התמ"ת וקרן ברי: מכון מחקר לננוטכנולוגיה ב-78 מ' ד'

מכון המחקר יוקם בטכניון, כשאת הסכום להקמתו גייסו (בחלקים שווים) מהקרן האמריקנית, מהממשלה, ומתקציב הטכניון. אולמרט: "מדינת ישראל מבססת מעמדה בקרב המדינות המובילות את חקר הננוטכנולוגיה"
שרון שפורר |

משרד התמ"ת וקרן ברי יקימו מכון מחקר לתחום הננוטכנולוגיה בטכניון בהשקעה של 78 מיליון דולר. שר התמ"ת, אהוד אולמרט אמר היום, לקראת טקס השקת המכון בירושלים, כי "מדינות רבות בעולם משקיעות בשנים האחרונות סכומי עתק בניסיון לפצח את רזי הננוטכנולוגיה" וכי "אני מאמין שמרכז המחקר יחד עם סדרה של פעולות נוספות שאנו מבצעים יסייעו לישראל לבסס את מעמדה במרוץ העולמי המתנהל בתחום הננוטכנולוגיה".

מהתמ"ת ומקרן ברי נמסר, כי מדובר באיגום משולש של משאבים המורכבים מתרומה נדיבה ומשמעותית של קרן ראסל ברי מניו ג'רסי ארה"ב בהיקף של 26 מיליון דולר, השתתפות הממשלה בהיקף של 26 מיליון דולר מלשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת, ממשרד האוצר, הועדה לתיכנון ותיקצוב ומפא"ת במשרד הביטחון, באמצעות פורום תל"ם ומתקציב הטכניון בהיקף של 26 מיליון דולר נוספים. הסכומים יועברו לטכניון בפריסה של 5 שנים.

המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר מסר, כי ועדת המחקר קיבלה החלטה להכיר בתחום הננוטכנולוגיה כתחום מועדף בשל היותו תחום חדשני ביותר, בעל פוטנציאל גדול לתעשייה ולמשק הישראלי. זהו תחום המתקשה להתפתח בגלל ראשוניותו, הסיכון הגבוה והמחסור במשאבים. "זה בדיוק המצב המצדיק התערבות מיוחדת של הממשלה".

אנג'ליקה ברי, היא נשיאת קרן ברי, שהגיעה לישראל לרגל האירוע מסרה, כי "מעמדו של הטכניון כגורם עולמי מוביל בשדה הננו-טכנולוגיה השפיע משמעותית על החלטתנו". "ההתפתחויות שכבר נרשמו בתחום זה טומנות בחובן תקווה לאנשים בכל רחבי העולם, ותואמות את שליחותנו - תמיכה בפעילויות העשויות להשפיע משמעותית על חייהם של אחרים".

נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר כי התרומה הנוכחית של קרן ראסל ברי, יחד עם התרומות הנוספות, תאפשר לטכניון לגייס חוקרים מהשורה הראשונה בעולם, להרחיב את תשתית המחקר וההוראה ולהמשיך ברכישת הציוד החדיש הנדרש לצרכים אלה. הסכום יממן גם מענקי מחקר. "הטכניון הוא חממה לפיתוחים המתקדמים ביותר בשדה הננו-טכנולוגיה, בין השאר משום אופיים הבינתחומי של המחקר וההוראה במוסדנו", אמר נשיא הטכניון. "אופיו הבינתחומי של הטכניון הומחש בעובדה שחוקרי הטכניון שזכו בפרס נובל בכימיה הם דווקא אנשי הפקולטה לרפואה. בתחום הננו-טכנולוגיה עוסקים בטכניון חוקרים ממגוון רחב של תחומים, מפיסיקה והנדסה ועד כימיה, ביולוגיה ורפואה".

הננו-טכנולוגיה היא מדע האפיון, הטיפול והשליטה באטום או במולקולה בודדת (מיליארדית המטר) במטרה ליצור מוצר חדש או להקנות תכונות חדשות למוצרים קיימים. משמעות חקר הננו-טכנולוגיה אינה דור נוסף בתהליך המזעור לו אנו עדים בשני עשורים האחרונים, אלא מזעור הצופן בחובו כללים ותופעות חדשים לחלוטין.

כאשר מדובר בננוטכנולוגיה היישומים הם רבים ומגוונים. כמה מהם: מחשבים קטנים ומהירים מאלו שישנם כיום, חומרים קלים שחוזקם עולה בעשרות אלפי אחוזים על חוזקה של הפלדה, "ננובוטים" שיוכלו לסייר ברחבי מערכת הדם ולטפל במחלות, וחומרים שביכולתם לסנן מן המים חיידקים, וירוסים ורעלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאליוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאל

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים

החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רפאל

רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.

במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.

יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.

ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.

לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

רובוט לוחם (גרוק)רובוט לוחם (גרוק)

עתיד בלי חללים בקרב - ישראל חותרת לטכנולוגיות שיחליפו לוחמים

איך יראה שדה הקרב העתידי, ואיפה נמצא איום גדול על ישראל?

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה רובוט שדה קרב


הטכנולוגיה המתקדמת עוזרת בשדה הקרב וישראל חייבת לחתור לבניית רובוטים, רחפנים ואמל"ח משוכלל בהרבה מהקיים היום, באופן שיחליף לוחמים אנושיים בלחימה פיזית ממש ובכך נחסוך בדם חיילינו ונצמצם את הצרכים הקשורים בימי מילואים רבים. ההייטק הישראלי מצוי בעמדה מצוינת להשתלב ומשרד הביטחון חייב לראות בכך מטרה עתידית עליונה.

זוכרים את הסרטון בו נראה יחיא סינוואר הפצוע מנסה ברגעיו האחרונים להכות עם מקל, רחפן צה"לי שחג סביבו? הפער העצום בין מה שהיה לו ומה שיש לעזתים מול הטכנולוגיה הצה"לית - את הפער הזה צריך לטפח ולהעצים מול כל אויבינו ולחתור לתוצאה עתידית בה טכנולוגיות שלנו תייתרנה לוחמים אנושיים ותחסוכנה לנו בדם. הרבה דם. ותחסוכנה גם ים של ימי מילואים.

חלק מהעמים סביבנו מקדשים את המוות בעוד אנו מקדשים את החיים. ראוי שכל צד יקבל את אשר הוא מבקש. אלו מביניהם שירצו בכך יקבלו מאיתנו מוות בעוד אנו נשמור על עצמנו בחיים.

 

ה-AI מביא להאצה בעולם הרובוטיקה

יש לנו כבר כעת דחפורים אוטונומיים מסוג D9 לפילוס מרחבים ממולכדים, כלי סיור אוטונומיים המסוגלים גם לירות, מערכת "רואה יורה" (שהייתה עושה את עבודתה ב-7 לאוקטובר אם היו מגינים עליה מפני רחפנים – ראשו של מישהו צריך לעוף על זה), רחפני נפץ ועוד.