אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?

מדד המחירים ביולי ירד לרמה השנתית הנמוכה זה שנה וחצי, לאחר שיא של 38% בשנה שעברה

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה אינפלציה מצרים

האינפלציה במצרים המשיכה להאט ביולי, זו החודש השני ברציפות, מה שעשוי לאפשר לבנק המרכזי במצרים לשוב למדיניות מוניטרית מרחיבה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד המחירים לצרכן בערים עלה ביולי ב־13.9% לעומת יולי אשתקד, לעומת 14.9% ביוני. בחישוב חודשי נרשמה ירידת מחירים של 0.5%, לאחר ירידה של 0.1% ביוני.

מחירי המזון והמשקאות, הרכיב הגדול בסל המדד, עלו ביולי ב־3.4% לעומת התקופה המקבילה, ירידה משמעותית לעומת עלייה של 6.9% בחודש הקודם. לחצי המחירים עדיין מורגשים, במיוחד לאור התלות הגבוהה בייבוא מזון. 

רקע כלכלי ותוכנית הסיוע

האינפלציה במצרים הגיעה לשיא של 38% בספטמבר 2023, על רקע רפורמות כלכליות מקיפות במסגרת חבילת סיוע של 57 מיליארד דולר מאיחוד האמירויות וקרן המטבע הבינלאומית. הרפורמות כללו שינויי מטבע, הפחתת סובסידיות והגברת השקעות זרות, שתרמו להתייצבות הדרגתית. כלכלת מצרים, השנייה בגודלה באפריקה, מתאפיינת בפוטנציאל במגזרי החקלאות, הייצור והשירותים, ומיקום אסטרטגי כשער לאפריקה, אסיה ואירופה. עם זאת, היא מתמודדת עם חוב ציבורי גבוה, לחצי מאזן תשלומים, יצוא איטי ופעילות מגזר פרטי חלשה, המושפעים גם מסכסוכים אזוריים המשפיעים על תעלת סואץ. תחזיות מצביעות על צמיחת תמ"ג של 3.8% ב-2025, 4.2% ב-2026 ו-4.6% ב-2027, הודות לעלייה בצריכה פרטית, השקעות והקלה באינפלציה. מאז השיא, הבנק המרכזי הוריד את הריבית פעמיים, אך ביולי בחר להותיר אותה ללא שינוי.

הישיבה הקרובה של ועדת המדיניות המוניטרית ב־28 באוגוסט עשויה להוביל להורדת ריבית נוספת, לאור האינפלציה הליבה הנמוכה והנתונים האחרונים. מצרים מחזיקה בריביות ריאליות גבוהות, המושכות משקיעים זרים לשוק האג"ח המקומי. התחזקות הלירה המצרית, שנסחרה סביב 48.5 לדולר בסוף השבוע, תורמת להפחתת לחצי המחירים במדינה התלויה בייבוא, ותומכת בהמשך ההאטה באינפלציה, שצפויה לרדת ל-12% ב-2026 ול-10% ב-2027.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 14/08/2025 14:14
    הגב לתגובה זו
    אם ארהב מוכנה לתת ל אסיסי 10 מיליארד דולר תמורת מיליון עזתים הוא לא יהסס צריך לעבוד על זה מול טראמפ
  • 1.
    על כל עזתי שמצרים תקלוט צריך לסייע לה ב1000 דולר (ל"ת)
    אנונימי 10/08/2025 11:50
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

מחבלי חמאס עצורים
צילום: דובר צהל

שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?

בזירת ההימורים שהצליחה לחזות את עלייתו של טראמפ ואפילו את התקיפה באיראן הסיכויים לעסקה והסדרה בעזה מזנקים - מישהו יודע משהו? 

מנדי הניג |
בפולימרקט מקדישים חלק נכבד מזירות ההימורים הפעילות למה שקורה בישראל. החדשות שקשורות עם ישראל לא רק מעניינות אלא גם מזיזות הרבה כסף אל זירת ההימורים הגדולה בעולם: מתי ישראל תתקוף באיראן, האם מדינות אירופה יכירו במדינה פלסטינית, וגם כמובן - מה יקרה בלחימה מול חמאס. בתוך רשימת השאלות, אחת הבולטות עוסקת בהסתברות להפסקת אש והסדרה עד סוף אוקטובר, ושם המספרים משתנים בקצב מסחרר.

נכון לעכשיו, הסיכוי להפסקת אש עד 31 באוקטובר - כלומר חודש מהיום - עומד על כ־43%. הנתון הזה מגיע אחרי עלייה חדה של כ־10% בשש השעות האחרונות, אבל נרשמת בו גם ירידה של כ־2% בשעה האחרונה. התנודות החדות ממחישות עד כמה השוק הזה תזזיתי. כל הצהרה או רמז מדיני משנה את המאזן בין אלו שרכשו "כן" לבין "לא". בשוק הזה, הימור על הפסקת אש עד סוף אוקטובר נסחר כעת ב־39 סנט ל־"כן" מול 63 סנט ל־"לא".


43% סיכוי לעסקה עם חמאס עד סוף אוקטובר - צילום מתוך אתר פולימרקט


לצד השאלה המרכזית הזאת, יש עוד זירות שמושכות עניין וכמובן כסף. כך למשל, 80% מהמשתתפים מעריכים שהפסקת אש בעזה תגיע לפני כזאת באוקראינה (מעריכים = רוכשים "כן"), ולצערנו רק 24% סבורים שכל החטופים הישראלים ישוחררו עד סוף אוקטובר, כש־25% בלבד נותנים סיכוי לכך שחמאס יתפרק מנשקו עד סוף השנה. השאלות האלה ממחישות עד כמה הקונפליקט הישראלי־פלסטיני הופך למוקד בולט בשוקי ההימורים הגלובליים.


מה קורה בינתיים?

בינתיים, התקווה להסדרה לא נשארת רק בזירות ההימורים. הבורסה בתל אביב מגיבה בעליות חדות: 30 מתוך 35 מניות במדד ת"א 35 ו־113 מתוך 125 מניות במדד ת"א 125 נסחרות בעליות. מדד ת"א 35 מטפס 2.5% לשיא חדש של 3,192 נקודות, ומדד ת"א 90 מזנק ב־3.8%. המחזור ענק כשהוא מאותת על כניסה מאסיבית של משקיעים פרטיים לצד גופים מוסדיים.