"סבירות גבוהה לבחירות בעוד שנתיים בישראל; ייתכן הידוק פיסקלי"
בכל העולם מדברים על הבחירות בישראל, על מה צפוי לממשלה החדשה והאם היא תאריך ימים. בבנק לומברד אודייר השוויצרי אומרים כי בשל הרכב הממשלה החדשה, יש סבירות גבוהה לבחירות בעוד שנתיים.
סטפני דה טורקווט, אסטרטגית מאקרו בבנק, התייחסה הבוקר לכלכלה הישראלית לאור תחילת כהונת הממשלה החדשה ואמרה כי "שילוב המפלגות יהווה אתגר עבור הקואליציה החדשה ויקשה עליה ליישם מדיניות קוהרנטית, בהתחשב בהבדלים האידיאולוגיים העמוקים בין ראש הממשלה הנכנס נפתלי בנט, לבין יאיר לפיד ומפלגת רעם, המפלגה הערבית הראשונה להצטרף לקואליציה בתולדות ישראל.
"12 החודשים הבאים יהוו מבחן גדול עבור הקואליציה החדשה, ואם לא יצליחו להגיע לפשרות, התפרקות הממשלה ובחירות חמישית בעוד שנתיים הן אפשרות ברורה", המשיכה.
בנוסף דה טורקווט נתנה תחזית כלכלית. "ככלל, קיים קונצנזוס כי הכלכלה הישראלית תצמח ב- 5.5% בישראל בשנת 2021. לישראל כלכלה קטנה ופתוחה, ועל כן היא צפויה להרוויח מההתאוששות של שותפותיה הכלכליות – מדינות גוש האירו, סין וארה"ב", אמרה.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"מבחינת יכולות פרעון, נראה שאין מה לדאוג כשזה נוגע לישראל כיוון שהמדינה מציגה יסודות חזקים ויציבים. לאחר שנים בהם נקטו בישראל במדיניות פיסקלית מהודקת, במהלך משבר הקורונה עלה הגרעון לכ-11.6% מהתמ"ג ב-2020. כעת, הידוק פיסקלי נראה אפשרי, ויחס החוב הציבורי לעומת התוצר צפויים להגיע לשיא של פחות מ-75% בשנת 2023, יחס נמוך בהשוואה לשווקים מפותחים.
"יתרת החשבון השוטף של ישראל, שעמדה על 5% ב-2020, צפויה להצטמצם ככל שהביקוש המקומי יעלה, אך עדיין תישאר רחבה תודות לביקוש הגלובלי החזק, ולהגדלת התקופה של תעשיית הגז המתפתחת במהירות. שני גורמים נוספים המדגישים בפנינו את חוזקה של הכלכלה הישראלית הוא יתרות המטבע הגדולות של המדינה וחובות חיצוניים נמוכים."
- 5.YL 14/06/2021 22:44הגב לתגובה זוהגישה הרצינית של שר האוצר בשילוב משאבים ל גופים מנודים ש מחזקים את בנט הם מהפך ענק חשוב לזכור ביבי כבר הרבה זהן צובע את השער ו שלא לדבר על בעיות רפואיות אחרות על כל זה נוסיף את הלהבה ש גדלה בליכוד אגב רץ היום ברשתות על שני חברי כנסת מ הליכוד ש התקשרו ל סער****רק רק לברך אותו ב שושו מה עומד מאחורי זה עריקה הפוכה?????? חלום של כולנו לראות את הווטסאפ
- 4.קארמה איז א ביץ. לפיד לא יהיה ראש ממשלה . (ל"ת)חחחחחח 14/06/2021 20:36הגב לתגובה זו
- 3.אז אמרו. לדעתי יחסיקו 4.5 שנים. והשכן שלי אומר חצי שנה. מה זה מעניין מה משהו מעריך בהקשר הזה??? (ל"ת)אנונימי 14/06/2021 20:11הגב לתגובה זו
- 2.שנתיים?? אפילו לא שנה (ל"ת)שלמה 14/06/2021 19:33הגב לתגובה זו
- 1.הכי חשוב מצעד האיוולת ולמות בגלל דגל בשער שכם (ל"ת)הסנגור של פחלון 14/06/2021 19:29הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
