האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
מדד המחירים ביולי ירד לרמה השנתית הנמוכה זה שנה וחצי, לאחר שיא של 38% בשנה שעברה
האינפלציה במצרים המשיכה להאט ביולי, זו החודש השני ברציפות, מה שעשוי לאפשר לבנק המרכזי במצרים לשוב למדיניות מוניטרית מרחיבה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד המחירים לצרכן בערים עלה ביולי ב־13.9% לעומת יולי אשתקד, לעומת 14.9% ביוני. בחישוב חודשי נרשמה ירידת מחירים של 0.5%, לאחר ירידה של 0.1% ביוני.
מחירי המזון והמשקאות, הרכיב הגדול בסל המדד, עלו ביולי ב־3.4% לעומת התקופה המקבילה, ירידה משמעותית לעומת עלייה של 6.9% בחודש הקודם. לחצי המחירים עדיין מורגשים, במיוחד לאור התלות הגבוהה בייבוא מזון.
רקע כלכלי ותוכנית הסיוע
האינפלציה במצרים הגיעה לשיא של 38% בספטמבר 2023, על רקע רפורמות כלכליות מקיפות במסגרת חבילת סיוע של 57 מיליארד דולר מאיחוד האמירויות וקרן המטבע הבינלאומית. הרפורמות כללו שינויי מטבע, הפחתת סובסידיות והגברת השקעות זרות, שתרמו להתייצבות הדרגתית. כלכלת מצרים, השנייה בגודלה באפריקה, מתאפיינת בפוטנציאל במגזרי החקלאות, הייצור והשירותים, ומיקום אסטרטגי כשער לאפריקה, אסיה ואירופה. עם זאת, היא מתמודדת עם חוב ציבורי גבוה, לחצי מאזן תשלומים, יצוא איטי ופעילות מגזר פרטי חלשה, המושפעים גם מסכסוכים אזוריים המשפיעים על תעלת סואץ. תחזיות מצביעות על צמיחת תמ"ג של 3.8% ב-2025, 4.2% ב-2026 ו-4.6% ב-2027, הודות לעלייה בצריכה פרטית, השקעות והקלה באינפלציה. מאז השיא, הבנק המרכזי הוריד את הריבית פעמיים, אך ביולי בחר להותיר אותה ללא שינוי.
הישיבה הקרובה של ועדת המדיניות המוניטרית ב־28 באוגוסט עשויה להוביל להורדת ריבית נוספת, לאור האינפלציה הליבה הנמוכה והנתונים האחרונים. מצרים מחזיקה בריביות ריאליות גבוהות, המושכות משקיעים זרים לשוק האג"ח המקומי. התחזקות הלירה המצרית, שנסחרה סביב 48.5 לדולר בסוף השבוע, תורמת להפחתת לחצי המחירים במדינה התלויה בייבוא, ותומכת בהמשך ההאטה באינפלציה, שצפויה לרדת ל-12% ב-2026 ול-10% ב-2027.
- הונאה או רשלנות? התיקון המזעזע בנתוני התעסוקה שגורם למשבר אמון חריף
- פעם נוספת: הריבית בארה״ב נותרה על 4.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.על כל עזתי שמצרים תקלוט צריך לסייע לה ב1000 דולר (ל"ת)אנונימי 10/08/2025 11:50הגב לתגובה זו
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסךראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
תמיר פרדו בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום מסךראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
תמיר פרדו בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.
