לבנון
צילום: Getty Images Israel

ארה״ב ומדינות המפרץ לוחצות לפירוק חיזבאללה מנשקו - לבנון על סף עימות חדש

הסיוע הכלכלי והשיקום של לבנון מותנים בתוכנית מוסדרת לפירוק כל הכוחות החמושים שאינם מדינתיים; חיזבאללה מתנגד - האם סבב נוסף בדרך?  

משה כסיף |
נושאים בכתבה לבנון חיזבאללה

לבנון ניצבת במוקד לחץ בינלאומי גובר מצד ארצות הברית ומדינות המפרץ, הדורשות פירוק מלא של חיזבאללה מנשקו והחזרת המונופול על הכוח הצבאי לידי המדינה. הדרישות מגיעות בעיתוי קריטי, על רקע התאוששות כלכלית חלקית ומתיחות מתמשכת בגבול עם ישראל. הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם, שנכנסו לתפקידם לפני פחות משנה, קיבלו מסרים חד משמעיים מוושינגטון וממדינות המפרץ, סעודיה, איחוד האמירויות וכווית, שלפיהם סיוע כלכלי, השקעות ותוכניות שיקום, במיוחד בדרום לבנון, יינתנו רק בתמורה לתוכנית מפורטת ומוגבלת בזמן לפירוק חיזבאללה ויתר המיליציות החמושות. בנוסף, נדרשות רפורמות במערכת הבנקאית, צמצום הכלכלה הבלתי-פורמלית ומלחמה בשחיתות, שממשיכה לערער את היציבות במדינה.  


חיזבאללה מתנגד ומאיים בהסלמה  

חיזבאללה, הנתמך על ידי איראן ומשולב במערכת השלטונית והפרלמנטרית של לבנון, דחה בתוקף את הדרישות לפירוק נשקו. מזכ"ל הארגון החדש, נעים קאסם, הצהיר כי לא יתקיים דיון על הנושא רק בשל לחץ אמריקאי או ערבי, וטען כי פירוק הנשק יותיר את הציבור השיעי חשוף לאיומים מישראל וקבוצות קיצוניות מסוריה. הוא הזהיר כי הרחבת פעילות צבאית ישראלית בלבנון עלולה להוביל לחידוש ירי טילים, כפי שקרה לאחר מתקפת חמאס באוקטובר 2023. העימותים בגבול נמשכים: צה"ל תקף לאחרונה כלי רכב במזרח לבנון, סמוך לגבול הסורי, וחיסל חמישה בני אדם, יום לאחר הפצצת עשרה יעדים בדרום. ישראל מחזיקה חמש נקודות שליטה בשטח לבנון, מה שמעצים את טענות חיזבאללה על "כיבוש מתמשך".  


ההקשר האזורי והסיכונים לעימות פנימי  

הלחץ האמריקאי מלווה בניסיונות תיווך לאכיפת הפסקת אש חלקית שהושגה בנובמבר האחרון, אך דיפלומטים מעריכים כי ההכרעה בנוגע לחיזבאללה תלויה בהסכמה מטהרן, שמחזקת את השפעתה על הארגון מאז חיסול חסן נסראללה בשנה שעברה. מדינות המפרץ שהשקיעו במהלך עשרות השנים האחרונות מיליארדי דולרים בלבנון,  לא כולל הלוואות והשקעות פרטיות, מבהירות כי המשך הסיוע מותנה בשינוי ביטחוני ופוליטי משמעותי. סעודיה אף תיארה השקעה בלבנון ללא שינוי כ"זריקה לחור שחור". הממשלה בביירות מבקשת לעמוד בתנאים כדי להבטיח סיוע, אך חוששת כי המהלך עלול לעורר עימות פנימי ולערער את היציבות השברירית במדינה, שעדיין מתמודדת עם משבר כלכלי ופוליטי עמוק.


שאלות ותשובות על לבנון וחיזבאללה

מי מפעיל לחץ על לבנון לפירוק חיזבאללה מנשקו?

ארצות הברית ומדינות המפרץ, כולל סעודיה, איחוד האמירויות וכווית, דורשות פירוק מלא של חיזבאללה מנשקו כתנאי לסיוע כלכלי ושיקום.

מהן התנאים לסיוע הכלכלי ללבנון מצד ארה"ב ומדינות המפרץ?

הסיוע מותנה בתוכנית מפורטת לפירוק כל הכוחות החמושים שאינם מדינתיים, כולל חיזבאללה, לצד רפורמות בנקאיות, מאבק בשחיתות וצמצום הכלכלה הבלתי פורמלית.

מי הם הנשיא וראש הממשלה הנוכחיים בלבנון שמקבלים את הלחצים הללו?

הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם, שניהם בשנה הראשונה לכהונתם, קיבלו מסרים ברורים מהבית הלבן וממדינות המפרץ.

קיראו עוד ב"בארץ"

מהי עמדת חיזבאללה לגבי הדרישה לפירוק נשקו?

חיזבאללה דוחה את הדרישות בתוקף, ומזכ"לו נעים קאסם טוען כי פירוק הנשק יחשוף את הציבור השיעי לאיומים מישראל וקבוצות קיצוניות מסוריה.

מה מאיים חיזבאללה לעשות אם ישראל תרחיב פעילותה בלבנון?

הארגון מאיים לחדש ירי טילים, כפי שעשה לאחר מתקפת חמאס באוקטובר 2023, אם ישראל תרחיב את פעילותה הצבאית.

אילו עימותים נקודתיים מתרחשים בגבול לבנון-ישראל?

צה"ל תקף לאחרונה כלי רכב במזרח לבנון סמוך לגבול הסורי וחיסל חמישה בני אדם, יום לאחר הפצצת עשרה יעדים בדרום לבנון.

כמה נקודות שליטה מחזיקה ישראל בשטח לבנון?

ישראל מחזיקה חמש נקודות שליטה בתוך שטח לבנון, מה שמעצים את טענות חיזבאללה על כיבוש מתמשך.

מי תומך בחיזבאללה ומשפיע על החלטותיו?

איראן תומכת בחיזבאללה ומגבירה את שליטתה בארגון מאז חיסול חסן נסראללה בשנה שעברה, וההכרעה על פירוק הנשק תלויה בהסכמת טהרן.

מהי עמדת סעודיה לגבי השקעות עתידיות בלבנון?

סעודיה מגדירה השקעה בלבנון ללא שינוי ביטחוני ופוליטי כ"זריקה לחור שחור" ומתנה את הסיוע בשינוי מהותי.

מהי החשש של הממשלה הלבנונית בנוגע לפירוק חיזבאללה?

הממשלה חוששת שהמהלך יצית עימות פנימי ויערער את היציבות השברירית במדינה, שעדיין מתמודדת עם משבר כלכלי עמוק.

מתי נוסד חיזבאללה ומדוע?

חיזבאללה נוסד בשנות ה-80 המוקדמות כתגובה לפלישת ישראל ללבנון ב-1982, במטרה להתנגד לכיבוש ולקדם אינטרסים שיעיים.

מהי החלטת מועצת הביטחון 1701 והקשרה לחיזבאללה?

החלטה 1701 משנת 2006 קוראת לפריסת צבא לבנון בדרום ולפירוק חיזבאללה מנשקו, אך היא לא יושמה במלואה והמתיחות בגבול נמשכת.

מה תפקידו של חיזבאללה בפוליטיקה הלבנונית?

חיזבאללה הוא חלק ממערכת השלטון והפרלמנט, עם נציגים בממשלה ובאספה הלאומית, והוא משפיע על מדיניות חוץ וביטחון.

כיצד השפיעה מלחמת האזרחים בסוריה על חיזבאללה?

חיזבאללה התערב במלחמה לצד אסד, מה שחיזק את קשריו עם איראן אך גרם לאבדות כבדות ולמתיחות פנימית בלבנון.

מה היה הפיצוץ בנמל ביירות ב-2020 והקשרו לחיזבאללה?

הפיצוץ הרסני גרם מאות הרוגים והואשם ברשלנות, אך חשדות נקשרו לחיזבאללה בשל אחסון חומרים מסוכנים, מה שהחריף את המשבר הכלכלי.

כיצד משפיעה המתיחות עם ישראל על הכלכלה הלבנונית?

המתיחות גורמת להפסקות חשמל, נזקים תשתיתיים וירידה בהשקעות זרות, מה שמחמיר את המשבר הכלכלי שגרם להתמוטטות המטבע.

מהי תמיכת איראן בחיזבאללה?

איראן מספקת לחיזבאללה מימון, אימונים ונשק, כולל טילים מדויקים, כחלק מציר ההתנגדות נגד ישראל וארה"ב.

מה הסיכונים להסלמה כללית בלבנון בשנת 2025?

הסיכונים כוללים עימות צבאי רחב עם ישראל, מלחמה פנימית בין פלגים לבנוניים והחרפת המשבר ההומניטרי עקב לחצים בינלאומיים.




הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.

תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.