התמ"ת וקרן ברי: מכון מחקר לננוטכנולוגיה ב-78 מ' ד'
משרד התמ"ת וקרן ברי יקימו מכון מחקר לתחום הננוטכנולוגיה בטכניון בהשקעה של 78 מיליון דולר. שר התמ"ת, אהוד אולמרט אמר היום, לקראת טקס השקת המכון בירושלים, כי "מדינות רבות בעולם משקיעות בשנים האחרונות סכומי עתק בניסיון לפצח את רזי הננוטכנולוגיה" וכי "אני מאמין שמרכז המחקר יחד עם סדרה של פעולות נוספות שאנו מבצעים יסייעו לישראל לבסס את מעמדה במרוץ העולמי המתנהל בתחום הננוטכנולוגיה".
מהתמ"ת ומקרן ברי נמסר, כי מדובר באיגום משולש של משאבים המורכבים מתרומה נדיבה ומשמעותית של קרן ראסל ברי מניו ג'רסי ארה"ב בהיקף של 26 מיליון דולר, השתתפות הממשלה בהיקף של 26 מיליון דולר מלשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת, ממשרד האוצר, הועדה לתיכנון ותיקצוב ומפא"ת במשרד הביטחון, באמצעות פורום תל"ם ומתקציב הטכניון בהיקף של 26 מיליון דולר נוספים. הסכומים יועברו לטכניון בפריסה של 5 שנים.
המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר מסר, כי ועדת המחקר קיבלה החלטה להכיר בתחום הננוטכנולוגיה כתחום מועדף בשל היותו תחום חדשני ביותר, בעל פוטנציאל גדול לתעשייה ולמשק הישראלי. זהו תחום המתקשה להתפתח בגלל ראשוניותו, הסיכון הגבוה והמחסור במשאבים. "זה בדיוק המצב המצדיק התערבות מיוחדת של הממשלה".
אנג'ליקה ברי, היא נשיאת קרן ברי, שהגיעה לישראל לרגל האירוע מסרה, כי "מעמדו של הטכניון כגורם עולמי מוביל בשדה הננו-טכנולוגיה השפיע משמעותית על החלטתנו". "ההתפתחויות שכבר נרשמו בתחום זה טומנות בחובן תקווה לאנשים בכל רחבי העולם, ותואמות את שליחותנו - תמיכה בפעילויות העשויות להשפיע משמעותית על חייהם של אחרים".
נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר כי התרומה הנוכחית של קרן ראסל ברי, יחד עם התרומות הנוספות, תאפשר לטכניון לגייס חוקרים מהשורה הראשונה בעולם, להרחיב את תשתית המחקר וההוראה ולהמשיך ברכישת הציוד החדיש הנדרש לצרכים אלה. הסכום יממן גם מענקי מחקר. "הטכניון הוא חממה לפיתוחים המתקדמים ביותר בשדה הננו-טכנולוגיה, בין השאר משום אופיים הבינתחומי של המחקר וההוראה במוסדנו", אמר נשיא הטכניון. "אופיו הבינתחומי של הטכניון הומחש בעובדה שחוקרי הטכניון שזכו בפרס נובל בכימיה הם דווקא אנשי הפקולטה לרפואה. בתחום הננו-טכנולוגיה עוסקים בטכניון חוקרים ממגוון רחב של תחומים, מפיסיקה והנדסה ועד כימיה, ביולוגיה ורפואה".
הננו-טכנולוגיה היא מדע האפיון, הטיפול והשליטה באטום או במולקולה בודדת (מיליארדית המטר) במטרה ליצור מוצר חדש או להקנות תכונות חדשות למוצרים קיימים. משמעות חקר הננו-טכנולוגיה אינה דור נוסף בתהליך המזעור לו אנו עדים בשני עשורים האחרונים, אלא מזעור הצופן בחובו כללים ותופעות חדשים לחלוטין.
כאשר מדובר בננוטכנולוגיה היישומים הם רבים ומגוונים. כמה מהם: מחשבים קטנים ומהירים מאלו שישנם כיום, חומרים קלים שחוזקם עולה בעשרות אלפי אחוזים על חוזקה של הפלדה, "ננובוטים" שיוכלו לסייר ברחבי מערכת הדם ולטפל במחלות, וחומרים שביכולתם לסנן מן המים חיידקים, וירוסים ורעלים.
הטכניון פועל כבר מספר שנים בתחום זה ומפעיל למעלה מחמישים קבוצות בטכניון, הכוללות כמאתיים בוגרי תואר ראשון וחמישים פוסט-דוקטורנטים, מבצעים כבר עבודה חלוצית בשדה מדעי הננו והננו-טכנולוגיה, בענפי מדע רבים ובינתחומיים, ביניהם ביוטכנולוגיה, תאי גזע עובריים ומחקר במדעי החיים, טכנולוגיות תקשורת, חלל והנדסת חומרים. עבודתם, אומרים בטכניון, עשויה להוביל להתפתחויות כגון ננו-מחשבים שבונים את עצמם (self-assembling) וטיפולים יעילים למחלות מסוכנות ואמצעים חדישים למאבק בטרור.
