עופר נמרודי: "ה-NOI של הכשרת הישוב בישראל יגדל ב-50% ליותר מ-300 מיליון שקל בשנים הקרובות"
הכשרת היישוב נערכת לצמיחה - פרויקטי דגל בבני ברק ותל אביב, צבר של כ-9 אלף דירות בהתחדשות עירונית והתרחבות זרוע הלוגיסטיקה באירופה שתתרום מאות מיליונים; עופר נמרודי, מנכ"ל ובעלים בשיחה עם ביזפורטל: "להכשרה התחדשות יהיה רווח גולמי מצרפי של 2.2 מיליארד שקל עד לסוף 2027"
חברת הכשרת היישוב הכשרת הישוב 0% , העוסקת בנדל"ן מניב,ייזום ובנייה בישראל ובחו"ל, ושולטת ב"הכשרה התחדשות" - הציגה למשקיעים תוכנית צמיחה רחבה ומדורגת שמבוססת על מספר מנועי צמיחה מרכזיים. לפי הנתונים, ה-NOI מנכסים מניבים בישראל צפוי לגדול ביותר מ-50%. מרמה של כ-200 מיליון שקל כיום לכ-300 מיליון שקל בשנים הקרובות.
לכך יתווספו שני פרויקטי דגל: המדיקל סנטר בבני ברק, שצפוי להתאכלס ב-2027, ומגדל “יעקב נמרודי” בבית מעריב בתל אביב, שאמור להתאכלס ב-2030. שני הפרויקטים הללו לבדם צפויים להוסיף NOI מצרפי של יותר מ-110 מיליון שקל כשהתפוסות יתייצבו. במקביל, החברה מבצעת שדרוג משמעותי בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה, בהשקעה של כ־60 מיליון שקל.
הקניון, שנהנה מתפוסה מלאה וביצועים עסקיים יציבים, עובר בימים אלה מהלך שבמסגרתו יוקם לונה פארק Indoor גדול והכפלת שטחי ההסעדה והבילוי. מהלך זה נועד להאריך את “זמן השהייה” של המבקרים ולבסס את הקניון כמרכז בילוי אזורי מוביל גם בעידן של תחרות מצד המסחר המקוון. תחום ההתחדשות העירונית הוא מנוע צמיחה נוסף ומשמעותי: הכשרה מחזיקה כיום בכמעט 9 אלף דירות עם תב"ע מאושרת, ומתוכן כבר התקבלו היתרי בנייה או היתרים בתנאים ללמעלה מ-1,180 דירות.
בשנים הקרובות הצפי הוא למעבר לשלב ביצוע רחב היקף, בשנת 2026 ליותר מ-3.5 אלף דירות עם רווח גולמי חזוי של כ-930 מיליון שקל, ובשנת 2027 מעל 5,200 דירות נוספות עם רווח גולמי חזוי של כ-1.3 מיליארד שקל. בסך הכול, החברה מעריכה כי עד סוף 2027 יעמוד הרווח הגולמי מפעילות ההתחדשות העירונית על כ-2.2 מיליארד שקל.
- פרויקט בבלי יוצא לדרך: מזרחי וכלל יממנו את הכשרה התחדשות בכ-440 מ' שקל
- עם מימון מכלל וישראכרט: הכשרת היישוב מתחילה את הפרויקט ברמלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זרוע הפארקים הלוגיסטיים באירופה (MLP) ממשיכה לצמוח בקצב מהיר יחסית: בתוך חמש שנים גדלו שטחיה הבנויים מכ-700 אלף מ"ר לכ-1.3 מיליון מ"ר, והיעד הוא לחצות את רף ה-2 מיליון מ"ר בשנים הקרובות.
ההערכה היא כי ההון של MLP יוכפל בתוך מספר שנים, מה שיתורגם לתוספת של מעל 700 מיליון שקל להון העצמי של הכשרת היישוב. גם פעילות הייזום למגורים בפולין, המנוהלת באמצעות חברת הבת מיל-יון, מציגה תוצאות יפות: צבר פרויקטים עם רווח גלום של כ-165 מיליון שקל ועודפי תזרים צפויים של כ-300 מיליון שקל. כבר במחצית השנייה של 2025 צפויה החברה להכיר ברווחים של כ-60 מיליון שקל מאכלוס פרויקטים שהושלמו.
נתוני המאקרו של החברה האם ממחישים את קצב הצמיחה: ה-NOI הכולל גדל פי 2.5 בחמש השנים האחרונות: מ-175 מיליון שקל ב-2020 לכ-436 מיליון שקל ב-2025. תוך שההון העצמי לבעלי המניות הוכפל פי שניים לכ-1.8 מיליארד שקל והמינוף ירד משמעותית. כתוצאה מכך עודכן גם אופק הדירוג של החברה לחיובי. שוחחנו עם מנכ"ל ובעל השליטה בחברה, עופר נמרודי על הפעילות והחזון של הקבוצה.
- מנכ"ל הקרן שעשה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
- האחים חיים ותומר לוי וסמנכ"לית הכספים יערה אלפי - אלו הבכירים שנחקרו באוטומקס
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
עופר, ציינת את הפוטנציאל ברווח הגולמי בתחום ההתחדשות העירונית. תן לי קצת רקע
"אנחנו מאמינים בפרויקטים שיהיו זמינים לתחילת ביצוע עד לסוף 2027, עם רווח גולמי של כ-2.2 מיליארד שקל. ההכרעה מתי לצאת לדרך בכל פרויקט תהיה בהתאם לביקושים בשוק, לצפי מחירי המכירה ולעלויות ההקמה. ככל שהשוק יתמוך והפרויקטים יעמדו בסטנדרטים של רווחיות, נחליט על המועד המדויק ליציאה לביצוע, וההכרה ברווחים תעשה לפי הכללים החשבונאיים המקובלים".
אחד הפרויקטים הבולטים שלכם הוא מגדל יעקב
נמרודי בבית מעריב בתל אביב. מה הכוונה שלכם לגביו - נכס מניב מרכזי או שוקלים גם מכירה חלקית?
"התוכנית היא שהנכס יצטרף במלואו למצבת הנכסים המניבים של החברה. אנחנו רואים בו אחד הנכסים המרכזיים שלנו, והציפייה היא שבתפוסה מלאה הוא יניב NOI של כ-70 עד כ-80 מיליון שקל בשנה".
הזרוע הלוגיסטית שלכם באירופה - MLP, הפכה לשחקן משמעותי. לאן אתם מתכוונים להפנות את עיקר ההון בשנים הקרובות: לשוק המקומי או להמשך הרחבה באירופה?
"MLP צמחה והפכה לנכס
חשוב בתיק הקבוצה, אבל בשלב זה אנחנו לא מתכננים לבצע השקעות נוספות בה. רווחיות הפעילות והתזרים שהיא מייצרת אמורים להספיק כדי לשרת את הרחבת הפעילות שלה באירופה בכוחות עצמה".
מה החשיבות של הפעילות בפולין דרך חברת
מיל-יון עבורכם?
"פעילות מיל־יון היא מנוע צמיחה חשוב. יש לנו שם צבר פרויקטים עם רווח גלום של כ-165 מיליון שקל ועודפי תזרים צפויים של כ-300 מיליון שקל. כבר במחצית השנייה של 2025 נתחיל להכיר ברווחים של כ-60 מיליון שקל מאכלוס פרויקטים שהושלמו.
זה מוסיף לנו שכבת רווחיות ותזרים חיובי שמחזקים את החברה".
אתם משקיעים לא מעט גם בהשבחות נכסים קיימים, כמו בקניון שבעת הכוכבים. מה המטרה במהלך הזה?
"הקניון נמצא בתפוסה מלאה ומציג ביצועים יציבים,
אבל כדי לשמור על מעמדו כמרכז מוביל בהרצליה והסביבה השקענו כ־60 מיליון שקל בשדרוג. זה כולל הקמה של לונה פארק Indoor גדול והכפלת שטחי ההסעדה והבילוי. המטרה היא לחזק את האטרקטיביות ולהאריך את "זמן השהייה" של המבקרים, מהלך שישמר ויגדיל את ההכנסות לאורך זמן".
איפה תהיו בעוד מספר שנים מהיום?
"אנחנו נכנסים לשנים הקרובות מצוידים בצבר פרויקטים איכותי ותוכניות עבודה סדורות. הצמיחה ב-NOI, פרויקטי הדגל, ההתחדשות העירונית ו-MLP באירופה, כל אלה יוצרים בסיס צמיחה אורגני
משמעותי. השילוב הזה ימשיך לייצר ערך מהותי לבעלי המניות ולמקם את הכשרת היישוב בין החברות המובילות בענף".
שווי שוק, הון עצמי ומה עשתה המניה?
שווי השוק של החברה עומד על כ-1.4 מיליארד שקל. הונה העצמי נאמד בכ-1.7 מיליארד שקל. המניה עלתה מתחילת השנה בכ-4% וב-12 החודשים האחרונים בכ-23%.
ומה צפוי בהמשך?
הבסיס לצמיחה שמציגה הכשרת היישוב טמון גם במגמות השונות. על אף אי-הוודאות הגיאופוליטית והכלכלית, הביקוש לדיור בישראל נותר קשיח, בין אם בשל קצב גידול האוכלוסייה ובין אם בשל הגירה חיובית בשל אנטישמיות וסיבות נוספות. כמו כן, מלאי הקרקעות הפנויות בישראל מצטמצם, והתחדשות עירונית הופכת לפתרון כמעט יחיד להגדלת היצע הדירות במרכזי הערים. במובן זה, הבחירה האסטרטגית של הכשרה להתמקד בתחום מקבלת משנה תוקף, שכן היא מתכתבת עם הצורך הנוכחי ועם הפתרון שמצאו היזמים לתקופה הקרובה. לפחות לתקופה הקרובה.
מדובר על שטחים באזורי ביקוש בהם אפשר לבנות ולהרים בניינים חדשים עם דירות חדשות ובנייה חדשנית יותר בנוסף, נראה כי יתרונה של החברה נעוץ בפיזור מנועי הצמיחה - נכסים מניבים, ייזום בארץ ובחו"ל, לוגיסטיקה באירופה והתחדשות עירונית. כך ש"הביצים לא נמצאות כולן בסל אחד" והחשיפה לסיכון בתחום בכל תחום מאוזנת יותר.

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים
הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5% מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר.
גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.
ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת.
הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון.
- ניו מד עולה ב-3% בעקבות הראיון בביזפורטל; השוק מחק את הירידות
- בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%

מנכ"ל הקרן שעשה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. את הנאום האחרון של נתניהו הוא מגדיר כ"לא חכם ולא במקום", ומזהיר שהמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הנאום בעיניי היה לא במקום. יש לו השלכות כלכליות ותדמיתיות, בגלל שכשמנהיג מדבר במונחים של "מדינת ספרטה" זה לא נתפס בעולם כגילוי עוצמה אלא יותר כקריצה למדיניות הסתגרותית ומנותקת. בהקשר הבינלאומי, הדברים האלה יכולים להתפרש כוויתור על כלכלה פתוחה וגלובלית, והדבר הזה מסוכן במיוחד כשכבר קיימים איומים ממשיים מצד האיחוד האירופי בהטלת סנקציות על ישראל. ישראל היא לא משק אוטרקי, לא ספרטה ולא איראן אין לנו יכולת להתקיים מחוץ למערכת הכלכלית העולמית, ולכן כל אמירה כזאת רק מחמירה את הלחץ החיצוני ואת התדמית שלנו בשווקים.