חריגה קבועה ומשמעותית בהיקף המשרה בפועל של אחיות, תגדיל את היקף הזכויות הסוציאליות
העובדות
פסק הדין הינו ערעור שהגישה המדינה על פסק דין חלקי שפסק בית הדין האזורי בחיפה, בו התקבלה בחלקה תביעת העובדות לחשב את זכויותיהן הסוציאליות על פי שעות עבודתן בפועל ולא על פי היקף משרתן.
האחיות (להלן: "העובדות"), אשר הועסקו במשרה חלקית בבי"ח רמב"ם שבבעלות המדינה, בתקני משרה שונים. הגישו, כל אחת בנפרד, תביעה הנוגעת לקביעת היקף משרתן בפועל והזכויות הנגזרות ממנה, תוך שהן נסמכו, בין היתר, על חוזר נציבות שירות המדינה מט/16 מיום 18.2.99. עוד נטען, כי קיימת חוסר התאמה בין העסקתן בחלקיות משרה להעסקתן בפועל, אשר נועדה לחסוך בהוצאות שכר.
לטענת המדינה (להלן: "המעסיקה") העסקת עובד במשרה חלקית בשעות עודפות מותרת, כפי שמותרת העסקתו של עובד במשרה מלאה בשעות נוספות, ואין משמעות הדבר כי העסקה שכזו היא פיקציה. בנוסף, נטען כי היקף העסקתן של העובדות מעבר למשרה בתקן לא היה קבוע, אלא משתנה ולכן דין התביעה להידחות.
פסק הדין
פסק דינו של בית הדין האזורי
להכרעתו, בית הדין נדרש לבחינת היקף משרתן של המשיבות בפועל ולהסכם הקיבוצי החל בין הצדדים הקובע כי משמרת תהא בת 6 שעות. נקבע כי היות שהמשיבות ביצעו משמרות בנות 8 שעות, נוצר חוסר התאמה מובנה בין היקף משרתן למשמרות העבודה בפועל וכי הן הועסקו בהיקף העולה על תקן משרתן. בשים לב לקביעת בית הדין, כי גובה התשלומים ברכיבים כגון הפרשי גמלה, הבראה, מענק יובל נגזרים מהיקף המשרה, נקבע כי קיימים הפרשים לזכות העובדות וכי מחובתן להגיש תחשיבים שעניינם בקביעת סכום ההפרשים.
פסק דינו של בית הדין הארצי
בית הדין ציין, כי אין חולק שהעסקה במשרה חלקית היא אפשרית. לעיתים הדבר מתחייב מצרכי העבודה, ולעיתים הדבר אף עונה על צורכי העובד. בנוסף הובהר, כי חריגה מהיקף משרה חלקית קרי, העסקה ב"שעות עודפות" אפשרית והעסקה שכזו אינה בהכרח מלמדת על פיקציה.
יחד עם זאת, יש להיות ערים לכך שהעסקה בשעות עודפות "מקפחת" את העובד ומהווה תמריץ שלילי למעסיקים להעסקה במשרה מלאה. זאת מן הטעם שבגין שעות עבודה אלה, ככלל, אין העובד צובר זכויות סוציאליות.
לאור האמור, בית הדין קבע את העקרונות הראויים לבחינת הסוגיה: ראשית, יש לבחון האם מדובר בחריגה קבועה מהתקן; ושנית, מה מידת החריגה. בית הדין קבע כי בחינת קביעות החריגה תיעשה בהתאם לנסיבות המקרה. תחילה ייבחן, האם מדובר בעובד ששעות עבודתו קבועות או שמא מדובר בעובד במשמרות (או שעות) משתנות. הבחינה יכולה להיעשות בהתאם ל"ממוצע" או "מכנה משותף". רק לאור מכלול הנתונים יש לקבוע האם ההעסקה החורגת היא העסקה קבועה מעל התקן אם שמא מדובר בחריגות אקראיות שהן בבחינת שעות עודפות.
באשר למידת החריגה, קבע בית הדין, כי הבדיקה תיעשה בהתאם למתכונת העסקתו של העובד. אצל עובדים ששעות העסקתם קבועות תידרש בדיקה קלה יותר ולא נדרשת חריגה רבה. מנגד, אצל עובדים במשמרות או בשעות משתנות, סביר כי תהיה אי התאמה בין היקף ההעסקה בפועל לבין התקן. ייתכן קושי בבחינת החריגה ותידרש חריגה משמעותית יותר.
ככל שימצא בית הדין כי העסקת העובד חרגה באופן קבוע ומשמעותי מהמשרה המוגדרת, המסקנה תהא כי לעובד מגיעות כל הזכויות הסוציאליות הנובעות מההעסקה בפועל. בית הדין קבע כי דין הערעור להתקבל בחלקו, והחזיר עניין זה לבית הדין האזורי להשלמות הנדרשות בהמשך לקביעות בפסק דין זה.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”
אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים.
הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.
בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.
האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה
בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.
