דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel
היום לפני...

משבר המטבע החריף במדינה השכנה ומה קרה היום לפני 10 שנים

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-10 באוגוסט

עמית בר |

10 באוגוסט 2020 - נזקים של כ-11 מיליארד דולר בעקבות סופת רוחות עזה בארה"ב

ב-10 באוגוסט 2020 פקדה את המערב התיכון של ארה"ב סופת רוחות עזה מסוג "דרשו" (Derecho) - תופעה נדירה של רוחות חזקות הנעות בקו ישר לאורך מאות קילומטרים, במהירויות שהגיעו ליותר מ-160 קמ"ש. שלא כמו טורנדו, מדובר ב"קיר" של רוחות וגשמים הנע במהירות, כשהוא עוקר עצים, הורס מבנים ומפיל קווי חשמל. הסופה פגעה בעיקר באייווה, אילינוי ונברסקה, והביאה להרס חקלאי עצום - לפי הערכות, כ-16 מיליון דונם של תירס וסויה נפגעו, וחלקם אבד לחלוטין. הנזק הכלכלי נאמד ב-11 מיליארד דולר, מה שהפך את האירוע לאחת הקטסטרופות האקלימיות היקרות בתולדות ארה"ב. חברות ביטוח ספגו הפסדים כבדים, והחקלאים נאלצו להסתמך על סיוע פדרלי ותביעות ביטוח מורכבות. בנוסף, הסופה חשפה פגיעות משמעותית של תשתיות החשמל והתקשורת, כאשר מאות אלפי משקי בית נותרו ללא חשמל במשך ימים. מעבר לפגיעה המקומית, הייתה גם השפעה על שוקי הסחורות - מחירי התירס בשיקגו עלו בעקבות צמצום היצע, ומשקיעים החלו לתמחר סיכונים גבוהים יותר הקשורים לשינויי אקלים.

10 באוגוסט 2018 - הלירה הטורקית קורסת, המדינה נקלעת למשבר חריף

ב-10 באוגוסט 2018 חוותה טורקיה זעזוע חריף בשווקים הפיננסיים, כאשר הלירה הטורקית צנחה בעשרות אחוזים ביום אחד מול הדולר והגיעה לשפל חסר תקדים. הטריגר המיידי למשבר היה הודעת הממשל האמריקאי על הכפלת המכסים על פלדה ואלומיניום מטורקיה, בתגובה למתיחות מדינית סביב מעצר של אזרח אמריקאי. עם זאת, המשבר נבע ממכלול גורמים: גירעון גבוה בחשבון השוטף, חוב חיצוני גדול במטבע זר ומדיניות מוניטרית שנמנעה מהעלאת ריבית למרות אינפלציה דו-ספרתית. הבנקים וחברות רבות בטורקיה מחזיקים חובות דולריים, ולכן היחלשות המטבע הגדילה את עלות המימון והובילה לחשש מגל חדלות פירעון. ההשפעה חצתה גבולות - מניות בנקים אירופיים עם חשיפה לטורקיה ירדו, והאג"ח הממשלתיות של טורקיה נסחרו בתשואות גבוהות במיוחד. במקביל, הדולר התחזק בשווקים המתעוררים, וגרם ללחץ דומה במדינות אחרות עם פרופיל פגיע דומה. בהמשך הפעיל הבנק המרכזי של טורקיה צעדי חירום, כולל העלאת ריבית חדה והגבלות על מסחר במט"ח, אך האמון במדיניות הממשלתית נותר מעורער. בנוסף, חברות מקומיות רבות נאלצו לפתוח במו"מ עם נושים זרים להסדרי חוב, והמשקיעים הזרים צמצמו את החשיפה למדינה. התוצאה הייתה האטה כלכלית חדה ופגיעה בתעסוקה.

10 באוגוסט 2015 - גוגל מכריזה על הקמת אלפבית

ב-10 באוגוסט 2015 הפתיעה גוגל את שוקי ההון כשהודיעה על שינוי מבני מקיף - הקמת אלפבית כחברת אחזקות שתשלוט בגוגל ובמיזמים אחרים. הצעד נועד להפריד בין פעילות הליבה הרווחית - פרסום, חיפוש, יוטיוב ואנדרואיד - לבין "הימורים עתידיים" כמו פיתוח רכב אוטונומי, מחקר בתחום הבריאות וטכנולוגיות ניסיוניות. סונדר פיצ'אי מונה למנכ"ל גוגל, בעוד מייסדי החברה לארי פייג' וסרגיי ברין עברו להובלת אלפבית. המהלך הבטיח שקיפות פיננסית גבוהה יותר, כאשר המשקיעים יוכלו לראות במדויק את הביצועים והעלויות של כל חטיבה. בשוק קיבלו זאת בחיוב - מניות החברה עלו, מתוך הערכה לחלוקת המשאבים המדויקת יותר ולניהול יעיל. עם זאת, היו גם חששות שהמבנה החדש עלול להוסיף שכבות בירוקרטיות ולהאט החלטות. מבחינת ההיסטוריה העסקית, זה היה רגע משמעותי שהפך את גוגל ממנוע חיפוש ענק לתאגיד-על עם מבנה גמיש המאפשר פעילות בתחומים מגוונים. המהלך גם שיקף מגמה רחבה בחברות טכנולוגיה גדולות -שמירה על ליבת הכנסות חזקה לצד השקעות במיזמים עתידיים, במטרה להבטיח רלוונטיות וחדשנות לאורך זמן.


גוגל חיפוש
גוגל חיפוש - קרדיט: טוויטר


10 באוגוסט 2010 - הפדרל ריזרב מכריז על רכישות אג"ח נוספות בעקבות המשבר הכלכלי

ב-10 באוגוסט 2010, בתקופת כהונתו של יו"ר הפד בן ברננקי, הודיע הבנק המרכזי האמריקאי כי יתחיל להשקיע מחדש את התקבולים מהחזרי קרן על ניירות ערך מגובי משכנתאות (MBS) ברכישת אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח בהיקף של כ-10-15 מיליארד דולר בחודש. המהלך נועד לשמר את היקף המאזן של הפד, שעמד אז על כ-2.3 טריליון דולר, ולתמוך בנזילות, על רקע סימנים לכך שההתאוששות מהמשבר הפיננסי של 2008 מאיטה. זאת לא היתה תוכנית ההרחבה הכמותית הראשונה שביצע הפד. 

ה-QE הראשון - מה שמכונה בדיעבד QE1 - הושק בסוף 2008, בשיא המשבר, והמשיך ב-2009. אז הפד קנה בהיקפים עצומים אג"ח ממשלתיות וניירות ערך מגובי משכנתאות (MBS) כדי להוריד ריביות ולייצב את השווקים. היקף התוכנית הזו הגיע ליותר מטריליון דולר. המהלך באוגוסט 2010 נחשב ל"QE לייט"- הוא לא הגדיל את המאזן אלא שמר עליו יציב. המטרה הייתה למנוע הידוק מוניטרי פסיבי בזמן שהכלכלה עדיין חלשה. ה-QE האמיתי הבא - QE2 - הוכרז בנובמבר 2010, בהיקף של 600 מיליארד דולר ברכישות אג"ח ממשלתיות.

התגובה המיידית בשוקי האג"ח למהלך של אוגוסט הייתה ירידה בתשואות הארוכות, מתוך ציפייה לריביות נמוכות לאורך זמן. במקביל, בשוקי המניות נרשמה תגובה מעורבת - חלק מהמשקיעים ראו בכך סימן לתמיכה מתמשכת, ואחרים חששו שמדובר באיתות לחולשה כלכלית. ההחלטה סימנה שהפד נכון להשתמש בכלים לא שגרתיים גם בשלבי התאוששות, והיוותה צעד ביניים לקראת סבבי הרחבה כמותית רחבים יותר שבאו בהמשך. המהלך גם חיזק את ההבנה בשווקים שמאזן הפד יהפוך בשנים הבאות לכלי מדיניות מרכזי, ולא רק ריבית קצרה.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאסק טסלה
צילום: טוויטר

טסלה סוגרת את פרויקט דוג'ו – מאסק משנה כיוון באסטרטגיית הבינה המלאכותית

לאחר שנים של פיתוח מחשב־העל הפנימי, החברה תפסיק את הפעילות ותעבור להסתמך על ספקיות כמו אנבידיה, AMD וסמסונג; ההחלטה מגיעה על רקע ירידה במכירות ותחרות גוברת, ותחסוך לטסלה מיליארדים לפיתוחים אחרים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טסלה אילון מאסק

אילון מאסק סגר את אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר של טסלהTesla 2.29%  . צוות דוג'ו, שפיתח את מחשב־העל הפנימי של החברה, הוקפא וראש הצוות עזב. זה סוף לסיפור של שנים שבהן מאסק הבטיח שהטכנולוגיה הזו תעניק לטסלה יתרון מכריע בתחום הבינה המלאכותית.


פיטר באנון, שעמד בראש דוג'ו, עזב את החברה בעקבות הוראה ישירה של מאסק לסגור את הפרויקט. כ־20 עובדים עזבו לאחרונה לחברה חדשה בשם דנסיטי איי.איי, והנותרים מועברים לפרויקטים אחרים בתוך טסלה. זה לא בדיוק מה שמשקיעים רצו לשמוע על פרויקט שנועד להיות עמוד התווך של האסטרטגיה הטכנולוגית של החברה. במקום להמשיך במסלול עצמאי, טסלה תגביר את ההסתמכות על ספקים חיצוניים. החברה תעבוד יותר עם אנבידיה ו־AMD למחשוב, ועם סמסונג לייצור שבבים. 


דוג'ו נועד להיות הגרעין הטכנולוגי שיניע את מערכות הנהיגה האוטונומית והרובוט האנושי אופטימוס של טסלה. המחשב היה אמור לעבד נתוני וידאו עצומים המגיעים מהרכבים בפועל, ולשפר את האלגוריתמים באופן רציף. בספטמבר 2023, האנליסטים של מורגן סטנלי העריכו שדוג'ו יכול להוסיף 500 מיליארד דולר לשווי השוק של טסלה. זה היה נתון עצום שהפך את הפרויקט לתקווה של המשקיעים. כעת מתברר שהאנליסטים היו אופטימיים מדי – או שהפרויקט פשוט לא עבד כפי שתוכנן.


האיזון בין עלות לביצועים

הבעיה במחשבי־העל הייתה תמיד איזון בין עלות לביצועים. בניית טכנולוגיה שמתחרה באנבידיה ובחברות המובילות האחרות דורשת השקעות עצומות ומומחיות עמוקה. טסלה היא חברת רכב שהפכה לחברת תוכנה, אך לא חברת שבבים ומחשוב מהיסוד.


מאסק עצמו רמז כבר מזמן שהוא לא בטוח בהצלחת הפרויקט. בינואר 2024 הוא אמר שדוג'ו הוא "הימור ארוך שכדאי לנסות כי התמורה יכולה להיות גבוהה מאוד, אבל זה לא בסבירות גבוהה. זה בכלל לא דבר בטוח". ברור שכבר אז הוא הכין את הקרקע להחלטה הזו.


ליפ בו טאן אינטלליפ בו טאן אינטל

המשקיעים באינטל רגועים - הם צריכים לדאוג

הממשל האמריקאי מחזיק את אינטל בתמיכות וסובסידיות ענקיות בייצור - בלעדיו, אינטל היתה גוססת או...מתה; מה רוצה טראמפ והאם הוא רוצה בהחלשת אינטל והכנסת TSMC המובילה בייצור שבבים לארה"ב?

רן קידר |

דונלד טראמפ קרא למנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, לפרוש לאלתר בגלל "ניגודי עניינים חמורים", הוא הוסיף "אין פתרון אחר מלבד התפטרותו".  הסיבה היא השקעות קודמות של טאן בחברות טכנולוגיה סיניות, בהיקף של למעלה מ-200 מיליון דולר, חלקן בעלות קשרים לגורמים ממשלתיים וביטחוניים בסין. ההשקעות כאלה מעלות בעיני ממשל טראמפ סימני שאלה בנוגע לנאמנותו של טאן לתעשיית השבבים האמריקאית ולביטחון הלאומי של ארצות הברית. ואז הגיעה התגובה של אינטל - הדירקטוריון תומך באופן מוחלט בטאן, וטאן עצמו אמר שהוא פועל לפי הסטנדרטים הגבוהים ביותר. 

חשוב להבין - מה שהיה מותר לפני מספר שנים, נחשב כיום לבגידה. הממשל לא מוכן לקבל השקעות בטכנולוגיה סינית ובפעילויות שמתחרות בטכנולוגיה וביכולות האמריקאיות. יש בזה משהו. יש תחרות בייצור שבבי, יש תחרות בתחום ה-AI, מנכ"ל אינטל לא יכול להיות מושקע בחברות ייצור שבבים סיניות - מעבר לתחרות מול ארה"ב זו תחרות מול אינטל. גם השקעות טכנולוגיות וב-AI הן בעייתיות. מנכ"ל של חברה אמריקאית תומך ומשקיע בחברות סיניות כדי שישתפרו, יתקדמו ויתחרו בארה"ב. כן, זה היום כבר לא מקובל ומדובר על אלפים של מנהלים, קרנות השקעה ומשקיעים גדולים שנמצאים בעמדה הזו כי הכללים והמציאות השתנתה בשנים האחרונות. 


מניית  החברה שירדה כבר ב-5% על רקע העימות, סגרה בירידה של 3.2% בלבד, אבל יש כאן בעיה גדולה. טראמפ לא ידוע כאחד שמוותר. אינטל תלויה מאוד בטראמפ. אלמלא התמיכה של הממשל האמריקאי אינטל היתה גוססת או כבר...מתה. הממשל האמריקאי תומך בה בהשקעות ובסובסידיות גדולות בשנים האחרונות כדי להביא את ייצור השבבים הביתה.

אינטל שנכשלה בתום הפיתוח שבבים ונמצאת הרחק מאחורי אנביידה ו-AMD למרות שעד לפני 6-7 שנים היתה גדולה מהם פי עשרות, החליטה לפני מספר שנים לחזק את הפעילות ייצור על רקע התמיכה של הממשל האמריקאי. הבעיה - גם שם היא לא מצליחה. תהליכי היצור שלה לא יעילים, הלקוחות לא מגיעים.

הכישלון גרם לכך שהממשל הציע למתחרה הגדולה בתחום - TSMC להיכנס לארה"ב ולקבל תמיכה גדולה. ועדיין הממשל מחזיק את אינטל בתחום הייצור שמסב הפסדים כבדים כשלאחרונה השלימה אינטל עוד סבב פיטורים ענק ורה ארגון משמעותי. המטרה לצמצם הוצאות, לייצר מזומנים ורווח, אלא שזו מלאכה מאוד מורכבת. הפוטנציאל מבחינת המשקיעים הוא גדול כי אינטל נסחרת עמוק מתחת למתחרות - היא שווה כ-2% משוויה של אנבידיה כולה, ו-AMD גדולה ממנה בשווי פי 3. כלומר, אם אכן היא תצליח להרים ראש בפיתוח ובמיוחד בשבבי AI או למערכות AI, היא יכולה להתאושש, אבל בלי גיבוי של הממשל זה יהיה מאוד קשה.