"סבירות גבוהה לבחירות בעוד שנתיים בישראל; ייתכן הידוק פיסקלי"
בכל העולם מדברים על הבחירות בישראל, על מה צפוי לממשלה החדשה והאם היא תאריך ימים. בבנק לומברד אודייר השוויצרי אומרים כי בשל הרכב הממשלה החדשה, יש סבירות גבוהה לבחירות בעוד שנתיים.
סטפני דה טורקווט, אסטרטגית מאקרו בבנק, התייחסה הבוקר לכלכלה הישראלית לאור תחילת כהונת הממשלה החדשה ואמרה כי "שילוב המפלגות יהווה אתגר עבור הקואליציה החדשה ויקשה עליה ליישם מדיניות קוהרנטית, בהתחשב בהבדלים האידיאולוגיים העמוקים בין ראש הממשלה הנכנס נפתלי בנט, לבין יאיר לפיד ומפלגת רעם, המפלגה הערבית הראשונה להצטרף לקואליציה בתולדות ישראל.
"12 החודשים הבאים יהוו מבחן גדול עבור הקואליציה החדשה, ואם לא יצליחו להגיע לפשרות, התפרקות הממשלה ובחירות חמישית בעוד שנתיים הן אפשרות ברורה", המשיכה.
בנוסף דה טורקווט נתנה תחזית כלכלית. "ככלל, קיים קונצנזוס כי הכלכלה הישראלית תצמח ב- 5.5% בישראל בשנת 2021. לישראל כלכלה קטנה ופתוחה, ועל כן היא צפויה להרוויח מההתאוששות של שותפותיה הכלכליות – מדינות גוש האירו, סין וארה"ב", אמרה.
"מבחינת יכולות פרעון, נראה שאין מה לדאוג כשזה נוגע לישראל כיוון שהמדינה מציגה יסודות חזקים ויציבים. לאחר שנים בהם נקטו בישראל במדיניות פיסקלית מהודקת, במהלך משבר הקורונה עלה הגרעון לכ-11.6% מהתמ"ג ב-2020. כעת, הידוק פיסקלי נראה אפשרי, ויחס החוב הציבורי לעומת התוצר צפויים להגיע לשיא של פחות מ-75% בשנת 2023, יחס נמוך בהשוואה לשווקים מפותחים.
"יתרת החשבון השוטף של ישראל, שעמדה על 5% ב-2020, צפויה להצטמצם ככל שהביקוש המקומי יעלה, אך עדיין תישאר רחבה תודות לביקוש הגלובלי החזק, ולהגדלת התקופה של תעשיית הגז המתפתחת במהירות. שני גורמים נוספים המדגישים בפנינו את חוזקה של הכלכלה הישראלית הוא יתרות המטבע הגדולות של המדינה וחובות חיצוניים נמוכים."
- 5.YL 14/06/2021 22:44הגב לתגובה זוהגישה הרצינית של שר האוצר בשילוב משאבים ל גופים מנודים ש מחזקים את בנט הם מהפך ענק חשוב לזכור ביבי כבר הרבה זהן צובע את השער ו שלא לדבר על בעיות רפואיות אחרות על כל זה נוסיף את הלהבה ש גדלה בליכוד אגב רץ היום ברשתות על שני חברי כנסת מ הליכוד ש התקשרו ל סער****רק רק לברך אותו ב שושו מה עומד מאחורי זה עריקה הפוכה?????? חלום של כולנו לראות את הווטסאפ
- 4.קארמה איז א ביץ. לפיד לא יהיה ראש ממשלה . (ל"ת)חחחחחח 14/06/2021 20:36הגב לתגובה זו
- 3.אז אמרו. לדעתי יחסיקו 4.5 שנים. והשכן שלי אומר חצי שנה. מה זה מעניין מה משהו מעריך בהקשר הזה??? (ל"ת)אנונימי 14/06/2021 20:11הגב לתגובה זו
- 2.שנתיים?? אפילו לא שנה (ל"ת)שלמה 14/06/2021 19:33הגב לתגובה זו
- 1.הכי חשוב מצעד האיוולת ולמות בגלל דגל בשער שכם (ל"ת)הסנגור של פחלון 14/06/2021 19:29הגב לתגובה זו
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
