הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
מאקרו כלכלה

האם המדינה באמת צריכה להעביר סיוע לעסקים? הסיוע הוא העברת כסף מהציבור למעסיקים

לכל מטבע יש שני צדדים: ברגע שהמדינה מתחילה לחלק כסף, תמיד יהיו טרמפיסטים שיצטרפו, מצד שני - בלי הסיוע, הרבה יותר קשה לשכנע אנשים להשקיע במדינה שבה הם לא בטוחים שיהיה מי שישמור עליהם
ד"ר אביחי שניר | (17)
נושאים בכתבה אביחי שניר חבילת סיוע סיוע תקרת החוב

מתחילת המלחמה, לצד הדיון בהרוגים ובפצועים, מתנהל גם דיון בנוגע למענקים לעסקים שנפגעו מהמלחמה. מענקים בתקופת מלחמה הם כנראה דבר חדש – לא מצאתי תיעוד למענקים דומים במלחמות עבר וגם האוצר מסביר שזו הפעם הראשונה שמחולקים מענקים בזמן מלחמה. התקדים היה כזכור בתקופת הקורונה. לכאורה, מתבקש להגיד שאם בעבר לא נתנו סיוע לעסקים, אולי עדיף לא לתת גם עכשיו. אחרי הכל, המדינה צריכה לעזור ולתמוך באנשים ולא בעסקים. הרי עבור הסיוע הזה, מישהו יצטרך לשלם, והמישהו הזה הוא הציבור. במילים אחרות, סיוע לעסקים זה בסך הכל שם יפה להעברת כסף מציבור העובדים למעסיקים.

 

מענקים לעסקים - מוצדק או לא? 

אבל לפני שמגיעים למסקנה שלא צריך להעביר כסף, צריך לזכור שלכל מטבע יש שני צדדים. במקרה הזה, צריך לזכור ארבעה דברים. הראשון, זה שעובדים צריכים מקום לעבוד בו, ולכן הם רוצים שמקום העבודה שלהם ימשיך לפעול גם אחרי המלחמה. השני, זה שאחד התנאים לכך שהמשק יתאושש במהירות ממשברים זה לשמור על היכולת של משקי בית להוציא כסף.

השלישי, זה שטבח כמו שהתרחש בשביעי באוקטובר פוגע באמון של הציבור. בהתאם, לממשלה יש אינטרס להראות שהיא קיימת, פעילה, ולוקחת אחריות כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים. אפשר גם להסתכל על זה קצת אחרת - המענקים האלו הן סוג של פיצוי על המחדל הגדול של השבת הארורה. בלי שהממשלה תפעל למענקים רחבים, יהיה הרבה יותר קשה לשכנע אנשים להשקיע במדינה שבה הם לא בטוחים שיהיה מי שישמור עליהם. הרביעי הוא ששנים של מחקר בפסיכולוגיה וכלכלה מלמדים שלאנשים יש רצון להחליק את הצריכה שלהם. אנשים לא אוהבים עליות וירידות חדות ברמת הצריכה. זה אומר שזמנים של משבר דוחפים אנשים שנפגעים כלכלית לקחת חובות, כדי שלא להקטין את הצריכה יותר מדי.

 

החוב של המדינה יגדל  - אבל לכמה?

זה אומר שגם אם המדינה לא תתערב ולא תסייע, רמת החוב במדינה תגדל. אם המדינה לא תתערב, מה שיגדל זה החוב הפרטי. כשהמדינה מתערבת, היא מעבירה חלק מהחוב הפרטי אליה. כלומר, היא בעצם לוקחת על עצמה חלק מהחוב של הציבור. לזה יש שני יתרונות וחסרון אחד גדול. היתרון הראשון הוא שבגלל שהמדינה היא גוף גדול, היא יכולה לגייס את החוב בריבית נמוכה יותר מאשר אנשים פרטיים (וכדאי להזכיר שהריבית עכשיו גבוהה וצפויה לעלות על רקע העלייה בפרמיית הסיכון של המדינה). השני הוא שהמדינה מגייסת את הכספים שלה מכלל הציבור (באמצעות אגרות חוב או-ו מיסים), אבל נותנת את המענקים בעיקר למי שזקוק. זה אומר שכשהמדינה נותנת מענקים היא בעצם מחלקת את העלויות של החוב בין כלל הציבור. אלו שנפגעו יותר מרוויחים, אלו שנפגעו פחות, משלמים. גם זאת דרך לבטא סולידריות חברתית. אבל על הדרך יש הרבה שנפגעים יותר מדי ויש רבים שגם מרוויחים יותר מדי. 

וזה החיסרון - המדינה הרבה פחות טובה בלכוון כסף מאשר אנשים פרטיים. לכן, ברגע שהמדינה מתחילה לחלק כסף, תמיד יהיו טרמפיסטים שיצטרפו. זוכרים את המלונות שלקחו מענקים בתקופת הקורונה ואז גבו מחירים מופקעים כאשר אנשים כבר יכלו לצאת לחופש אבל עדיין התקשו לטוס לחו"ל? או את המענקים שפוקס החזירה אחרי שהתברר שלמרות התלונות של מנהליה על נזקי הקורונה, היא עדיין מתכוונת לחלק דיבידנדים של מיליוני שקלים? תשלומי החל"ת של המדינה למעסיקים הגדולים בימי הקורונה הפכו עסקים לרווחיים מאוד - זה לא היה מוצדק. ברגע שהמדינה מחלקת מענקים, כמות הכסף שמחולק היא הרבה יותר גבוהה מאשר לו היינו משאירים לכל משק בית ולכל עסק להחליט כמה הלוואות הוא צריך לקחת.

בכל זאת, במקרה הזה היתרונות גדולים על החסרונות. המשק אומנם היה בהאטה לפני שהתרחש הטבח ביישובי העוטף, אבל הוא עדיין היה במצב יותר מסביר. זה אומר שאם אפשר יהיה למנוע מעסקים לפשוט רגל, ולהשאיר את הציבור במצב שבו הוא מוכן לעשות קניות אחרי שהמלחמה תסתיים, אז המשק יוכל להתאושש מהר יחסית. בנוסף, בתחילת 2023 ישראל הייתה אחת המדינות הבודדות בעולם המפותח שהחוב של הממשלה שלה היה מתחת ל- 60%.

אז נכון שגם בלי המלחמה החוב היה גדל מעט. אבל עדיין, גם אם החוב יגיע לקצת יותר מ- 70% אחוזי תוצר, כמו בתקופת הקורונה, זה רחוק מלהיות משהו שאי אפשר להתמודד איתו. לצורך ההשוואה, לבלגיה ולצרפת יש חוב ציבורי של קרוב ל- 100% תוצר, למרות שאצלם לא הייתה מלחמה מאז 1945. כך שלמזלנו, גם אם יהיו טרמפיסטים שייהנו מכסף ממשלתי שהם יכלו לוותר עליו, זה עדיין בסדר; גם בקורונה היו הרבה טרמפיסטים. אבל הצמיחה של 2021 ו- 2022 פצתה את המשק על כך.

קיראו עוד ב"בארץ"

עם זאת, צריך לזכור שמלחמה זאת לא קורונה. בקורונה ישראל לא נפגעה יותר ממדינות אחרות. עכשיו, הפגיעה מרוכזת בישראל. זה אומר שהשקל נחלש, שדירוג האשראי של ישראל ירד כמעט בוודאות, ושהאינפלציה תעלה. אז גם עם המענקים, רמת החיים של הישראלים כנראה שתרד ב- 2024. אז חוץ מהמענקים, כדאי שהממשלה תעשה עוד שני דברים. הראשון, שהיא תצמצם את כל ההוצאות המיותרות. השני, שהיא תזכור שלהכריז שהכסף למלחמה יגיע מ"קופסאות תקציביות" זה לברוח מהאחריות לקבוע את סדרי העדיפויות בתקופה שאחרי המלחמה. אבל גם אם הממשלה רוצה לברוח מזה, את סדרי העדיפויות יצטרכו לקבוע, ועדיף לעשות את זה כמה שיותר מוקדם. ככל שתהיה יותר ודאות לאן הממשלה רוצה להוביל, כך יהיה קל יותר למגזר העסקי לתכנן. בלי זה, אז גם אם המלחמה תגמר בעוד חודש, הנזקים מהמלחמה ילוו אותנו עוד שנים קדימה.

 

ד"ר אביחי שניר, המחלקה לכלכלה אוניברסיטת בר אילן.

 

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אביתר 01/11/2023 19:26
    הגב לתגובה זו
    מדהים שהביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה עדיין נמשכת, גם בימים אלה... הפרזיטים השתלטו על המדינה...
  • איתרתי 3 טרולים אירניים במכה! (ל"ת)
    פרוזקטור טרולים 04/11/2023 19:27
    הגב לתגובה זו
  • המגיבה 01/11/2023 23:36
    הגב לתגובה זו
    עם ההנהגה החרדית הארורה
  • אבנר 01/11/2023 23:32
    הגב לתגובה זו
    ידוע לכל שההנהגה החרדית הארורה בוזזת את קופת המדינה
  • 7.
    מולייר 01/11/2023 09:08
    הגב לתגובה זו
    מחייב המציאות ל'סייע לעסקים שידע כל בעל עסק שהמדינה בבוא העת תבדוק לעומק אם באמת היה זקוק לסיוע אני רואה בעלי הון שלאחר שנים שעשו מיליונים ואף מילארדים ולאחר שבוע כמו בקורונה מתחילים ליילל כאילו אין להם מה לאכול כגון פוקס ועוד פשןט בושה צריך אוליי למי שמיהר להוציא לחלת מוקדם לא לתת סיוע שהרי מסתמן מהוצאת חלת מוקדמת רק חזירות לשמה והכנה לתביעה בעבור בצע כסף .
  • 6.
    אהרון 01/11/2023 07:21
    הגב לתגובה זו
    התוצאה תהיה גרעון גדל והחלשת הכלכלה
  • 5.
    מוני 31/10/2023 19:55
    הגב לתגובה זו
    האם אחראית לכישלון המודיעיני או אחראית למורשת יהדות תימן?
  • אביהו רחמים 02/11/2023 05:27
    הגב לתגובה זו
    מודיעין 144 שלום, איזה מספר אתה מחפש?
  • המגיב 01/11/2023 12:53
    הגב לתגובה זו
    לאמ"ן ולשב"כ ?
  • הרב אויארבאך 01/11/2023 23:34
    נשמעים לה
  • מוטי 31/10/2023 22:02
    הגב לתגובה זו
    הליכודיאדה
  • 4.
    ממשלה מנופחת מינויים פוליטיים זה חלק מהבור של המדינה (ל"ת)
    אפק 31/10/2023 14:22
    הגב לתגובה זו
  • המגיב 01/11/2023 12:55
    הגב לתגובה זו
    בשניות האחרונות של ממשלת המעבר שלהם, ותקועים לכולם כמו עצם בגרון
  • 3.
    אודי 31/10/2023 10:48
    הגב לתגובה זו
    העסקים במדינת ישראל עם הכי הרבה חובות והכי פחות זכויות (אין ימי חופש אין דמי אבטלה לעסקים שקורסים אין קרן השתלמות אין פנסיה אין ימי חג ואין ואין ואין ) תשמרו על הקיים שימשיכו לממן את המגזר הציבורי תפזרו על העסקים כמה שיותר שישרדו לעוד עשרות שנים ששתוכלו לחיות על גבם
  • 2.
    ישראלי 31/10/2023 10:41
    הגב לתגובה זו
    אסור לתת העסקים לקרוס . גם מבחינה אנושית וגם מבחינה כלכלית חייבים לתמוך ולעזור . ימים טובים יגיעו והדברים יסתדרו .
  • 1.
    דודי לב 31/10/2023 10:07
    הגב לתגובה זו
    בגלל ההחלטה הזאת שללו לנכים קצבת נכות ולמובטלים שללו אבטחת הכנסה כדי לממן את העשירים החזירים בעלי העסקים שבמקום לקחת מהם מיסים לממן את המלחמה נותנים להם כסף . אם בעלי העסקים היו פושטים רגל היו לנו פחות. פרזיטים במדינה חבל שחמאס לא שחט את כל בעלי העסקים שגונבים ועושקים את העניים והנכים המדינה בגלל ההחלטה האומללה פחות עניים יהיו נאמנים למדינה ובסוף המדינה הזאת עלולה להיות מושמדת
  • יוסף מרדכי 31/10/2023 11:19
    הגב לתגובה זו
    אני ממש מזועזע מהרמה העלובה ו"איחולי, המוות תוך כדי קביעה שכל העצמאיים גונבים.זה כמובן רחוק מהאמת וחשוב לא לדבר שטויות כאלה גם בימי שלום ובטח בימי מלחמה ארורה זו
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין גירעון

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.

להמשך הכתבה לחץ כאן