איך ההתקפה הישראלית תשפיע על השווקים הפיננסים?
ישראל תקפה באיראן. התקשורת באיראן הודיעה שמערכות ההגנה האווירית הופעלו, שלושה כטב"מים הופלו. האיראנים מנסים למזער את התקיפה ולמקסם את ההצלחה שלהם. זה מצויין לשווקים הפיננסים כי הצלחה שלהם כלפי חוץ, משמעה שהאיראנים לא צריכים להגיב וכך ההסלמה תיעצר.
השווקים אולי לא ירגעו מיד (בינתיים הנפט עולה , החוזים בירידות משמעותיות), אבל ככל שעובר הזמן ומבינים שזו היתה התקפה מתוזמנת, מתוזמרת, ידועה מראש, שארה"ב בעצם תיאמה ושיחקה בה גורם מרכזי (אולי גם בהתקפה האיראנית נגדנו?), מבינים שזו עשויה להיות דווקא התקפה טובה לשווקים. במקביל מבינים גם את הכוח האדיר של המעצמה באיזור, את השליטה שלה בנו, ואת החשיבות שהיא מקנה לאזור - מבחינה ביטחונית, כלכלית ופוליטית.
ג'ו ביידן, הנשיא האמריקאי החליט שפוליטית הוא לא רוצה הרחבת גיזרה, ונראה שזה הצליח, אלא אם האיראנים ישברו את הקו שבו החלו עם ההתקפה שלהם באומרם שהם יסבלו תגובה מוגבלת, שקולה וללא פגיעה משמעותית.
יש כאן הרבה שאלות מעבר לעניין הכלכלי ולשווקים. האם אנחנו בובה על חוט שנשלט על ידי האמריקאים? האם התגובה הזו שקולה לאירוע הדרמטתי שהיה בלילה של שבת - התקפה של 350 כטב"מים וטילים? האם לא היתה הזדמנות לתת מכה כואבת לאיראנים? האם אנחנו בכלל מסוגלים לטפל בשתי גזרות במקביל? אלו שאלות חשובות, מהותיות, אבל הממשלה שלנו ובעיקר הקבינט הביטחוני המצומצם שמורכב ומן הסתם נתמך גם על ידי בני גנץ וגדי אייזנקוט, לצד בנימין נתניהו ויואב גלנט החליט לאמץ את התגובה הזו בהסתמך על מכלול השיקולים שכנראה לא כולם ידועים לנו.
ארה"ב שולטת במהלכים - זה טוב או רע? כלכלית זה טוב
מה שכן ידוע הוא שכלכלית זה טוב לנו. אנחנו נקבל את הסיוע מהר יותר, אנחנו לפי דיווחים שונים נקבל תמיכה נוספת, וצריך כמובן לזכור את העזרה המשמעותית של ארה"ב בהגנה הפיזית על ישראל, לצד בריטניה,צרפת וירדן. ארה"ב משקיעה כסף רב בחימוש של ישראל ובהגנה עליה.
מפת האינטרסים של ארה"ב ברורה וידועה, אבל היא לא רק ביטחונית, היא לא רק דאגה למחיר הנפט ברמות האלו. האמריקאים מושקעים במניות בוול סטריט ובשיעור גבוה. אצלנו משקיעים בשיעור נמוך יחסית ודרך הגופים המוסדיים, שם מסטודנטים ועד קשישים קונים מניות באופן ישיר והרבה. יש כמובן גם השקעות באופן עקיף, אבל האמריקאים מודעים לתיק שלהם, מודעים לכסף שלהם, וזה יותר חשוב להם מאיזו מדינה קטנה במזרח התיכון שצריך לשמור עליה מהאויבים מסביב.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
ולכן, אם ביידן מעוניין לשמור על הסיכוי שלו להיבחר מול דונלד טראמפ הוא חייב וול סטריט חזקה. ירידות בוול סטריט יחסלו את הסיכויים שלו בבחירות בעוד חצי שנה. הוא אומנם נעמד בלי פשרות ובלי שיקולים לצידנו כבר ביום הראשון למלחמה, אבל אחרי חודשים שבהם ראה את הירידה בסקרים ואת ההיתקעות בבוץ העזתי, הוא דרש מנתניהו פתרון אחר. הוא השיג את דרישתו. אנחנו כבר לא ממש בעזה, וכמות הסיוע שמגיעה לעזה עלתה פי כמה וכמה.
ביידן על פי הדיוחים יסכים לכניסה לרפיח, אחרי שישראל נאותה לתקיפה סבירה-חלשה באיראן, וביידן יזכה בוול סטריט רגועה. המצב הגיאופוליטי במזרח התיכון מדיר שינה ממנהלי ההשקעות הבכירים בעולם. זה האיום הגדול על השוק ויש חשש מהסלמה שתוביל למלחמה בין מעצמות. אחרי ההתקפה הלילה, צפויה רגיעה, למרות שזה כאמור עדיין לא מתבטא בשווקים.
אז, תצפו דווקא לטוב, למרות הכותרות השליליות. זו דעה כמובן, יכול להיות אחרת, אבל נזכיר לכם שאפילו אחרי ההתקפה הענקית של איראן, השוק אצלנו עלה (גם שם סיפקנו דעה חיובית). עם זאת, השווקים רגישים מאוד וגם המצב בשטח רגיש מאוד, אז צריכים להיות צמודים לחדשות - הם אלו שמשפיעות על השווקים.
ההשפעה של הורדת הדירוג?
ומההתקפה אמש להתקפה בשבוע שעבר - המלחמה ובעיקר ההסלמה בשבת האחרונה יצרה ירידת מדרגה נוספת בהתייחסות של חברות הדירוג לכלכלה המקומית. קובי ישעיהו הציג את זה אתמול והעריך שהורדת דירוג בפתח. השווקים אותתו על זה, ההתקפה של איראן אותתה על זה, ו-S&P החליטה שהיא מורידה את הדירוג.
ההורדה הזו גלומה באופן חלקי בשווקים. להבדיל מהורדת הדירוג הקודמת והורדת תחזית הדירוג שהיו כבר גלומות במחירים, ההורדה הזו יכולה לפגוע בשוק האג"ח, אם כי לא באופן דרמטי מדי. זה גם תלוי בהתפתחויות. הורדת הדירוג הזו אולי נעשתה בפזיזות, כי התגובה כאמור קלה יחסית וכנראה לא תוביל להסלמה. כך שהשוק יכול שלא להסכים לה באופן מלא.
גיוסים בריבית גבוהה יותר
הבעיה היא שזה יכול להיות כדור שלג, הורדת דירוג מבטאת גיוסים בריבית גבוהה יותר בהמשך, תשלומים גדולים יותר, וכל זה לצד צרכי מלחמה גדולים הרבה יותר וממשלה שלא באמת מקצצת במקומות שאפשר (המגזר הציבורי).
גירעון של 50 מיליארד שקל, עלה במהירות ל-100 מיליארד שקל ובהמשך ל-130 מיליארד שקל וזה יכול להגיע די בקלות גם ל-150 מיליארד ויותר. כל זה השנה. אם המלחמה תזלוג לשנה הבאה, אז בכלל יהיה קשה. מה שלכאורה "מציל" אותנו זה החוב היחסית נמוך, אבל בסוף השנה הזו הוא כבר עשוי להגיע ל-70%, ושנה הבאה, גם אם תהיה ירידה בגירעון על רקע סוג של פתרון ביטחוני, מדיני, אנחנו כבר נגיע ל-75%. לא נעים, וזו לא תחזית שלילית. בתחזית שלילית זה יהיה בכמה אוזים טובים מעל.
וזה אומר ששוק האג"ח שרק לפני 2-3 חודשים נראה חזק בזכות הגיוסים המוצלחים של יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר, צפוי להיחלש. אבל, צריך לקחת את זה בפרופורציה. מול הצרכים של המדינה בכסף, יש כסף גדול של הציבור שיזרום לאגרות החוב. כסף שמגיע מהפנסיה, מהגמל, כך שהחשב הכללי יוכל לגייס והרבה גם השנה. זה יעלה יותר, זה, ומול זה האוצר צריך יהיה לקצץ משהו - וזה לב העניין. עם גיוסי האג"ח נסתדר, עם ההוצאות הגדולות השנה נסתדר, מה שעלול לגרום לנו לאבד כיוון זה התקציב. התקציב חייב להיות מהודק, יעיל ואמיץ. תקציב הביטחון צריך לגדול בסעיפים מסוימים ורבים. זה ברור לכולם, אבל תקציב הביטחון צריך לרדת במקומות הבזבזניים והלא יעילים.
- 11.1000 דולר בנסדק 1984 שווים היום 15 מיליון דולר. לא משנה (ל"ת)misha6 21/04/2024 08:15הגב לתגובה זו
- 10.אראל 19/04/2024 18:36הגב לתגובה זוהאם תומר קורנפלד מריץ מניות שבהן מחזיק או שלא?
- 9.זעזעת השווקים בטהרן 19/04/2024 17:04הגב לתגובה זורשעים מרגלים זרעך ייעקר ויושמד דין חנק הר מירון טבעת אש והצלבות מן שמיא.
- 8.ביבי נתן הוראה לתקוף כמה דיונות כמו שרגיל האפס (ל"ת)אלן 19/04/2024 14:09הגב לתגובה זו
- צודק ביבי אפס (ל"ת)אלי 19/04/2024 15:53הגב לתגובה זו
- 7.נהוראי 19/04/2024 13:44הגב לתגובה זואת ההנהגה החרדית הבוזזת ללא רחם את קופת המדינה בזמן מלחמה ומסרבת לשירות צבאי. הגיע הזמן להוריד את הכפפות.
- שמשון 20/04/2024 19:17הגב לתגובה זובוזזים את הקופה הציבורית בעת מלחמה
- 6.שוק ההון בדרך לתיקון מעלה , נא להרגיע (ל"ת)זכרוני 19/04/2024 13:28הגב לתגובה זו
- תיקון מעלה זה אומר שהמגמה יורדת (ל"ת)אילן 21/04/2024 09:26הגב לתגובה זו
- 5.כתב 19/04/2024 12:44הגב לתגובה זורוצים להראות שהמצב טוב ושהבורסה תשתולל למעלה , זןרעים מלח למשקיעים , הבורסה בתקופה הקרובה על הפנים.
- משקיע 21/04/2024 11:06הגב לתגובה זואם לדעתך הניתוח והשוק טועים אז מוזמן לעשות כסף מהדיעה הנגדית שלך. קח בחשבון שאם אתה טועה, והשוק הזול יחסית בישראל יעלה, אתה תפסיד כסף. לגיטימי.
- 4.סוף סוף (ל"ת)סוף סוף כתבה טובה 19/04/2024 12:42הגב לתגובה זו
- 3.אבי 19/04/2024 12:28הגב לתגובה זוכתבה נהדרת עם הרדמה מצוינת לפני מפולת שתגיע בעוד מס ימים
- 2.כל העולם ירידות וכאן עליות-דבשששש (ל"ת)משה 19/04/2024 12:16הגב לתגובה זו
- 1.כתבה מעולה (ל"ת)יוסי אלקין 19/04/2024 11:23הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
