ביה"ד האזורי לעבודה קבע, כי מתמחים בבימ"ש אינם זכאים לגמול שעות נוספות
העובדות
-------------
עו"ד רון לביא (להלן: "עובד 1") ועו"ד יוסי אביטן ( להלן: "עובד 2") הועסקו בבימ"ש השלום בת"א בטרם הוסמכו לעסוק בעריכת דין.
עובד 1 הועסק מיום 1/3/05 ועד ליום 28/2/06 והעובד 2 הועסק מייד לאחר העובד 1 מיום 1/3/06 ועד ליום 28/2/07.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי העובדים עבדו במהלך תקופת העסקתם מאות שעות עבודה נוספות. אין גם מחלוקת, כי לעובדים לא שולם גמול עבודה בשעות נוספות בגין מרבית שעות אלו.
ככלל, מדיניותה של הנהלת בתי המשפט ( להלן: "המעסיקה") הינה איסור העסקת מתמחים בשעות נוספות. מדיניות זו באה לידי ביטוי בידיעון למתמחה, שנוהגת המעסיקה לחלק למתמחים עם תחילת עבודתם. בנוסף, המעסיקה נוהגת להחתים את המתמחה המתחיל עבודתו אצלה על "דף מידע למתמחה", במסגרתו מפורטות המגבלות הנ"ל באשר לאיסור השעות הנוספות. נוסח הצהרת המתמחה בדף המידע הינו כי הוא מתחייב למלא אחר ההוראות וההנחיות המפורטות בו, וכמו כן קרא את הוראות הנוהל ולאחר שניתנה לו הזדמנות לעיין בנוהל המלא, הוא מסכים לאמור בו.
לשופטים בבימ"ש השלום בת"א, בהם מאמנם של העובדים, הובהר מתווה ההעסקה האמור והם התבקשו לפעול על פיו.
העובדים הודו, כי קיבלו לידיהם את הידיעון למתמחה, אולם עובד 1 חזר בו במהלך דיון ההוכחות.
חשוב לציין, כי גם העובד 2 היה מודע לאיסור העבודה בשעות נוספות, וזאת לאור העובדה שפנה לגב' דניאלה קרני, סגנית מרכזת כוח אדם ולמר דוד סלומון, המזכיר הראשי במנהל מחוז ת"א, בניסיון לפתור בכל זאת את בעיית תשלום השעות הנוספות. העובד 2 אף חתם על ההצהרה "דף מידע למתמחה". העובד 1 טען, כי לא הוחתם על כך ולא קיבל זאת לעיונו והמעסיקה הודיעה כי לא הצליחה לאתר את תיקו האישי של העובד 1.
החל מתחילת שנת 2006 איפשרה המעסיקה לעובדים לעבוד בשעות נוספות בהיקף של עד עשר שעות נוספות מדי חודש, למעט בתקופת פגרת בתי המשפט ובהתאם לכך מסרה להם הודעה על כך. למרות זאת, עבדו העובדים שעות עבודה רבות נוספות, והשופט והמאמן אישר בחתימתו את הדיווח החודשי על שעות עבודתם של העובדים וזאת למרות שחרגו מהמכסה המותרת.
העובד 1 פנה במהלך התמחותו לגב' קרני, פנייה שעניינה תשלום השעות הנוספות שעבד. ב 7/11/05 כתב מר סלומון לעובד 1 כי הוחלט לאשר את שעות העבודה הנוספות בהן עבדו מתמחי בית המשפט בחודשי העבודה מרץ 2005 ועד ספטמבר 2005 והוסיף כי על העובד לפנות למחלקת כוח אדם לצורך המשך ההליכים ולהציג את אישורו האמור לתשלום שעות העבודה הנוספות. ביום 23/11/05 מר סלומון כתב לעובד 1 כי הוא מבטל את האמור במכתבו מיום 7/11/05 ועל כן הבקשה בדבר תשלום שעות נוספות לא אושרה ע"י הנהלת בתי המשפט.
פסק הדין
--------------
אין מחלוקת, כי לעובד אין זכות קנויה לשעות נוספות, וכי למעסיק פררוגטיבה ניהולית להחליט אם דרושה לו עבודת שעות נוספת אם לאו.
בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, שעניינה היה בתביעתם של מתמחי בית משפט לגמול שעות נוספות כבענייננו, קבע ביה"ד הארצי בכל הנוגע לאישור שעות נוספות למתמחים, כי "האחראי הינו הגורם המנהלי- הוא בעל הסמכות לאשר עבודה בשעות נוספות".
בנוסף, קבע ביה"ד הארצי, כי לא הוכח שהמתמחים נדרשו ע"י השופטים הממונים לעבוד בשעות נוספות.
בנוגע לשאלת מודעותם של השופטים הממונים לעבודה בשעות נוספות החורגות מהמותר נקבע, כי "גם אם היו השופטים- הממונים מודעים לביצוע העבודה הנוספת, אין במודעות כדי לחייב את המדינה בתשלום שעות נוספות, שעה שכאמור לא ניתן אישור לכך ע"י הגורם המוסמך".
ביה"ד סבר, כי פסיקת ביה"ד הארצי בעבר ברורה וחד משמעית ועל בסיסה יש לבחון את ענייננו. כאמור, לא די בעובדה, כי השופט המאמן היה מודע לשעות עבודתם של העובדים ועל מנת שתיבחן זכאותם לגמול שעות נוספות באופן החורג מפרשת ארפי על העובדים היה מוטל הנטל להוכיח, כי נדרשו ע"י השופט הממונה להוסיף ולעבוד בשעות נוספות.
העובדים לא הרימו את הנטל האמור, אלא שהם כלל לא טענו טענה ולפיה נדרשו פוזיטיבית ע"י השופט לעבוד בשעות נוספות.
ביה"ד קבע, כי עובד 1 זכאי לשעות נוספות וזאת מאחר והובטח לו ע"י מר סלומון תשלום בגין שעות נוספות. בפני ביה"ד מצויים שני מכתבים: האחד מיום 7/11/05 במסגרתו הובטחו לעובד 1 שעות נוספות, והשני מיום 23/11/05 במסגרתו חזר בו מר סלומון ממכתבו מיום 7/11/05. תצהירו של מר סלומון אינו מבהיר את נסיבות הנסיגה מאותה הבטחה. אין חולק שמר סלומון הוא גורם מוסמך לאשר שעות נוספות, ומשעשה כן, החזקה היא כי פעל בסמכות ומעת שאישר את אותן שעות נוספות, הרי שקמה חובה לשלמן לעובד 1.
לאור האמור לעיל, תביעתו של העובד 1 התקבלה בחלקה ותביעתו של העובד 2 נדחתה.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
