10 באוגוסט 2020 - נזקים של כ-11 מיליארד דולר בעקבות סופת רוחות עזה בארה"ב

ב-10 באוגוסט 2020 פקדה את המערב התיכון של ארה"ב סופת רוחות עזה מסוג "דרשו" (Derecho) - תופעה נדירה של רוחות חזקות הנעות בקו ישר לאורך מאות קילומטרים, במהירויות שהגיעו ליותר מ-160 קמ"ש. שלא כמו טורנדו, מדובר ב"קיר" של רוחות וגשמים הנע במהירות, כשהוא עוקר עצים, הורס מבנים ומפיל קווי חשמל. הסופה פגעה בעיקר באייווה, אילינוי ונברסקה, והביאה להרס חקלאי עצום - לפי הערכות, כ-16 מיליון דונם של תירס וסויה נפגעו, וחלקם אבד לחלוטין. הנזק הכלכלי נאמד ב-11 מיליארד דולר, מה שהפך את האירוע לאחת הקטסטרופות האקלימיות היקרות בתולדות ארה"ב. חברות ביטוח ספגו הפסדים כבדים, והחקלאים נאלצו להסתמך על סיוע פדרלי ותביעות ביטוח מורכבות. בנוסף, הסופה חשפה פגיעות משמעותית של תשתיות החשמל והתקשורת, כאשר מאות אלפי משקי בית נותרו ללא חשמל במשך ימים. מעבר לפגיעה המקומית, הייתה גם השפעה על שוקי הסחורות - מחירי התירס בשיקגו עלו בעקבות צמצום היצע, ומשקיעים החלו לתמחר סיכונים גבוהים יותר הקשורים לשינויי אקלים.

10 באוגוסט 2018 - הלירה הטורקית קורסת, המדינה נקלעת למשבר חריף

ב-10 באוגוסט 2018 חוותה טורקיה זעזוע חריף בשווקים הפיננסיים, כאשר הלירה הטורקית צנחה בעשרות אחוזים ביום אחד מול הדולר והגיעה לשפל חסר תקדים. הטריגר המיידי למשבר היה הודעת הממשל האמריקאי על הכפלת המכסים על פלדה ואלומיניום מטורקיה, בתגובה למתיחות מדינית סביב מעצר של אזרח אמריקאי. עם זאת, המשבר נבע ממכלול גורמים: גירעון גבוה בחשבון השוטף, חוב חיצוני גדול במטבע זר ומדיניות מוניטרית שנמנעה מהעלאת ריבית למרות אינפלציה דו-ספרתית. הבנקים וחברות רבות בטורקיה מחזיקים חובות דולריים, ולכן היחלשות המטבע הגדילה את עלות המימון והובילה לחשש מגל חדלות פירעון. ההשפעה חצתה גבולות - מניות בנקים אירופיים עם חשיפה לטורקיה ירדו, והאג"ח הממשלתיות של טורקיה נסחרו בתשואות גבוהות במיוחד. במקביל, הדולר התחזק בשווקים המתעוררים, וגרם ללחץ דומה במדינות אחרות עם פרופיל פגיע דומה. בהמשך הפעיל הבנק המרכזי של טורקיה צעדי חירום, כולל העלאת ריבית חדה והגבלות על מסחר במט"ח, אך האמון במדיניות הממשלתית נותר מעורער. בנוסף, חברות מקומיות רבות נאלצו לפתוח במו"מ עם נושים זרים להסדרי חוב, והמשקיעים הזרים צמצמו את החשיפה למדינה. התוצאה הייתה האטה כלכלית חדה ופגיעה בתעסוקה.

10 באוגוסט 2015 - גוגל מכריזה על הקמת אלפבית

ב-10 באוגוסט 2015 הפתיעה גוגל את שוקי ההון כשהודיעה על שינוי מבני מקיף - הקמת אלפבית כחברת אחזקות שתשלוט בגוגל ובמיזמים אחרים. הצעד נועד להפריד בין פעילות הליבה הרווחית - פרסום, חיפוש, יוטיוב ואנדרואיד - לבין "הימורים עתידיים" כמו פיתוח רכב אוטונומי, מחקר בתחום הבריאות וטכנולוגיות ניסיוניות. סונדר פיצ'אי מונה למנכ"ל גוגל, בעוד מייסדי החברה לארי פייג' וסרגיי ברין עברו להובלת אלפבית. המהלך הבטיח שקיפות פיננסית גבוהה יותר, כאשר המשקיעים יוכלו לראות במדויק את הביצועים והעלויות של כל חטיבה. בשוק קיבלו זאת בחיוב - מניות החברה עלו, מתוך הערכה לחלוקת המשאבים המדויקת יותר ולניהול יעיל. עם זאת, היו גם חששות שהמבנה החדש עלול להוסיף שכבות בירוקרטיות ולהאט החלטות. מבחינת ההיסטוריה העסקית, זה היה רגע משמעותי שהפך את גוגל ממנוע חיפוש ענק לתאגיד-על עם מבנה גמיש המאפשר פעילות בתחומים מגוונים. המהלך גם שיקף מגמה רחבה בחברות טכנולוגיה גדולות -שמירה על ליבת הכנסות חזקה לצד השקעות במיזמים עתידיים, במטרה להבטיח רלוונטיות וחדשנות לאורך זמן.

10 באוגוסט 2010 - הפדרל ריזרב מכריז על רכישות אג"ח נוספות בעקבות המשבר הכלכלי

ב-10 באוגוסט 2010, בתקופת כהונתו של יו"ר הפד בן ברננקי, הודיע הבנק המרכזי האמריקאי כי יתחיל להשקיע מחדש את התקבולים מהחזרי קרן על ניירות ערך מגובי משכנתאות (MBS) ברכישת אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח בהיקף של כ-10-15 מיליארד דולר בחודש. המהלך נועד לשמר את היקף המאזן של הפד, שעמד אז על כ-2.3 טריליון דולר, ולתמוך בנזילות, על רקע סימנים לכך שההתאוששות מהמשבר הפיננסי של 2008 מאיטה. זאת לא היתה תוכנית ההרחבה הכמותית הראשונה שביצע הפד. 

• לאחר הפסגה: בואינג וטורקיש איירליינס בעסקת ענק
• ארדואן פותח דף חדש עם טראמפ ושם 50 מיליארד דולר על השולחן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ה-QE הראשון - מה שמכונה בדיעבד QE1 - הושק בסוף 2008, בשיא המשבר, והמשיך ב-2009. אז הפד קנה בהיקפים עצומים אג"ח ממשלתיות וניירות ערך מגובי משכנתאות (MBS) כדי להוריד ריביות ולייצב את השווקים. היקף התוכנית הזו הגיע ליותר מטריליון דולר. המהלך באוגוסט 2010 נחשב ל"QE לייט"- הוא לא הגדיל את המאזן אלא שמר עליו יציב. המטרה הייתה למנוע הידוק מוניטרי פסיבי בזמן שהכלכלה עדיין חלשה. ה-QE האמיתי הבא - QE2 - הוכרז בנובמבר 2010, בהיקף של 600 מיליארד דולר ברכישות אג"ח ממשלתיות.

התגובה המיידית בשוקי האג"ח למהלך של אוגוסט הייתה ירידה בתשואות הארוכות, מתוך ציפייה לריביות נמוכות לאורך זמן. במקביל, בשוקי המניות נרשמה תגובה מעורבת - חלק מהמשקיעים ראו בכך סימן לתמיכה מתמשכת, ואחרים חששו שמדובר באיתות לחולשה כלכלית. ההחלטה סימנה שהפד נכון להשתמש בכלים לא שגרתיים גם בשלבי התאוששות, והיוותה צעד ביניים לקראת סבבי הרחבה כמותית רחבים יותר שבאו בהמשך. המהלך גם חיזק את ההבנה בשווקים שמאזן הפד יהפוך בשנים הבאות לכלי מדיניות מרכזי, ולא רק ריבית קצרה.