מס שבח לתושב חוץ שבבעלותו דירת מגורים המוכר את חלקו בדירת מגורים נוספת
באופן עקרוני, במצב החקיקתי הקיים כיום ועד לקבלת התיקון הנרחב לפרק הפטורים תושב החוץ יכול למכור את החלק הנוסף בדירת המגורים בפטור ממס שבח
שאלה:
------------
בבעלות תושב חוץ דירת מגורים שקיבל בהעברה ללא תמורה מהוריו לפני כ-15 שנה. הנישום מעוניין לרכוש עם אדם אחר דירת מגורים נוספת, שבה יחזיק 40%.
השאלות:
1. מתי יוכל למכור את חלקו בדירת המגורים השנייה ללא חיוב במס שבח?
2. במקרה שתושב החוץ ירצה להעביר את החזקתו בדירת המגורים השנייה ללא תמורה לאדם אחר, כיצד ימוסה בגין ההעברה ללא תמורה, והאם הדבר יפריע לקבלת פטור ממס שבח כאשר ימכור את דירת המגורים הראשונה שנתקבלה במתנה אשר כעת מושכרת למגורים?
תשובה:
------------
באופן עקרוני, במצב החקיקתי הקיים כיום ועד לקבלת התיקון הנרחב לפרק הפטורים אשר עתיד להיכנס לתוקף ב-1.1.2014, תושב החוץ יכול למכור את החלק הנוסף בדירת המגורים השנייה בכל מועד לאחר המכירה בפטור ממס שבח, כפוף לזכאותו לפטור ממס לפי סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק").
בנוסח החוק כיום, בעת העברה ללא תמורה לקרוב הוא יהיה זכאי לפטור ממס שבח על פי הוראות סעיף 62 לחוק, ויחויב בגובה שליש משיעור מס הרכישה החל עליו. כל העברה אחרת למי שאינו קרוב חייבת במס כעסקה רגילה.
בנוסח החוק הקיים כיום, העברת דירת מגורים במתנה למי שאינו בן זוגו או ילדו של נותן המתנה מונעת מכירה בפטור ממס לארבע שנים, על פי הוראות סעיף 49ב(1) לחוק.
חשוב לציין שעל פי החקיקה שבדרך, בכוונת הממשלה לשלול מתושבי חוץ כל זכאות לפטור ממס שבח, ולכן יש לשקול מכירה על ידי תושב החוץ לפני תום שנה זו.
המשיב - ממשרד אבישי מלכא ושות', עורכי דין
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
