ביה"ד האזורי לעבודה קבע, כי מתמחים בבימ"ש אינם זכאים לגמול שעות נוספות
העובדות
-------------
עו"ד רון לביא (להלן: "עובד 1") ועו"ד יוסי אביטן ( להלן: "עובד 2") הועסקו בבימ"ש השלום בת"א בטרם הוסמכו לעסוק בעריכת דין.
עובד 1 הועסק מיום 1/3/05 ועד ליום 28/2/06 והעובד 2 הועסק מייד לאחר העובד 1 מיום 1/3/06 ועד ליום 28/2/07.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי העובדים עבדו במהלך תקופת העסקתם מאות שעות עבודה נוספות. אין גם מחלוקת, כי לעובדים לא שולם גמול עבודה בשעות נוספות בגין מרבית שעות אלו.
ככלל, מדיניותה של הנהלת בתי המשפט ( להלן: "המעסיקה") הינה איסור העסקת מתמחים בשעות נוספות. מדיניות זו באה לידי ביטוי בידיעון למתמחה, שנוהגת המעסיקה לחלק למתמחים עם תחילת עבודתם. בנוסף, המעסיקה נוהגת להחתים את המתמחה המתחיל עבודתו אצלה על "דף מידע למתמחה", במסגרתו מפורטות המגבלות הנ"ל באשר לאיסור השעות הנוספות. נוסח הצהרת המתמחה בדף המידע הינו כי הוא מתחייב למלא אחר ההוראות וההנחיות המפורטות בו, וכמו כן קרא את הוראות הנוהל ולאחר שניתנה לו הזדמנות לעיין בנוהל המלא, הוא מסכים לאמור בו.
לשופטים בבימ"ש השלום בת"א, בהם מאמנם של העובדים, הובהר מתווה ההעסקה האמור והם התבקשו לפעול על פיו.
העובדים הודו, כי קיבלו לידיהם את הידיעון למתמחה, אולם עובד 1 חזר בו במהלך דיון ההוכחות.
חשוב לציין, כי גם העובד 2 היה מודע לאיסור העבודה בשעות נוספות, וזאת לאור העובדה שפנה לגב' דניאלה קרני, סגנית מרכזת כוח אדם ולמר דוד סלומון, המזכיר הראשי במנהל מחוז ת"א, בניסיון לפתור בכל זאת את בעיית תשלום השעות הנוספות. העובד 2 אף חתם על ההצהרה "דף מידע למתמחה". העובד 1 טען, כי לא הוחתם על כך ולא קיבל זאת לעיונו והמעסיקה הודיעה כי לא הצליחה לאתר את תיקו האישי של העובד 1.
החל מתחילת שנת 2006 איפשרה המעסיקה לעובדים לעבוד בשעות נוספות בהיקף של עד עשר שעות נוספות מדי חודש, למעט בתקופת פגרת בתי המשפט ובהתאם לכך מסרה להם הודעה על כך. למרות זאת, עבדו העובדים שעות עבודה רבות נוספות, והשופט והמאמן אישר בחתימתו את הדיווח החודשי על שעות עבודתם של העובדים וזאת למרות שחרגו מהמכסה המותרת.
העובד 1 פנה במהלך התמחותו לגב' קרני, פנייה שעניינה תשלום השעות הנוספות שעבד. ב 7/11/05 כתב מר סלומון לעובד 1 כי הוחלט לאשר את שעות העבודה הנוספות בהן עבדו מתמחי בית המשפט בחודשי העבודה מרץ 2005 ועד ספטמבר 2005 והוסיף כי על העובד לפנות למחלקת כוח אדם לצורך המשך ההליכים ולהציג את אישורו האמור לתשלום שעות העבודה הנוספות. ביום 23/11/05 מר סלומון כתב לעובד 1 כי הוא מבטל את האמור במכתבו מיום 7/11/05 ועל כן הבקשה בדבר תשלום שעות נוספות לא אושרה ע"י הנהלת בתי המשפט.
פסק הדין
--------------
אין מחלוקת, כי לעובד אין זכות קנויה לשעות נוספות, וכי למעסיק פררוגטיבה ניהולית להחליט אם דרושה לו עבודת שעות נוספת אם לאו.
בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, שעניינה היה בתביעתם של מתמחי בית משפט לגמול שעות נוספות כבענייננו, קבע ביה"ד הארצי בכל הנוגע לאישור שעות נוספות למתמחים, כי "האחראי הינו הגורם המנהלי- הוא בעל הסמכות לאשר עבודה בשעות נוספות".
בנוסף, קבע ביה"ד הארצי, כי לא הוכח שהמתמחים נדרשו ע"י השופטים הממונים לעבוד בשעות נוספות.
בנוגע לשאלת מודעותם של השופטים הממונים לעבודה בשעות נוספות החורגות מהמותר נקבע, כי "גם אם היו השופטים- הממונים מודעים לביצוע העבודה הנוספת, אין במודעות כדי לחייב את המדינה בתשלום שעות נוספות, שעה שכאמור לא ניתן אישור לכך ע"י הגורם המוסמך".
ביה"ד סבר, כי פסיקת ביה"ד הארצי בעבר ברורה וחד משמעית ועל בסיסה יש לבחון את ענייננו. כאמור, לא די בעובדה, כי השופט המאמן היה מודע לשעות עבודתם של העובדים ועל מנת שתיבחן זכאותם לגמול שעות נוספות באופן החורג מפרשת ארפי על העובדים היה מוטל הנטל להוכיח, כי נדרשו ע"י השופט הממונה להוסיף ולעבוד בשעות נוספות.
העובדים לא הרימו את הנטל האמור, אלא שהם כלל לא טענו טענה ולפיה נדרשו פוזיטיבית ע"י השופט לעבוד בשעות נוספות.
ביה"ד קבע, כי עובד 1 זכאי לשעות נוספות וזאת מאחר והובטח לו ע"י מר סלומון תשלום בגין שעות נוספות. בפני ביה"ד מצויים שני מכתבים: האחד מיום 7/11/05 במסגרתו הובטחו לעובד 1 שעות נוספות, והשני מיום 23/11/05 במסגרתו חזר בו מר סלומון ממכתבו מיום 7/11/05. תצהירו של מר סלומון אינו מבהיר את נסיבות הנסיגה מאותה הבטחה. אין חולק שמר סלומון הוא גורם מוסמך לאשר שעות נוספות, ומשעשה כן, החזקה היא כי פעל בסמכות ומעת שאישר את אותן שעות נוספות, הרי שקמה חובה לשלמן לעובד 1.
לאור האמור לעיל, תביעתו של העובד 1 התקבלה בחלקה ותביעתו של העובד 2 נדחתה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
הלבנת הון במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.
