צהל תוקף בעזה
צילום: דובר צהל

בנק אוף אמריקה: "הצמיחה בישראל תגיע ל-3% בסוף 2025 - וגם האינפלציה"

אחרי הפסקת האש בצפון, הבנק צופה צמיחה של 0.7% השנה ו-3% ב-2025, אך מזהיר שמלחמה ממושכת עלולה להחמיר את התחזית הפיסקלית
רוי שיינמן |

אחרי הפסקת האש בגבול הצפון שנתנה זריקה של אופטימיות למשקיעים לגבי סיום המלחמה בישראל, בבנק אוף אמריקה מפרסמים את התחזית שלהם לכלכלת ישראל: "התחזית המקרו-כלכלית בישראל צפויה להיות מונעת על ידי התפתחויות סביב הסכסוך במזרח התיכון", כותבים בבנק. "בעוד שפתרון הסכסוך יכול להוריד במהירות את פרמיית הסיכון ולסייע בהורדת האינפלציה ובצמיחה, מלחמה ממושכת עלולה להחמיר עוד יותר את התחזית הפיסקלית".

אחרי צמיחה כמעט אפסית ברבעון השני, בבנק רואים צמיחה של 0.7% השנה ושל 3% בשנה הבאה בכלכלת ישראל, זאת לצד גירעון תקציבי של 7% השנה ושל 5% בשנה הבאה. בנוסף, על רקע המשך התנודתיות במשק ובשער החליפין, בבנק צופים אינפלציה של 3.5% בישראל השנה ושל 3% בשנה הבאה.

קרדיט: בנק אוף אמריקה

קרדיט: בנק אוף אמריקה

התחזית של בנק אוף אמריקה מגיעה על רקע הגשת התקציב שיעלה להצבעה ביום ראשון. ההחלטה התקבלה אחרי הדיון בוועדת הכספים על אחד הסעיפים הנפיצים ביותר בתקציב - הרווחים הכלואים. באוצר מבקשים להגדיל ב-10% את המיסוי על רווחים של חברות פרטיות שלא חילקו דיבידנד. למעשה החוק מנסה לתקן את העיוות שמאפשר לחברות פרטיות, לרוב של עורכי דין, רואי חשבון, רופאים וכדו', לשלם מס מופחת של 23% על רווחיהם.

לפני כחודש הבנק האמריקאי ג'יי פי מורגן חתך בחצי את תחזית הצמיחה שלו לישראל, מתחזית לצמיחה של 1% לתחזית צמיחה של 0.5% ב-2024. בבנק גם חתכו את התחזית לשנה הבאה מתחזית צמיחה של 3.7% לתחזית צמיחה של 3.3%.

"כל עוד המצב הבטחוני ממשיך להיות מאתגר, במיוחד לנוכח ההתפתחויות בחזית הצפון, אנחנו מורידים את תחזית הצמיחה שלנו לרבעון הרביעי מ-2.5% ל-2%", אמרו בבנק, מה שגוזר כאמור תחזית צמיחה שנתית של 0.5% ב-2024.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.96%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.