים לקידום הפרויקטים.
המתחמים שיוגדרו לשיקום יכללו בניינים שנהרסו כליל או כאלה שנדרשים לשיקום ארוך טווח, וכן יינתן
מענה לשילוב אחוז מוגבל של בניינים שלא נפגעו - אם הדבר נדרש משיקולים תכנוניים לטובת חידוש המתחם כולו ובניית שורות של בניינים חדשים. אחד הצעדים המרכזיים במתווה הוא הפחתת שיעור ההסכמה הנדרש מהדיירים לקידום פרויקט התחדשות עירונית ל-51% בלבד, לצד קביעת מנגנונים
שיבטיחו ביצוע מהיר ומתן פתרון ודאי וראוי לתושבים. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הדגיש כי המהלך נועד לאזן בין צרכי השיקום לבין הצורך בקידום מהיר של התהליכים, וכי לנגד עיני הממשלה עומדות המשפחות הממתינות לחזור לקורת גג משלהן.
בנוגע להורדת הרוב הדרוש -
כתבנו על הנושא כאן בהרחבה ותיארנו את המצב כאן - תמ"א עם 51%? שיקום ההרס לא צריך לבוא על גב המוחלשים. בין היתר הדגשנו את הבעיה ותיארנו איך שהמהלך הנוכחי,
גם אם מוגדר כהוראת שעה, יוצר תקדים. הוא מחליש את הקול של המיעוט, וזה לא הוגן. הרי הוא גם ככה מוחלש מלכתחילה. אז לתת עוד כוח לרוב? זו אינה רק שאלה חוקית, אלא ערכית: האם חברה דמוקרטית צריכה לייעל תהליכים על חשבון החלשים שבה? האם בשם המיגון והשיקום אפשר לדלג
על הסכמה, דיון, שכנוע? דווקא בתקופה שבה המערכת הציבורית נדרשת לגלות רגישות, אחריות ואמון כלפי האזרחים.
מה צפוי לקרות בפועל?
העברת סמכויות התכנון לרשויות המקומיות צפויה לקצר משמעותית את לוחות הזמנים, לצמצם בירוקרטיה ולהפחית את התלות בוועדות המחוזיות, מה שיאפשר גמישות תכנונית והתאמת
הפתרונות לצורכי השטח. עם זאת, השינוי עלול להעמיד אתגרים ברשויות מקומיות חלשות, שלהן פחות משאבים וניסיון מקצועי בניהול פרויקטים מורכבים בהיקף כזה - מצב שעלול ליצור פערים בין ערים חזקות לפריפריה.
מבחינה כלכלית, מדובר בהזדמנות עבור יזמים, שכן הפרויקטים
צפויים להיות רחבים יחסית ולזכות לתמריצים ממשלתיים, מה שעשוי למשוך השקעות. מנגד, במתחמים שבהם הכדאיות הכלכלית נמוכה, יהיה צורך להוסיף כלים משלימים כמו הגדלת זכויות בנייה, מתן מענקי מדינה או ערבויות שיקטינו את הסיכון. בהיבט החברתי, הכללת בניינים שלא נפגעו ישירות
מהירי עשויה לאפשר חידוש של מתחמים שלמים ושדרוג תשתיות באופן כולל, אך היא גם עלולה לעורר התנגדות מצד בעלי דירות שאינם רואים הצדקה לפינוי. כאן עולה השאלה: עד כמה יש להעדיף את האינטרס של כלל הציבור על פני זכות הקניין של הפרט, במיוחד כאשר מדובר בנכסים שלא ניזוקו
בפועל.
איך התמודדו בעולם עם מקרים דומים?
בעולם קיימות דוגמאות רבות למדינות שהתמודדו עם הרס אזרחי רחב היקף, והן מציעות לקחים
חשובים גם לישראל. ביפן, לאחר רעידות אדמה גדולות, הוקמו מנגנוני שיקום מהירים ששילבו לא רק הקלות רגולטוריות אלא גם שיתוף ציבור עמוק- החל משלב התכנון ועד לבחירת פתרונות המגורים הזמניים. בטורקיה, בעקבות רעידות אדמה בשנים האחרונות, ננקטו מהלכים מואצים לבנייה מחדש,
אך במקרים שבהם לא ניתן משקל מספק לקול התושבים, נרשמו התנגדויות חריפות ואף עיכובים ממושכים בביצוע. בארצות הברית, לאחר הוריקנים דוגמת קתרינה, הוקמו מסגרות שיקום מיוחדות שכללו הן שדרוג תשתיות והן השקעה בקהילות עצמן, מתוך הבנה ששיקום פיזי בלבד אינו מספיק ללא בניית
אמון וחיזוק המרקם החברתי. המסקנה החוזרת בכל המקרים הללו היא שמהירות לבדה אינה ערובה להצלחה, שיתוף הציבור והסברה רציפה הם מרכיבים הכרחיים ליצירת תהליך חלק ובר קיימא.
בהקשר הישראלי, הסיכון לפגיעה באמון הציבור הוא נקודה רגישה במיוחד. מהלך מואץ שמדלג
על שלבי שיח, שכנוע והסכמה עלול להיתפס בעיני חלק מהדיירים ככפייה, ובכך לפגוע בנכונותם לשתף פעולה. דווקא בתקופה של משבר, כאשר המערכת הציבורית נדרשת לגלות רגישות ולחזק את תחושת הביטחון של האזרחים, כל מהלך שיתפס כמתעלם מקולם עלול לערער את האמון - לא רק בתהליך
השיקום עצמו, אלא גם במוסדות המדינה.
בנייה מתועשת (גרוק)כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?
בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור
בנייה מתועשת כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".
הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.
מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.
המהפכה שמתחילה במפעל
כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.
התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.
מלאי ענק של דירות בתל אביב - סקירת הכלכלן הראשי באוצר על שוק הדירות
שפל בכמות הדירות הנמכרות, ירידת המחירים כבר כאן
בחודש יוני נרכשו 5,844 דירות בלבד - הרמה הנמוכה ביותר בחודשי יוני לפחות מאז שנת 2000. מכירות הקבלנים בשוק החופשי צנחו ב-50% לעומת יוני אשתקד, כשבתל אביב ובת ים נמכרו 137 דירות חדשות בלבד. מלחמת "עם כלביא" ומגבלות בנק ישראל על הטבות המימון תרמו לקריסה. מבדיקת בזיפורטל בשבועות האחרונים עולה כי מחירי הדירות ירדו בכ-5%, אם כי זה תלוי במקום. על פי הלמ"ס הירידה מגיעה לכ-1%, אך נתוני הלמ"ס בעיכוב של חודשיים וחצי ממה שקורה בשטח, וגם המדידה שלהם במקרים רבים מעוותת. כנראה שבמדד הבא, יוצגו נתונים שמעידים על המשך ירידת המחירים.
נתונים חדשים של משרד האוצר חושפים תמונה קודרת במיוחד של שוק הנדל"ן הישראלי: בחודש יוני 2025 נרכשו בסך הכל 5,844 דירות (כולל דירות בסבסוד ממשלתי), ירידה חדה של 29% בהשוואה ליוני 2024 ו-13% בהשוואה לחודש הקודם. זוהי הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה בחודשי יוני לפחות מאז תחילת שנות האלפיים.
הנתון הבולט במיוחד הוא הקריסה במכירות הקבלנים: בשוק החופשי נמכרו 1,441 דירות חדשות בלבד - צניחה של 50% בהשוואה ליוני אשתקד. במחצית הראשונה של 2025 נרשמה ירידה כוללת של 35% במכירות הקבלנים בשוק החופשי.
לפי הניתוח של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מלחמת "עם כלביא" שפרצה ב-13 ביוני והסתיימה ב-24 לחודש השפיעה על רמת המכירות, אך העובדה שמכירות יד שניה ירדו בשיעור מתון משמעותית (16%) מזה של הדירות החדשות מלמדת כי גורמים נוספים תרמו לירידה החדה, ובראשם המגבלות שהטיל בנק ישראל על הטבות המימון של הקבלנים שנכנסו לתוקף באפריל.
- היצע דירות גדול בדרך - סיום תקופת החסימה מתקרב
- 81,000 דירות תקועות - והספירה נמשכת: מי המתחרה החדש של הקבלנים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב בשפל היסטורי: 86 חודשים למכירת המלאי
המצב החמור ביותר נרשם באזור תל אביב, שם נמכרו בחודש יוני 137 דירות חדשות בלבד - ירידה של 65% לעומת יוני אשתקד. להשוואה, ביוני 2002, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, נמכרו באזור זה 122 דירות חדשות.
