לבנון
צילום: Getty Images Israel

ארה״ב ומדינות המפרץ לוחצות לפירוק חיזבאללה מנשקו - לבנון על סף עימות חדש

הסיוע הכלכלי והשיקום של לבנון מותנים בתוכנית מוסדרת לפירוק כל הכוחות החמושים שאינם מדינתיים; חיזבאללה מתנגד - האם סבב נוסף בדרך?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה לבנון חיזבאללה

לבנון ניצבת במוקד לחץ בינלאומי גובר מצד ארצות הברית ומדינות המפרץ, הדורשות פירוק מלא של חיזבאללה מנשקו והחזרת המונופול על הכוח הצבאי לידי המדינה. הדרישות מגיעות בעיתוי קריטי, על רקע התאוששות כלכלית חלקית ומתיחות מתמשכת בגבול עם ישראל. הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם, שנכנסו לתפקידם לפני פחות משנה, קיבלו מסרים חד משמעיים מוושינגטון וממדינות המפרץ, סעודיה, איחוד האמירויות וכווית, שלפיהם סיוע כלכלי, השקעות ותוכניות שיקום, במיוחד בדרום לבנון, יינתנו רק בתמורה לתוכנית מפורטת ומוגבלת בזמן לפירוק חיזבאללה ויתר המיליציות החמושות. בנוסף, נדרשות רפורמות במערכת הבנקאית, צמצום הכלכלה הבלתי-פורמלית ומלחמה בשחיתות, שממשיכה לערער את היציבות במדינה.  


חיזבאללה מתנגד ומאיים בהסלמה  

חיזבאללה, הנתמך על ידי איראן ומשולב במערכת השלטונית והפרלמנטרית של לבנון, דחה בתוקף את הדרישות לפירוק נשקו. מזכ"ל הארגון החדש, נעים קאסם, הצהיר כי לא יתקיים דיון על הנושא רק בשל לחץ אמריקאי או ערבי, וטען כי פירוק הנשק יותיר את הציבור השיעי חשוף לאיומים מישראל וקבוצות קיצוניות מסוריה. הוא הזהיר כי הרחבת פעילות צבאית ישראלית בלבנון עלולה להוביל לחידוש ירי טילים, כפי שקרה לאחר מתקפת חמאס באוקטובר 2023. העימותים בגבול נמשכים: צה"ל תקף לאחרונה כלי רכב במזרח לבנון, סמוך לגבול הסורי, וחיסל חמישה בני אדם, יום לאחר הפצצת עשרה יעדים בדרום. ישראל מחזיקה חמש נקודות שליטה בשטח לבנון, מה שמעצים את טענות חיזבאללה על "כיבוש מתמשך".  


ההקשר האזורי והסיכונים לעימות פנימי  

הלחץ האמריקאי מלווה בניסיונות תיווך לאכיפת הפסקת אש חלקית שהושגה בנובמבר האחרון, אך דיפלומטים מעריכים כי ההכרעה בנוגע לחיזבאללה תלויה בהסכמה מטהרן, שמחזקת את השפעתה על הארגון מאז חיסול חסן נסראללה בשנה שעברה. מדינות המפרץ שהשקיעו במהלך עשרות השנים האחרונות מיליארדי דולרים בלבנון,  לא כולל הלוואות והשקעות פרטיות, מבהירות כי המשך הסיוע מותנה בשינוי ביטחוני ופוליטי משמעותי. סעודיה אף תיארה השקעה בלבנון ללא שינוי כ"זריקה לחור שחור". הממשלה בביירות מבקשת לעמוד בתנאים כדי להבטיח סיוע, אך חוששת כי המהלך עלול לעורר עימות פנימי ולערער את היציבות השברירית במדינה, שעדיין מתמודדת עם משבר כלכלי ופוליטי עמוק.


שאלות ותשובות על לבנון וחיזבאללה

מי מפעיל לחץ על לבנון לפירוק חיזבאללה מנשקו?

ארצות הברית ומדינות המפרץ, כולל סעודיה, איחוד האמירויות וכווית, דורשות פירוק מלא של חיזבאללה מנשקו כתנאי לסיוע כלכלי ושיקום.

מהן התנאים לסיוע הכלכלי ללבנון מצד ארה"ב ומדינות המפרץ?

הסיוע מותנה בתוכנית מפורטת לפירוק כל הכוחות החמושים שאינם מדינתיים, כולל חיזבאללה, לצד רפורמות בנקאיות, מאבק בשחיתות וצמצום הכלכלה הבלתי פורמלית.

מי הם הנשיא וראש הממשלה הנוכחיים בלבנון שמקבלים את הלחצים הללו?

הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם, שניהם בשנה הראשונה לכהונתם, קיבלו מסרים ברורים מהבית הלבן וממדינות המפרץ.

קיראו עוד ב"בארץ"

מהי עמדת חיזבאללה לגבי הדרישה לפירוק נשקו?

חיזבאללה דוחה את הדרישות בתוקף, ומזכ"לו נעים קאסם טוען כי פירוק הנשק יחשוף את הציבור השיעי לאיומים מישראל וקבוצות קיצוניות מסוריה.

מה מאיים חיזבאללה לעשות אם ישראל תרחיב פעילותה בלבנון?

הארגון מאיים לחדש ירי טילים, כפי שעשה לאחר מתקפת חמאס באוקטובר 2023, אם ישראל תרחיב את פעילותה הצבאית.

אילו עימותים נקודתיים מתרחשים בגבול לבנון-ישראל?

צה"ל תקף לאחרונה כלי רכב במזרח לבנון סמוך לגבול הסורי וחיסל חמישה בני אדם, יום לאחר הפצצת עשרה יעדים בדרום לבנון.

כמה נקודות שליטה מחזיקה ישראל בשטח לבנון?

ישראל מחזיקה חמש נקודות שליטה בתוך שטח לבנון, מה שמעצים את טענות חיזבאללה על כיבוש מתמשך.

מי תומך בחיזבאללה ומשפיע על החלטותיו?

איראן תומכת בחיזבאללה ומגבירה את שליטתה בארגון מאז חיסול חסן נסראללה בשנה שעברה, וההכרעה על פירוק הנשק תלויה בהסכמת טהרן.

מהי עמדת סעודיה לגבי השקעות עתידיות בלבנון?

סעודיה מגדירה השקעה בלבנון ללא שינוי ביטחוני ופוליטי כ"זריקה לחור שחור" ומתנה את הסיוע בשינוי מהותי.

מהי החשש של הממשלה הלבנונית בנוגע לפירוק חיזבאללה?

הממשלה חוששת שהמהלך יצית עימות פנימי ויערער את היציבות השברירית במדינה, שעדיין מתמודדת עם משבר כלכלי עמוק.

מתי נוסד חיזבאללה ומדוע?

חיזבאללה נוסד בשנות ה-80 המוקדמות כתגובה לפלישת ישראל ללבנון ב-1982, במטרה להתנגד לכיבוש ולקדם אינטרסים שיעיים.

מהי החלטת מועצת הביטחון 1701 והקשרה לחיזבאללה?

החלטה 1701 משנת 2006 קוראת לפריסת צבא לבנון בדרום ולפירוק חיזבאללה מנשקו, אך היא לא יושמה במלואה והמתיחות בגבול נמשכת.

מה תפקידו של חיזבאללה בפוליטיקה הלבנונית?

חיזבאללה הוא חלק ממערכת השלטון והפרלמנט, עם נציגים בממשלה ובאספה הלאומית, והוא משפיע על מדיניות חוץ וביטחון.

כיצד השפיעה מלחמת האזרחים בסוריה על חיזבאללה?

חיזבאללה התערב במלחמה לצד אסד, מה שחיזק את קשריו עם איראן אך גרם לאבדות כבדות ולמתיחות פנימית בלבנון.

מה היה הפיצוץ בנמל ביירות ב-2020 והקשרו לחיזבאללה?

הפיצוץ הרסני גרם מאות הרוגים והואשם ברשלנות, אך חשדות נקשרו לחיזבאללה בשל אחסון חומרים מסוכנים, מה שהחריף את המשבר הכלכלי.

כיצד משפיעה המתיחות עם ישראל על הכלכלה הלבנונית?

המתיחות גורמת להפסקות חשמל, נזקים תשתיתיים וירידה בהשקעות זרות, מה שמחמיר את המשבר הכלכלי שגרם להתמוטטות המטבע.

מהי תמיכת איראן בחיזבאללה?

איראן מספקת לחיזבאללה מימון, אימונים ונשק, כולל טילים מדויקים, כחלק מציר ההתנגדות נגד ישראל וארה"ב.

מה הסיכונים להסלמה כללית בלבנון בשנת 2025?

הסיכונים כוללים עימות צבאי רחב עם ישראל, מלחמה פנימית בין פלגים לבנוניים והחרפת המשבר ההומניטרי עקב לחצים בינלאומיים.




הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.