קנס של 5.5 מיליון שקל ל-WeShoes לאחר שהחלה מיזוג ללא אישור

WeShoes התחייבה שלא להתערב במחיר שבו יפרסמו או ימכרו חנויות את מוצרי Blundstone ו-Hoka לצרכנים במשך שלוש שנים ממועד החלטת בית הדין לתחרות
עדן ספיר | (2)

הממונה על התחרות הגיעה לצו מוסכם עם קולנוע חדש - בעלי רשת ההנעלה WeShoes ויבואני Blundstone, Hoka ומותגים נוספים. WeShose התחייבה שלא להתערב במחיר שבו יפרסמו או ימכרו חנויות את מוצרי Blundstone ו-Hoka לצרכנים במשך שלוש שנים ממועד החלטת בית הדין לתחרות. בתום התקופה התערבות במחיר ככל שתעשה תהיה כפופה להוראות חוק התחרות ואם יהיה בה בכדי להפר את החוק תהיה נתונה לאכיפה על ידי הממונה. 

בנוסף, התחייבה WeShose לשלם לאוצר המדינה סך של 5.5 מיליון שקלים. הצו המוסכם מפורסם להערות הציבור למשך 30 ימים בטרם יוחלט אם להגישו לאישור בית הדין לתחרות.

במסגרת הצו המוסכם, WeShose הודתה כי החלה לבצע מעשים שיש בהם ביצוע מיזוג ולא עמדה בחובת ההמתנה להסכמת הממונה על התחרות למיזוג בינה לבין חברת שורש, ועל כך שלא ענתה באופן מלא לדרישות נתונים שנשלחו לה. הממונה על התחרות התחייבה שלא לנקוט צעדי אכיפה נוספים בגין ההפרה, וזאת בכפוף להפסקת ההפרה.

לפני כחודש, שורש חתמה על צו מוסכם במסגרתו התחייבה לשלם 295 אלף שקלים לאוצר המדינה משום שהחלה במעשים שיש בהם ביצוע מיזוג בטרם התקבלה החלטת הממונה. נזכיר כי לפני כחודשיים נמשכה בקשת המיזוג של שורש עם WeShose, לאחר שרשות התחרות הציגה לצדדים את החששות התחרותיים שהועלו מבדיקת המיזוג.

 

הממונה על התחרות העלתה בפני הצדדים את החשש כי המיזוג יגרום לגריעה של מתחרה בשוק סנדלי הטיולים, לנוכח פעילותה של WeShose בשוק (ובשוק המטיילים באופן כללי), אחזקותיה ברשתות קמעונאות וברשת סיטונאית משמעותית. נוסף על כך, בדיקת רשות התחרות העלתה חשש כי המיזוג יצנן את התחרות התוך-מותגית במקטע הקמעונאי על מוצרי שרש, אשר יאפשר להעלות את מחירי מוצרי שרש לצרכן.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    קונה רק בשוז אונליין. לא אצל כל החבורה הזו. אחלה א 16/07/2023 16:38
    הגב לתגובה זו
    קונה רק בשוז אונליין. לא אצל כל החבורה הזו. אחלה אתר.
  • 1.
    עצמאי 16/07/2023 15:41
    הגב לתגובה זו
    אם אתה יבואן בגודל מסוים בענף שאתה בו פועל ומוכר לחניות סחורה לא תוכל לפתוח חניות שלך חוץ מ2-3 חניות קונספט כל דבר אחר זו חארטא ושיתוף פועלה בין הפקידים הפוליטיקאים ובעלי ההון עדין לא קם הגבר שיגיד עד כאן!! תנו לעם להתפרנס בכבוד!!!
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.