צהל תוקף בעזה
צילום: דובר צהל

בנק אוף אמריקה: "הצמיחה בישראל תגיע ל-3% בסוף 2025 - וגם האינפלציה"

אחרי הפסקת האש בצפון, הבנק צופה צמיחה של 0.7% השנה ו-3% ב-2025, אך מזהיר שמלחמה ממושכת עלולה להחמיר את התחזית הפיסקלית
רוי שיינמן |

אחרי הפסקת האש בגבול הצפון שנתנה זריקה של אופטימיות למשקיעים לגבי סיום המלחמה בישראל, בבנק אוף אמריקה מפרסמים את התחזית שלהם לכלכלת ישראל: "התחזית המקרו-כלכלית בישראל צפויה להיות מונעת על ידי התפתחויות סביב הסכסוך במזרח התיכון", כותבים בבנק. "בעוד שפתרון הסכסוך יכול להוריד במהירות את פרמיית הסיכון ולסייע בהורדת האינפלציה ובצמיחה, מלחמה ממושכת עלולה להחמיר עוד יותר את התחזית הפיסקלית".

אחרי צמיחה כמעט אפסית ברבעון השני, בבנק רואים צמיחה של 0.7% השנה ושל 3% בשנה הבאה בכלכלת ישראל, זאת לצד גירעון תקציבי של 7% השנה ושל 5% בשנה הבאה. בנוסף, על רקע המשך התנודתיות במשק ובשער החליפין, בבנק צופים אינפלציה של 3.5% בישראל השנה ושל 3% בשנה הבאה.

קרדיט: בנק אוף אמריקה

קרדיט: בנק אוף אמריקה

התחזית של בנק אוף אמריקה מגיעה על רקע הגשת התקציב שיעלה להצבעה ביום ראשון. ההחלטה התקבלה אחרי הדיון בוועדת הכספים על אחד הסעיפים הנפיצים ביותר בתקציב - הרווחים הכלואים. באוצר מבקשים להגדיל ב-10% את המיסוי על רווחים של חברות פרטיות שלא חילקו דיבידנד. למעשה החוק מנסה לתקן את העיוות שמאפשר לחברות פרטיות, לרוב של עורכי דין, רואי חשבון, רופאים וכדו', לשלם מס מופחת של 23% על רווחיהם.

לפני כחודש הבנק האמריקאי ג'יי פי מורגן חתך בחצי את תחזית הצמיחה שלו לישראל, מתחזית לצמיחה של 1% לתחזית צמיחה של 0.5% ב-2024. בבנק גם חתכו את התחזית לשנה הבאה מתחזית צמיחה של 3.7% לתחזית צמיחה של 3.3%.

"כל עוד המצב הבטחוני ממשיך להיות מאתגר, במיוחד לנוכח ההתפתחויות בחזית הצפון, אנחנו מורידים את תחזית הצמיחה שלנו לרבעון הרביעי מ-2.5% ל-2%", אמרו בבנק, מה שגוזר כאמור תחזית צמיחה שנתית של 0.5% ב-2024.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.