ארה״ב ומדינות המפרץ לוחצות לפירוק חיזבאללה מנשקו - לבנון על סף עימות חדש
הסיוע הכלכלי והשיקום של לבנון מותנים בתוכנית מוסדרת לפירוק כל הכוחות החמושים שאינם מדינתיים; חיזבאללה מתנגד - האם סבב נוסף בדרך?
לבנון ניצבת במוקד לחץ בינלאומי גובר מצד ארצות הברית ומדינות המפרץ, הדורשות פירוק מלא של חיזבאללה מנשקו והחזרת המונופול על הכוח הצבאי לידי המדינה. הדרישות מגיעות בעיתוי קריטי, על רקע התאוששות כלכלית חלקית ומתיחות מתמשכת בגבול עם ישראל. הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם, שנכנסו לתפקידם לפני פחות משנה, קיבלו מסרים חד משמעיים מוושינגטון וממדינות המפרץ, סעודיה, איחוד האמירויות וכווית, שלפיהם סיוע כלכלי, השקעות ותוכניות שיקום, במיוחד בדרום לבנון, יינתנו רק בתמורה לתוכנית מפורטת ומוגבלת בזמן לפירוק חיזבאללה ויתר המיליציות החמושות. בנוסף, נדרשות רפורמות במערכת הבנקאית, צמצום הכלכלה הבלתי-פורמלית ומלחמה בשחיתות, שממשיכה לערער את היציבות במדינה.
חיזבאללה מתנגד ומאיים בהסלמה
חיזבאללה, הנתמך על ידי איראן ומשולב במערכת השלטונית והפרלמנטרית של לבנון, דחה בתוקף את הדרישות לפירוק נשקו. מזכ"ל הארגון החדש, נעים קאסם, הצהיר כי לא יתקיים דיון על הנושא רק בשל לחץ אמריקאי או ערבי, וטען כי פירוק הנשק יותיר את הציבור השיעי חשוף לאיומים מישראל וקבוצות קיצוניות מסוריה. הוא הזהיר כי הרחבת פעילות צבאית ישראלית בלבנון עלולה להוביל לחידוש ירי טילים, כפי שקרה לאחר מתקפת חמאס באוקטובר 2023. העימותים בגבול נמשכים: צה"ל תקף לאחרונה כלי רכב במזרח לבנון, סמוך לגבול הסורי, וחיסל חמישה בני אדם, יום לאחר הפצצת עשרה יעדים בדרום. ישראל מחזיקה חמש נקודות שליטה בשטח לבנון, מה שמעצים את טענות חיזבאללה על "כיבוש מתמשך".
ההקשר האזורי והסיכונים לעימות פנימי
הלחץ האמריקאי מלווה בניסיונות תיווך לאכיפת הפסקת אש חלקית שהושגה בנובמבר האחרון, אך דיפלומטים מעריכים כי ההכרעה בנוגע לחיזבאללה תלויה בהסכמה מטהרן, שמחזקת את השפעתה על הארגון מאז חיסול חסן נסראללה בשנה שעברה. מדינות המפרץ שהשקיעו במהלך עשרות השנים האחרונות מיליארדי דולרים בלבנון, לא כולל הלוואות והשקעות פרטיות, מבהירות כי המשך הסיוע מותנה בשינוי ביטחוני ופוליטי משמעותי. סעודיה אף תיארה השקעה בלבנון ללא שינוי כ"זריקה לחור שחור". הממשלה בביירות מבקשת לעמוד בתנאים כדי להבטיח סיוע, אך חוששת כי המהלך עלול לעורר עימות פנימי ולערער את היציבות השברירית במדינה, שעדיין מתמודדת עם משבר כלכלי ופוליטי עמוק.
שאלות ותשובות על לבנון וחיזבאללה
מי מפעיל לחץ על לבנון לפירוק חיזבאללה מנשקו?
- איך הפכה לבנון מבת ערובה של חיזבאללה למדינה השולטת בגורלה
- לבנון בחרה בנגיד חדש לבנק המרכזי: תגובה קרירה בשווקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ומדינות המפרץ, כולל סעודיה, איחוד האמירויות וכווית, דורשות פירוק מלא של חיזבאללה מנשקו כתנאי לסיוע כלכלי ושיקום.
מהן התנאים לסיוע הכלכלי ללבנון מצד ארה"ב ומדינות המפרץ?
הסיוע מותנה בתוכנית מפורטת לפירוק כל הכוחות החמושים שאינם מדינתיים, כולל חיזבאללה, לצד רפורמות בנקאיות, מאבק בשחיתות וצמצום הכלכלה הבלתי פורמלית.
מי הם הנשיא וראש הממשלה הנוכחיים בלבנון שמקבלים את הלחצים הללו?
הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם, שניהם בשנה הראשונה לכהונתם, קיבלו מסרים ברורים מהבית הלבן וממדינות המפרץ.
- פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג...
מהי עמדת חיזבאללה לגבי הדרישה לפירוק נשקו?
חיזבאללה דוחה את הדרישות בתוקף, ומזכ"לו נעים קאסם טוען כי פירוק הנשק יחשוף את הציבור השיעי לאיומים מישראל וקבוצות קיצוניות מסוריה.
מה מאיים חיזבאללה לעשות אם ישראל תרחיב פעילותה בלבנון?
הארגון מאיים לחדש ירי טילים, כפי שעשה לאחר מתקפת חמאס באוקטובר 2023, אם ישראל תרחיב את פעילותה הצבאית.
אילו עימותים נקודתיים מתרחשים בגבול לבנון-ישראל?
צה"ל תקף לאחרונה כלי רכב במזרח לבנון סמוך לגבול הסורי וחיסל חמישה בני אדם, יום לאחר הפצצת עשרה יעדים בדרום לבנון.
כמה נקודות שליטה מחזיקה ישראל בשטח לבנון?
ישראל מחזיקה חמש נקודות שליטה בתוך שטח לבנון, מה שמעצים את טענות חיזבאללה על כיבוש מתמשך.
מי תומך בחיזבאללה ומשפיע על החלטותיו?
איראן תומכת בחיזבאללה ומגבירה את שליטתה בארגון מאז חיסול חסן נסראללה בשנה שעברה, וההכרעה על פירוק הנשק תלויה בהסכמת טהרן.
מהי עמדת סעודיה לגבי השקעות עתידיות בלבנון?
סעודיה מגדירה השקעה בלבנון ללא שינוי ביטחוני ופוליטי כ"זריקה לחור שחור" ומתנה את הסיוע בשינוי מהותי.
מהי החשש של הממשלה הלבנונית בנוגע לפירוק חיזבאללה?
הממשלה חוששת שהמהלך יצית עימות פנימי ויערער את היציבות השברירית במדינה, שעדיין מתמודדת עם משבר כלכלי עמוק.
מתי נוסד חיזבאללה ומדוע?
חיזבאללה נוסד בשנות ה-80 המוקדמות כתגובה לפלישת ישראל ללבנון ב-1982, במטרה להתנגד לכיבוש ולקדם אינטרסים שיעיים.
מהי החלטת מועצת הביטחון 1701 והקשרה לחיזבאללה?
החלטה 1701 משנת 2006 קוראת לפריסת צבא לבנון בדרום ולפירוק חיזבאללה מנשקו, אך היא לא יושמה במלואה והמתיחות בגבול נמשכת.
מה תפקידו של חיזבאללה בפוליטיקה הלבנונית?
חיזבאללה הוא חלק ממערכת השלטון והפרלמנט, עם נציגים בממשלה ובאספה הלאומית, והוא משפיע על מדיניות חוץ וביטחון.
כיצד השפיעה מלחמת האזרחים בסוריה על חיזבאללה?
חיזבאללה התערב במלחמה לצד אסד, מה שחיזק את קשריו עם איראן אך גרם לאבדות כבדות ולמתיחות פנימית בלבנון.
מה היה הפיצוץ בנמל ביירות ב-2020 והקשרו לחיזבאללה?
הפיצוץ הרסני גרם מאות הרוגים והואשם ברשלנות, אך חשדות נקשרו לחיזבאללה בשל אחסון חומרים מסוכנים, מה שהחריף את המשבר הכלכלי.
כיצד משפיעה המתיחות עם ישראל על הכלכלה הלבנונית?
המתיחות גורמת להפסקות חשמל, נזקים תשתיתיים וירידה בהשקעות זרות, מה שמחמיר את המשבר הכלכלי שגרם להתמוטטות המטבע.
מהי תמיכת איראן בחיזבאללה?
איראן מספקת לחיזבאללה מימון, אימונים ונשק, כולל טילים מדויקים, כחלק מציר ההתנגדות נגד ישראל וארה"ב.
מה הסיכונים להסלמה כללית בלבנון בשנת 2025?
הסיכונים כוללים עימות צבאי רחב עם ישראל, מלחמה פנימית בין פלגים לבנוניים והחרפת המשבר ההומניטרי עקב לחצים בינלאומיים.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
