העובדות פסק הדין הינו ערעור שהגישה המדינה על פסק דין חלקי שפסק בית הדין האזורי בחיפה, בו התקבלה בחלקה תביעת העובדות לחשב את זכויותיהן הסוציאליות על פי שעות עבודתן בפועל ולא על פי היקף משרתן. האחיות (להלן: "העובדות"), אשר הועסקו במשרה חלקית בבי"ח רמב"ם שבבעלות המדינה, בתקני משרה שונים. הגישו, כל אחת בנפרד, תביעה הנוגעת לקביעת היקף משרתן בפועל והזכויות הנגזרות ממנה, תוך שהן נסמכו, בין היתר, על חוזר נציבות שירות המדינה מט/16 מיום 18.2.99. עוד נטען, כי קיימת חוסר התאמה בין העסקתן בחלקיות משרה להעסקתן בפועל, אשר נועדה לחסוך בהוצאות שכר. לטענת המדינה (להלן: "המעסיקה") העסקת עובד במשרה חלקית בשעות עודפות מותרת, כפי שמותרת העסקתו של עובד במשרה מלאה בשעות נוספות, ואין משמעות הדבר כי העסקה שכזו היא פיקציה. בנוסף, נטען כי היקף העסקתן של העובדות מעבר למשרה בתקן לא היה קבוע, אלא משתנה ולכן דין התביעה להידחות. פסק הדין פסק דינו של בית הדין האזורי להכרעתו, בית הדין נדרש לבחינת היקף משרתן של המשיבות בפועל ולהסכם הקיבוצי החל בין הצדדים הקובע כי משמרת תהא בת 6 שעות. נקבע כי היות שהמשיבות ביצעו משמרות בנות 8 שעות, נוצר חוסר התאמה מובנה בין היקף משרתן למשמרות העבודה בפועל וכי הן הועסקו בהיקף העולה על תקן משרתן. בשים לב לקביעת בית הדין, כי גובה התשלומים ברכיבים כגון הפרשי גמלה, הבראה, מענק יובל נגזרים מהיקף המשרה, נקבע כי קיימים הפרשים לזכות העובדות וכי מחובתן להגיש תחשיבים שעניינם בקביעת סכום ההפרשים. פסק דינו של בית הדין הארצי בית הדין ציין, כי אין חולק שהעסקה במשרה חלקית היא אפשרית. לעיתים הדבר מתחייב מצרכי העבודה, ולעיתים הדבר אף עונה על צורכי העובד. בנוסף הובהר, כי חריגה מהיקף משרה חלקית קרי, העסקה ב"שעות עודפות" אפשרית והעסקה שכזו אינה בהכרח מלמדת על פיקציה. יחד עם זאת, יש להיות ערים לכך שהעסקה בשעות עודפות "מקפחת" את העובד ומהווה תמריץ שלילי למעסיקים להעסקה במשרה מלאה. זאת מן הטעם שבגין שעות עבודה אלה, ככלל, אין העובד צובר זכויות סוציאליות. לאור האמור, בית הדין קבע את העקרונות הראויים לבחינת הסוגיה: ראשית, יש לבחון האם מדובר בחריגה קבועה מהתקן; ושנית, מה מידת החריגה. בית הדין קבע כי בחינת קביעות החריגה תיעשה בהתאם לנסיבות המקרה. תחילה ייבחן, האם מדובר בעובד ששעות עבודתו קבועות או שמא מדובר בעובד במשמרות (או שעות) משתנות. הבחינה יכולה להיעשות בהתאם ל"ממוצע" או "מכנה משותף". רק לאור מכלול הנתונים יש לקבוע האם ההעסקה החורגת היא העסקה קבועה מעל התקן אם שמא מדובר בחריגות אקראיות שהן בבחינת שעות עודפות. באשר למידת החריגה, קבע בית הדין, כי הבדיקה תיעשה בהתאם למתכונת העסקתו של העובד. אצל עובדים ששעות העסקתם קבועות תידרש בדיקה קלה יותר ולא נדרשת חריגה רבה. מנגד, אצל עובדים במשמרות או בשעות משתנות, סביר כי תהיה אי התאמה בין היקף ההעסקה בפועל לבין התקן. ייתכן קושי בבחינת החריגה ותידרש חריגה משמעותית יותר. ככל שימצא בית הדין כי העסקת העובד חרגה באופן קבוע ומשמעותי מהמשרה המוגדרת, המסקנה תהא כי לעובד מגיעות כל הזכויות הסוציאליות הנובעות מההעסקה בפועל. בית הדין קבע כי דין הערעור להתקבל בחלקו, והחזיר עניין זה לבית הדין האזורי להשלמות הנדרשות בהמשך לקביעות בפסק דין זה. (*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"